גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היצוא הביטחוני של ישראל בשיא: אלה מערכות הנשק שכיכבו

לפי האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, ישראל הגיעה לשיא יצוא ביטחוני חדש בשנת 2024: 14.8 מיליארד דולר - הכפלה בתוך חמש שנים ● שיא נוסף נרשם בסכומי העסקאות, כאשר לראשונה אי־פעם, יותר ממחצית מהעסקאות היו בסכום של 100 מיליון דולר ומעלה ● יבשת אירופה בלטה בהיקף העסקאות, ומערכות ההגנה האווירית כיכבו

קלע דוד / צילום: דוברות משרד הביטחון
קלע דוד / צילום: דוברות משרד הביטחון

בשנת מלחמה - רוויית אתגרי לחימה בבית ואתגרים מדיניים מחוץ בהם מניעת השתתפות בתערוכות יוקרתיות - הצליחה מדינת ישראל להגיע לשיא יצוא ביטחוני חדש בשנת 2024: 14.795 מיליארד דולר, עלייה של כ־11.7% ביחס ל־2023 והכפלה בתוך חמש שנים.

ספרד משהה עסקת ענק לרכישת טילים מרפאל
החברה הביטחונית הישראלית שתתמודד במכרז בקרה אווירית באירופה
בזמן המלחמה: המדינה הערבית שרוצה לרכוש תותחים מאלביט

המנוע העיקרי של הביקושים היה יבשת אירופה, שבצל הגדלת תקציבי הביטחון כתוצאה ממלחמת רוסיה־אוקראינה, זינקה מ־35% ל־54%. עלייה מסקרנת בזמן המלחמה הייתה במדינות הסכמי אברהם, שלאחר צניחה מ־24% ל־3% בלבד ב־2023, קפצו מחדש ל־12%. לעומת זאת, נרשמה ירידה מהותית חדה באסיה־פסיפיק, היעד הגדול עד השנה שעברה, מ־48% ל־23%.

"יש קושי באסיה־פסיפיק, אבל גם שם עושים מאמץ להתאים את עצמנו לשווקים", אומר ראש סיבט (האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון), תא"ל (מיל') יאיר קולס. במשרד מנמקים את האתגר באסיה, בדומה לשווקים אחרים - בהם ארה"ב ואירופה - בדרישה לייצור מקומי. כיום המדיניות של הודו (יעד היצוא הביטחוני הגדול ביותר של ישראל) ושל מדינות נוספות הוא שבמסגרת עסקאות הן יקבלו ידע, וחלק מהייצור יבוצע אצלן. "הבנו שצריך לאפשר לאפשר לתעשיות שלנו להיות רלוונטיות, משום שגם במכרזים של נאט"ו נדרשת רגל מקומית".

שיא נוסף נרשם בסכומי העסקאות, כאשר לראשונה אי־פעם, יותר ממחצית מהעסקאות היו בסכום של 100 מיליון דולר ומעלה. לפי סיבט, חל זינוק אשתקד מ־40% ל־56.8% בעסקאות בטווח זה. בד־בבד, 17.4% מסך העסקאות הגיעו מעסקאות קטנות של עד 10 מיליון דולר, 16.3% בטווח 50-10 מיליון דולר, והיתר היו מסך של 100-50 מיליון דולר. "אנחנו דוגלים במדיניות של מלחמה על כל עסקה", מדגיש קולס. "גם אם זו מערכת קטנה ושוק מצומצם, אנחנו פועלים להיות שם".

המנוע העיקרי של העסקאות הוא G2G - ממשלות מול ממשלות. לקוחות משמעותיות של ישראל, בהן יוון, מעדיפות G2G בשל המטרייה הממשלתית של העסקה והיכולת לעבוד בעסקה אחת עם כמה תעשיות ישראליות. וכך, סך עסקאות ה־G2G של משרד הביטחון עם מקביליו בעולם הגיע לשיא של 6.7 מיליארד דולר. כלומר, כ־45% מהיצוא הביטחוני הישראלי בשנת המלחמה התבצע בהובלת משרד הביטחון.

ההגנה האווירית מובילה את הביקוש

מלחמת "חרבות ברזל" יצרה לתעשיות הביטחוניות אתגר גדול מחד בהיבט של אספקת הצרכים של מערכת הביטחון הישראלית, לעתים על חשבון עיכוב באספקות ללקוחות מחו"ל, ואף צורך בהכפלה ולעתים אף יותר מכך של שרשראות הייצור. אך מאידך, המלחמה הגבירה אף יותר את הביקושים למוצרים שלהן בגלל היותם "קומבט פרובן" - מוכחים בשדה הקרב. "השילוב של התעשיות, צה"ל ומשרד הביטחון הוא אטרקטיבי בעולם", מספר ראש סיבט. "כשמהנדסים בתעשיות משרתים במילואים ואז חוזרים לפיתוח, זה ייחודי לישראל. אלה משתלבים עם הגידול בביקוש הגלובלי".

את הביקוש הגלובלי מובילות מערכות ההגנה האווירית, במיוחד בהשפעת מלחמת רוסיה־אוקראינה שבה מתבצע שימוש נרחב בטילים, אך מעל הכול בכטב"מים. הצלחת ישראל בהתמודדות עם המתקפות האיראניות חסרות התקדים באפריל ובאוקטובר אשתקד, מיצבה את ישראל כמוקד לביקושים הבינלאומיים הצומחים בתחום, וזה משתקף גם בנתוני סיבט. כ־48% מהיצוא הביטחוני הישראלי ב־2024 היו מערכות הגנה אווירית. קרי, כמעט שווים לכל העסקאות הישראליות האחרות גם יחד. ב־2023, לצורך ההשוואה, מערכות ההגנה האווירית היוו כ־36% "בלבד" מהיקף העסקאות.

הצמיחה הן בשיעור העסקאות הגדולות (100 מיליון דולר ומעלה) והן בשיעור מערכות ההגנה האווירית מתוך הסך הכולל, ניכרת בעסקאות המשמעותיות של ישראל בתחום, שבולטות בהן מכירת חץ 3 של התעשייה האווירית לגרמניה ב־2023 תמורת 3.5 מיליארד דולר, ועסקת מכירת קלע דוד לפינלנד תמורת כ־360 מיליון דולר.

הנתונים של 2024 לא משקפים את העניין הבינלאומי במערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור, שאת הפיתוח שלו מובילות מפא"ת (המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) ורפאל. כפי שסיפר לגלובס בשבוע שעבר מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן, גם קולס מציין כי המערכת של רפאל "מעוררת עניין, ויש בה פוטנציאל. אולם בכל מערכת שאנחנו מייצרים, או בפיתוח, אנחנו מבינים שעלינו לשמור על המערכות. לכן, אנו בוחרים בקפידה את הלקוחות".

תחומים שבהם בולטת התעשייה האווירית הם לוויינות וחלל וכן מכ"ם ולוחמה אלקטרונית, שהיוו כל אחת 8% מפילוח חוזי היצוא. ביולי אשתקד, לפי דיווחים, מכרה התעשייה האווירית למרוקו, מדינה מהסכמי אברהם, לוויינים תמורת כמיליארד דולר. מגמה מעוררת דאגה נרשמת במל"טים ובכטב"מים. בשנת 2022 אלה היוו כ־25% מסך העסקאות, ב־2023 הן צנחו ל־4% בלבד - ובשנה כבר היוו 1% בלבד.

בנובמבר האחרון הודיעה אלביט כי זכתה בחוזים בסכום כולל של כ־335 מיליון דולר לאספקת כלי טיס בלתי מאוישים מדגם הרמס 900 ומערכות הגנה למדינה באירופה. החוזים, שיבוצעו על פני שלוש וחצי שנים, כוללים גם אספקה של משגרי רקטות מסוג PULS. אמצעי ירייה ושיגור ותחמושת וחימוש היוו בשנה שעברה כ־2% וכ־3% מסך ההכנסות.

האתגרים בעקבות המלחמה

הנבואה ניתנה לשוטים, אבל 2025 כבר כאן. המחצית הראשונה תכף מסתיימת, ועל אף הנתונים המעודדים - ראש סיבט מודה כי הם נמצאים באתגר גדול. "העת הזו של המראות מעזה וההאשמות בהאג משפיעות. זה מעצים את האתגר של המשרד, ועלינו לראות איך אפשר להתמודד".

קושי נוסף טמון בשרשראות האספקה, אתגר שהחל בתקופת מגפת הקורונה והחריף במלחמת "חרבות ברזל" בגלל השפעות מתקפות החות'ים על נתיבי השיט ושיגורי הטילים שלהם, שמביאים להשבתת נתב"ג לסירוגין.

נדבך נוסף שהשפיע ב־2024, ובוודאי גם כעת, הוא הסירוב של מדינות לאפשר לספינות שנחשדות בהובלת אמל"ח לישראל לעגון בשטחן. ב־16 במאי אשתקד, ספרד סירבה לאפשר לספינה שהובילה חומר נפץ מהודו לישראל לעגון בנמליה. לפי הממשל במדריד, האוניה "מריאן דניקה" (Marianne Danica) פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי, בטרם סורבה. ספינת המטען הכללי "מריאן דניקה", ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מנמל צ'נאי ב־8 באפריל, כאשר לפי עיתון "אל פאיס" הספרדי, היא נשאה 27 טונות חומר נפץ. לולא השפעות המורדים החות'ים על הים האדום, הספינה כלל לא הייתה אמורה לעבור במים הכלכליים של ספרד, אך תנועת השיט הוסטה ברובה אל כף התקווה הטובה ומשם לגיברלטר.

יום לפני הסירוב לעגינת "מריאן דניקה", עצרה ספינת המכולות "בורקום" (Borkum), ששטה עם דגל אנטיגואה וברבודה, מרחק קצר לפני כניסתה לקרטאחנה. פעילים פרו־פלסטיניים הפגינו בנמל, ואנשי שמאל מהפרלמנט האירופי שלחו מכתב לראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, בדרישה למנוע את עגינתה, בשל החשד שהיא מובילה אמל"ח לישראל. עוד בטרם קיבלו במדריד החלטה, הספינה החליטה לבטל את עגינת הביניים בקרטאחנה, והמשיכה לנמל קופר בסלובניה.

לפי אל־ג'זירה, ספינה זו, שיצאה אף היא מנמל צ'נאי, הכילה אמל"ח שנשלח לנמל אשדוד. הארגונים הפרו־פלסטיניים טענו כי בורקום הכילה 20 טונות מנועי רקטות, 12.5 טונות רקטות חומר נפץ, 1,500 ק"מ חומרי נפץ ו־740 ק"ג של חומרים ייעודיים לארטילריה. בדיווח של סוכנות הידיעות הקטארית נטען כי תחת סעיף סודיות, נאסר על העובדים לנקוב בשמה של תעש, שמאז 2018 הפכה לחברה־בת של אלביט. המפעילה של הספינה, MLB הגרמנית, הכחישה בפני אל־ג'זירה ומסרה כי "הספינה לא העמיסה שום אמל"ח או מטען אחר לישראל".

"מצד אחד מראים תמונה חיובית וטובה, ומצד שני יש אתגר כמשרד וכתעשיות להתמודד עם המציאות", מציין קולס. "אלה אתגרים שאנחנו מתעסקים עמם ב־2025. בתחילת המלחמה היה גם את הצורך לתעדף את צה"ל כחלק ממדיניות המערכת, והתמודדנו".

לדבריו, המלחמה חידדה יתרון של התעשיות הביטחוניות הישראליות, שלא ניכר עד עתה בשוק העולמי: "לאורך השנים מדינות חיפשו איכות ומחיר, כשבשנים האחרונות נכנס נתון מרכזי נוסף שבו לתעשיות הישראליות יש יתרון - והוא מהירות האספקה. אם באה מתחרה ונותנת זמן אספקה של שבע שנים, אצלנו באות החברות עם 3-2 שנים ולוקחות. הן מצליחות בכך על אף אתגרי המלחמה".

עוד כתבות

איור: גיל ג'יבלי

אילון מאסק נגד טראמפ ולהפך: מאבקי הכוח והכסף שעומדים מאחורי הפיצוץ ביחסים

הסכסוך הפומבי בין דונלד טראמפ למיליארדר אילון מאסק, שלפני כשבועיים עוד נחשב ליועצו הקרוב ביותר, מציף מתחים במפלגה הרפובליקאית ומערער את סיכויי הנשיא האמריקאי להעביר את חקיקת הענק שלו ● בינתיים מאסק, שכבר הפסיד עשרות מיליארדי דולרים מאז פרישתו מהממשל, מנסה להרגיע את הרוחות

גלילי פלדה / צילום: ap, Steve Helbe

אפקט המכסים על האיחוד: אירופה מוצפת במוצרי פלדה ואלומיניום והמחירים צונחים

המכסים האמריקאים שהושתו על פלדה ואלומיניום גרמו להסטת הייבוא לאירופה בעיקר מסין ולהגדלת ההיצע, ובהתאם המחירים יורדים ● כך למשל, מחירן של גיטרות חשמליות בעלות מיתרי פלדה נחתך בחדות ● באיחוד חוששים לעתיד תעשיית הפלדה האירופאית וקוראים לבריסל לפעול

בית חולים / אילוסטרציה: Shutterstock, Spotmatik Ltd

דוח השוויוניות בבריאות מגלה: עדיף להיות יהודי תושב המרכז

משרד הבריאות פרסם את דוח השוויוניות בבריאות, העוסק בשוויון הגאוגרפי והמגזרי במערכת הבריאות ● מבחינת תוחלת החיים יש פער של כשלוש שנים בין המגזר היהודי לערבי, כאשר מחוזות המרכז ויו"ש מובילים באריכות-הימים ● הנתונים מתייחסים ל-2023, ובשנים 2024-2025 השקיע המשרד כ-300 מיליון שקל בתוכניות ייעודיות לפריפריה

אושר טובול, מנכ''ל מיטב טרייד / צילום: מיטב טרייד

המיליונרים של מיטב: המניה בשיא, והבכירים נפגשים עם הכסף

לאחר זינוק של כמעט 100% במניית מיטב מתחילת השנה, שורה של בכירים בבית ההשקעות מכרו מניות - ובראשם מנכ"ל זרוע המסחר העצמאי, שמימש מניות במעל 5 מיליון שקל, ומנהל השקעות הגמל והפנסיה

אילון מאסק לצד דונלד טראמפ במהלך מסע הבחירות לנשיאות / צילום: Alex Brandon

האם טראמפ יסתדר בלי הכסף של מאסק בבחירות האמצע בארה"ב?

שינוי הכיוון של אילון מאסק - שתרם לטראמפ 300 מיליון דולר כמעט בבחירות 2024 - מטלטל את המפלגה הרפובליקאית כולה ● העימות הפומבי בינו לנשיא חושף את הסדקים שבין הון לשלטון ומעורר סימני שאלה לגבי עתידה הפוליטי והכלכלי של המפלגה לקראת בחירות האמצע ב-2026

אוטובוסים חונים בתחנה המרכזית בת''א / צילום: Shutterstock

התוכנית להוספת קווי אוטובוס טרם מומשה, והממשלה כבר רוצה לקצץ

אחרי שנים של עיכובים, משרד התחבורה קיבל תוספת של 250 מיליון שקל לשיפור התחבורה הציבורית בקווים ובתדירות ● אך התוכנית טרם גובשה, ובינתיים בממשלה מתכננים לקצץ שליש

מתן אנגרסט / צילום: באדיבות המשפחה

מוכה ומופל מהטנק: תיעוד הלינץ' שעבר מתן בדרך לעזה

בתיעוד שפרסמה המשפחה נראית קבוצה גדולה של מחבלים אוחזת במתן בחוזקה - ומפילה אותו מהטנק. בהמשך, כמה מהם הכו את מתן - לפני שלקחו אותו איתם לעומק הרצועה ● שיגור כושל מתימן: טיל נורה לעבר ישראל - ונפל בדרך ● 55 חטופים - 612 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

מיקי לוי, יו''ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

"המהלכים האחרונים במשכנתאות עלולים להוביל למשבר סאב פריים חמור"

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ח"כ מיקי לוי, קרא למבקר המדינה להוציא דוח בנושא ● נציגת הפיקוח על הבנקים אמרה בדיון: "שיעור המשכנתאות בפיגור אינו עולה על אף זעזוע המלחמה" ● נציג רשות התחרות: "לא רואים תיאומים בין הבנקים, אך הנושא נמצא במעקב"

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל משרד הבריאות עוצר מינוי מנכ״ל לקופת חולים כללית ״עד לבירור״

משה בר סימן טוב מצטרף לשר הבריאות אוריאל בוסו, ומבקש לברר את הסיבות לכך שאלי כהן פורש מתפקידו כמנכ"ל קופ"ח כללית לאחר שלוש שנים ● בכירים לשעבר בקופה טוענים כי יחסי אנוש בעייתיים עומדים ברקע הפרידה מכהן

ג'ארד אייזקמן / צילום: ap, ohn Raoux

המיליארדר היהודי ששילם מחיר על סכסוך טראמפ עם מאסק ולא ימונה ליו"ר נאס"א

המינוי של ג'ארד אייזקמן, האסטרונאוט הראשון של ספייס אקס, כבר אושר בסנאט אך בוטל במפתיע ע"י טראמפ ביום בו עזב מאסק את משרתו בממשל ● הנשיא טען שהסיבה היא "בחינה יסודית של קשרים שניהל" ● אולם הערכות הן שהמינוי לא יצא לפועל בשל קרבתו למאסק

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי / צילום: Reuters, Stefano Costantino / SOPA Images

נשיא ארגנטינה מגיע לישראל ועומד לקבל פרס של מיליון דולר

חאבייר מיליי מגיע היום לישראל במסגרת מסע כלכלי של 10 ימים באירופה ● בין עסקת גז באיטליה לאנשי עסקים בספרד, הביקור בישראל נועד בעיקר להרעפת מחמאות הדדית וקבלת פרס על סך מיליון דולר

שלט פרסום שעלה השנה של חברת הנדל''ן אשטרום / צילום: מאיר אדרי

איזה ענף מפרסם הכי הרבה שלטי חוצות?

בין המחצית השנייה של 2024 למחצית הראשונה של 2025 נרשמה עלייה של יותר מ-20% בהשקעה בשילוט חוצות - כך עולה מנתוני מגה מדיה ● התחומים הבולטים ביותר בפרסום החוץ-ביתי: נדל"ן ופוליטיקה ● וגם: על מה דיברו בכנס השיווק השנתי, ומה העצה של יובל רפאל? ● אירועים ומינויים

הספינה מדלן לפני תפיסתה בידי כוחות צה''ל / צילום: Reuters, Salvatore Allegra

היאכטה ששטה לעזה נעצרה; הפעילים טוענים כי "נחטפו במים בינלאומיים"

כוחות ישראלים השתלטו על הספינה "מדלן" כשזו התקרבה לחופי עזה ● מארגני המשט הפרו-פלסטיני החלו לעלות לרשתות החברתיות קטעי וידאו שהוכנו מראש, בו הם טוענים כי "נחטפו" ע"י כוחות צה"ל ● משרד החוץ: "הפעילים יושבו למדינותיהם אחרי שיילקחו לנמל אשדוד"

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

נגד משרד המשפטים ובלי חוות־דעת מקצועית, קרעי ממשיך ברפורמת השידורים

ועדת השרים אישרה בשנית את רפורמת התקשורת של שלמה קרעי, למרות התנגדות משרד המשפטים והיעדר חוות־דעת מחויבת מהרגולטור - תוך דילוג על שלבים שנדרשים עפ"י חוק ● גורמים מקצועיים מזהירים: החוק לא בשל ועלול לאפשר השפעה מסוכנת על החדשות והמדיה ● ממשרד התקשורת נמסר: "תהליך ההיוועצות עם רשות האסדרה נמצא בעיצומו"

מנכ''ל קרפור ישראל מיכאל לובושיץ בשיחה עם עו''ד דנה טירנגל ליפקה בכנס להגבלים עסקיים ותחרות / צילום: סמדר לוי

מנכ"ל קרפור ישראל: "כולם מפחדים לגעת בחוק המזון"

מיכאל לובושיץ, מנכ"ל קרפור ישראל, דיבר בכנס של משרד עמית פולק מטלון ושות' על החוק שכולם "מפחדים להתעסק איתו", וחשף כי בקרוב תפתח הרשת סניפים חדשים בחברה הערבית ● חיים ארביב, ראש מחלקת החקירות והמודיעין ברשות התחרות, העביר מסר לשחקניות בענף ● אירועים ומינויים

בואנוס איירס, ארגנטינה / צילום: Shutterstock, Armando Oliveira

סער וסמוטריץ' מתגאים "בבשורה אדירה", אבל היא תעלה לנו ביוקר

השרים הודיעו על קידום טיסות ישירות בין ישראל לארגנטינה, אך לפי גורמי המקצוע, מעט נוסעים יטוסו בהן, והמהלך עשוי לייקר טיסות אחרות ומבוקשות - למשל לארה"ב

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

מה שאותר במתחם שבו חוסל סינוואר "ישפיע על המשך התמרון"

לוחמי צה"ל והשב"כ פשטו על המתחם שבו הסתתר מנהיג חמאס יחד עם בכירים נוספים בארגון: "הפקנו מכאן מודיעין משמעותי להמשך" ● קרן חלוקת הסיוע החלה להעביר מזון גם באמצעות משאיות; חמאס איים על העובדים: "אזהרה אחרונה" ● כ"ץ: "הנחיתי את צה"ל לפעול כדי שמשט 'מדלין' לא יגיע לעזה" ● אלוף פיקוד הצפון: "המצב הביטחוני מול לבנון ומול חיזבאללה הוא הכי טוב שהיה לנו בעשורים האחרונים" ● דיווחים בעזה: צה"ל תקף בג'באליה שבצפון הרצועה ● 55 חטופים - 611 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

רשות המסים מחפשת 24 מיליארד שקל, מי ישלם את המחיר

המלחמה נותנת אותותיה על הכנסות המדינה, והאוצר הגדיל את יעד הגבייה ב־5%, שמוערכים בכ־24 מיליארד שקל ● ברשות המסים מבטיחים שלא להשית את הנטל על כלל האזרחים, אלא לפנות לאפיקים אחרים כגון העמקת הגבייה בתוכנית "חשבוניות ישראל" וטיפול בתיקים שבמחלוקת מול חברות ענק

מפקד חמאס האחרון שנותר, ומחזיק בידיו את גורל החטופים והרצועה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך סיקרו בעולם את המשט לרצועת עזה, מפקד חמאס האחרון שנותר, והאם איראן הצליחה להשיג מידע מודיעיני של ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: shutterstock

יזנקו בעשרות אחוזים: ארבע מניות שזוכות לתחזית אופטימית במיוחד

בנק אוף אמריקה פרסם בסוף השבוע האחרון סקירות עדכניות הנוגעות לארבע מניות טכנולוגיה מרכזיות - אנבידיה, אמזון, אלפאבית וברודקום ● מחירי היעד שהבנק קבע לארבעתן משקף להן אפסייד של עשרות אחוזים ● עיקרי הסקירות מובאים לפניכם