גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היצוא הביטחוני של ישראל בשיא: אלה מערכות הנשק שכיכבו

לפי האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, ישראל הגיעה לשיא יצוא ביטחוני חדש בשנת 2024: 14.8 מיליארד דולר - הכפלה בתוך חמש שנים ● שיא נוסף נרשם בסכומי העסקאות, כאשר לראשונה אי־פעם, יותר ממחצית מהעסקאות היו בסכום של 100 מיליון דולר ומעלה ● יבשת אירופה בלטה בהיקף העסקאות, ומערכות ההגנה האווירית כיכבו

קלע דוד / צילום: דוברות משרד הביטחון
קלע דוד / צילום: דוברות משרד הביטחון

בשנת מלחמה - רוויית אתגרי לחימה בבית ואתגרים מדיניים מחוץ בהם מניעת השתתפות בתערוכות יוקרתיות - הצליחה מדינת ישראל להגיע לשיא יצוא ביטחוני חדש בשנת 2024: 14.795 מיליארד דולר, עלייה של כ־11.7% ביחס ל־2023 והכפלה בתוך חמש שנים.

ספרד משהה עסקת ענק לרכישת טילים מרפאל
החברה הביטחונית הישראלית שתתמודד במכרז בקרה אווירית באירופה
בזמן המלחמה: המדינה הערבית שרוצה לרכוש תותחים מאלביט

המנוע העיקרי של הביקושים היה יבשת אירופה, שבצל הגדלת תקציבי הביטחון כתוצאה ממלחמת רוסיה־אוקראינה, זינקה מ־35% ל־54%. עלייה מסקרנת בזמן המלחמה הייתה במדינות הסכמי אברהם, שלאחר צניחה מ־24% ל־3% בלבד ב־2023, קפצו מחדש ל־12%. לעומת זאת, נרשמה ירידה מהותית חדה באסיה־פסיפיק, היעד הגדול עד השנה שעברה, מ־48% ל־23%.

"יש קושי באסיה־פסיפיק, אבל גם שם עושים מאמץ להתאים את עצמנו לשווקים", אומר ראש סיבט (האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון), תא"ל (מיל') יאיר קולס. במשרד מנמקים את האתגר באסיה, בדומה לשווקים אחרים - בהם ארה"ב ואירופה - בדרישה לייצור מקומי. כיום המדיניות של הודו (יעד היצוא הביטחוני הגדול ביותר של ישראל) ושל מדינות נוספות הוא שבמסגרת עסקאות הן יקבלו ידע, וחלק מהייצור יבוצע אצלן. "הבנו שצריך לאפשר לאפשר לתעשיות שלנו להיות רלוונטיות, משום שגם במכרזים של נאט"ו נדרשת רגל מקומית".

שיא נוסף נרשם בסכומי העסקאות, כאשר לראשונה אי־פעם, יותר ממחצית מהעסקאות היו בסכום של 100 מיליון דולר ומעלה. לפי סיבט, חל זינוק אשתקד מ־40% ל־56.8% בעסקאות בטווח זה. בד־בבד, 17.4% מסך העסקאות הגיעו מעסקאות קטנות של עד 10 מיליון דולר, 16.3% בטווח 50-10 מיליון דולר, והיתר היו מסך של 100-50 מיליון דולר. "אנחנו דוגלים במדיניות של מלחמה על כל עסקה", מדגיש קולס. "גם אם זו מערכת קטנה ושוק מצומצם, אנחנו פועלים להיות שם".

המנוע העיקרי של העסקאות הוא G2G - ממשלות מול ממשלות. לקוחות משמעותיות של ישראל, בהן יוון, מעדיפות G2G בשל המטרייה הממשלתית של העסקה והיכולת לעבוד בעסקה אחת עם כמה תעשיות ישראליות. וכך, סך עסקאות ה־G2G של משרד הביטחון עם מקביליו בעולם הגיע לשיא של 6.7 מיליארד דולר. כלומר, כ־45% מהיצוא הביטחוני הישראלי בשנת המלחמה התבצע בהובלת משרד הביטחון.

ההגנה האווירית מובילה את הביקוש

מלחמת "חרבות ברזל" יצרה לתעשיות הביטחוניות אתגר גדול מחד בהיבט של אספקת הצרכים של מערכת הביטחון הישראלית, לעתים על חשבון עיכוב באספקות ללקוחות מחו"ל, ואף צורך בהכפלה ולעתים אף יותר מכך של שרשראות הייצור. אך מאידך, המלחמה הגבירה אף יותר את הביקושים למוצרים שלהן בגלל היותם "קומבט פרובן" - מוכחים בשדה הקרב. "השילוב של התעשיות, צה"ל ומשרד הביטחון הוא אטרקטיבי בעולם", מספר ראש סיבט. "כשמהנדסים בתעשיות משרתים במילואים ואז חוזרים לפיתוח, זה ייחודי לישראל. אלה משתלבים עם הגידול בביקוש הגלובלי".

את הביקוש הגלובלי מובילות מערכות ההגנה האווירית, במיוחד בהשפעת מלחמת רוסיה־אוקראינה שבה מתבצע שימוש נרחב בטילים, אך מעל הכול בכטב"מים. הצלחת ישראל בהתמודדות עם המתקפות האיראניות חסרות התקדים באפריל ובאוקטובר אשתקד, מיצבה את ישראל כמוקד לביקושים הבינלאומיים הצומחים בתחום, וזה משתקף גם בנתוני סיבט. כ־48% מהיצוא הביטחוני הישראלי ב־2024 היו מערכות הגנה אווירית. קרי, כמעט שווים לכל העסקאות הישראליות האחרות גם יחד. ב־2023, לצורך ההשוואה, מערכות ההגנה האווירית היוו כ־36% "בלבד" מהיקף העסקאות.

הצמיחה הן בשיעור העסקאות הגדולות (100 מיליון דולר ומעלה) והן בשיעור מערכות ההגנה האווירית מתוך הסך הכולל, ניכרת בעסקאות המשמעותיות של ישראל בתחום, שבולטות בהן מכירת חץ 3 של התעשייה האווירית לגרמניה ב־2023 תמורת 3.5 מיליארד דולר, ועסקת מכירת קלע דוד לפינלנד תמורת כ־360 מיליון דולר.

הנתונים של 2024 לא משקפים את העניין הבינלאומי במערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור, שאת הפיתוח שלו מובילות מפא"ת (המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) ורפאל. כפי שסיפר לגלובס בשבוע שעבר מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן, גם קולס מציין כי המערכת של רפאל "מעוררת עניין, ויש בה פוטנציאל. אולם בכל מערכת שאנחנו מייצרים, או בפיתוח, אנחנו מבינים שעלינו לשמור על המערכות. לכן, אנו בוחרים בקפידה את הלקוחות".

תחומים שבהם בולטת התעשייה האווירית הם לוויינות וחלל וכן מכ"ם ולוחמה אלקטרונית, שהיוו כל אחת 8% מפילוח חוזי היצוא. ביולי אשתקד, לפי דיווחים, מכרה התעשייה האווירית למרוקו, מדינה מהסכמי אברהם, לוויינים תמורת כמיליארד דולר. מגמה מעוררת דאגה נרשמת במל"טים ובכטב"מים. בשנת 2022 אלה היוו כ־25% מסך העסקאות, ב־2023 הן צנחו ל־4% בלבד - ובשנה כבר היוו 1% בלבד.

בנובמבר האחרון הודיעה אלביט כי זכתה בחוזים בסכום כולל של כ־335 מיליון דולר לאספקת כלי טיס בלתי מאוישים מדגם הרמס 900 ומערכות הגנה למדינה באירופה. החוזים, שיבוצעו על פני שלוש וחצי שנים, כוללים גם אספקה של משגרי רקטות מסוג PULS. אמצעי ירייה ושיגור ותחמושת וחימוש היוו בשנה שעברה כ־2% וכ־3% מסך ההכנסות.

האתגרים בעקבות המלחמה

הנבואה ניתנה לשוטים, אבל 2025 כבר כאן. המחצית הראשונה תכף מסתיימת, ועל אף הנתונים המעודדים - ראש סיבט מודה כי הם נמצאים באתגר גדול. "העת הזו של המראות מעזה וההאשמות בהאג משפיעות. זה מעצים את האתגר של המשרד, ועלינו לראות איך אפשר להתמודד".

קושי נוסף טמון בשרשראות האספקה, אתגר שהחל בתקופת מגפת הקורונה והחריף במלחמת "חרבות ברזל" בגלל השפעות מתקפות החות'ים על נתיבי השיט ושיגורי הטילים שלהם, שמביאים להשבתת נתב"ג לסירוגין.

נדבך נוסף שהשפיע ב־2024, ובוודאי גם כעת, הוא הסירוב של מדינות לאפשר לספינות שנחשדות בהובלת אמל"ח לישראל לעגון בשטחן. ב־16 במאי אשתקד, ספרד סירבה לאפשר לספינה שהובילה חומר נפץ מהודו לישראל לעגון בנמליה. לפי הממשל במדריד, האוניה "מריאן דניקה" (Marianne Danica) פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי, בטרם סורבה. ספינת המטען הכללי "מריאן דניקה", ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מנמל צ'נאי ב־8 באפריל, כאשר לפי עיתון "אל פאיס" הספרדי, היא נשאה 27 טונות חומר נפץ. לולא השפעות המורדים החות'ים על הים האדום, הספינה כלל לא הייתה אמורה לעבור במים הכלכליים של ספרד, אך תנועת השיט הוסטה ברובה אל כף התקווה הטובה ומשם לגיברלטר.

יום לפני הסירוב לעגינת "מריאן דניקה", עצרה ספינת המכולות "בורקום" (Borkum), ששטה עם דגל אנטיגואה וברבודה, מרחק קצר לפני כניסתה לקרטאחנה. פעילים פרו־פלסטיניים הפגינו בנמל, ואנשי שמאל מהפרלמנט האירופי שלחו מכתב לראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, בדרישה למנוע את עגינתה, בשל החשד שהיא מובילה אמל"ח לישראל. עוד בטרם קיבלו במדריד החלטה, הספינה החליטה לבטל את עגינת הביניים בקרטאחנה, והמשיכה לנמל קופר בסלובניה.

לפי אל־ג'זירה, ספינה זו, שיצאה אף היא מנמל צ'נאי, הכילה אמל"ח שנשלח לנמל אשדוד. הארגונים הפרו־פלסטיניים טענו כי בורקום הכילה 20 טונות מנועי רקטות, 12.5 טונות רקטות חומר נפץ, 1,500 ק"מ חומרי נפץ ו־740 ק"ג של חומרים ייעודיים לארטילריה. בדיווח של סוכנות הידיעות הקטארית נטען כי תחת סעיף סודיות, נאסר על העובדים לנקוב בשמה של תעש, שמאז 2018 הפכה לחברה־בת של אלביט. המפעילה של הספינה, MLB הגרמנית, הכחישה בפני אל־ג'זירה ומסרה כי "הספינה לא העמיסה שום אמל"ח או מטען אחר לישראל".

"מצד אחד מראים תמונה חיובית וטובה, ומצד שני יש אתגר כמשרד וכתעשיות להתמודד עם המציאות", מציין קולס. "אלה אתגרים שאנחנו מתעסקים עמם ב־2025. בתחילת המלחמה היה גם את הצורך לתעדף את צה"ל כחלק ממדיניות המערכת, והתמודדנו".

לדבריו, המלחמה חידדה יתרון של התעשיות הביטחוניות הישראליות, שלא ניכר עד עתה בשוק העולמי: "לאורך השנים מדינות חיפשו איכות ומחיר, כשבשנים האחרונות נכנס נתון מרכזי נוסף שבו לתעשיות הישראליות יש יתרון - והוא מהירות האספקה. אם באה מתחרה ונותנת זמן אספקה של שבע שנים, אצלנו באות החברות עם 3-2 שנים ולוקחות. הן מצליחות בכך על אף אתגרי המלחמה".

עוד כתבות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות