מנכ"ל רפאל: "מדינות רבות בעולם מתעניינות במערכת הלייזר"

רפאל פרסמה היום (ה') את דוחות הרבעון הראשון של שנת 2025, שבה מכירותיה הסתכמו בכ־4.6 מיליארד שקל (כ־1.32 מיליארד דולר), צמיחה של כ־18.5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ואילו היקף ההזמנות עמד על כ־6.3 מיליארד שקל (1.8 מיליארד דולר), ירידה של כ־19% ביחס לרבעון הראשון ב־2024.

● "יכולות יוצאות דופן במחיר נמוך": מנכ"ל רפאל חושף - מתי מערכת הלייזר תהפוך למבצעית
● קרן פימי נערכת לחסל את רוב החזקותיה בחברה הביטחונית, והמניה צונחת בבורסה

הרווח הנקי עמד בתום הרבעון על 272 מיליון שקל (כ־77.5 מיליון דולר, שמהווים כ־5.9% מהמכירות), עלייה של כ־17%, תוך שצבר ההזמנות של החברה עלה בכ־2.3 מיליארד שקל לכ־67 מיליארד שקל (כ־19.1 מיליארד דולר). בעת שמלחמת חרבות ברזל פוחתת בעצימותה חלה ירידה קלה בשיעור ישראל מתוך כלל המכירות ל־58%, לאחר 59% בתקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, חלה עלייה דרסטית באירופה, מ־20% ל־27%, ובאסיה מ־10% לכ־17%. בה בעת, בצפון אמריקה חלה ירידה קלה בפני עצמה, מ־4% ל־3%, והיתר מיבשות אחרות.

"אנחנו מאושרים מהתוצאות הכספיות, חסרות התקדים שכוללות גידול ברווחיות, בבקלוג, וכן קליטת קלטנו 500 עובדים ברבעון", אומר לגלובס מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן. "מרבית העובדים הנקלטים הם מהצפון שהיה מוכה התקפות. זה לא טריוויאלי, ומהווה תרומה לכלכלה ולחברה". תורג'מן עתיר הניסיון שהגיע לחברה מאלתא, לא מתרגש מהירידה הרבעונית בהיקף ההזמנות: "הנתון של הזמנות לרבעון פחות משמעותי, כי יום אחד לפה ויום אחד לשם - ורואים שינוי. כבר ברבעון השני ניכרה עלייה בקצב".

ממה נובעת הצמיחה המהותית במכירות לאירופה ולאסיה?
"זה שיקוף של צבר ההזמנות הקיים. כעת, מתבצעות האספקות להזמנות מ־2023 ומ־2024 שהיו בקצב גבוה מאסיה ואירופה. גם בהיבט הזה, מבט רבעוני הוא רועש מאוד, משום שזה שיקוף של הזמנות מהשנתיים שקדמו משני המקורות. עדיף במכירות גם להסתכל שנתית ואף מעבר לכך, משום שמספיקה אספקה אחת לאסיה, למשל, ואז זה עולה או יורד".

אתמול, הותר לפרסום כי במהלך מלחמת חרבות ברזל, הובילו במפא"ת במשרד הביטחון, בחיל האוויר ובחברת רפאל תהליך פיתוח מואץ להפעלת מערכות יירוט חדשות באמצעות לייזר במסגרתו יירטו לוחמי מערך ההגנה עשרות מטרות אויב, בהן כטב"מים. על השאלה מדוע נבחר לפרסם את המידע והתיעודים כעת, משיב מנכ"ל רפאל: "מי שמקבל את ההחלטות הם משרד הביטחון ואנחנו עוקבים אחרי הפרסומים שלהם. המדיניות של פרסום או אי־פרסום היא שלהם. אנחנו, כמובן, רוצים שיתפרסם כדי שלקוחות יידעו.

האם יש לקוחות בחו"ל שמתעניינים ברכישת מגן אור?
"ההישג של מערכת לייזר רב־עוצמה מבצעית הוא עצום. היכולת ליירט במהירות האור ובעלות אפסית זה חלום של עשרות שנים בצבאות המערביים. העובדה שהצלחנו להשיג ולהפעיל מבצעית היא חסרת תקדים. יש התעניינות עצומה בעולם, אבל בזה אנחנו עובדים לפי רישיונות אפ"י, ומייצאים מה שמותר ולמי שמותר. האם יש עניין? בוודאי".

ההתקדמות עם מגן אור לעבר אספקות מיועדות לצה"ל ברבעון האחרון של השנה נובעים מתקציב המו"פ העצמי הגבוה של רפאל. החברה שחוותה גידול של 20% בהיקף הפעילות שלה כתוצאה מהמלחמה בישראל והביקושים ממקומות נוספים בעולם, החליטה להגדיל את תקציב המו"פ ב־30%. בחזון שלה, רפאל שמה קודם כל את הרצון להוות נדבך מרכזי בביטחון המדינה. זו לא מליצה, מעשינו יום־יום מעידים זאת", אומר תורג'מן. "כשיש מלחמה, העובדים הם לוחמים בטכנולוגיה. מתייצבים ותומכים, אנחנו שומעים מהקצינים בשטח".

הוא מסביר גם על העבודה המשותפת עם החברות המקבילות: "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין עם אלתא במערכת כיפת ברזל וגם בכיפה ימית, הם שותפים טובים. יש לי קשר אישי ואני מאוד מעריך אותם. ישנה גם עבודה עם חיל האוויר ומשרד הביטחון, מכתיב המדיניות שמבין לאן ללכת ונותן כיוונים. חרף המלחמות, הכלכלה עובדת: אנשים עובדים, ילדים הולכים לבית הספר והתעשייה מתקיימת, וזו התרומה שלנו להגנה. למעלה מ־98% מההגנה בישראל היא קלע דוד, כיפת ברזל וספיידר. אני גאה גם במערכת החץ, שהייתי ממפתחיה".

לסיכום, האם מגן אור יביא הגנה הרמטית?
"הרמטי 100% אין בשום דבר בחיים, וגם לא יהיה. מגן אור תאפשר איטום יותר טוב בהרבה פחות כסף. היכולת ליירט במחיר החשמל תאפשר למדינת ישראל להפוך את משוואת היירוט. אם עד היום האיום עלה X והיירוט 10 X, כעת האיום יעלה X וההגנה הנפלאה עשירית X".