צפו: מערכת הלייזר מגן אור מיירטת כטב"מים במהלך המלחמה

במהלך מלחמת חרבות ברזל, הובילו במפא"ת במשרד הביטחון, בחיל האוויר ובחברת רפאל תהליך פיתוח מואץ להפעלת מערכות יירוט חדשות באמצעות לייזר במסגרתו יירטו לוחמי מערך ההגנה עשרות מטרות אויב, בהן כטב"מים.

● נחילים של רחפנים: כלי הנשק החדש של סין שישנה את כללי המשחק באוויר
● היוזמה החדשה של ספרד: אמברגו נשק בינלאומי על ישראל

מערכות הלייזר הן שכבת הגנה נוספת של מערכות נשק אנרגיה המפותחות במשרד הביטחון, בנוסף למערכת מגן אור שמפותחת בימים אלו וצפויה להימסר לצה"ל ברבעון האחרון של השנה. במהלך המלחמה, חיל האוויר ובתוכו לוחמי מערך ההגנה האווירית למדו ופרסו בשטח את מערכות הלייזר, והביאו להישגי יירוט גבוהים במיוחד שהצילו חיי אזרחים והגנו על נכסים לאומיים.

כפי שנחשף בגלובס, מערכת הביטחון הישראלית תתכנס בתקופה הקרובה לניסוי נוסף וחשוב במערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור. מאותו ניסוי, אם יצלח, יתקדמו המשרד והמפתחת הראשית רפאל אל היעד של מבצוע ברבעון האחרון של השנה. אולם, אם יהיו הפתעות מקצועיות שליליות - העמידה בלוחות הזמנים המיועדים תעמוד בספק.

הניסוי יתבצע עם האב־טיפוס של המערכת שכבר הוכיח את עצמו בכמה רבדים. במלחמת חרבות ברזל ניכר עד כמה ישראל הגיעה לא מוכנה לאיום הכטב"מים ככלל ולאיום בגבול לבנון ההררי בפרט, ולו המערכת הייתה כבר מבצעית - היא הייתה עשויה להועיל מאוד. בהיקף גדול משמעותית מהשימושים שהתבצעו בפועל.

מהי מערכת הלייזר מגן אור?

מגן אור מיועדת להוות מערכת משלימה לכיפת ברזל, כשאת שתיהן יפעילו מאותו קרון שליטה. כיפת ברזל היא מערכת יירוט לאיומים רקטיים בטווח של 40 ק"מ ואילו מגן אור לטווח של עד 10 ק"מ, באמצעות קרן לייזר עוצמתית בהספק של כ־100 קילו־וואט. אין בעולם מערכת לייזר דומה שמייצרת הספקים שכאלו, ועבור קרן של 100 קילו־וואט נדרש בפועל ייצור של כ־128 קילו־וואט.

אלא שביצירת טכנולוגיה פיזיקלית חסרת תקדים, יש אתגרים. לאורך פיתוח מגן אור התגלו הפתעות שונות כתוצאה מתגובת רכיבים שונים לעומסים. אתגר מרכזי בכל לייזר הוא ה"ניחות", כלומר מידת היחלשות הקרן ככל שהיא מתרחקת מהמשגר - ללייזר יש כמה חסרונות, בהם שמזג אוויר מעונן, אביך או ערפל מגבילים את פעילותו ומשפיעים על יעילותו וכן הוא עובד בטור ועובר מטרה־מטרה.

יו"ר רפאל ד"ר יובל שטייניץ צוטט באתר נשיונל דיפנס מסביר כי מול האתגרים הטכנולוגיים, מגן אור משגרת מאות אלומות זעירות בגודל של מטבע לעבר המטרה. לדבריו, כשמזהים פגיעה של קרן אחת בעזרת השתקפות טלסקופית, אלומות נוספות מופנות למטרה - ומיקוד האנרגיה מביא ליירוט מהיר של המטרה.

זולה דרמטית מהגנה בעזרת טילים

יחידת המו"פ במפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) מובילה את מיזם מגן אור עם רפאל, המפתחת הראשית, לצד אלביט . מי שהשתלבה לתוך הפרויקט בשלהי 2022 היא הענקית הביטחונית לוקהיד מרטין , שהתקשרה בהסכם להשקעה בפרויקט. מאז, החברה השקיעה עשרות מיליוני דולרים מכספיה שלה, קרי מימון שאינו קשור לחבילת הסיוע של ארה"ב שכוללת חצי מיליארד דולר בשנה למיזמים משותפים בהגנה האווירית. זאת, במטרה שלוקהיד מרטין תהיה זו שתמכור את המערכת בשוק האמריקאי.

משרד הביטחון מימן בעצמו עסקה בסך כ־2 מיליארד שקל באוקטובר האחרון, להרחבת הייצור של מגן אור, כשעל הפרק אספקה ראשונה של מספר מערכות. משרד הביטחון אמנם מקפיד מאוד על לוחות הזמנים שכוללים מבצוע ברבעון האחרון של השנה, אבל הערכה רווחת במערכת הביטחון היא כי חלק מאותן המערכות יסופקו במהלך 2026, ובה ייסגר הפער. זאת כאמור, כל עוד בניסוי הסופי המיועד לא יתגלו הפתעות נוספות.

מאחורי הלחץ של משרד הביטחון לעמוד בלוחות הזמנים עומדות שתי סיבות: ראשית, אין לישראל הגנה הרמטית וגם לא תהיה לעולם, אך השילוב של מגן אור עם כיפת ברזל ירחיב אותה - הן במגוון יכולות היירוט והן בהתמודדות של מגן אור עם מגוון איומים, כולל רקטות, פצצות מרגמה, כלי טיס בלתי מאוישים וטילי שיוט. מעבר לכך, הגנה אווירית באמצעות לייזר זולה דרסטית מהגנה בעזרת רקטות או טילים. בעת שבה יירוט עם כיפת ברזל מוערך בכ־30 אלף דולר, יירוט עם מגן אור צפוי לעמוד על כ־10־5 דולר בלבד.

החיבור בין עוצמה לבין כלכלת חימושים צפוי להפוך את המערכת למבוקשת ליצוא, כשכבר בתקופת ממשל ביידן הושקעו 1.2 מיליארד דולר במערכת. אותו מימון מיועד למקבץ המערכות השני של מגן אור. במשלוח השני שצפוי לכלול עוד מספר מערכות, צפויה ארה"ב להשתלב עם 50% ייצור מקומי, באופן שיועיל לה כלכלית בהתאם למדיניות טראמפ וכן ברמת הידע לטובת מערכת הביטחון שלה.