100 רחפנים במכה: הנשק הסיני שישנה את כללי המשחק באוויר

סין תקיים בקרוב את טיסת הבכורה של המל"ט "ג'יו טיאן" שמסוגל לשאת ולשגר כ־100 כטב"מים חמושים • היכולות הייחודיות הופכות אותו לאיום שמאתגר את מערכות ההגנה האוויריות

המל''ט ''ג'יו טיאן'' מוצג בסלון האווירי של ז'והאי / צילום: Reuters, Kyodo
המל''ט ''ג'יו טיאן'' מוצג בסלון האווירי של ז'והאי / צילום: Reuters, Kyodo

סין מתכוונת לקיים בחודש הקרוב את טיסת הבכורה של "ג'יו טיאן" ("שמיים גבוהים"), מל"ט שאם בבייג'ינג יעמדו בהצהרותיהם לגביו - עשוי לשנות סדרי עולם בכל הנוגע לאיומים האוויריים הבלתי מאוישים.

כותרות העיתונים | המדינה המוסלמית הגדולה בעולם מוכנה ליחסים דיפלומטיים עם ישראל, בתנאי אחד
היוזמה החדשה של ספרד: אמברגו נשק בינלאומי על ישראל

המל"ט הסיני החדש מיועד להוות "ספינת אם", שתטוס בגובה רב (כ-50 אלף רגל) ולטווחים ארוכים של כ-7,000 ק"מ. ממנה, ישוגרו נחילים שמונים כ-100 רחפנים וחימושים משוטטים (כטב"מים מתאבדים) בקרבת היעדים - באופן שבו יהיה קשה מאוד למערכות הגנה אווירית קיימות להתמודד עימם. לג'יו טיאן מנוע סילוני, הוא בעל מוטת כנפיים של 25 מטרים - ומשקל המראה מקסימלי של 16 טונות.

המעקב הבינלאומי אחר ג'יו טיאן החל בנובמבר, עם הצגתו בסלון האווירי של ז'והאי. עתה, בערוץ הממלכתי CCTV דווח, כי המל"ט ייכנס לסדרת ניסויים, בטרם יוכנס לשירות מבצעי בצבא הסיני. באותן בחינות צפויים הסינים לנסות להוכיח את הצהרותיהם, כי המל"ט החדש שלהם יכול לשאת עד 6 טונות של חימושים, כולל 100 כטב"מים שפרוסים בשני צידיו. בה בעת, לג'יו טיאן יש שמונה "נקודות קשות". קרי, נקודות במטוס שניתן להתקין עליהן מטע"דים (מטענים ייעודיים), כמו מצלמות למשימות איסוף או אמצעי לוחמה אלקטרונית.

את המל"ט פיתחה התעשייה האווירית של סין (AVIC), והיצרנית היא חברת "שיאן צ'ידה", שפועלת תחת חברת התקשורת גואנגז'ו הייגה. בשנה שעברה עלתה התעשייה האווירית הסינית מהמקום הרביעי לשני בטבלת 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם של אתר "דיפנס ניוז". היא עשתה זאת על חשבון הענקיות האמריקאיות נורת'רופ גרומאן ו-RTX, בזכות זינוק של 45% בהכנסות התאגיד מתחום הביטחון ב-2023 לכ-44.9 מיליארד דולר. לצורך ההשוואה, לוקהיד מרטין, שנמצאת במקום הראשון, עלתה ב-2% לכ-64.6 מיליארד דולר, ו-RTX ב-3% לכ-40.6 מיליארד דולר.

יריב משמעותי בשוק

בנורת'רופ גרומאן, שירדו באותו דירוג למקום הרביעי, על אף צמיחה שנתית בהכנסות מביטחון של 9% לכ-35.1 מיליארד דולר, לא שוררת קרוב לוודאי שביעות רצון מההצגה של ג'יו טיאן, שלפי מומחים עשוי להוות יריב משמעותי בשוק העולמי, בין השאר למל"ט RQ-4 גלובל הוק מתוצרתם. אותו מל"ט שמפעילים חיל האוויר והצי האמריקאי מיועד לטווחים גדולים, פעילות ממושכת וגבהים משמעותיים, שבמהלך הפעילות מבצע משימות איסוף מודיעין, באמצעות יכולות טכנולוגיות מתקדמות.

מן הצד הסיני ישנם מל"טים מבצעיים מגוונים, בהם ווינג לונג X שמיועד ללחימה נגד צוללות, ו-CH-7 החמקני. בניגוד למל"טים האמריקאיים, דגמים סיניים זולים יחסית "שוטפים" את השוק האפריקאי. לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), סין היא יצואנית המל"טים הגדולה בעולם, והיא מכרה בתוך עשור 282 יחידות ל-17 מדינות. בה בעת, ארה"ב מכרה 12 בלבד. בבייג'ינג מוצאות מדינות אפריקאיות מל"טים כדוגמת ווינג לונג I, עם תג מחיר של מיליון דולר.

"קשה ליירט אותם"

בניגוד למל"טים הזולים של סין, ניכר כי היעד העיקרי של ג'יו טיאן הוא שימוש של צבא סין - והרתעה. בתקשורת הסינית שמים דגש על כך שהוא ישדרג את אמצעי הנחיל. כלומר, היכולת לשגר בעת ובעונה אחת כמות גדולה במיוחד של חימושים משוטטים, כזו שתקשה על מערכות הגנה אווירית ליירט את כולם. ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ומומחה לטכנולוגיות לייזרים, אלקטרו-אופטיקה וסנסורים, מסביר כי לכלים הבלתי מאוישים כמה יתרונות מובנים אשר מקשים על גילוי מוקדם - שהוא חיוני לשם ביצוע ניסיונות יירוט הרחק מהמטרה. "קיים קושי ליירטם באמצעות טילי קרקע-אוויר מונחי מכ"ם או מטוסי קרב, עקב המהירות האיטית של הכטב"מים ביחס למהירותם של מטוסי הקרב.

"נוסף על כך, כלי הטיס הללו הם בעלי חתימת מכ"ם נמוכה, עקב ממדיהם הקטנים וחומרי המבנה שלהם. לכלי הטיס הבלתי מאוישים פרופיל טיסה נמוך ובמסלולים משתנים, יכולות תמרון ותנועה במסתור תוך היעזרות בטופוגרפיה מורכבת, פשטות הפעלה וזמינות, וכמובן עלות כלכלית נמוכה".

בעיתון "סאות' צ'יינה מורנינג פוסט" (SCMP), שיוצא לאור בהונג קונג ונמצא בבעלות קבוצת עליבאבא, לא הסתירו את הפניית תשומת הלב לזירה הטייוואנית. "כלים בלתי מאוישים הפכו למשמעותיים בלוחמה המודרנית", נכתב בעיתון הסיני. "פעילויות שכאלה צפויות להיות מכריעות בסכסוכים צבאיים אזוריים אפשריים, כמו במיצר טייוואן".

"הייפ נטול שיניים"

על אף האיום, בתקשורת המערבית ניכר פקפוק ביכולות של ג'יו טיאן. ב"ניו יורק פוסט", למשל, הכינו כתבה שעסקה בתגובות ברשתות החברתיות למל"ט המתקדם. "אינני טייס קרב, אבל זה כמו להתגנב למרחב האווירי של האויב עם מטוס דומה ל-KC-10", צייץ ברשת X טייס לשעבר, שצוטט בעיתון. KC-10 הוא מטוס תובלה ותדלוק. באתר "יוראיישן טיימס", שפועל מקנדה, פרסמו מאמר שכותרתו היא שג'יו טיאן הוא "הייפ" נטול שיניים, ואף "נמר מנייר".

אבל גם אם כדאי לרסן את ההתלהבות, ניכר כי נכון גם לא לזלזל. ב-26 בדצמבר ביצעה סין טיסות ניסוי ראשונות במה שמסתמנים כמטוסי הדור השישי J-36 ו-J-50. הטיסות הללו עשויות להצביע כי סין תהיה המדינה הראשונה שהופכת למבצעי מטוס בעל יכולות שעד לפני שנים לא רבות היו נראו עתידניות. לפי הערכות, מטוס הדור השישי יכלול, לדוגמה, יכולות חמקנות משופרות שיקשו על מכ"מים קיימים, פעילותו תכלול שילוביות עם כלי טיס בלתי מאוישים, ותוטמע בו בינה מלאכותית.

"ג'יו טיאן הוא כלי בעל פוטנציאל להיות שובר שוויון. אך מנגד, מודעות לסכנה, מודיעין איכותי ומחשבה יצירתית עשויים לנטרל פוטנציאל זה", מסכם ד"ר קליסקי, שמציין את מערכות המיקרו-גל שנמצאות בפיתוח בארה"ב ככאלו שעשויות להיות משמעותיות בהגנה מול המל"ט.