המדינה המוסלמית הגדולה בעולם מוכנה ליחסים דיפלומטיים עם ישראל, בתנאי אחד

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: שיתוף הפעולה בין ישראל וירדן ממשיך מתחת לרדאר, האסטרטגיה הכפולה של חמאס בעזה, אינדונזיה מוכנה לשקול יחסים עם ישראל והקולות בבריטניה להטלת סנקציות על ישראל • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

"ייחשב לעבירה פלילית": המדינה שתאסור על ייבוא מההתנחלויות
היא נחשבת לאחת הידידות האחרונות של ישראל באירופה, עכשיו מתגברים בה הקולות לאמברגו נשק

1ירדן הרבתה לגנות את ישראל, אך השת"פ בין המדינות המשיך מתחת לרדאר

מאז תחילת המלחמה, ירדן הרבתה לגנות את פעילויות ישראל והזהירה שהיחסים הדיפלומטים נמצאים בסכנה. אולם, כעת נראה שלמרות אזהרותיה "ברמה הצבאית והמודיעינית, שיתוף הפעולה ממשיך לשגשג", פורסם בניתוח של אמילי מילקן, סגנית מנהלת התקשורת והמדיה ביוזמת N7 של תוכנית המזרח התיכון במכון המחקר האמריקאי Atlantic Council.

אחרי תחילת הלחימה בעזה, "ירדן ביצעה מספר מהלכים דיפלומטיים שיכולים לרמז על כך שהיחסים שלה עם ישראל נמצאים בבעיה: יציאה מהסכם מים-תמורת-אנרגיה משותף עם איחוד האמירויות וישראל בנובמבר 2023, החזרת השגריר של עמאן מישראל, הצבעה לגרש את השגריר הישראלי מירדן במאי 2024, וקריאה לאמברגו נשק על ישראל", נכתב.

אולם, בנוסף להצהרות של בכירים, כמו המלך עבדאללה השני ושר החוץ הירדני איימן ספרדי שגינו את ישראל ודחו הצעות להעברת פלסטינים למדינות שכנות, שיתוף הפעולה הביטחוני ממשיך מתחת לרדאר. "באפריל 2024, ירדן, בתיאום עם ארה"ב, סייעה בהפלת רבים ממאות הטילים והמל"טים ששיגרו איראן ובעלות בריתה לעבר מטרות בישראל".

בנוסף, "ירדן יחד עם גורמים מבחריין, איחוד האמירויות, ערב הסעודית ומצרים נפגשה במנאמה עם הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי ומפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית מייקל אריק קורילה כדי לדון בשיתוף פעולה ביטחוני אזורי". כך, למרות לגינויים בפועל "גורמים ישראלים וירדנים ממשיכים להיפגש בסודיות כדי לדון בדאגות ביטחוניות משותפות, כולל ההשלכות של הדחת אסד בסוריה והקמפיין הצבאי של ישראל שם בעקבותיה".

ירדן הבינה כי נסיגה דיפלומטית מהסכם המים תמורת אנרגיה יסייעו להרגיע את אוכלוסיית המדינה שמחצית ממנה "מזדהה כפלסטינית", אבל בפועל, היא לא שינתה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.

מתוך ה-Atlantic Council מאת אמילי מילקן. לקריאת הכתבה המלאה.

2חמאס מנסה לשרוד אך עדיין שומר על כוחו בעזה

עקב חיסול בכירים ותשתיות, ארגון הטרור חמאס מתקשה לשרוד והוא "מנסה להבטיח את הישרדותו הפוליטית דרך תמרונים דיפלומטיים ושימור יכולותיו הצבאיות", פורסם בניו ערב.

"בעוד שישראל שואפת בגלוי לחסל את הארגון ולעצב מחדש את המערך הפוליטי והביטחוני של עזה, חמאס מגיב באסטרטגיה כפולה: התנגדות חמושה ותמרון דיפלומטי, איזון זה נועד לשמר את היכולות הצבאיות שלו תוך הבטחת מקומה בכל הסדר פוליטי פלסטיני עתידי", נכתב.

"הצעות להקמת ממשלה טכנוקרטית או למעורבות מוגברת של הרשות הפלסטינית בשיקום עזה נתקלו בהתעקשות חמאס על ערבויות, במיוחד הגנה על הנהגתה ושימור תפקידה הצבאי. תנאים אלה נדחו לא רק על ידי ישראל, אלא גם על ידי הרשות הפלסטינית, אשר דורשת שחמאס תתפרק מנשקה כתנאי לאחדות", נכתב.

הפרשן הפוליטי עבד אל-מג'יד סוויילם אמר כי "דרישת הרשות הפלסטינית לפירוק חמאס מנשקו עשויה להיות לא מציאותית. אי אפשר לדרוש כניעה מארגון שעדיין שולט בשטח ושומר על תמיכה עממית משמעותית".

אחמד רפיק עווד, מרצה לתקשורת באוניברסיטת אל-קודס, סבור שמאמצי ישראל לחזק את הרשות או להקים הנהגה חלופית מבלי לכלול את חמאס עלולים להיכשל: "הדרת חמאס תפשיט כל פתרון פוליטי מלגיטימציה בעזה. זה בדיוק מה שחמאס מדגיש באמצעות ההתמדה שלו בזירה הצבאית והדיפלומטית כאחד".

האני אל-מסרי, פרשן פוליטי מרמאללה, אומר כי "ככל שהמלחמה נמשכת חמאס נותר הגורם המשמעותי ביותר בעתיד עזה. בין אם הוא נתפס כסמל התנגדות, כנטל פוליטי או כשחקן חיוני".

מתוך The New Arab מאת סאלי אבראהים. לקריאת הכתבה המלאה.

3אינדונזיה מוכנה לכונן קשרים עם ישראל במידה וזו תתמוך במדינה פלסטינית

אינדונזיה הצהירה כי היא מוכנה לכונן קשרים דיפלומטיים עם ישראל, במידה וזו תכיר בזכותה של מדינה פלסטינית להתקיים. את ההצהרה אמר נשיא המדינה, פראבוו סוביאנטו לאחר פגישה עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון. כך פורסם בבלומברג.

פראבוו אמר כי הוא תומך בפתרון שתי המדינות כדרך היחידה להשגת שלום. "אינדונזיה הצהירה כי ברגע שישראל תכיר בפלסטין, אנו נהיה מוכנים להכיר בישראל ולכונן עמה יחסים דיפלומטיים" אמר הנשיא. בפגישה גם צרפת חזרה על כך שהיא מחויבת לקידום מדינה פלסטינית.

מתוך בלומברג מאת שאנדרה אסמארה. לקריאת הכתבה המלאה.

4מאות עורכי דין בריטים דורשים מהממשלה להטיל סנקציות על ישראל

מאות עורכי דין מבריטניה, ביניהם שופטים לשעבר בבית המשפט העליון, קראו למדינה "לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי לעצור את המלחמה בעזה", כולל בחינה מחודשת של הקשרים עם ישראל והטלת סנקציות, פורסם ב-BBC.

828 משפטנים חתמו על מכתב בן 36 עמודים לראש הממשלה קיר סטארמר. הם הזהירו כי 'מתבצע רצח עם בעזה', "תוך התייחסות לחסימת המזון והסיוע מצד ישראל ולמבצע הצבאי החדש שהביא למותם של מאות פלסטינים בשבועיים האחרונים", נכתב. בנוסף במכתב נטען כי בעזה מתרחשת "הפרה חמורה של המשפט היבנלאומי" וכי ישראל פוגעת "בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית".

המכתב מגיע בהמשך למדינות רבות כמו צרפת וקנדה שמאיימות בניתוק קשרים ומגנות את פעילות ישראל בעזה. בריטניה כבר השעתה את שיחות הסחר עם ישראל, והטילה סנקציות על מתנחלים.

"המכתב קורא להטלת סנקציות כלכליות והגבלות כניסה על שרים ישראלים החשודים ב'התנהלות בלתי חוקית', כדי לסייע בהשגת הפסקת אש. הוא קורא גם לבחון מחדש את קשרי הסחר עם ישראל, להטיל סנקציות כלכליות, ולשקול את השעיית 'מפת הדרכים 2030' - הסכם שיתוף פעולה בין המדינות בתחומי ביטחון, מדע, תרבות ואומנות".

מתוך ה-BBC מאת פרנסס מאו ונטשה פרסקי. לקריאת הכתבה המלאה.