על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● בהשראת ישראל: הפתרון של טורקיה לשיגור כטב"מים מתאבדים
● טראמפ ואפל מכריזים על השקעה חדשה של 100 מיליארד דולר בארה"ב
● בבריטניה מבהירים: זו המשימה של טיסת הריגול שלנו מעל עזה
שירותי הענן של מיקרוסופט שימשו את יחידה 8200 לאיסוף מודיעין בהיקפי ענק על פלסטינים. בה בעת, טורקיה מרחיבה משמעותית את יכולות החלל שלה, ממשל טראמפ לא מחכה למימוש השיחות בין סוריה לישראל ומנסה להקל על אל־ג'ולאני, וחמינאי החזיר לתפקיד ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי את אחד מוותיקי משטר האייתוללות. על כל זאת בכותרות העיתונים בעולם.
1 מיקרוסופט שימשה לאיסוף מידע מודיעיני של יחידה 8200
פלטפורמת הענן של מיקרוסופט, אזורה, שימשה את יחידה 8200 של צה"ל לצורך איסוף כמעט בלתי מוגבל של מידע מודיעיני על פלסטינים, כולל הקלטות של מיליוני שיחות בטלפון סלולרי ברצועת עזה וביהודה ושומרון מדי יום. במיקרוסופט טוענים כי החברה לא הייתה מודעת לאופן השימוש של 8200 באזורה, אך הגרדיאן הצליחו ליצור קשר עם 11 גורמים בחברה וב־8200, שפירטו על השימוש בשירותי הענן.
שלושה גורמים ביחידה 8200 אמרו לעיתון הבריטי כי פלטפורמות הענן הקלה על הכנת תקיפות אוויריות ומבצעים נוספים ברצועת עזה וביהודה ושומרון. גורמי מודיעין סיפרו כי יחידת 8200 פנתה למיקרוסופט בבקשה להרחבת שטח האחסון, כשהיעד היה להגיע לכמיליארד הקלטות בשעה בודדת. שירותי הענן מותקנים, לפי הדיווח, בשרתי מיקרוסופט עם שכבות אבטחה משופרות, שדרשו ב־8200 ממיקרוסופט.
לאחר שהגרדיאן חשף בינואר את תלותה של ישראל בטכנולוגיות מיקרוסופט, החברה לא מצאה הוכחות לכך שאזורה או מוצרי הבינה המלאכותית שימשו לפגיעה באנשים. בכיר במיקרוסופט סיפר לעיתון הבריטי, כי החברה דרשה מישראל שלא להשתמש בטכנולוגיות שלה לטובת זיהוי מטרות לתקיפות. במסגרת השימוש השוטף בשירותי הענן, לפי הדיווח, ישראל הייתה מנטרת יעדי תקיפה תקיפה פוטנציאליים, על בסיס שיחות בסביבה.
מאת הארי דייוויס ויובל אברהם, מתוך ה"גרדיאן". לקריאת הכתבה המלאה.
2 לאחר שיגור הלווין הישראלי: טורקיה מרחיבה משמעותית את יכולות החלל
ישראל היא מהשחקניות החזקות ביותר בתחום הלוויינים בעולם ובפרט במזרח התיכון, כשהשיגור הראשון היה של אופק 1 ב־1988. מאז התווספו שיגורים רבים, שהאחרון שבהם הוא לוויין התקשורת הלאומי "דרור 1". בדומה לתחומים רבים בענף הדיפנס, טורקיה מנסה לעקוף שחקניות חזקות רבות בתחום הלווינים, אבל בדרך יצירתית לה: הקמת נמל חלל בסומליה, המדינה הנחשלת ביותר באפריקה. זו הפכה בשנים האחרונות למדינת חסות של אנקרה, תוך שסוכנות החלל הטורקית (TUA) מעוניינת לממש את ההזדמנות.
באנקרה שואפים לממש את הסיכום שאליו הגיעו הטורקים בדצמבר אשתקד עם נשיא סומליה חסן שייח' מוחמוד, כדי ליצור תשתית לשיגור רקטות וביצוע ניסויים מתקדמים נוספים. את הבנייה של המתקן, על בסיס חברות טורקיות, מתכוונים הטורקים להתחיל במהרה. סוכנות החלל הטורקית תביא בסופו של דבר להקמת נמל החלל הראשון באפריקה, על פני שטח של כ־900 קמ"ר. באנקרה שבעי רצון מהמיקום של סומליה, בגין קרבתה לקו המשווה - מצב אידיאלי לשיגור לווינים.
הטורקים צופים כי השלמת הפרויקט תתבצע בתוך שנתיים, בעזרת השקעה בסך כ־350 מיליון דולר שתתפרס על פני כמה שלבים. נמל החלל ישמש את הטורקים לביצוע ניסויים בטילים ארוכי־טווח, שמסוגלים להגיע ליוון או לישראל. החוף הארוך של סומליה באוקיאנוס ההודי מקל את אותם הניסויים, שהרי משגרים ללב ים. השאיפה שעליה כבר הכריז נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן היא הרחבת טווח וסל יכולות הטילים הטורקיים.
מאת ייסים אראסלן, מתוך "טורקייה". לקריאת הכתבה המלאה.
3 ארה"ב לא מחכה לישראל, ומנסה להקל על אל־ג'ולאני
מגעי הנורמליזציה בין סוריה לבין ישראל נמצאים בעיצומם, אולם בממשל טראמפ לא מחכים למימוש השיחות לכדי הסכם וכבר מפעילים לחץ על שחקנים בינלאומיים משמעותיים - במטרה שיוסרו העיצומים של מועצת הביטחון של האו"ם נגד משטרו של אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני). האמריקאים, בין השאר, כבר הגישו טיוטה להחלטה לבריטניה וצרפת כדי שיוסרו העיצומים מעל א־שרע ושר הפנים אנאס ח'טאב.
בוושינגטון מעוניינים להרחיב את חופש התנועה של אל־ג'ולאני, וכן להקל על הפעילות המסחרית של סוריה, כולל בסוגיית אמברגו הנשק. בכירים דיפלומטיים סיפרו ל"אל־מוניטור" כי האמריקאים שואפים גם להסיר את ארגון היאת תחריר א־שאם שבראשו עומד ג'ולאני, מרשימת הסנקציות. עם זאת, מי שצפויה למנוע את המהלך במועצת הביטחון היא סין, ידידתה של איראן.
המועד המיועד למהלך הוא כינוס העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר, שבו השאיפה היא שא־שרע יהיה המנהיג הסורי הראשון שנושא נאום במעמד מאז 1967. השליח המיוחד של טראמפ לסוריה, טום ברק, אמר לפני שבוע כי טרם ברור אם א־שרע ייפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשולי כינוס העצרת הכללית. זו לא תהיה הפגישה הראשונה ביניהם, כאשר ההיכרות הראשונה פנים מול פנים הייתה במאי בערב הסעודית, עת טראמפ הודיע כי יסיר את הסנקציות על דמשק.
מאת אליזבת' האגדורן, מתוך "אל־מוניטור". לקריאת הכתבה המלאה.
4 הבכיר המבוגר שחמינאי החזיר לתפקיד ראש המועצה לביטחון לאומי
מבצע עם כלביא הביא לשינויים רבים, חלקם מאולצים וחלקם מבחירה, בתפקידי מפתח באיראן. האחרון הוא עלי לריג'אני שלפני שני עשורים סיים את תפקידו כראש המועצה העליונה לביטחון לאומי בשל עימותים עם הנשיא דאז מחמוד אחמדינג'אד, ועתה שב לתפקיד. בניגוד לנשיא מסעוד פזשכיאן, לריג'אני מוכר כשמרן בולט, שהתנגד בחריפות למדיניות של נשיא רפורמיסט קודם, מוחמד ח'אתמי.
בעבר, כשכיהן כראש תאגיד השידור הציבור IRIB, דאג לאריג'אני להכפשות בשידור חי של אינטלקטואלים איראנים. הבכיר שנחשב למזוהה מאוד עם המנהיג העליון עלי חמינאי אף עודד את התוכנית "חוביאט", שבה פגעו בשמם הטוב של אומנים בולטים. אחד מהם הוא עלי אכבר סעידי סירג'אני. משורר שלאחר ההכפשות נגדו, נרצח בידי משרד המודיעין האיראני.
חזרתו של לריג'אני לתפקיד ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי מסקרנת דווקא בעת הנוכחית, משום שהוא היה מהתומכים הבולטים בהסכם הגרעין מ־2015, והיה מהגורמים שהובילו את אישורו בפרלמנט. "הוא פותר בעיות", אמר עליו חמינאי. מערכת היחסים בין השניים קרובה מאוד, וניכרה מההתנהלות של לאריג'ני שמתיישרת לחלוטין עם המנהיג העליון. כך, למשל, כשמערכות היחסים של חמינאי עם הנשיאים לשעבר, אכבר האשמי רפסנג'אני וח'אתמי, התקררו - כך גם קרה מול לאריג'ני.
מאת בהרוז טוראני, מתוך "איראן אינטרנשיונל". לקריאת הכתבה המלאה.