איראן הותירה את מבוכת מבצע עם כלביא מאחור, וניכר כי כבר פונה אל פיתוח יכולות לעתיד: כשבועיים לאחר שיגור לוויין התקשורת הישראלי "דרור 1" מאתר השיגור של SpaceX בקייפ קנברל, פלורידה, איראן שיגרה את לוויין התקשורת שלה "נאהיד 2" מקוסמודרום ווסטוצ'ני שבמזרח הרחוק הרוסי, לא הרחק מהגבול עם סין.
● המדינה שעומדת מאחורי ההתקרבות של סעודיה ואיראן
● פרשנות | אירופה נכנעה לטראמפ, והייתה לה סיבה טובה
רוסיה, שלה קשרים הדוקים עם איראן, שיגרה את הלוויין באמצעות רקטת סויוז - זמן קצר לאחר שישראל שיגרה לוויין בעזרת רקטת פלקון 9. האירועים ממחישים את המרוץ המתהדק בין שתי המדינות: ישראל עדיין מובילה, אך איראן מצמצמת פערים.
התעשייה האווירית שיגרה את הלוויין הראשון "אופק 1" ב־1988, לעומת זאת, האיראנים שיגרו את הלוויין מתוצרת מקומית "סינה" ב־2005. מאז, הם האיצו מאוד את יכולותיהם, בין השאר בסיוע המשמעותי של רוסיה שגם משתקף בשיגור נאהיד 2. לוויין שמשקלו כ־110 ק"ג ומיועד לחוג בגובה כ־500 ק"מ סביב כדור הארץ במשך כשנתיים.
משטר האייתוללות יצא למאבק נגד אילון מאסק
רשת האינטרנט באיראן סובלת מהשבתות חוזרות ונשנות מצד המשטר, במהלך מבצע "עם כלביא" וגם לאחריו. לפי דיווח ב"איראן אינטרנשיונל" כל שעת הגבלה עולה למשק המקומי כ־1.5 מיליון דולר.
בעקבות כך, אזרחי הרפובליקה האסלאמית פנו לפתרון שירותי האינטרנט הלווייניים של סטארלינק, שמספקים להם מענה יציב ואיכותי בהרבה. אולם, במשטר האייתוללות החליטו לצאת למאבק, ובפרלמנט חוקקו חוק האוסר על שימוש בשירות שנמצא בבעלות אילון מאסק.
סטארלינק היא מערכת לוויני התקשורת המתקדמת בעולם, שעוטפת את כדור הארץ במסלולים נמוכים (LEO) בגובה כ־550 ק"מ. השירות נועד לספק שירותי אינטרנט לאזורים מרוחקים נטולי תשתיות אינטרנט, או כאלו מוגבלות כמו באיראן. בעיתוי שאינו נראה מקרי, כבר ביום השני של מבצע עם כלביא, הכריז הבעלים המייסד של SpaceX, אילון מאסק, על פתיחת סטארלינק ברפובליקה האסלאמית שבה, לפי הערכות, פרוסים כ־20 אלף טרמינלים של החברה, שנרכשו בשוק השחור.
במשטר האייתוללות, לפי דיווחים, כבר החלו להגביר את הפיקוח במעברי הגבול - בניסיון לתפוס טרמינלים. בהתאם לחוק החדש, מי שנתפס מחזיק, רוכש, או מוכר ציוד "תקשורת בלתי חוקי", כמו סטארלינק, עלול לספוג עונש מאסר בפועל של חצי שנה עד שנתיים. בה בעת, ייצור או יבוא של יותר מעשר יחידות כולל כבר עונשים חמורים יותר, של 10-5 שנים.
השקעה בחלל?
תקציב סוכנות החלל האיראנית עומד על כ־220 מיליון דולר, אך בפועל, פעילותה משולבת בין מטרות אזרחיות לצבאיות - והחלק הצבאי מנוהל בידי משמרות המהפכה. אלה נהנים מתקציב הביטחון של איראן, שלפי הודעה משותפת של משרדי ההגנה והאוצר בטהרן צפוי לגדול משמעותית. לשנה הפרסית הנוכחית, שהחלה במרץ, התקציב עומד על 32.7 מיליארד דולר, ובאיראן מתכננים להוסיף לו עוד 12.5 מיליארד דולר.
45.2 מיליארד דולר מהווים השקעה איראנית גבוהה במונחים היסטוריים, שלפי הערכות עומדת על יותר מ־8% מהתוצר, אבל נמוכה ב־2.8% מבשנה הקודמת. אז, תקציב הביטחון האיראני זינק בהשפעת מלחמת חרבות ברזל ב־65%.
בתחום החלל ככלל ולווייני התקשורת בפרט, הקווים בין הצרכים האזרחיים לבין הצרכים הצבאיים מטשטשים: תקשורת נדרשת לאינטרנט, טלפוניה או טלוויזיה, אך גם לביצוע משימות ביטחוניות מורכבות - בהן הפעלת מל"טים ואמצעים צבאיים רבים בו זמנית.
זוהי הסיבה שבגינה אמון נשיא איראן על תוכנית החלל המקומית באמצעות "מועצת החלל העליונה", שכוללת את שרי התקשורת, ההגנה, המדע ונוספים. מועצה זו אחראית גם על שיתוף־הפעולה עם חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, שמפקדו במשך 16 שנה, אמיר עלי חאג'יזאדה, חוסל על ידי ישראל במכת הפתיחה של מבצע 'עם כלביא'. את מקומו תפס סגנו לשעבר, חוסיין מוסאווי.
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן. אמון על תוכנית החלל / צילום: Reuters, IMAGO/Iranian Presidency Office \ apaimages
שיתוף־פעולה עם רוסיה
משמרות המהפכה, כחלק ממשטר האייתוללות, נהנים מאוד מהיכולות הרוסיות שאפשרו לה, בין השאר, לשגר שני לווינים מהתעשייה הפרטית האיראנית בנובמבר אשתקד, וכן את לוויין האיסוף "חיאם" ב־2022. מערכת היחסים האיראנית־רוסית צברה תאוצה בשנים האחרונות בזכות התלות הרבה שפיתחה מוסקבה בחימושים המשוטטים האיראניים "שאהד 136", והגיעה לשיא בינואר השנה עם חתימה על הסכם שיתוף־פעולה אסטרטגי "בכל התחומים", שהפרלמנט בטהרן אישרר במאי.
אלו מסייעים וככל הנראה גם יסייעו לאיראנים, אבל לרפובליקה האסלאמית יש גם יכולות חלל עצמאיות מרשימות משלה. כך, למשל, האיראנים מפעילים את מרכז החלל אימאם ח'ומייני בסמנאן שבצפון המדינה, מתקן בחינות ואימונים בקום, וכן ב־2023 החלה בניית נמל החלל בצ'בהאר, עיר נמל אסטרטגית ששוכנת לחופי האוקיאנוס ההודי. מיקומו סמוך לאוקיאנוס ובקו רוחב 25 מאפשר שיגור לאזור פחות מיושב ושימוש יעיל של תנועת כדור הארץ.
בה בעת, משמרות המהפכה מפעילים מתקן בשחרוד שבצפון־מזרח המדינה, שבדומה למרכז החלל ח'ומייני ניתן לבצע ממנו שיגורים.
החזית שנשכחה
במבצע "עם כלביא" תקף חיל האוויר אינספור יעדים ברפובליקה האסלאמית, בהם בסיסי חיל אוויר, מתקני גרעין ומשגרי טילים, אבל בדומה למקרים קודמים ברמה הבינלאומית - תוכנית החלל האיראנית "נדחקת" במידה כזו או אחרת הצידה, מול הסכנות של תוכניות הגרעין והטילים של משטר האייתוללות.
אולם בשבוע שעבר, עוד בטרם השיגור של נאהיד 2, השתקף עד כמה פיתוח יכולות חלל איראניות עשויות לסייע גם למיזמים צבאיים, ובמיוחד טילים.
איראן ביצעה ניסוי משמעותי במשגר החלל "קאסד" - הראשון מאז סיום מלחמת 12 הימים, שבמהלכה הסתפקה בטיסה תת־מסלולית (טיסה שחודרת את האטמוספירה ומגיעה לגובה של גבול החלל, אך אינה נכנסת למסלול הקפה סביב כדור הארץ, אלא חוזרת חזרה לקרקע).
מדובר בטיל תלת־שלבי, כלומר כזה שמורכב משלוש רקטות הפועלות בזו אחר זו: השלב הראשון מספק את הדחף הראשוני החזק, ולאחר מכן מצטרפים שלבים נוספים שממשיכים להניע את הטיל ואף מאיצים אותו. לפי סוכנות הידיעות הממלכתית "טסנים", המשגר נועד לשפר את יכולות הלוויין והתשתיות החלליות של איראן.
עם זאת, טכנולוגיה רב־שלבית עשויה להועיל לאיראנים לפיתוח טילים בליסטיים בין־יבשתיים (ICBM), על אחת כמה וכמה כשאת שאיפות הגרעין שלה - טהרן לא נטשה. במהלך המלחמה ניכרו יכולות ההרס והאתגר של הטילים הבליסטיים הקיימים של איראן לטווחים של כ־2,000 ק"מ, אך טיל בין־יבשתי חמוש בגרעין הוא כבר איום מסוג אחר לגמרי. די להביט בדוגמה של צפון קוריאה - מדינה שמחזיקה בטילים כאלה ומרתיעה את העולם, עד כדי כך שלא ממהרים להתעמת עמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
