סניף של בנק דיסקונט / צילום: Shutterstock
מניות הבנקים הגדולים טיפסו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה, כאשר מדד ת"א־בנקים עלה בכ־80%, ומתוכו מניות שני הבנקים הגדולים: לאומי בניהולו של חנן פרידמן והפועלים בניהולו של ידין ענתבי זינקו בכ־90%, ואחריהן מניית בנק דיסקונט , המנוהל על ידי אבי לוי, שעלתה בכ־70%.
● לאחר עזיבת המנכ"לים: הוצאות מימון העמיקו את הפסדי נופר
● המיליארדר הדני שחיסל את כל החזקותיו בחברה של הראל ויזל
הבנקים ממשיכים להציג רווחים חלומיים ותשואה דו־ספרתית על ההון, אבל דווקא מענף הנדל"ן, מתחילה להתקבל תמונה מדאיגה ממקומות אחרים במשק, שנוגעת להאטה במכירת דירות ולעלייה במלאי הדירות הלא מכורות.
בעוד שהבנקים נהנים מתנאי מקרו חיוביים שכוללים שילוב של ריבית גבוהה במשק וסביבת האינפלציה גבוהה, שאליה מוצמד חלק נכבד מתיק האשראי שלהם, הציבור עצמו סובל מהצד השני ממשכנתאות יקרות, והקבלנים נאלצים לשלם הוצאות מימון יקרות בפרויקטים שלהם.
ניתוח הדוחות הכספיים לרבעון השני של בנק דיסקונט מעלה שהבנק הפך פעיל ביותר בענף הנדל"ן. האשראי העסקי של הבנק גדל, כאשר מתוכו הפך תחום הנדל"ן למנוע צמיחה בולט. בשנתיים וחצי האחרונות, מסוף שנת 2022 ועד לסוף המחצית הראשונה השנה, גדלו היתרות בתיק האשראי לבינוי ונדל"ן של הבנק בכ־40% והסתכמו בכ־52 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של השנה יותר ממחצית מהצמיחה באשראי המסחרי והעסקי שהעמיד הבנק הגיע מתחום הנדל"ן.
לפי הדוחות הכספיים של דיסקונט נראה כי הצמיחה במתן האשראי העסקי הושגה, בין היתר, בזכות שחיקת המרווחים. מנתוני הדוחות עולה כי הריבית הממוצעת של דיסקונט בתיק האשראי לעסקים גדולים ובינוניים נשחקה מאז סוף 2023 ועד סוף יוני 2025 בשיעור של כ־0.2%. בשני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, הריבית הממוצעת עלתה באותה תקופה בשיעור של 0.1%.
זינוק שלילי בהלוואות הבעייתיות
חשוב להדגיש כי נתוני הדוחות בנוגע לריבית הממוצעת מתייחסים למלאי האשראי, קרי כוללים גם את הריבית באשראי הישן. כלומר אפשר להעריך שבאשראי החדש שהעמיד דיסקונט לכאורה, בשנה האחרונה, נרשמה שחיקה בנתון, אשר אינו גלוי.
למרות השחיקה במרווחי הריבית, רמת הסיכון בהלוואות של דיסקונט דווקא עלתה. אלא שגם אם נראה כי הגידול בסיכון הגיע מצמיחת תיק הנדל"ן של דיסקונט - מצב שמזכיר אתגרים שהיו לו בעבר עם אשראי בעייתי לקבלנים - הפעם הגידול בסיכון בנתוני האשראי הגיע דווקא ממקום לא צפוי, אליו נתייחס בהמשך.
צריך לזכור שדיסקונט היא קבוצת הבנקאות המורכבת ביותר להבנה בישראל. היא כוללת את פעילות בנק דיסקונט עצמו, את בנק מרכנתיל, את החברה בבנק האמריקאי - אי.די.בי ניו יורק, וגם את חברת כרטיסי האשראי כאל, שהועברה לסיווג חדש בדוחות הכספיים של הרבעון השני השנה כ"נכס המועמד למכירה".
לכן כאשר בודקים את מצב הסיכון באשראי של קבוצת דיסקונט, לפי נתוני ה־NPL כקבוצה מגלים כי זה עלה במחצית הראשונה לעומת הקופה המקבילה אשתקד. ה־NPL הן ההלוואות שאינן צוברות או Non־Performing Loans, נתון בנקאי שלפיו משווים בדרך כלל את ביצועי תיק האשראי. מדובר בשיעור ההלוואות מכלל יתרת האשראי לציבור, שהפסיקו לצבור ריבית ולשלם קרן (לרוב) לתקופה של 90 יום ומעלה.
מנתוני הדוחות עולה כי בעוד בלאומי, פועלים וכן מזרחי טפחות המנוהל על ידי משה לארי, נרשם שיפור בפרמטר ה־NPL במחצית הראשונה של השנה, בדיסקונט קרה ההפך והוא עלה מ־0.6% בסוף השנה שעברה ל־0.7% בסוף המחצית.
בפעילות האשראי לנדל"ן, נרשם זינוק שלילי משמעותי ביותר: משיעור NPL של 0.9% בסוף הרבעון הראשון ל־1.2% בסוף הרבעון השני. מדובר בשיעור גבוה משמעותית לעומת לאומי ופועלים שם עמד שיעור ה־NPL בסוף הרבעון השני על פחות מ־0.3%.
מרכנתיל הגדיל את סיכון האשראי
בשנתיים האחרונות בעוד הריבית באשראי העסקי שהעמיד דיסקונט דומה פחות או יותר לזו שהעמידו פועלים ולאומי, ועמדה על כ־6.2% בדיסקונט אל מול 6%־6.1% בשני הבנקים הגדולים (במזרחי טפחות היא גבוהה יותר ועומדת מעל ל־7%). אולם רמת הסיכון של דיסקונט גברה, וכך באשראי לתחום הנדל"ן שהעמיד הבנק, היא אפילו גבוהה יותר מזו של מזרחי טפחות עם NPL של 1.2% נכון לסוף יוני אל מול 0.7% במזרחי טפחות וכאמור, פחות מ־0.3% בשני הבנקים הגדולים.
אך הזינוק ב־NPL בדיסקונט נובע בגלל פעילות מרכנתיל ולא עקב פעילות הנדל"ן של הבנק עצמו. למעשה בסביבת הבנק מדגישים כי תיק האשראי של הבנק (סולו) איכותי ביותר כיום לאחר עבודה מאומצת שנעשתה בשנים האחרונות, שתיקנה את נזקי העבר. הגידול בסיכון האשראי (NPL) אכן קיים בקבוצה, אך, כאמור, לא בשל הגידול במתן אשראי לנדל"ן על ידי הבנק (סולו).
כאשר מעיינים בדוחות הבנק ניתן ללמוד כי אכן לפי הדוח של מרכנתיל עצמו הייתה קפיצה באשראי המסווג בתור אשראי בעייתי מסוף 2024 לאמצע השנה הנוכחית. זאת ככל הנראה בשל לקוח ספציפי. בסביבת הבנק מדגישים כי כעת כאשר כאל הופרדה מהדוחות לקראת מכירתה, הפך שיעור ההפרשות לחובות מסופקים (אבודים) ל־0.1% ברבעון השני. שיעור "נורמטיבי" שדומה לבנקים האחרים והוא נמוך למדי.