גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החיסרון של מערכת הלייזר שאיש לא צפה מראש

מערכת הלייזר הסינית נוחלת כישלון בסעודיה, כיצד זה קשור לישראל? • הודו משיקה תוכנית הגנה רב־שכבתית הכוללת את ברק 8 הישראלי ● לוקהיד מרטין סוגרת עסקת מיירטי פטריוט בהיקף שיא ● ואוקראינה מחזירה לשימוש את המל”טים הטורקיים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סוללות פטריוט בסעודיה, עליהן הלייזר הסיני נועד להגן / צילום: ap, Andrew Caballero-Reynolds
סוללות פטריוט בסעודיה, עליהן הלייזר הסיני נועד להגן / צילום: ap, Andrew Caballero-Reynolds

במערכת הביטחון הישראלית שואבים אופטימיות רבה משילוב הלייזר במערך ההגנה האווירית הרב־שכבתית, אבל מדינה מזרח תיכונית אחרת כבר נוחלת כישלון חרוץ בגלל המגבלות של הטכנולוגיה. לצד זאת, הודו משיקה תוכנית הגנה אווירית רב־שכבתית ועשויה לשלב בה מערכת ישראלית, ואילו בארה"ב רוכשים מיירטים מלוקהיד מרטין בעסקה שטרם נשמע כמותה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

טראמפ לוחץ על האיחוד האירופי להטיל מכסים של 100% על הודו וסין
פרשנות | הנקמה תוגש קרה: קטאר תשיב בדרך כואבת, ולא צבאית

סיבה לדאגה בישראל? מערכת לייזר נוחלת כישלון בסעודיה

מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר מגן אור צפויה להימסר לצה"ל ברבעון האחרון של השנה, כאשר ישראל לא תהיה הראשונה לפרוס מערכת שכזו במזרח התיכון: סעודיה כבר מבצעה את מערכת יירוט הכטב"מים מתוצרת סינית סקיישילד. אלא, שכבר כעת חווים הסעודים על בשרם את מגבלות הלייזר מול אובך. כך מדווח באתר דיפנס בלוג.



ככלל, ללייזר יש כמה חסרונות, בהם שמזג אוויר מעונן, אביך או ערפל מגבילים את פעילותו ומשפיעים על יעילותו וכן הוא עובד בטור ועובר מטרה־מטרה. על כן, סוגיית החול שאופיינית לכל ערב הסעודית משליכה במישרין על תפעול סקיישילד. מערכת שאותה רכשו הסעודים כדי שתהגן על סוללות הפטריוט מפגיעת כטב"מים.

המערכת הסינית מסוגלת ליירט כטב"מים באופן "קשה", קרי יירוט עם לייזר, או באופן "רך", שיבוש שמביא להפלת הכטב"ם. "למרות הביצועים החזקים במהלך הניסויים, בתנאים אמת, סקיישילד מציג יעילות נמוכה מהמובטח", סיפר קצין סעודי לדיפנס בלוג. הוא ציין כי אבק וחול שיבשו את המעקב האופטי אחרי המטרות, החלישו את הקרן, וכי "במקרים מסוימים נדרשו 30-15 דקות של מיקוד הלייזר באופן רציף לצורך יירוט רחפן".

תוכנית ההגנה הרב־שכבתית של הודו כוללת את התעשייה האווירית

הודו הציגה לאחרונה את התוכנית האסטרטגית ליצירת מערך הגנה רב־שכבתי, שכוללת את מערכת ברק 8 של התעשייה האווירית. בין השנים 2023-2017, המערכת הזו היוותה מקור לעסקת השיא של התעשיות הביטחוניות. המכירה של מערכות ברק 8 להודו באפריל 2017 תמורת כ־1.6 מיליארד דולר, וכחודש לאחר מכן של טילי ברק 8 בווריאנט הימי תמורת כ־630 מיליון דולר נוספים - החזיקו בשיא עד עסקה אחרת של התעשייה האווירית: מכירת חץ 3 של התעשייה האווירית לגרמניה ב־2023, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר.


בדומה לכלל התוכניות של ראש הממשלה נרנדרה מודי, השאיפה ההודית היא לתת דגש על תוצרת מקומית - ברוח Make in India. ברק 8 היא אמנם פרי פיתוח משותף עם ישראל, אבל צפויה להוות חלק אינטגרלי מעצם היותה מבצעית, וכזו שנותנת מענה טוב. לפי מודי, השאיפה היא שכל המתקנים האסטרטגיים במדינה יזכו ל"כיסוי ביטחוני מלא" עד שנת 2035.

תחת DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), פועל פרויקט קושה, שמתמקד בנושאי הגנה אווירית. במסגרת גוף המחקר, ההודים פועלים בימים אלה להגביר את העצמאות עם מיירטים מתוצרת מקומית לטווחים של בין 400-150 ק"מ, כדי שאלו ישולבו הן במערכת ברק 8 של התעשייה האווירית והן ב־S-400 מתוצרת רוסית.

לוקהיד מרטין מציגה: עסקת המיירטים הגדולה בהיסטוריה

לוקהיד מרטין הודיעה בשבוע שעבר על עסקה היסטורית למכירת 1,970 מיירטי פטריוט PAC-3 וציוד נלווה תמורת סכום שיא של 9.8 מיליארד דולר. העסקה הזו נובעת מהדחיפות האמריקאית למלא את מחסני המיירטים של צבא ארה"ב, אבל גם השותפות עם אוקראינה. כשמדברים על לקוחות של פטריוט מדובר, בראש ובראשונה, בקייב שנדרשת למיירטים בעקבות מתקפות רוסיות שמתבצעות כל העת ברחבי המדינה.


בניגוד למקרים אחרים בארה"ב, לישראל אין תלות בפטריוט. בעקבות הצלחת קלע דוד, הוחלט אשתקד להפריש את המערכת, שקרויה בישראל יהלום. קלע דוד הוא מוצר ישראלי קרוב מאוד לרמת PAC-3, המיירט המתקדם ביותר מסדרת פטריוט. אולם, בעולם של כלכלת חימושים, הוא זול משמעותית: בעת שכל מיירט של PAC3 מוערך בכ־6 מיליון דולר, יירוט של קלע דוד עולה למדינת ישראל כ־700 אלף דולר. בד בבד, קלע דוד היא מערכת ארצית - בניגוד לפטריוט, שמתבסס על סוללות שמכסות אזור מסוים.

פטריוט PAC-3 נועד להגנה מפני טילים בליסטיים לטווחים קצרים ובינוניים, טילי שיוט, כלי טיס בלתי מאוישים, ומטוסי קרב. הוא עובד במנגנון Hit-to-Kill (פגיעת ברזל-ברזל), שבה עצם הפגיעה הקינטית מנטרלת את המטרה. פטריוט מהדגם החדש ביותר הוא בעל הנעה דו־שלבית, ובו משתמשות בסך הכל 17 מדינות - כולל ארה"ב.

לאחר שיורטו במספרים גדולים, אוקראינה מחזירה את המל"טים הטורקיים

בתחילת מלחמת רוסיה־אוקראינה, אחת ההצלחות הגדולות של קייב נבעה מיכולות המל"טים ככלל ובייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה בפרט. עם זאת, במסגרת מרוץ הלמידה בין הצדדים, הרוסים מצאו את הדרכים ליירט את המל"ט הטורקי במספרים גדולים, בעזרת יכולות לוחמה אלקטרונית ומערכות הגנה אווירית שונות, בהן פנציר S1, בוק, וטור.


כבר בשנת 2023, החלו האוקראינים לעצור את התקיפות עם בייראקטר, והחליפו את משימותים לאיסוף, רכישת מטרות, ותקיפות באזורים שבהם רמת ההגנה האווירית נמוכה יחסית. כעת, ככל הנראה בהיעדר ברירה אחרת ומשיקולי חימושים ומגבלות של צוותי האוויר ומטוסי הקרב שפועלים בהיקפים גדולים, חזרה אוקראינה לתקוף מטרות רוסיות בהיקפים גדולים עם בייראקטר TB2, על אף הידיעה כי הרוסים יודעים ליירטם ביעילות רבה.

מפרסומים של משרד ההגנה האוקראיני עולה כי ה־TB2 מופנים, בעיקר, לתקיפת כלים של הצי הרוסי, בהם נחתת או סירות מהירות. לעומת זאת, בתחילת המלחמה שימשו המל"טים לכל מטרות הקרקע, כולל תותחים וכוחות רוסיים מתמרנים. בשיא התלות בבייראקטר, בתחילת המלחמה בפברואר 2022, אף פורסם שיר אהבה של זמר אוקראיני למל"טים הטורקיים.

עוד כתבות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"