ישראל ניצבת בפתחה של מהפכה טכנולוגית בתחום ההגנה האווירית. מערכת ההגנה באמצעות לייזר, מגן אור, צפויה להימסר לצה"ל עד סוף השנה ולמקם את ישראל בחזית העולמית בתחום. במסגרת חלוקת האחריות בפיתוח המיזם, היחידה למחקר ופיתוח במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) מובילה אותו עם רפאל המפתחת הראשית שאמונה על ראש המיירט, ואלביט שאחראית על קרן הלייזר.
● הניסוי הצליח, והעסקה של ענקית הנשק הישראלית יצאה לדרך
● נתונים חדשים מגלים: כמעט 80% מעובדי אנבידיה הפכו למיליונרים. כמה כסף יש להם?
לגלובס נודע מפי שני גורמים המעורים בפרטים כי מקור הלייזר אינו רק מאלביט - אלא גם מחברת הייטק ישראלית קטנה יותר ופחות מוכרת לציבור הרחב, שאת שמה לא ניתן לפרסם מסיבות ביטחוניות. החברה, שמתמחה בפיתוח וייצור לייזרים בעלי הספק גבוה, מתבססת על טכנולוגיה מתקדמת הקריטית למגן אור, שתיירט איומים באמצעות לייזר בהספק של כ־100 קילו־וואט. עבור קרן כזו, שמיועדת להתמודד עם מגוון איומים - כולל רקטות, פצצות מרגמה, כלי טיס בלתי מאוישים וטילי שיוט בטווח של עד 10 ק"מ - נדרש בפועל ייצור של כ־128 קילו־וואט.
לרוב, חברות שמחות ששמן מתנוסס מעל פרויקטים ביטחוניים מובילים, על אחת כמה וכמה כאלו יוצאי דופן בקנה מידה עולמי. עם זאת, גורם המעורה בפרטים מסביר לגלובס כי החברה בוחרת לא להיות מזוהה ככזו שהטכנולוגיה שלה משתלבת בפרויקט ביטחוני כה משמעותי.
מהי מערכת מגן אור ואילו פיתוחים עוד על הפרק בתחום הלייזר?
מערכת מגן אור עובדת בשיטה בה במקום לירות קרן חזקה אחת, היא משגרת 200־100 קרניים באמצעים מיוחדים. כשהמערכת מזהה כי אחת הקרניים פגעה, היא מורה לכל הקרניים לפעול באותו תדר ולהתמקד במטרה.
היא צפויה להפוך למבצעית בסוף השנה ולהיפרס בגבולות, במרכזי אוכלוסייה ובתשתיות אסטרטגיות, במטרה להגן עליהן מפני טילים, רקטות, מל"טים או פצמ"רים. יש לציין כי בשל אתגרי הלייזר - בהם ירידה משמעותית ביעילות בעת עננות ואובך - מגן אור וכיפת ברזל מיועדות להיפרס זו לצד זו, כדי שישלימו אחת את השנייה.
בנוסף, רפאל פיתחה את Iron Beam M. האות M משקפת את המילה Mobile, או פשוט ניידות בעברית. זו גרסה מוקטנת של מגן אור בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שנועדה להתקנה על משאית 8X8 - וכתוצאה מההספק, גם הטווח שלה עומד על כמחצית מזה של מגן אור. בעזרתה, ניתן יהיה לספק הגנה ניידת לכוחות מתמרנים ולתשתיות אסטרטגיות בפריסה מהירה, משום שכל המערכות שלה נמצאות על אותה משאית. בשל ההספק הנמוך שלה ביחס למגן אור, היא תוכל להתמודד עם רקטות, כטב"מים ופצמ"רים.
המערכת הקטנה ביותר שמיועדת להפעלה היא Beam Lite, עם הספק של 10 קילו־וואט. היא קלה וניידת אף יותר מהגרסה הניידת של מגן אור ונועדה להתקנה על גבי רכבי 4X4 או נגמ"שים, ולספק הגנה טקטית ניידת לכוחות המתמרנים מפני מל"טים ורחפנים. השילוב שלה, לצד מערכת ההגנה האקטיבית מתוצרת רפאל, מעיל רוח, צפוי לשדרג משמעותית את ההגנה על הכוחות המתמרנים.
ברקע זה, לאלביט יש שאיפות ארוכות־טווח בתחום הלייזר. במאי, לאחר שהחברה גייסה בהנפקת מניות בנאסד"ק 512 מיליון דולר (בניכוי עמלות), סיפר המנכ"ל והנשיא בצלאל (בוצי) מכליס: "אנחנו משקיעים בלייזר אווירי שיעשה מהפכה בשוק". דברים אלו משקפים כי על אף שנדמה שמדובר בנושא עתידני, אלביט מאמינה ביכולתה להציג מוצר שיאפשר יירוט איומים ממטוסים.
כ־200 עובדים, יותר מ־70 פטנטים
החברה מתמקדת בפיתוח לייזרים ליישומים שונים. היא מציעה מגוון שירותים בהתאמה אישית שמיועדים לחברות המעוניינות למנף את המומחיות הייחודית שלה בתחום זיווד אופטי מתקדם. בה בעת, היא מיישמת את הטכנולוגיה שלה בתחום התקשורת האופטית באוויר ובחלל.
החברה מונה כ־200 עובדים כיום, מפעילה שלוחות ברחבי העולם ועל שמה רשומים יותר מ־70 פטנטים שונים. מאחוריה עומד מומחה לאלקטרו אופטיקה וד"ר לפיזיקה שהשלים שלושה אקזיטים בתחום, ובין לקוחותיה נמנות חברות גרמניות ובינלאומיות, בהן חברות רכב שמתעניינות במוצריה לסוללות חשמליות. בנוסף, היא זכתה בשורת פרסים בינלאומיים בהם פרסים בתחום החדשנות.
לאורך שנות פעילותה, החברה קיבלה ממשרד הכלכלה והתעשייה תמיכות בסך כ־538 אלף שקל במסלולים להתמודדות עם משבר הקורונה ומסלול תעסוקה כללי, ו־60 אלף שקל נוספים ממשרד העלייה והקליטה לטובת מלגות ושכר מדענים עולים.
בשנת 2020 החברה החליטה לקדם הקמת מפעל חדש בשטח של כ־10 אלף מ"ר, שאליו היא הייתה צפויה לעבור בתוך כארבע שנים. עבור המתקן החברה ייעדה עשרות מיליוני שקלים לטובת יצירת קווי ייצור, מעבדות מחקר ופיתוח.
בנוסף לכך, החברה לקחה חלק משמעותי בתחום הלייזר בישראל, בשיתוף אוניברסיטאות בכירות. הצלחות טכנולוגיות במעורבות החברה משתקפות במחקרים שונים, כולל השנה. כך לדוגמה, פרופ' להנדסת מכונות הפך לחוקר הראשון שרכש את אחד מלייזרי הקרן הדינמיים (DBL) של החברה לטובת מלאכת המעבדה שלו. כשלושה חודשים לאחר מכן, חברת מערכות ריתוך השלימה מחקר מוצלח שבו נמצא כי אותו DBL מגביר ב־40% את מהירות העבודה, תוך כדי הקטנת עלויות והשפעה סביבתית.
הקשר שלה עם אלביט החל לפני מספר שנים, כשהחברה החלה לגייס הון. באותה עת, אלביט החליטה לרכוש אחזקות מסוימות בחברה, כשהתמורה הייתה בלעדיות של הישראלית הגדולה ביותר בוול סטריט על מכירת המוצר בשוק הביטחוני. לגלובס נודע כי מפא"ת שבמשרד הביטחון הגבילו את אלביט למכירת הטכנולוגיה של החברה בהפרש של עד 10% מהמחיר שאותו היא משלמת לה, במסגרת ההסדר ביניהן.
באופן כללי, נדיר למצוא אזכורים ביטחוניים לחברה. בראיון שהעניק בעבר אדוארד צוקרמן, שותף־מנהל בקרן הון סיכון קטליסט שהחברה נמצאת בפורטפוליו שלה, הוא רמז על הפוטנציאל בשילוב החברה בתחום הביטחוני. לדבריו, טכנולוגיית הלייזר שלה עשויה להשלים את כיפת ברזל.
מערכת ''מגן אור'' / צילום: דובר צה''ל
תחרות גואה גם בקרב יצרניות בינלאומיות
המרוץ לחימוש במערכות לייזר עולה בשנים האחרונות מדרגה. רק באוגוסט האחרון התגלה כי ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שמייצאת מערכת הגנה אווירית באמצעות לייזר בהספק גבוה. חברת אלקטרו אופטיק סיסטמס (EOS) האוסטרלית הצליחה לסגור חוזה בסך 71.4 מיליון אירו (82.3 מיליון דולר) לאספקת מערכת הגנה מפני רחפנים, בהספק 100 קילו־וואט (בדומה למגן אור), למדינה אירופית שחברה בברית נאט"ו.
מערכת מגן אור
ייעוד: יירוט איומים במרחק של עד 10 ק"מ, באמצעות לייזר בהספק של כ־100 קילו־וואט
גופים מעורבים: משרד הביטחון מוביל את המיזם, לצד רפאל, אלביט וחברה נוספת ששמה נאסר בפרסום
עלות יירוט: תעלה כ־10־5 דולר בלבד, לעומת יירוט של כיפת ברזל שמוערך בכ־30 אלף דולר
מבצוע: המערכת צפויה להימסר לצה"ל ברבעון האחרון של שנת 2025
האספקה של המערכת, כולל חלקי חילוף והכשרה, צפויה להתרחש החל מהשנה ועד 2028, כשחלק מהתהליך יתבצע ממרכז פיתוח הלייזרים של EOS. "זהו החוזה הראשון בעולם ליצוא מערכת הגנה באמצעות לייזר בהספק 100 קילו־וואט", התגאו האוסטרלים. "יכולת הלייזר החדשה נגד כטב"מים פותחה בחברה כדי לענות על הצורך המיידי של השוק להגנה מפני כמויות גדולות של כטב"מים".
לחברת EOS יש גם קשר ישראלי. בדוחות החברה לשנת 2024 נכתב כי ישנו "לקוח פוטנציאלי חדש" של תותח R400 ב"מזרח התיכון" ובתמונה שהפיץ משרד הביטחון מניסוי יכולות יירוט כטב"מים בינואר האחרון, מופיע אותו תותח לצד ראש מפא"ת דני גולד, ראש אגף התכנון בצה"ל אייל הראל, מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש אגף התכנון במשרד הביטחון איתמר גרף. זה עשוי לשקף את מערכת היחסים הקרובה בין התעשייה האווירית, היריבה העסקית הגדולה ביותר של אלביט ורפאל, לבין EOS.
תגובות
מאלביט נמסר בתגובה: "אלביט מערכות ביצעה במהלך השנים רכש של חברות רבות בישראל ובעולם, כך גם בתחום הלייזר. העסקה המדוברת פורסמה לפני למעלה מעשור. חברת אלאופ בבעלות אלביט הינה מובילה עולמית בתחומי הלייזר הצבאי ומערכות משולבות לייזר כבר יותר מ־30 שנה. אלביט מערכות כפי שכבר פורסם מפתחת את הדור הבא של הלייזר רב העוצמה כולל מערכות לייזר רב עוצמה אוויריות וכן מספקת את הלייזר למערכת מגן אור. משיקולים ביטחוניים ומסחריים אלביט מערכות אינה מפרסמת את כל החברות הקשורות אליה".
ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
