הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA
לפני כשנה הצהיר מנכ"ל חד קרן הסייבר וויז (Wiz) אסף רפפורט כי הוא מוותר על הצעת הרכישה שקיבל מגוגל וכי פניו להכין את החברה להנפקה. הוא שכר סמנכ"ל כספים חדש ופרסם הערכות שלפיהן כשהחברה תגיע לקצב הכנסות שנתי של מיליארד דולר - היא תוכל להיכנס בשערי הבורסה בניו יורק. הסוף, כידוע, היה שונה: חודשים ספורים לאחר מכן חזרו רפפורט וגוגל לשולחן המשא ומתן שהסתיים בעסקת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם של חברת סטארט־אפ - 32 מיליארד דולר.
● פרשנות | 250 עובדים ו-16 אזכורים למילה אחת: מאחורי פיטורי הענק בפייבר
● סקנדרי ענק בסייבר: העובדים והמשקיעים באיילנד ימכרו מניות במעל ל-250 מיליון דולר
זה לא היה מקרי. קצב המיזוגים בענף הסייבר והשווי שמקבלות החברות בשוק הרכישות הוא כה גבוה, עד כי לחברות אין תמריץ לצאת להנפקה גם אם הדבר מאפשר למנהלים לשמור על שליטה בחברה ועל עצמאות.
במקביל, מצבן של ההנפקות האחרונות בתחום הוא בכי רע לרוב. הנפקות הסייבר הישראליות האחרונות, למשל, לא הרשימו את המשקיעים: מניית ריסקיפייד מ־2021 כבר שנים נסחרת במחיר שנמוך בכ־80% ממחיר ההנפקה, ומניית סנטינל וואן שגם הונפקה באותה שנה איבדה קרוב ל־50% מאז ההנפקה. גם מניות סייבר לא ישראליות כמו אוקטה או טנאבל האמריקאיות לא הצליחו לשחזר את השיאים שלהן מ־2021 או 2022. יוצאת דופן היא רובריק, חברת ניהול דאטה אמריקאית ש־60% מהכנסותיה מיוחסות למוצרי אבטחת מידע. היא לא חברת סייבר קלאסית, אך בחרה לצאת להנפקה בשנה שעברה וכמעט והכפילה את מחיר המניה שלה.
● הנפקות של 4 מיליארד דולר: בשוק נוהרים לאג"ח עם ריבית של 0%
● שנה מההקמה: סטארט־אפ הסייבר מגייס 65 מיליון דולר לפי שווי של 400 מיליון דולר
סופגת ירידה בשווי לטובת כניסה לוול סטריט
על רקע זה, עיני בכירי ההייטק נשואות להנפקת חדשה בענף שצפויה לצאת לפועל עד סוף השבוע הזה - נטסקופ (Netskope) האמריקאית, שתהיה חברת הסייבר הראשונה שנרשמת בבורסה האמריקאית מאז גל ההנפקות של 2021.
"הענף כולו יצפה בהנפקה הזו מקרוב, מכיוון שהתוצאה שלה תשפיע על הכיוון העתידי שאותו יבחרו חברות סייבר ישראליות", אומר שי מישל, שותף בקרן מרלין ונצ'רס (Merlin Ventures). "רוב החברות יודעות שיוכלו להשיג שווי גבוה יותר בשוק הפרטי מאשר בציבורי, לכן אין לרובן תמריץ לצאת לשוק ההון. נטסקופ עצמה הסכימה לרדת בשווי שלה ביחס לגיוס הפרטי האחרון שלה - מה שמעיד על בגרות, אבל אולי מתוך ציפייה שבחודשים שלאחר ההנפקה המחיר יעלה".
נטסקופ פעילה בשוק ההגנה על רשתות ארגוניות בענן, קטגוריית שוק המכונה "סאסי" (SASE). בעבר סיפר יזם הסייבר הסדרתי שלמה קרמר, מייסד המתחרה הישירה קייטו נטוורקס, שהצליח לשכנע את חברת המחקר גרטנר להקים קטגוריית תעשייה חדשה ולכנותה בשם SASE. נטסקופ, כאמור, אימצה את המונח אל חיקה, וכיום היא מדורגת בצמרת הקטגוריה של גרטנר כאחת ממובילות התעשייה, לצד קייטו, פאלו אלטו נטוורקס ופורטינט.
כמו הנפקות רבות אחרות, נטסקופ עדיין לא רווחית: בששת החודשים הראשונים של שנת הכספים 2026 (שנגמרו בסוף ביולי) הכנסותיה זינקו ביותר מ־30% ל־328.5 מיליון דולר (לעומת 251.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה), ולצד זאת ההפסד הנקי הצטמצם ל־169.5 מיליון דולר מ־206.7 מיליון דולר.
כאמור, החברה הסכימה לרדת בשווי שלה, מ־7.5 מיליארד דולר בגיוס פרטי לשווי הצפוי בהנפקה של 6.5 מיליארד דולר. והיא לא היחידה שמוותרת על השווי הגבוה יותר כדי להגשים את חלום ההנפקה: צ'יים, חברת הפינטק האמריקאית, גייסה בעבר הון לפי שווי של 25 מיליארד דולר ושוויה בהנפקה בחודש שעבר עמד על כ־11.6 מיליארד דולר (ומאז כבר הידרדרה לשווי של כ־ 8 מיליארד דולר). חברת הפינטק השוודית קלרנה, שהונפקה ביום שישי אחרון, הגיעה בשוק הפרטי לשווי של 45 מיליארד דולר ב־2021, אך מאז איבדה גובה וכעת היא נסחרת בשווי של 16 מיליארד דולר בלבד.
המתחרה הישראלית של נטסקופ, קייטו - שמדברת כבר מאז 2023 על הנפקה - עדיין ממתינה איתה. בכיר בשוק ההון מספר כי "יזמים ישראלים מתקשים לקבל ירידת שווי לחברות שלהם ומעדיפים להמתין לתקופה שבה ניתן להראות עלייה". קייטו גייסה בסופו של דבר 360 מיליון דולר בשוק הפרטי, והעלתה את השווי שלה ל־4.8 מיליארד דולר, כאשר הלחץ להנפקה הופג במשהו על ידי סיבוב סקנדרי שבו עובדים, מנהלים ותיקים ומשקיעים מימשו מניות בעשרות מיליוני דולרים.
"סייבר זו תעשייה של רכישות אסטרטגיות"
לירן גרינברג, מייסד ושותף מנהל ב־Team8, מהמשקיעים הראשונים בדיג וטאלון שנמכרו לפאלו אלטו במאות מיליוני דולרים, מסביר את המיעוט היחסי בהנפקות סייבר: "הגנת סייבר דורשת מגוון רחב של פתרונות עבור משטחי תקיפה רבים בארגונים, אבל מצד שני, יש מגמה של קונסולידציה לפלטפורמות אחודות שמרכזות המון מהיכולות האלה תחת קורת גג אחת. לכן תעשיית הסייבר מתאפיינת בהמון רכישות אסטרטגיות, חלקן אף בעשרות מיליארדי דולרים, כפי שראינו במקרה של רכישת וויז (32 מיליארד דולר) וספלאנק (25 מיליארד דולר). הרכישות הללו מהוות אלטרנטיבה אטרקטיבית להנפקה, במיוחד לאור הדרישות ההולכות וגוברות לקראת היציאה להנפקה שמייצרות לחץ על השווי. בחברות שפועלות בתעשיות אחרות יש הרבה פחות עניין מרוכשים אסטרטגיים, ולכן עבורן הנפקה היא יעד מועדף".
הדוגמה החיה ביותר לפער בין שווי החברה בעיני הציבור לכזה שנמצא בעיניו של רוכש פוטנציאלי היא זו של סייברארק: החברה שנסחרה בשווי של 19 מיליארד דולר בבורסה בניו יורק, קיבלה מפאלו אלטו נטוורקס שווי של 25 מיליארד דולר כדי למחוק אותה מהמסחר.
"ההתנהלות בשוק הפרטי שונה לחלוטין מההתנהלות בשוק הציבורי. הערכות השווי הן בגדלים שונים לגמרי, ובשוק הפרטי לא צריך לעמוד בדרישות דיווח ויעדים ובאופן כללי רמת הלחץ היא שונה", אומר מישל ממרלין ונצ'רס. "לכן אם אין סיבה לצאת להנפקה - שהיא בסך הכל אירוע של גיוס כסף - אפשר להישאר בשוק הפרטי".
ועם זאת, הוא אומר, אם הנפקת נטסקופ לא רק תצליח, אלא מחיר המניה ימשיך ויטפס לאורך זמן - היא תסמן את הדרך גם עבור חברות סייבר אחרות, בהן ישראליות. "כל העיניים מכוונות לעסקה הזו, אם היא תצליח היא תהיה אירוע שישפיע על שוק הסייבר כולו", הוא אומר.
בין החברות שעשויות לשקול הנפקה נמצאות המתחרה הישירה קייטו וגם ארמיס, שמתכוננת ליציאה להנפקה בסוף 2026. שתי חברות נוספות, קלארוטי וסניק, שקלו בעבר הנפקה - וייתכן כי אירוע נטסקופ יחזיר אותן למסלול.