גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחזית בנק ישראל חושפת: זו הסיבה שהוחלט לא להוריד את הריבית

בנק ישראל החליט להותיר את הריבית ללא שינוי, בעיקר לנוכח הסיכונים ואי־הוודאות שמייצרת המלחמה המתמשכת בעזה, שסיומה לא נראה באופק ● הבנק מעלה את תחזית האינפלציה ל-2025 ב-0.4%, כך שתעמוד בקצה גבול היעד של בנק ישראל ● "כמו לקחת אספרסו אחרי כדור שינה": הנגיד עוקץ את שר האוצר ומגלה - מה חשב על נאום ספרטה של נתניהו?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, בראשות הפרופ' אמיר ירון, הותירה את הריבית ללא שינוי על 4.5% - בהתאם לצפי ובפעם ה־14 ברציפות.

לפני פגישת טראמפ-נתניהו: השקל מתחזק, אבל "הסיכון לא מגולם"
אינטרס אמריקאי, קשר ישראלי: למה טראמפ מקרב אליו את ארדואן

לצד ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי בפעם ה-14 ברצף, מפרסמת חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזית המאקרו המעודכנת. במוקד: בנק ישראל מעלה את תחזית האינפלציה ל-2025 ב-0.4% - כך שתעמוד בקצה גבול היעד של בנק ישראל, 3%. תחזית זו מסבירה לפחות חלקית את ההחלטה של הוועדה המוניטרית לא ליישר קו עם הפד ולהותיר את הריבית ללא שינוי.

בנוסף, צופה חטיבת המחקר כי הריבית תרד ב-12 החודשים הקרובים לרמה של 3.75%. בעבר, העריכו בבנק כי רף זה יושג עד למחצית 2026. בתוך כך, בנק ישראל חותך את תחזית הצמיחה לתוצר בשנת 2025, מ-3.3% בתחזית הקודמת מיולי ל-2.5% בלבד.

הערכות הבנק כרגע הן שהמלחמה תסתיים ברבעון הראשון של 2026 - בעקבותיה "צפויה הקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה, בשילוב עם צמצום הצריכה הציבורית - התפתחויות שצפויות להביא להתמתנות האינפלציה". עם זאת, הם מדגישים, "קיים סיכון שלכל התארכות נוספת במלחמה תהיה השפעה נוספת חמורה יותר, הולכת וגדלה, ועם השלכות מתמשכות על פעילות המשק". נוסף על סיכוני המלחמה, הם כותבים, "קיימים כמובן סיכונים נוספים, לרבות החרפה במלחמת הסחר על השלכותיה הגלובליות והמקומיות".

עוד מדגישים בבנק את השלכות מבצע מרכבות גדעון ב', שכולל גיוס מילואים נרחב. "התחזית בתרחיש זה גובשה לאחר גיוס מילואים נרחב ותחילת מהלך קרקעי משמעותי ברצועת עזה, ותחת הנחה שהלחימה תסתיים במהלך הרבעון הראשון של שנת 2026", נכתב בדוח של חטיבת המחקר.

"להתפתחות זו יש השפעה ניכרת על התחזית; היא מעצימה את המגבלות בצד ההיצע, בעיקר בשל גיוס המילואים הנרחב, ומגבירה את אי-הוודאות הכלכלית, ובכך תורמת להפחתת תחזית הצמיחה, ולהעלאת התחזית לאינפלציה ותוואי הריבית הצפוי ביחס לתחזית שפורסמה ביולי. במקביל, ההתפתחויות הובילו להעלאה של התחזיות לגרעון בתקציב המדינה, בעקבות הגידול בהוצאות הממשלה הנובע מהתארכות המלחמה. עם זאת, אי הוודאות לגבי התפתחות המצב הגאופוליטי גדולה".

לצד העדכון השלילי של התחזיות, בבנק מתייחסים גם לשיחות שמתקיימות ברגעים אלו בוושינגטון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "אם השיחות המתקיימות בימים אלו יבשילו לכדי הסכם הפסקת אש וסיום מהיר של המלחמה, הדבר יקל על מגבלות ההיצע במשק, מה שיתמוך בהרחבת הפעילות", נכתב בדוח.

עוד התייחסו בבנק ישראל לעלייה ביחס החוב-תוצר של ישראל לאור המלחמה, מרמה של 60% לכ-70%. בתרחיש הבסיס, יחס החוב לא צפוי לרדת בקרוב. "התחזית לוקחת בחשבון את הגידול שחל בהכנסות בחודשים האחרונים, וצפי להכנסות חריגות ממכירת חברת Wiz. שנת 2026 צפויה להתחיל עם תקציב המשכי, אולם אנו מניחים לצורך התחזית שהתקציב יאושר עד סוף הרבעון הראשון, וזאת ללא התאמות תקציביות משמעותיות. התחזית ממחישה שללא התאמות תקציביות (העלאת מסים או צמצום הוצאות אחרות) יחס החוב לתוצר אינו צפוי לרדת ב-2026".

פרופ' אמיר ירון: "האינפלציה תחל להתמתן בתחילת 2026"

במסיבת העיתונאים שלאחר החלטת הריבית, התייחס פרופ' אמיר ירון למהלך ולרקע המאקרו־כלכלי שעומד בבסיסו: "דיוני הוועדה התמקדו במצב המשק, בניתוח התהליכים הכלכליים המקומיים והגלובליים ובהשפעות אי-הוודאות הגיאופוליטית על הכלכלה. בתום הדיונים, החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית על כנה. בשבוע הבא, נציין שנתיים לטבח ולתחילת המלחמה שפרצה בעקבותיו. הכלכלה מתבססת על יסודות איתניים והציגה יציבות מרשימה, אך ההשלכות מותירות חותם משמעותי על פעילות המשק. בפנינו אתגרים לא מבוטלים, ונדרשת מדיניות כלכלית אחראית שתתמוך בצמיחת המשק בשנים הבאות".

"ההחלטה עקבית עם המדיניות שאנחנו נוקטים מאז המלחמה, במטרה לבסס את האינפלציה בתוך הטווח. בנתוני הקצה ניכרת ירידה מסוימת באינפלציה השנתית, שירדה במעט אל מתחת לגבול העליון של היעד ועומדת על 2.9%. עם זאת, מדד אוגוסט היה גבוה וחלק מהרכיבים, בהם סעיף הדיור ושירותים נוספים, המשיכו להפגין דביקות. לפי הערכות החזאים, האינפלציה תוסיף לשהות בקרבת הגבול העליון של היעד בחודשים הקרובים, ואף תחצה את הגבול כלפי מעלה. האינפלציה תחל להתמתן בתחילת שנת 2026", העריך ירון.

"שוק העבודה עודנו הדוק בעקבות המילואים ומחסור בעובדים לא ישראליים. שיעור האבטלה ירד במעט ושיעור המשרות הפנויות המשיך לעלות. מספר העובדים הלא ישראליים מתאושש, אך עדיין נמוך מהרמה שלפני המלחמה, מה שעלול להכביד על התמתנות האינפלציה".

"התחזית מאופיינת ברמה גבוהה של אי־ודאות... הסיכון לתחזית כלפי מטה יכול לנבוע מהתארכות נוספת של המלחמה והמשך פגיעה בסנטימנט כלפי ישראל, מצב שיביא לצמיחה נמוכה יותר ולצמיחה בגירעון. מנגד, בימים האחרונים, מתקיימות שיחות שעשוית להבשיל לכדי הסכם הפסקת אש, אשר עשוי לתמוך בהרחבת הפעילות. מטבע הדברים, במצב כזה, יהיה נכון לבחון את המצב בהתאם לשינויים".

כשנשאל לגבי "נאום ספרטה" שנשא לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר הנגיד: "הסנטימנט כלפי ישראל בשיח הבין־לאומי הפך לאחרונה לשלילי יותר. כמשק קטן, ישראל תלויה במידה רבה בקשרים עם הכלכלה העולמית, ההשקעות הזרות במשק ושיתופי הפעולה השונים. לכן, על ישראל לעשות כל שביכולתה כדי לחזק את מעמדה הבין־לאומי, ובכך להבטיח את המשך היותה משק חזק וצומח. אנחנו משק קטן ופתוח וחשוב לנו לשמור על קשרי החוץ. ישראל לא יכולה ולא רוצה להיות משק סגור".

עוד ציין הנגיד בהקשר זה: "אין לנו נתונים ספציפיים. כמו רבים אחרים, אנחנו שומעים על חוזה כזה או אחר. כשמסתכלים על נתוני הקצה, דווקא חלה עלייה. באופן כללי, סנטימנט שלילי לאורך זמן הוא משקולת על הכלכלה, כמשק פתוח, שתלוי בקשרים בכלכלה העולמית. אנחנו בוודאי לא רוצים להגיע למחזות שבהם תהיה פגיעה. כל תהליך שיביא לבסוף לביטחון בר־קיימא ולשיפור בר־קיימא, יביא לשיפור בכלכלה".

הנגיד קורא לקדם את תקציב 2026 "באופן שיתבסס על מסגרת אחראית שתבטיח יחס חוב־תוצר שאינו מתבדר, ואף יתכנס למגמת ירידה כבר בשנת 2026. תקציב המשכי הוא לא אופטימלי, ישנה חשיבות לגיבוש תקציב בהליך סדור". עוד התייחס הנגיד לדבריו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מלפני כמה שבועות, שאמר כי אם לא תבוצע הורדת ריבית, הוא יורה על הורדת מסים. "לגבי הורדת מסים - להוריד מסים בלי הורדת ריבית, זה כמו לקחת אספרסו אחרי כדור שינה".

במענה לשאלה האם תהיה הורדת ריבית לפני הפסקת אש, ציין הנגיד: "תנאי המשק עדיין אינם מצדיקים הורדת ריבית. אנחנו מסתכלים על כל הנתונים כמכלול ורוצים לראות תנועה יותר עקבית של התכנסות של האינפלציה אל תוך היעד. זה יכול לקרות תחת סיטואציות שונות מהתרחיש של חטיבת המחקר. ככל שיש יותר מילואים, מגבלת ההיצע תמשיך לתרום לאינפלציה והורדת ריבית לא תשפר את הפעילות. אנחנו לא רוצים להוריד את הריבית מוקדם מדי, כדי לא לתדלק את האיפלציה".

במענה לשאלה האם נראה הורדת ריבית עד סוף השנה, הנגיד ציין כי "המסר שלנו הוא שכל עוד אנחנו לא יודעים לאן התרחישים הגיאו־פוליטיים הולכים, דרגות החופש שלנו יותר קטנות". בהקשר להורדת הריבית של הפדרל ריזרב בארה"ב לפני כשבועיים, ציין הנגיד כי "אנחנו לא באותו מצב כמו שאר העולם, ולכן המדיניות שלנו לא מסונכרנת ביחס לשאר העולם".

הנגיד התייחס גם למצב בשוק הנדל"ן וציין כי "בצד הפעילות, אנחנו רואים רבעון שני חזק, עם עלייה בהיתרים ובהתחלות בנייה, וזה מצוין. אנחנו כן רואים ירידה בעסקאות, וזה זמן מעבר שבו אנשים בוחנים לאן המחירים הולכים. באשר לעמידות, אנחנו בוחנים את זה".

ההערכות המוקדמות חזו שהריבית תישאר על כנה

השווקים שמעבר לים קיבלו את מבוקשם לפני כשבועיים וזכו להפחתת ריבית של 25 נ"ב על־ידי הפדרל ריזרב בארה"ב, המשקיעים כעת מחכים שבנק ישראל יצטרף למגמה - זאת, על אף שישראל וארה"ב מתמודדות עם אתגרים שונים למדי. למעשה, בעקבות החלטת הריבית האחרונה בארה"ב, הריבית של הפדרל ריזרב נמוכה יותר מזו של בנק ישראל בפעם הראשונה מזה יותר מעשור.

בעוד שבהחלטת הריבית בארה"ב, מה שהכריע את הכף בסופו של דבר לטובת הפחתת ריבית היה נתוני התעסוקה החלשים מן הצפוי, בישראל השיקול המרכזי הוא אי־הוודאות שמייצרת המלחמה המתמשכת בעזה, שסיומה לא נראה באופק.

לצד הסיכונים הנובעים מהמלחמה, גם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט שפורסם מוקדם יותר החודש הראה כי האינפלציה נעמדה בסמוך לרף העליון של יעד בנק ישראל, עם עלייה שנתית של 2.9%. במקביל לכך, נתוני התעסוקה שפורסמו בשבועות האחרונים בישראל מעידים על שוק עבודה הדוק, "מהסיבות הלא נכונות", כפי ציין בתחילת השבוע שעבר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב. שיעור האבטלה במשק ירד באוגוסט ל-2.9%, כאשר מספר המשרות הפנויות הגיע לשיא מאז שנת 2022 - בעיקר בשל הגיוס הנרחב של משרתי מילואים לצורכי המלחמה.

זבז'ינסקי כתב בתחילת השבוע שעבר כי "השוק בישראל נמצא במצב FOMO. הסיכונים עולים, אך המשקיעים מפחדים לפספס את הראלי שצפוי להתרחש אם וכאשר המלחמה תסתיים. כל זה גורם לשווקים להתנפח תוך כדי היחלשות בכלכלה. היחס בין שווי שוק המניות לתמ"ג הנומינאלי עלה לרמה הגבוהה לפחות מאז 2011. מכפיל הרווח (ידוע) של מדד ת"א 125 ברמה הגבוהה מאז 2021, כאשר מכפיל המכירות חצה את הרמה 2, שהוא מעולם לא התקרב אליה". זבז'ינסקי ציין כי "עליית הסיכונים מקטינה את הסיכוי להורדת ריבית על־ידי בנק ישראל", וכן כי בית ההשקעות מעלה את התחזית לריבית בנק ישראל בעוד שנה ל-3.5%-3.75%.

מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, הצטרף לעמדתו של זבז'ינסקי והעריך כי "מדד חודש אוגוסט אשר הצביע על המשך סביבת אינפלציה גבוהה (במיוחד אינפלציית השירותים), בשילוב עם שוק התעסוקה 'ההדוק מאד' והתרחבות המלחמה בעזה, תומכים בהערכתנו כי ריבית בנק ישראל לא תרד בסוף החודש".

סיטיבנק: מעריכים כי הורדת ריבית תתרחש רק בתחילת 2026

גם בענקית ההשקעות סיטי העריכו בשבוע שעבר כי בנק ישראל יותיר את הריבית על כנה. במסמך למשקיעים שהגיע לידי גלובס נכתב כי "אמנם לא מדובר בהחלטה סגורה וברורה כמו בפעמים קודמות, אך אינפלציה גבוהה מהצפוי, עצירת ההתרופפות בשוק העבודה, והאי־ודאות לגבי ההתפתחויות האחרונות במבצע בעזה - כולם הופכים הורדת ריבית ביום שני ללא סבירה".

בסיטי התייחסו גם לפרסום התחזית המאקרו־כלכלית הרבעונית וציינו כי "מאחר שתחזיות לגבי כלכלת ישראל מתיישנות מהר מאוד בסביבה הנוכחית, אין לייחס משקל רב לעדכונים אלו - אם כי השינויים בהנחות לגבי האינפלציה והריבית כן ייבחנו בקפידה מבחינת הנרטיב". כלומר, שינוי בהנחות המפתח של בנק ישראל לגבי אינפלציה, צמיחה או שוק העבודה ימשוך את תשומת לב המשקיעים, בעוד שינויים נקודתיים בהערכות הנומינליות יקבלו פחות התייחסות.

בעוד שבסיטי ציינו כי הנתונים תומכים בהפחתת ריבית בקרוב, הבנק העריך כי הסיכונים ואי־הוודאות יהיו הגורם המכריע: "מול רקע של סיכונים גאו-פוליטיים, מגבלות היצע ואתגרים פיסקליים, אנו מעריכים שבנק ישראל ימשיך לנקוט מדיניות זהירה ומחושבת, כשהמיקוד העיקרי בגישה זו יהיה במניעת סיכונים של עליית האינפלציה".

בסיטי מאמינים כי על רקע הסיכונים, הורדת ריבית בישראל תתרחש רק בתחילת 2026. "אנו מעבירים את תרחיש הבסיס שלנו להפחתת ריבית הבאה לחודש פברואר", כתבו בסיטי. "נטל ההוכחה הוא לדעתנו על הצורך בהפחתת ריבית ולא על האפשרות לעשות זאת. כלומר, אלא אם כן נראה שינוי מובהק ביום שני, תרחיש ברירת המחדל מבחינתנו הוא חידוש ההפחתות רק כאשר האינפלציה תשוב בצורה יציבה יותר לתחום היעד".

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון