הימור טורקי: מאמצי טראמפ להסדרה אזורית מתחילים בארדואן

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואנשי הממשל האמריקאי פועלים בימים האחרונים בקדחתנות כדי לנצל את כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, כדי להוביל להסדרה אזורית שתסיים את המלחמה בעזה. במסגרת זו, כינס טראמפ בלילה שבין שלישי לרביעי מנהיגים מוסלמיים לפגישה בנושא, אבל לצידו הוא הושיב רק אחד: נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן. המהלך הזה משקף את החשיבות שמייחס טראמפ לקירוב אנקרה בחזרה לוושינגטון, לאחר שנים מתוחות שכללו את הרחקת טורקיה מפרויקט ה-F-35 ואיבה הדדית בין ארדואן ובין הנשיא לשעבר ג'ו ביידן.

● טור סופ"ש | בומרנג טורקי: לפני שאתם נבהלים מחרמות, תראו מה קרה לארדואן

השאיפה האמריקאית הזו נובעת הן מהאינטרסים של וושינגטון ברמה הבילטרלית מול אנקרה והן מהשאיפה האמריקאית לנרמל מחדש את יחסי טורקיה-ישראל. "ממשל טראמפ מנוי וגמור לשים את טורקיה כברון אזורי", אומר ד"ר קובי ברדה, חוקר יחסי ישראל-ארה"ב ומרצה בבית הספר ללימודים רב־תחומיים HIT חולון. "לא בכדי טראמפ שם את ארדואן לידו, ורומם אותו מעל כולם. הוא מאוד מעריך את אנקרה, ולכן הציב בה כשגריר את חברו - תום ברק".

רצון האמריקאים להותיר את טורקיה קרובה אליהם נובעת מכמה סיבות מרכזיות. הראשונה היא הצבת נשקים גרעיניים ומכ"מים בבסיסי אינג'ירליק וקורג'יק במזרח המדינה, לא הרחק מאיראן ומרוסיה. מעבר לכך, אנקרה היא חברה בברית נאט"ו, ששולטת על מיצרי הבוספורוס והדרדנלים - שער הכניסה והיציאה היחיד מהים השחור, שמשמעותי במיוחד בשל מלחמת רוסיה־אוקראינה.

אל כל אלו התווספה ההפיכה בסוריה שהתרחשה בדצמבר, שבסיומה ניצב בתור נשיא סוריה אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני), עושה דברה של טורקיה. בארה"ב רוצים לסגור במהרה הסכם ביטחוני בין ישראל לסוריה, שיבטיח כי לא תיווצר הסלמה מחודשת בין הצדדים.

סלע המחלוקת: ה-F-35

סלע המחלוקת הגדול ביותר בין ארה"ב ובין טורקיה, הוא הרחקת אנקרה מפרויקט ה־F-35 ביולי 2019, בגין התעקשות ארדואן לרכוש סוללות הגנה אווירית מדגם S-400 מרוסיה. ארדואן עדיין רוצה לחזור לפרויקט ה־F-35. כשטראמפ נשאל על כך הוא לא הביע התנגדות, אבל גם לא אישר. זאת, משום שהוא יודע כי ישנם חברי קונגרס, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, שמתנגדים בחריפות לצעד שכזה.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מספר כי אף שבשורה התחתונה לא התרחשה התפתחות מהותית בסוגיית ה-F-35, התקשורת הטורקית, שמשמשת כזרוע תעמולה נרחבת של ארדואן, מקרינה את הביקור בתור ניצחון אדיר, לאחר שחששו מהשפלה - בדומה למקרה של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בחדר הסגלגל.

"הטורקים מרוצים אבל מפספסים נקודה חשובה: הנושא המרכזי הוא F-35. טראמפ עשה תרגיל יוצא דופן שבו הוא הופך עצמו לשוטר הטוב, והופך את הקונגרס לשוטר הרע. כדי שהטורקים לא יתעקשו יותר מדי, יש נקודה חדשה שטראמפ הביא לשולחן: הפסקת שיתוף הפעולה הטורקי באנרגיה עם רוסיה. כשמביטים על המדיניות הטורקית, ארדואן לא יכול להרוס את היחסים עם רוסיה עבור F-35. הטורקים השקיעו ממון רב בתשתיות".

יצא עם "רשימת קניות"

נשיא טורקיה מודע היטב מה מקבילו האמריקאי מצפה ממדינות אחרות: לבצע רכישות מארה"ב, וכל המרבה הרי זה משובח. על כן, לפי דיווח בבלומברג, הוא יצא לכינוס העצרת הכללית של האו"ם עם "רשימת קניות" בסך של יותר מ-50 מיליארד דולר, שכוללת מטוסי קרב, ציוד עבורם, מטוסי נוסעים, ועסקאות אנרגיה, שחלקן כבר התממשו. אחת הבולטת שבהן היא הסכם של ממשלת טורקיה עם חברת "מרקוריה" לרכישת 4 BCM של גז טבעי מונזל (LNG) בשנה, למשך 20 שנה.

האמריקאים מוצאים בעסקה הזו תועלת אסטרטגית, שהרי טורקיה היא לקוחה משמעותית של גז טבעי מרוסיה ומאיראן. החוזה הקיים עם מוסקבה מסתיים בהמשך השנה, ועומד על 16 BCM בשנה, ואילו החוזה עם איראן, בהיקף של 7 BCM שנתיים, ייגמר ביולי 2026. בדרך זו מקווים בממשל טראמפ להרחיק את טורקיה מיבוא אנרגיה מרוסיה - גם אם לא באופן כוחני כפי שהם נוקטים מול הודו - עם מכסים שהגיעו ל-50% ועשויים לצמוח אף יותר.

לצד הנפט והגז הטבעי, טורקיה גם סובלת מתלות מוחלטת ברוסיה בפיתוח יכולות ייצור החשמל מאנרגיה אטומית. לכן, מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו חתם על מזכר הבנות עם שר האנרגיה ומשאבי הטבע הטורקי אלפרסלאן בייראקטר, להעמקת הקשרים בין המדינות בנושא האנרגיה הגרעינית.

ד"ר ברדה מגדיר את יחסי ארה"ב-טורקיה בתור "צעד קדימה, שניים אחורה". לדבריו, "הרצון של טראמפ הוא להחזיר את האזור למצב שפוי, ולחבר את הכול להסכם אחד. כבר לצידו של נתניהו, לפני כמה חודשים, טראמפ הביע את רצונו לתווך בין ראש הממשלה לנשיא טורקיה, כי ארה"ב מעוניינת ביחסים תקינים בין שתי המדינות".

"טראמפ הבין כי ארדואן רוצה כבוד ולהקרין עוצמה בבית. הוא מכתיב את רצונו לאנקרה ומקדם את סדר היום כרצונו, תוך שהוא מאפשר לנשיא טורקיה להציג עצמו לעמו בתור מנהיג העולם המוסלמי", מסכם ד"ר כהן ינרוג'ק. "עם זאת, המנהיגים המוסלמיים היחידים שנכחו באותה פגישה עם טראמפ היו אמיר קטאר וראש ממשלת פקיסטן. לא מוחמד בן סלמאן, עבד אל-פתח א-סיסי או מוחמד בן זאיד. בזווית הישראלית, האמריקאים ככל הנראה ירצו לראות שיקום מסוים ביחסי ישראל-טורקיה. ייתכן כי לא נראה שיקום מוחלט, אבל השיח הציבורי בטורקיה ובישראל לגבי עימות פוטנציאלי בין המדינות יישאר מאחורינו, וזה טוב לשתי המדינות".