לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי
בתקופת הקורונה, חברת התעופה אל על הייתה במצב קשה. המדינה, שמחזיקה מניית זהב בחברה ולא באמת יכולה לתת לה לקרוס, דאגה לסייע לה בימים הקשים וגם הביאה משקיע פרטי, קני רוזנברג, שרכש את החברה. חצי עשור לאחר מכן, מלחמה מרה הפכה את חברת התעופה לשליטה כמעט יחידה בשמי המדינה. אל על הפכה לחברה שמייצרת רווחים שמנים, עם מניה שטסה ביותר מ־350% בשלוש השנים האחרונות, ומנהלים עומדים בתור לעמוד בראשה.
● ניתוח | נטישת לקוחות שלא נראתה שנים ותשואות נמוכות: מה עובר על ילין לפידות?
● פרשנות | האתגרים שיצטרך להתמודד איתם מנכ"ל אל על החדש
בשבוע שעבר מונה לוי הלוי, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל זה כשבע שנים, לנהל את אל על במקומה של דינה בן טל גננסיה, שהודיעה על פרישתה בקיץ האחרון. הלוי נפרד מכאל בשעה שהיא מחליפה בעלי שליטה. בשנה החולפת הוביל בנק דיסקונט, המחזיק ב־72% ממניות כאל, הליך מכירה מאומץ ולא נטול סיבוכים, עד שהחברה נמכרה החודש לקבוצת יבואן הרכב ג'ורג' חורש ולחברת הביטוח הראל בשווי שעשוי להגיע עד ל־4 מיליארד שקל. העובדה שהלוי לא ממתין להשלמת מכירת כאל, הליך סבוך שיכול לפי הערכות להימשך אפילו שנה שלמה, מראה שייתכן שחש מיצוי.
היכרות ארוכה עם אל על
הלוי מגיע עם ניסיון רב בעולמות הטכנולוגיה, והוא ניהל אגפים בחברות ביטוח ובתי תוכנה גדולים ואף מכר סטארט־אפ שהקים בעבר. תנאי העסקתו אשתקד הסתכמו ב־5.7 מיליון שקל בכאל. בן טל גננסיה אמנם קיבלה ב־2024 שכר של 6.5 מיליון שקל באל על, אך זאת בעקבות רווחים חריגים של חברת התעופה, שעשויים לקטון עקב החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לארץ. מעבר לכך, הגופים המוסדיים באל על כבר הראו חוסר נכונות לשדרג את תנאי ההעסקה, מה שמשאיר אותו בעיקר עם האתגר הניהולי.
יש לשער שהוא יביא גם את הטאץ' הטכנולוגי שלו, כפי שעשה בכאל, שנחשבת עד כה לחברה המובילה טכנולוגית מבין שלוש חברות כרטיסי האשראי בארץ.
להלוי יש הכרות ארוכת שנים עם אל על. במידה רבה, חברת התעופה אחראית להצלחתו כמנכ"ל כאל. הלוי היה הגורם שדחף והצליח להנפיק את כרטיסי דיינרס בשם "פלייקארד" למועדון הנוסע המתמיד של אל על. בשנת 2018, כשאל על שקלה להעביר את הכרטיס למתחרים, בשוק זוכרים את הלוי, שרק נכנס לתפקידו כמנכ"ל כאל, נוטש בבהילות כנס בלאס וגאס כדי לטוס לישראל. הוא שכנע את יו"ר דירקטוריון אל על תמי מוזס שתשאיר בידיו את כרטיס המועדון הנחשק שלה, והשאר היסטוריה.
העסקה ההיא לא רק שהקפיצה את הרווחיות של חברת האשראי, אלא גם הניבה לאל על אופציית פנטום ייחודית, שעליה התעקשה תמי מוזס בזמנו, שבחלוף שבע שנים צפויה להכניס לחברה 200 מיליון שקל בעקבות המכירה. "צחוק הגורל", מוסיף מי שנכח אז, "שהוא חוזר לאותה עסקה בדיוק - רק מהצד השני של השולחן".
מנכ"ל שלא מוותר
הלוי נושא עימו סיפור טיפוסי ליזמות הישראלית, מהצד הטכנולוגי: הוא בוגר יחידת המחשוב של צה"ל (ממר"ם), שהתבלט בשירותו הצבאי בכישורי טכנולוגיה וניהול. עם שחרורו בדרגת סרן, ייסד חברת תוכנה תחת השם קונסיסט מערכות שנמכרה לקבוצה אמריקאית. מאז הוא נדד בין עולמות הטכנולוגיה והפיננסים. הקריירה שלו כוללת תפקידים בכירים בתאגיד חברות טכנולוגיית המידע מל"ם - שם ניהל בין היתר שורה של רכישות ומיזוגים, כמו גם ניהול אגף הפיתוח בבנק הפועלים, ותפקיד של מנהל מערכות מידע במנורה מבטחים.
ב־2014 הביאה אותו מנכ"לית דיסקונט דאז, לילך אשר־טופילסקי לבנק. היא מינתה אותו לראש חטיבת טכנולוגיה ותפעול, והוא הפך במהרה לאחד מעמודי התווך של הטרנספורמציה הדיגיטלית שהובילה. "כבר ב־2017 הוא פיתח את בוט בנקאי עם סטארט־אפ פינטק - מהלך שאיש לא דמיין אז", מספר בכיר לשעבר. מהלך חדשני נוסף שהוביל היה הקמת פלטפורמת תשלומים חכמים, שזכתה במכרז החשב הכללי לניהול תשלומי המדינה.
ואז ב־2018, כשהתפנה תפקיד מנכ"ל כאל בעקבות עזיבתו של דורון ספיר, בחרה טופילסקי בהלוי. בגלובס נכתב אז כי זהו "מינוי לא טריוויאלי" - הצבת איש טכנולוגיה בראש חברת כרטיסי אשראי. שבע שנים לאחר מכן, המספרים מדברים בעד עצמם: החברה הכפילה את הכנסותיה, הציגה רווח נקי של 100 מיליון שקל ברבעון השני של 2025, והפכה למובילת שוק בתחום האשראי הצרכני החוץ־בנקאי. תיק האשראי שלה, בניכוי רכב, הוא הגדול בישראל.
בכאל מספרים על מנכ"ל שלא מוותר על הפרטים. "בפרויקט השקת האפליקציה, כבר היינו בשלב סופי", משחזרת מנהלת בכירה. "ואז לוי בדק בעצמו את גרסת הטסט, מצא שורה של תקלות, והחליט לדחות את ההשקה". אמיר פישמן, שמכר את חברת הייעוץ ריאליטי למל"ם תחת ניהולו של הלוי, מתאר אותו כמנהל שמסוגל לאחד סביבו אנשים חזקים. "לוי הצליח לעשות משהו שכמעט אף אחד לא הצליח לפניו, לבנות הנהלה של מנכ"לים ויזמים מהשורה הראשונה שעובדים יחד, בלי אגו. מי שמכיר אותו יודע - אין לו אמצע. הוא תמיד ב־100%, עם רעב בלתי נגמר".
שינויים רבים בצמרת
באל על, הלוי מקבל לידיו חברה בצומת קריטי עם עמיקם בן צבי כיו"ר דומיננטי. בשנה שעברה רשמה אל על תוצאות שיא: הכנסות של 3.4 מיליארד דולר ורווח נקי של 545 מיליון דולר, כמעט פי חמישה מהשנה שלפניה. אלא שמאחורי המספרים המרשימים מסתתרת מציאות מורכבת: מלבד המנכ"לית בן טל גננסיה, החברה נפרדה לאחרונה משורת בכירים ותיקים, בהם סמנכ"ל הכספים יעקב (ינקלה) שחר ומנהלים נוספים שהיו חלק בלתי נפרד מהנהלתה לאורך שנים.
בנוסף, חזרת חברות התעופה הזרות לנתב"ג צפויה לשחוק את נתחי השוק שאל על קיבלה כמעט במתנה בשנות המלחמה, בעוד הציבור הישראלי זוכר היטב את מחירי הכרטיסים הגבוהים ומבקר בחריפות את מדיניות התמחור.
במקביל, יוזמה להקמת בסיס קבע של וויזאייר בישראל עלולה להציב את אל על מול מתחרה עצומה, שנהנית מצי מטוסים רחב ועלויות הפעלה נמוכות בהרבה, בעוד עלויות האבטחה, שכר הטייסים והמגבלות הביטחוניות ממשיכות להציב את החברות הישראליות בעמדת נחיתות מבנית.
מנגד, מועדון הנוסע המתמיד של אל על, שבו חברים כבר 3.4 מיליון נוסעים ושחלקו בהכנסות החברה עלה השנה לכ־55%, עשוי לסייע לחברה. ייתכן שהלוי ינצל את התחרות הגוברת בין חברות כרטיסי האשראי כדי להפתיע ולהנפיק כרטיסי אשראי עם אחת המתחרות, כשיפוג ההסכם הנוכחי מול כאל. כמי שהיה בשני צדי המתרס, יש לו יתרון חריג בניהול מו"מ להנפקת כרטיס האשראי הבא של חברת התעופה.