גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים

לאחר שנים שבהן סברו שבכלל לא צריך להעניק תגמול מיוחד למשרתי המילואים, המדינה שינתה כיוון, ועם כל מערכה שאליה נקלעה הוגדלו הפיצויים והורחבו ההטבות ● עכשיו גם המומחים מסכימים: כשיש מלחמה שתובעת מהמילואימניקים מאות ימי שירות שנה, המודל זקוק לעיצוב מחדש, ומה שהם מקבלים היום לא עושה את העבודה ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד

חוזרים מהמילואים / צילום: Shutterstock
חוזרים מהמילואים / צילום: Shutterstock

עיני ישראל והעולם נשואות אל עזה בציפייה מתוחה לסיום המלחמה. אבל בינתיים הכוחות עדיין ברצועה, ויש מי שלא יכולים לחכות עד שקיעת אבק הקרבות. אלה אנשי ונשות המילואים, שעזבו מאחור הכל - משפחה, חברים, עבודה, לימודים, תחביבים - עלו על מדים והתייצבו לשרת את המדינה במלחמתה הארוכה אי פעם.

כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?
המלחמה הסתיימה ובאוצר מתכננים לקצץ במענקים ובהטבות לאנשי המילואים
המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים
דעה | "השווארמה-עליי-אחי" הראשונה הייתה מרגשת. השנייה כבר הייתה חבל הצלה

רבות דובר על החוזה הלא כתוב בין המדינה למשרתי המילואים. מה המשרתים נותנים - אנחנו יודעים. אבל על מה חתמה המדינה? מתברר שהשאלה הזאת הרבה יותר דינמית ממה שניתן היה לחשוב. להלן נגולל את סיפורו של התגמול למשרתי המילואים במדינת ישראל - סיפור שיסופר בחמש מערכות.

מלחמת העצמאות (1948)

פיצוי ולא יותר

רס"ן לירז ספיר כתבה במאמר שפורסם בספר "צבא העם בחליפות" (בהוצאת "מערכות"), שבמשך שנים מודל התשלום בגין מילואים היה מודל של פיצוי ולא מודל של תגמול בעבור תעסוקה. הצורך בפיצוי חיילי מילואים על אובדן הכנסה בגין שירות מילואים עלה כבר עם הקמתו של מערך המילואים בתחילת דרכה של המדינה - כותב ד"ר אופיר קבילו, לשעבר רמ"ח מילואים בזרוע היבשה במאמר שפורסם בכתב העת של אגודת חוקרי צבא־חברה בישראל ("חברה, צבא וביטחון לאומי").

חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות / צילום: ויקיפדיה, KLUGER ZOLTAN

כך אמר ראש אכ"א דאז, אלוף שמעון מזא"ה, בדיון בישיבת המטכ"ל בדצמבר 1949: "כאשר קוראים איש לחודש והאיש מפסיד חודש עבודה - וחודש עבודה היום משתלם ב־60־70 לירות בממוצע - ויש לו משפחה, אין אתה יכול להתעלם מזה".

לפי קבילו, "ההכרה בצורך לפצות את חייל המילואים על הפסד הכנסה בעקבות שירות מילואים פעיל, הצורך בתמיכה בפרנסת משפחתו והחשש מפני פגיעה מורלית והשתמטות בקרב חיילי המילואים - כל אלה הובילו למסקנה שהכרחי לפצות את אנשי המילואים בגין שירות מילואים פעיל".

לכן, באפריל 1949, ממש בסמוך לתום מלחמת העצמאות ועוד לפני שבכלל נקבעו יסודות מערך המילואים, הכנסת כבר חוקקה את חוק החיילים המשוחררים שעסק בפיצוי למשרתים. ואולם, החוק דן בעובדים קבועים בלבד, כך שרק מקצת מחיילי המילואים שנקראו לשירות היו זכאים לשכר ממקום עבודתם בעבור תקופת השירות. יתרה מזאת, החוק הגביל את תשלום השכר ל־12 ימים בלבד בשלושה חודשים, והעול הכלכלי של יישום החוק הוטל על המעסיקים.

כעבור מספר חודשים, בתחילת 1950 גיבשו במטכ"ל שיטת תגמול של חיילי מילואים בשירות פעיל, שהייתה מבוססת על המצב המשפחתי. לפי מודל זה, נקבע שכר יסוד לרווק ותוספת לאישה, לילדים ולהורים שעול פרנסתם מוטל על חייל המילואים, וזאת לנוכח חשש כי שלילת התמיכה בהורים תביא להתמרמרות בקרב הציבור, לכרסום במוטיבציה ולפגיעה בהתייצבות לשירות מילואים.

אופן תשלום השכר עבר מעין מהפכה, והוחלט שבנטל הכלכלי של תשלום השכר לחיילי המילואים ישתתפו שלושת הגורמים המרכזיים במשק: המדינה, המעסיקים והעובדים. שרת העבודה דאז, גולדה מאיר, הובילה את חקיקת "חוק שירות מילואים (תגמולים)" שקבע כי המימון לתשלום בעד כל יום מילואים יהיה מתקציב המדינה, והמקורות למימון התגמול יגויסו מהמעסיקים, באמצעות הקמתה של "קרן השוואה לתשלום תגמולים למשרתים במילואים". כשב־1954 הוקם המוסד לביטוח לאומי, עברה הקרן לניהולו.

לפי ספיר, שיטת התגמול הזאת הייתה ביטוי למודל "צבא העם", מבחינה זו שהתגמול הוא פיצוי ישיר על אובדן ימי העבודה ולא מעבר לכך. התפיסה אז הייתה שהשירות במילואים הוא חובה מוסרית ולאומית ועל כן כל תגמול נוסף יפגע באתוס ההתנדבות.

מלחמת יום הכיפורים (1973)

סל ההטבות מתרחב

אלא שהגישה הזאת עמדה למבחן במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. אף שהמערכה הצבאית העיקרית נמשכה כשלושה שבועות בלבד, בפועל נמשכו קרבות בעצימות נמוכה מול מצרים וסוריה עד לחתימת הסכמי הפרדת כוחות בינואר ובמאי 1974 בהתאמה.

בזמן הזה, היה צורך בלא מעט מילואימניקים, שחלקם שירתו זמן ממושך. הדבר הביא שוב את גולדה מאיר, הפעם כראש ממשלה, להעביר בחקיקת בזק את חוק החייל המשוחרר, שכלל הטבות לשלל סוגי החיילים, כולל משרתי המילואים. "החוק אינו בא לפצות על השירות, כי אין פיצוי על מילוי חובה לאומית, הקרבה ולחימה", צוטט שר האוצר. "החוק בא לגמול לאזרחים, אשר כתוצאה מן המלחמה סטו ממסלול חייהם הרגיל ונאלצו לשרת זמן ממושך במילואים, והפסידו לעיתים הזדמנויות כלכליות, או שנגרמו להם נזקים כספיים".

שיירת טנקים במלחמת יום הכיפורים / צילום: רון אילן - לע''מ

אף שהאתוס נשאר דומה, ההטבות כבר התחילו להתרחב. מי ששירת במילואים זמן ממושך זכה, בין היתר, לעדיפות בתור ללשכת העבודה, פטור מתחרות במשרות שדורשות מכרז, מימון לימודים להשלמת בגרויות, פטור משכר לימוד לשנה עבור סטודנטים, עדיפות בהשכלה גבוהה היכן שיש מגבלת מקום (כמו ברפואה), עדיפות למי שזכאים לסיוע בדיור ומענקים והלוואות לעצמאים שפרנסתם נפגעה. בנוסף, הממשלה העלתה באותה הזדמנות את תקרת התגמולים שניתן לתת למשפחות אנשי מילואים, אך לא היה מדובר במענק מיוחד.

וזה לא נגמר בזה. ב־1974, לאחר פניית חיילים רבים, הוחלט על עוד שתי הטבות: ראשית, חופשה בתשלום בת שבעה ימים לכל מי ששירתו במצטבר 75 יום (ובתנאי שתקופת השירות הרציפה האחרונה הייתה לפחות 30 יום). שנית, מענק מיוחד לעצמאים ששירתו במשך 180 יום רצופים, בגובה התשלום המשפחתי החודשי.

מלחמת לבנון הראשונה (1982)

תגמול, ולא רק פיצוי

אבל אם עד כה האתוס סביב שירות המילואים נשמר, את האתגר הבא הוא התקשה הרבה יותר לצלוח. מאז מלחמת לבנון הראשונה (1982), מדינת ישראל חוותה טלטלות ביטחוניות, חברתיות וכלכליות. אלה השפיעו ישירות על מערך המילואים: ב־1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית, הועבר נטל התקצוב של ימי המילואים מהביטוח הלאומי לצבא. המשמעות: הצבא כבר לא יכול היה לקרוא למילואים בלי להתחשב בשיקולים כלכליים. התוצאה הייתה קיצוץ משמעותי בימי המילואים.

הדבר הביא לכך שהתגבר הנטל על מי שכן נשאר לשרת במילואים - ועלתה תביעה לתגמול חומרי של המשרתים ושל מעסיקים מחד, ולחצים לחלוקת הנטל מאידך. בשנות ה־90 החלו לצמוח התארגנויות חברתיות שמטרתן הייתה לקדם את הטיפול באנשי המילואים, וגם בכנסת עלו יוזמות שונות להגדלת ההטבות לאנשי מילואים ששירתו תקופה ארוכה.

לוחמי חטיבת הצנחנים בלבנון / צילום: דובר צה''ל

ב־1998 תוקן חוק שירות ביטחון - ולראשונה הוגדר "תגמול מיוחד": תגמול כספי נוסף לפיצוי השכרי, שנועד לפצות אנשי מילואים על עצם שירותם, ולא רק על אובדן שכר. השינוי הזה, מציינת ספיר, ביטא את ההכרה ששירות המילואים לא יוכל להיות שוויוני, ובמקום הפיצוי והתגמול צריכים להיות מבוססים על "הגינות חברתית" - אם הוטלו משימות לאומיות על מספר מצומצם של אנשים, יש לפצות אותם ולהכיר בתרומתם המיוחדת.

לבנון השנייה (2006)

השירות במלחמה נותן יותר

המלחמה השנייה בלבנון (2006) הביאה עוד חידוש: תגמול מיוחד בגין שירות מילואים במלחמה, בנוסף לתגמולים ה"רגילים" שניתנים עבור שירות מילואים. במלחמות העבר, שבהן גויסו אנשי מילואים לתקופות ממושכות יותר ולשירות קשה יותר, לא הוענק תגמול כזה. פרופ' יגיל לוי סבור שזה לא מקרי. לדעתו, "אחד ההסברים לנדיבות זו היה ניסיון להרגיע את הרוחות: התגמול אושר לאחר שמחאת אנשי המילואים על המלחמה, ובעיקר על אי כשירות היחידות, החלה לבוא לידי ביטוי".

כך, ב־2008 נחקק חוק מילואים חדש שהתייחס לסוגיית התגמול בכמה דרכים: שינוי שיטת החישוב של פיצוי אובדן הכנסה; תגמול מיוחד בהתאם לתקופת השירות; תגמול נוסף מרשות המסים בשווי של עד שתי נקודות זיכוי שנתיות (כתלות במשך השירות); היתר לגופים ציבוריים לתת "העדפה מתקנת" והוקרה מיוחדת למשרתי מילואים; השתתפות בהוצאות הכרוכות בשירות המילואים.

חיילי חטיבת הנח''ל עוזבים את לבנון / צילום: דובר צה''ל

במרוצת השנים התווספו תגמולים אשר התבססו על החלטות פנימיות של צה"ל, ובהם תגמול מפקדים במילואים מעל 60 יום בשנה, תגמול חיילי מילואים אשר נקראו לשירות מילואים בשל המקצוע שלהם במסגרת צו מוחרגי גיל ולימודים אקדמיים למפקדים במילואים.

הרחבת התגמולים התבססה על קידום החלטות ממשלה, ובשנים 2008־2024 התקבלו 12 החלטות העוסקות בקידום הטבות ומעטפת תומכת למשרתי המילואים. לפי קבילו, רוב ההחלטות עסקו בתחומים הנוגעים לתגמול הפרט, כמו פיצוי שכרי ומעטפת לחיילי מילואים, ופחות בעיסוק בהיבטים של בניין הכוח. לדבריו, נראה שזה הצורך המרכזי של חיילי המילואים שנותר טעון טיפול לאחר חקיקת החוק.

מלחמת חרבות ברזל (2023)

מגוון הטבות, אך מחכים לשינוי

ואז הגיע 7 באוקטובר. שנתיים של מלחמה אינטנסיבית דרשו היקף מילואים אדיר (כ־300 אלף משרתי מילואים) לזמן ממושך. מערך המילואים, אם כן, נדרש להתמודד עם אתגרים חסרי תקדים. איך הוא עשה את זה?

ד"ר טלי לוי, סוציולוגית יישומית ומומחית ליחסי צבא־חברה שעיסוקה מתמקד בשירות המילואים, מסבירה שככל שהמערכה נמשכה, נוצרו גם דפוסי שירות חדשים: "אחד הדפוסים החדשים הוא גיוס במשמרות או כיתות כוננות. במקביל לשירות המילואים, משרת המילואים יכול להמשיך לעבוד ולקבל שכר. כך, המענקים שהוא מקבל הם לא פיצוי על אובדן שכר אלא סוג של משרה נוספת". כדי למנוע מהמצב לצאת מכלל שליטה, במאי האחרון המדינה החליטה להגביל את התגמול הכולל למשרת ל־220% משכרו.

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

אבל חוץ מהפיצוי על השכר, אנשי המילואים זכאים להטבות מסוגים שונים לגמרי: הנחות על רכישת קרקעות, קדימות בהגרלות "דירה בהנחה", הנחה באגרת רישוי רכב שנתית (טסט), נופשים, כניסה חינם למוזיאונים, מימון קייטנות - ועוד כהנה וכהנה הטבות.

"אלה תגמולים שלא הגיעו מעקרון הפיצוי על אובדן הכנסה", אומרת לוי. ביחד עם כריכת גובה התגמול ברמת הסיכון בשירות, היא טוענת שיש כאן שינוי עקרוני בתפיסה. אם בעבר התגמולים במערך המילואים התבסס על מודל של פיצוי על אובדן הכנסה, הרי שכיום מרכזיות עיקרון זה מתערערת: "במלחמה הנוכחית אימצו בתגמולי המילואים את העיקרון של רמת ההקרבה והסיכון, שקיים כבר שנים בשירות הסדיר", היא אומרת. "משרתים ביחידות לוחמה מקבלים תגמול גבוה יותר, מה שמייצר היררכיה בתפיסת תרומת השירות בתוך המילואים של מי תורם יותר".

"אנו נמצאים בתקופת עיצוב מחדש של מודל השירות במילואים", לוי מסכמת. "המהלכים שהמדינה עשתה וההתארגנות של משרתי המילואים משפיעים על המודל והחוזה בינם למדינה. כרגע עוד לא ידוע לאן זה יתפתח, אבל כבר מסתמנת מדיניות המתאפיינת בהאמרה משמעותית של התגמולים בתמורה לשירות המילואים והרחבת היקף המשרתים בדרכים שונות, ביניהן העלאת גיל הפטור משירות מילואים, פנייה לקהילות שלא התגייסו לפני כן והרחבת ההתנדבות למילואים".

עוד כתבות

הדמיית פרויקט של גינדי גלובל בקפריסין / צילום: סייברקו

נצלו את הרגש הפטריוטי להתעורר גם מהפנטזיה על דירה בקפריסין או ביוון

שנים של פחד, ריבית גבוהה ומחירי דירות בלתי אפשריים הפכו את החלום על "מקלט נדל"ני" מעבר לים לטרנד לאומי ● עכשיו, כשהמציאות הישראלית מתבהרת והרגש גובר על הפחד, הגיע הזמן לבחון אם יש בכלל היגיון כלכלי מאחורי ההימור על דירה בקפריסין, יוון או פלורידה

הערבה / צילום: יח''צ

הערבה מתבססת כיעד אטרקטיבי: הקיבוץ והמלון שזכו בהכרה עולמית

קיבוץ נאות סמדר נבחר לרשימת Best Tourism Villages של ארגון התיירות העולמי של האו״ם - ומצטרף בכך לרשימה מצומצמת של 250 כפרים ברחבי העולם שנבחרו בזכות קידום תיירות בת קיימא, קהילתיות ושימור תרבותי ● גם מלון Six Senses שחרות נבחר השבוע לאחד מעשרת אתרי הנופש הטובים במזרח התיכון

שיירה בדרכה למכון לרפואה משפטית / צילום: דוברות המשטרה

חמאס: נמסור בקרוב חלל חטוף אחד לצלב האדום

דיווח: ארה"ב וסעודיה בדרך לברית אסטרטגית - "יש דיונים על חתימה" ● רה"מ נתניהו והנשיא טראמפ שוחחו על הצעדים הבאים בעזה ● תיעוד חדש מזירת חיסולו של יחיא סינוואר בתל א-סולטאן ● חמאס בהצהרה רשמית: "השבת גופות החטופים החללים הישראלים עשויה לקחת זמן  ● נתניהו בדיון המצומצם: "יודע בדיוק בכמה חללים החמאס מחזיק - אם לא נקבל אותם, נפעל בהתאם" ● עדכונים שוטפים

ד''ר דן דייקר / צילום: רפי קוץ

הוא נפגש עם נתניהו לפחות 5 פעמים במהלך המלחמה. למה הוא מודאג מההסכם עם חמאס?

חמאס מפרש את ההסכם אחרת לגמרי, טורקיה וקטאר נחושות לתמוך בו, וצה"ל הוא הצבא היחיד שיגרום לו להתפרק מנשקו ● כך סבור ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ● מבחינתו התנאי היחיד לקיום השלב השני הוא תמיכה מלאה של ארה"ב, אבל הוא מודאג: "טראמפ מדבר על לסיים לפני 19 הנקודות הביטחוניות"

חיילי צה''ל בגבול עזה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מילואימניקים יידרשו לשרת 70 יום בשנה גם אחרי המלחמה. איזה תגמול הם יקבלו?

אחרי שנתיים של לחימה, במהלכן נהנו אנשי המילואים מתגמולים כספיים והטבות, באוצר מעוניינים לחתוך את המתווה הנוכחי ולצמצם אותו ● השאלה המרכזית שעולה היא כיצד ייראה מודל המילואים החדש, כשהכוונה באוצר היא לשמר הטבות שיעוררו תחושת הוקרה אצל הזכאים להן ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד 

נטלי משען-זכאי, ליאור סושרד, איל וולדמן, מיכל ברוורמן בלומנשטיק / צילום: יח''צ, גבריאל בהרליה, פרטי, נתנאל טוביאס

שאלנו את זוכה פרס נובל מה היה לומד היום באוניברסיטה

איל וולדמן לא היה משנה כלום במסלול שבחר, מנכ"לית נתיבי איילון הייתה לומדת פיתוח ארגוני שיסייע לה בניהול, מיכל ברוורמן־בלומנשטיק עזבה את האקדמיה אבל לא מתחרטת על רגע, וזוכה הנובל צ'חנובר ממליץ על מקצועות הרפואה ● שאלנו את בעלי התפקידים הגדולים במשק מה כדאי לצעירים ללמוד ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד 

אילוסטרציה: shutterstock

הפערים שיכבידו על המסחר, חששות המשקיעים והמניה שתסבול במיוחד

המסחר מחר ייפתח לצד סימני השאלה לגבי הפסקת האש ועתידה, מימוש הרווחים במדדים המקומיים ורוחות סוערות בוול סטריט ● האם הבורסה כבר גילמה את מרב האופוריה הכלכלית, ואיך ישפיעו פערי הארביטראז'?

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה

הצלב האדום הגיע לנקודת מסירת שני החטופים החללים בעזה

חמאס ישחרר הערב 2 חטופים חללים, אלפים בכיכר: "המאבק לא תם" ● מצרים נכנסת לעזה: דיווח - כך ייראה הכוח הבין-לאומי החדש ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי. די. ואנס מתכוון להגיע לביקור בישראל ביום שני ● מטה החטופים הודיע על השבתו של אליהו "צ'רצ'יל" לקבורה לאחר למעלה משנתיים שבהן היה בשבי ● בשטח רצועת עזה נותרו כעת 18 חללים חטופים ● עדכונים שוטפים

פידה עם עוף מפורק ובצל מקורמל אצל שרין פרג' / צילום: שניר (סופגי) קדושי

כל ביס הוא ענן של אושר: הארוחה הדרוזית ששווה לנסוע בשבילה עד הגליל

תבשיל בורגול מושלם, מאפה מסורתי מתוק ומלוח, עלי גפן מתפקעים וכנאפה מהפנטת ● נסענו לכפרים הדרוזיים יאנוח־ג'ת ומצאנו ארבע תחנות מפוארות לגרגרנים שביניכם ● חגית אברון תופרת יום

יירוטים של כיפת מגן מספינת סער 6 / צילום: תע''א

הלייזר יגיע גם לספינות של חיל הים: "עוד לא ראינו את כל היכולות"

ישראל כבר הוכיחה חדשנות באוויר וביבשה, אך היכולות בים בחלקן לא נחשפו ● סא"ל ה', ראש ענף ים במפא"ת במשרד הביטחון, מפנה זרקור לאתגרים בזירה הזו, מסבירה למה חשוב לעבוד עם סטארט־אפים, ומצהירה: "חלק מהיכולות נראה רק בהמשך"

וול סטריט / צילום: ap

למרות החשש ממשבר אשראי: וול סטריט ננעלה בעליות

שתי פשיטות רגל הציפו חשש בקרב המשקיעים למשבר אשראי בארה״ב ● מדד הפחד נמצא ברמתו הגבוהה ביותר מאז אפריל ● נעילה אדומה באירופה ● מחיר הביטקוין עומד על כ-106 אלף דולר

ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ / צילומים: AP-Alexander Kazakov, רויטרס-Pool/ABACA

לפני הפגישה עם זלנסקי, טראמפ מודיע: אפגש עם פוטין בכדי לדון במלחמה באוקראינה

לאחר שיחת טלפון בין השניים, טראמפ הודיע כי יפגש עם פוטין בבודפשט, על מנת לדון בדרכים לסיום המלחמה ● מזכיר המדינה ויועצים בכירים נוספים יפגשו כבר בשבוע הבא עם מקביליהם הרוסים כדי להניח את התשתית לפסגה

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים - תוצר של שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל - עלה לכותרות פחות מחודש לאחר השקתו עקב צמצום שחל בהטבות שהוא מקנה ● האם סיום המלחמה מבשר על שינויים נוספים שיחולו בהמשך? גלובס עושה סדר ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy

חברת מודי'ס: ההסכם בעזה "חיובי לדירוג" של ישראל - אבל הסיכון עדיין גבוה

"ההסכם חיובי לאשראי עבור ישראל", נכתב בסקירה שפרסמה מודי'ס אתמול, אך גם הזהירה: "הסיכונים נותרים גבוהים שההסכם לא ייושם במלואו" ● דירוג האשראי של ישראל נותר על Baa1 עם תחזית שלילית

השבוע בעולם / צילום: ap

טראמפ "מאוכזב מאוד" מוולדימיר, אבל אוהב את חאבייר ללא תנאי

טראמפ מאוכזב מוולדימיר אבל אוהב את חאבייר ● עוד מהפכת Gen Z ניצחה השבוע, במדגסקר: מי הבאה בתור? ● העבדקן האפגני לא רצה נשים עיתונאיות ● מספר צופי הליגה האנגלית בהודו גדול מאוכלוסיית בריטניה ● קאבו ורדה לאליפות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Reuters, Mattie Neretin/Sipa USA

מנכ"לית מהדור הישן מנהיגה את יריבתה העיקרית של אנבידיה

ליסה סו מ-AMD היא "מהנדסת במלוא מובן המילה", שהכניסה עצמה השבוע למאבק על הטכנולוגיה החדשה בעולם, באמצעות עסקת ענק עם OpenAI ● כעת השוק מצפה ממנה שתחתום על עסקאות נוספות, ותחתים חברות בינה מלאכותית גדולות נוספות כלקוחות לשבבים של AMD

הצוללת. הילה ויסברג ודרור מרמור בשיחה עם פרופ' אשר כהן / צילום: ברונו שרביט

הוא כיהן 8 שנים כנשיא אוניברסיטה ובטוח: זה האיום הגדול ביותר

שיחה עם פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית היוצא ● על החרם הבינלאומי על האוניברסיטאות כאן, אתגרי ה–AI ומה אנחנו יכולים ללמוד מסטיב ג'ובס ומארק צוקרברג

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

מי יפוצץ את הגשר של קרנות ההשתלמות

באוצר שוב משתעשעים ברעיון של צמצום המס על קרנות ההשתלמות ● ההנצחה לאירועי 7.10 עדיין לא שם ● ואי אפשר לצאת נגד טראמפ ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: ap

רוסיה הפסידה בתביעת המיליארדים. נבזלין: ״משטרו של פוטין ניסה להרוס את העולם״

בית המשפט העליון בהולנד שם אמש סוף לפרשה חובקת עולם בת 20 שנה שבמרכזה הלאמת חברת הנפט יוקוס ● הפסיקה מפנה את הדרך לאכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם בהיקף של 65 מיליארד דולר

חיות מחמד משפיעניות נתפסות כאמינות יותר ממשפיענים אנושיים / צילום: Shutterstock

הפוסט ששינה את חייה של חתולה אחת – ואת חשבון הבנק של בעליה

חשבונות של חיות מחמד חמודות הפכו לאחד הטרנדים הכי רווחיים במדיה החברתית ● בעזרת תלבושות, טרנדים והומור מדויק – יש מי שמרוויח מהן עשרות אלפי דולרים בשנה ● אז מה הסוד של חיות המחמד שכבשו את הפיד?