גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים

לאחר שנים שבהן סברו שבכלל לא צריך להעניק תגמול מיוחד למשרתי המילואים, המדינה שינתה כיוון, ועם כל מערכה שאליה נקלעה, הוגדלו הפיצויים, והורחבו ההטבות ● עכשיו גם המומחים מסכימים: כשיש מלחמה שתובעת מהמילואימניקים מאות ימי שירות שנה, המודל זקוק לעיצוב מחדש, ומה שהם מקבלים היום לא עושה את העבודה ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד

חוזרים מהמילואים / צילום: Shutterstock
חוזרים מהמילואים / צילום: Shutterstock

עיני ישראל והעולם נשואות אל עזה בציפייה מתוחה לסיום המלחמה. אבל בינתיים הכוחות עדיין ברצועה, ויש מי שלא יכולים לחכות עד שקיעת אבק הקרבות. אלה אנשי ונשות המילואים, שעזבו מאחור הכל - משפחה, חברים, עבודה, לימודים, תחביבים - עלו על מדים והתייצבו לשרת את המדינה במלחמתה הארוכה אי פעם.

כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?
המלחמה הסתיימה ובאוצר מתכננים לקצץ במענקים ובהטבות לאנשי המילואים
המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים
דעה | "השווארמה-עליי-אחי" הראשונה הייתה מרגשת. השנייה כבר הייתה חבל הצלה

רבות דובר על החוזה הלא כתוב בין המדינה למשרתי המילואים. מה המשרתים נותנים - אנחנו יודעים. אבל על מה חתמה המדינה? מתברר שהשאלה הזאת הרבה יותר דינמית ממה שניתן היה לחשוב. להלן נגולל את סיפורו של התגמול למשרתי המילואים במדינת ישראל - סיפור שיסופר בחמש מערכות.

מלחמת העצמאות (1948)

פיצוי ולא יותר

רס"ן לירז ספיר כתבה במאמר שפורסם בספר "צבא העם בחליפות" (בהוצאת "מערכות"), שבמשך שנים מודל התשלום בגין מילואים היה מודל של פיצוי ולא מודל של תגמול בעבור תעסוקה. הצורך בפיצוי חיילי מילואים על אובדן הכנסה בגין שירות מילואים עלה כבר עם הקמתו של מערך המילואים בתחילת דרכה של המדינה - כותב ד"ר אופיר קבילו, לשעבר רמ"ח מילואים בזרוע היבשה במאמר שפורסם בכתב העת של אגודת חוקרי צבא־חברה בישראל ("חברה, צבא וביטחון לאומי").

חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות / צילום: ויקיפדיה, KLUGER ZOLTAN

כך אמר ראש אכ"א דאז, אלוף שמעון מזא"ה, בדיון בישיבת המטכ"ל בדצמבר 1949: "כאשר קוראים איש לחודש והאיש מפסיד חודש עבודה - וחודש עבודה היום משתלם ב־60־70 לירות בממוצע - ויש לו משפחה, אין אתה יכול להתעלם מזה".

לפי קבילו, "ההכרה בצורך לפצות את חייל המילואים על הפסד הכנסה בעקבות שירות מילואים פעיל, הצורך בתמיכה בפרנסת משפחתו והחשש מפני פגיעה מורלית והשתמטות בקרב חיילי המילואים - כל אלה הובילו למסקנה שהכרחי לפצות את אנשי המילואים בגין שירות מילואים פעיל".

לכן, באפריל 1949, ממש בסמוך לתום מלחמת העצמאות ועוד לפני שבכלל נקבעו יסודות מערך המילואים, הכנסת כבר חוקקה את חוק החיילים המשוחררים שעסק בפיצוי למשרתים. ואולם, החוק דן בעובדים קבועים בלבד, כך שרק מקצת מחיילי המילואים שנקראו לשירות היו זכאים לשכר ממקום עבודתם בעבור תקופת השירות. יתרה מזאת, החוק הגביל את תשלום השכר ל־12 ימים בלבד בשלושה חודשים, והעול הכלכלי של יישום החוק הוטל על המעסיקים.

כעבור מספר חודשים, בתחילת 1950 גיבשו במטכ"ל שיטת תגמול של חיילי מילואים בשירות פעיל, שהייתה מבוססת על המצב המשפחתי. לפי מודל זה, נקבע שכר יסוד לרווק ותוספת לאישה, לילדים ולהורים שעול פרנסתם מוטל על חייל המילואים, וזאת לנוכח חשש כי שלילת התמיכה בהורים תביא להתמרמרות בקרב הציבור, לכרסום במוטיבציה ולפגיעה בהתייצבות לשירות מילואים.

אופן תשלום השכר עבר מעין מהפכה, והוחלט שבנטל הכלכלי של תשלום השכר לחיילי המילואים ישתתפו שלושת הגורמים המרכזיים במשק: המדינה, המעסיקים והעובדים. שרת העבודה דאז, גולדה מאיר, הובילה את חקיקת "חוק שירות מילואים (תגמולים)" שקבע כי המימון לתשלום בעד כל יום מילואים יהיה מתקציב המדינה, והמקורות למימון התגמול יגויסו מהמעסיקים, באמצעות הקמתה של "קרן השוואה לתשלום תגמולים למשרתים במילואים". כשב־1954 הוקם המוסד לביטוח לאומי, עברה הקרן לניהולו.

לפי ספיר, שיטת התגמול הזאת הייתה ביטוי למודל "צבא העם", מבחינה זו שהתגמול הוא פיצוי ישיר על אובדן ימי העבודה ולא מעבר לכך. התפיסה אז הייתה שהשירות במילואים הוא חובה מוסרית ולאומית ועל כן כל תגמול נוסף יפגע באתוס ההתנדבות.

מלחמת יום הכיפורים (1973)

סל ההטבות מתרחב

אלא שהגישה הזאת עמדה למבחן במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. אף שהמערכה הצבאית העיקרית נמשכה כשלושה שבועות בלבד, בפועל נמשכו קרבות בעצימות נמוכה מול מצרים וסוריה עד לחתימת הסכמי הפרדת כוחות בינואר ובמאי 1974 בהתאמה.

בזמן הזה, היה צורך בלא מעט מילואימניקים, שחלקם שירתו זמן ממושך. הדבר הביא שוב את גולדה מאיר, הפעם כראש ממשלה, להעביר בחקיקת בזק את חוק החייל המשוחרר, שכלל הטבות לשלל סוגי החיילים, כולל משרתי המילואים. "החוק אינו בא לפצות על השירות, כי אין פיצוי על מילוי חובה לאומית, הקרבה ולחימה", צוטט שר האוצר. "החוק בא לגמול לאזרחים, אשר כתוצאה מן המלחמה סטו ממסלול חייהם הרגיל ונאלצו לשרת זמן ממושך במילואים, והפסידו לעיתים הזדמנויות כלכליות, או שנגרמו להם נזקים כספיים".

שיירת טנקים במלחמת יום הכיפורים / צילום: רון אילן - לע''מ

אף שהאתוס נשאר דומה, ההטבות כבר התחילו להתרחב. מי ששירת במילואים זמן ממושך זכה, בין היתר, לעדיפות בתור ללשכת העבודה, פטור מתחרות במשרות שדורשות מכרז, מימון לימודים להשלמת בגרויות, פטור משכר לימוד לשנה עבור סטודנטים, עדיפות בהשכלה גבוהה היכן שיש מגבלת מקום (כמו ברפואה), עדיפות למי שזכאים לסיוע בדיור ומענקים והלוואות לעצמאים שפרנסתם נפגעה. בנוסף, הממשלה העלתה באותה הזדמנות את תקרת התגמולים שניתן לתת למשפחות אנשי מילואים, אך לא היה מדובר במענק מיוחד.

וזה לא נגמר בזה. ב־1974, לאחר פניית חיילים רבים, הוחלט על עוד שתי הטבות: ראשית, חופשה בתשלום בת שבעה ימים לכל מי ששירתו במצטבר 75 יום (ובתנאי שתקופת השירות הרציפה האחרונה הייתה לפחות 30 יום). שנית, מענק מיוחד לעצמאים ששירתו במשך 180 יום רצופים, בגובה התשלום המשפחתי החודשי.

מלחמת לבנון הראשונה (1982)

תגמול, ולא רק פיצוי

אבל אם עד כה האתוס סביב שירות המילואים נשמר, את האתגר הבא הוא התקשה הרבה יותר לצלוח. מאז מלחמת לבנון הראשונה (1982), מדינת ישראל חוותה טלטלות ביטחוניות, חברתיות וכלכליות. אלה השפיעו ישירות על מערך המילואים: ב־1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית, הועבר נטל התקצוב של ימי המילואים מהביטוח הלאומי לצבא. המשמעות: הצבא כבר לא יכול היה לקרוא למילואים בלי להתחשב בשיקולים כלכליים. התוצאה הייתה קיצוץ משמעותי בימי המילואים.

הדבר הביא לכך שהתגבר הנטל על מי שכן נשאר לשרת במילואים - ועלתה תביעה לתגמול חומרי של המשרתים ושל מעסיקים מחד, ולחצים לחלוקת הנטל מאידך. בשנות ה־90 החלו לצמוח התארגנויות חברתיות שמטרתן הייתה לקדם את הטיפול באנשי המילואים, וגם בכנסת עלו יוזמות שונות להגדלת ההטבות לאנשי מילואים ששירתו תקופה ארוכה.

לוחמי חטיבת הצנחנים בלבנון / צילום: דובר צה''ל

ב־1998 תוקן חוק שירות ביטחון - ולראשונה הוגדר "תגמול מיוחד": תגמול כספי נוסף לפיצוי השכרי, שנועד לפצות אנשי מילואים על עצם שירותם, ולא רק על אובדן שכר. השינוי הזה, מציינת ספיר, ביטא את ההכרה ששירות המילואים לא יוכל להיות שוויוני, ובמקום הפיצוי והתגמול צריכים להיות מבוססים על "הגינות חברתית" - אם הוטלו משימות לאומיות על מספר מצומצם של אנשים, יש לפצות אותם ולהכיר בתרומתם המיוחדת.

לבנון השנייה (2006)

השירות במלחמה נותן יותר

המלחמה השנייה בלבנון (2006) הביאה עוד חידוש: תגמול מיוחד בגין שירות מילואים במלחמה, בנוסף לתגמולים ה"רגילים" שניתנים עבור שירות מילואים. במלחמות העבר, שבהן גויסו אנשי מילואים לתקופות ממושכות יותר ולשירות קשה יותר, לא הוענק תגמול כזה. פרופ' יגיל לוי סבור שזה לא מקרי. לדעתו, "אחד ההסברים לנדיבות זו היה ניסיון להרגיע את הרוחות: התגמול אושר לאחר שמחאת אנשי המילואים על המלחמה, ובעיקר על אי כשירות היחידות, החלה לבוא לידי ביטוי".

כך, ב־2008 נחקק חוק מילואים חדש שהתייחס לסוגיית התגמול בכמה דרכים: שינוי שיטת החישוב של פיצוי אובדן הכנסה; תגמול מיוחד בהתאם לתקופת השירות; תגמול נוסף מרשות המסים בשווי של עד שתי נקודות זיכוי שנתיות (כתלות במשך השירות); היתר לגופים ציבוריים לתת "העדפה מתקנת" והוקרה מיוחדת למשרתי מילואים; השתתפות בהוצאות הכרוכות בשירות המילואים.

חיילי חטיבת הנח''ל עוזבים את לבנון / צילום: דובר צה''ל

במרוצת השנים התווספו תגמולים אשר התבססו על החלטות פנימיות של צה"ל, ובהם תגמול מפקדים במילואים מעל 60 יום בשנה, תגמול חיילי מילואים אשר נקראו לשירות מילואים בשל המקצוע שלהם במסגרת צו מוחרגי גיל ולימודים אקדמיים למפקדים במילואים.

הרחבת התגמולים התבססה על קידום החלטות ממשלה, ובשנים 2008־2024 התקבלו 12 החלטות העוסקות בקידום הטבות ומעטפת תומכת למשרתי המילואים. לפי קבילו, רוב ההחלטות עסקו בתחומים הנוגעים לתגמול הפרט, כמו פיצוי שכרי ומעטפת לחיילי מילואים, ופחות בעיסוק בהיבטים של בניין הכוח. לדבריו, נראה שזה הצורך המרכזי של חיילי המילואים שנותר טעון טיפול לאחר חקיקת החוק.

מלחמת חרבות ברזל (2023)

מגוון הטבות, אך מחכים לשינוי

ואז הגיע 7 באוקטובר. שנתיים של מלחמה אינטנסיבית דרשו היקף מילואים אדיר (כ־300 אלף משרתי מילואים) לזמן ממושך. מערך המילואים, אם כן, נדרש להתמודד עם אתגרים חסרי תקדים. איך הוא עשה את זה?

ד"ר טלי לוי, סוציולוגית יישומית ומומחית ליחסי צבא־חברה שעיסוקה מתמקד בשירות המילואים, מסבירה שככל שהמערכה נמשכה, נוצרו גם דפוסי שירות חדשים: "אחד הדפוסים החדשים הוא גיוס במשמרות או כיתות כוננות. במקביל לשירות המילואים, משרת המילואים יכול להמשיך לעבוד ולקבל שכר. כך, המענקים שהוא מקבל הם לא פיצוי על אובדן שכר אלא סוג של משרה נוספת". כדי למנוע מהמצב לצאת מכלל שליטה, במאי האחרון המדינה החליטה להגביל את התגמול הכולל למשרת ל־220% משכרו.

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

אבל חוץ מהפיצוי על השכר, אנשי המילואים זכאים להטבות מסוגים שונים לגמרי: הנחות על רכישת קרקעות, קדימות בהגרלות "דירה בהנחה", הנחה באגרת רישוי רכב שנתית (טסט), נופשים, כניסה חינם למוזיאונים, מימון קייטנות - ועוד כהנה וכהנה הטבות.

"אלה תגמולים שלא הגיעו מעקרון הפיצוי על אובדן הכנסה", אומרת לוי. ביחד עם כריכת גובה התגמול ברמת הסיכון בשירות, היא טוענת שיש כאן שינוי עקרוני בתפיסה. אם בעבר התגמולים במערך המילואים התבסס על מודל של פיצוי על אובדן הכנסה, הרי שכיום מרכזיות עיקרון זה מתערערת: "במלחמה הנוכחית אימצו בתגמולי המילואים את העיקרון של רמת ההקרבה והסיכון, שקיים כבר שנים בשירות הסדיר", היא אומרת. "משרתים ביחידות לוחמה מקבלים תגמול גבוה יותר, מה שמייצר היררכיה בתפיסת תרומת השירות בתוך המילואים של מי תורם יותר".

"אנו נמצאים בתקופת עיצוב מחדש של מודל השירות במילואים", לוי מסכמת. "המהלכים שהמדינה עשתה וההתארגנות של משרתי המילואים משפיעים על המודל והחוזה בינם למדינה. כרגע עוד לא ידוע לאן זה יתפתח, אבל כבר מסתמנת מדיניות המתאפיינת בהאמרה משמעותית של התגמולים בתמורה לשירות המילואים והרחבת היקף המשרתים בדרכים שונות, ביניהן העלאת גיל הפטור משירות מילואים, פנייה לקהילות שלא התגייסו לפני כן והרחבת ההתנדבות למילואים".

עוד כתבות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה