גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים

לאחר שנים שבהן סברו שבכלל לא צריך להעניק תגמול מיוחד למשרתי המילואים, המדינה שינתה כיוון, ועם כל מערכה שאליה נקלעה, הוגדלו הפיצויים, והורחבו ההטבות ● עכשיו גם המומחים מסכימים: כשיש מלחמה שתובעת מהמילואימניקים מאות ימי שירות שנה, המודל זקוק לעיצוב מחדש, ומה שהם מקבלים היום לא עושה את העבודה ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד

חוזרים מהמילואים / צילום: Shutterstock
חוזרים מהמילואים / צילום: Shutterstock

עיני ישראל והעולם נשואות אל עזה בציפייה מתוחה לסיום המלחמה. אבל בינתיים הכוחות עדיין ברצועה, ויש מי שלא יכולים לחכות עד שקיעת אבק הקרבות. אלה אנשי ונשות המילואים, שעזבו מאחור הכל - משפחה, חברים, עבודה, לימודים, תחביבים - עלו על מדים והתייצבו לשרת את המדינה במלחמתה הארוכה אי פעם.

כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?
המלחמה הסתיימה ובאוצר מתכננים לקצץ במענקים ובהטבות לאנשי המילואים
המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים
דעה | "השווארמה-עליי-אחי" הראשונה הייתה מרגשת. השנייה כבר הייתה חבל הצלה

רבות דובר על החוזה הלא כתוב בין המדינה למשרתי המילואים. מה המשרתים נותנים - אנחנו יודעים. אבל על מה חתמה המדינה? מתברר שהשאלה הזאת הרבה יותר דינמית ממה שניתן היה לחשוב. להלן נגולל את סיפורו של התגמול למשרתי המילואים במדינת ישראל - סיפור שיסופר בחמש מערכות.

מלחמת העצמאות (1948)

פיצוי ולא יותר

רס"ן לירז ספיר כתבה במאמר שפורסם בספר "צבא העם בחליפות" (בהוצאת "מערכות"), שבמשך שנים מודל התשלום בגין מילואים היה מודל של פיצוי ולא מודל של תגמול בעבור תעסוקה. הצורך בפיצוי חיילי מילואים על אובדן הכנסה בגין שירות מילואים עלה כבר עם הקמתו של מערך המילואים בתחילת דרכה של המדינה - כותב ד"ר אופיר קבילו, לשעבר רמ"ח מילואים בזרוע היבשה במאמר שפורסם בכתב העת של אגודת חוקרי צבא־חברה בישראל ("חברה, צבא וביטחון לאומי").

חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות / צילום: ויקיפדיה, KLUGER ZOLTAN

כך אמר ראש אכ"א דאז, אלוף שמעון מזא"ה, בדיון בישיבת המטכ"ל בדצמבר 1949: "כאשר קוראים איש לחודש והאיש מפסיד חודש עבודה - וחודש עבודה היום משתלם ב־60־70 לירות בממוצע - ויש לו משפחה, אין אתה יכול להתעלם מזה".

לפי קבילו, "ההכרה בצורך לפצות את חייל המילואים על הפסד הכנסה בעקבות שירות מילואים פעיל, הצורך בתמיכה בפרנסת משפחתו והחשש מפני פגיעה מורלית והשתמטות בקרב חיילי המילואים - כל אלה הובילו למסקנה שהכרחי לפצות את אנשי המילואים בגין שירות מילואים פעיל".

לכן, באפריל 1949, ממש בסמוך לתום מלחמת העצמאות ועוד לפני שבכלל נקבעו יסודות מערך המילואים, הכנסת כבר חוקקה את חוק החיילים המשוחררים שעסק בפיצוי למשרתים. ואולם, החוק דן בעובדים קבועים בלבד, כך שרק מקצת מחיילי המילואים שנקראו לשירות היו זכאים לשכר ממקום עבודתם בעבור תקופת השירות. יתרה מזאת, החוק הגביל את תשלום השכר ל־12 ימים בלבד בשלושה חודשים, והעול הכלכלי של יישום החוק הוטל על המעסיקים.

כעבור מספר חודשים, בתחילת 1950 גיבשו במטכ"ל שיטת תגמול של חיילי מילואים בשירות פעיל, שהייתה מבוססת על המצב המשפחתי. לפי מודל זה, נקבע שכר יסוד לרווק ותוספת לאישה, לילדים ולהורים שעול פרנסתם מוטל על חייל המילואים, וזאת לנוכח חשש כי שלילת התמיכה בהורים תביא להתמרמרות בקרב הציבור, לכרסום במוטיבציה ולפגיעה בהתייצבות לשירות מילואים.

אופן תשלום השכר עבר מעין מהפכה, והוחלט שבנטל הכלכלי של תשלום השכר לחיילי המילואים ישתתפו שלושת הגורמים המרכזיים במשק: המדינה, המעסיקים והעובדים. שרת העבודה דאז, גולדה מאיר, הובילה את חקיקת "חוק שירות מילואים (תגמולים)" שקבע כי המימון לתשלום בעד כל יום מילואים יהיה מתקציב המדינה, והמקורות למימון התגמול יגויסו מהמעסיקים, באמצעות הקמתה של "קרן השוואה לתשלום תגמולים למשרתים במילואים". כשב־1954 הוקם המוסד לביטוח לאומי, עברה הקרן לניהולו.

לפי ספיר, שיטת התגמול הזאת הייתה ביטוי למודל "צבא העם", מבחינה זו שהתגמול הוא פיצוי ישיר על אובדן ימי העבודה ולא מעבר לכך. התפיסה אז הייתה שהשירות במילואים הוא חובה מוסרית ולאומית ועל כן כל תגמול נוסף יפגע באתוס ההתנדבות.

מלחמת יום הכיפורים (1973)

סל ההטבות מתרחב

אלא שהגישה הזאת עמדה למבחן במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. אף שהמערכה הצבאית העיקרית נמשכה כשלושה שבועות בלבד, בפועל נמשכו קרבות בעצימות נמוכה מול מצרים וסוריה עד לחתימת הסכמי הפרדת כוחות בינואר ובמאי 1974 בהתאמה.

בזמן הזה, היה צורך בלא מעט מילואימניקים, שחלקם שירתו זמן ממושך. הדבר הביא שוב את גולדה מאיר, הפעם כראש ממשלה, להעביר בחקיקת בזק את חוק החייל המשוחרר, שכלל הטבות לשלל סוגי החיילים, כולל משרתי המילואים. "החוק אינו בא לפצות על השירות, כי אין פיצוי על מילוי חובה לאומית, הקרבה ולחימה", צוטט שר האוצר. "החוק בא לגמול לאזרחים, אשר כתוצאה מן המלחמה סטו ממסלול חייהם הרגיל ונאלצו לשרת זמן ממושך במילואים, והפסידו לעיתים הזדמנויות כלכליות, או שנגרמו להם נזקים כספיים".

שיירת טנקים במלחמת יום הכיפורים / צילום: רון אילן - לע''מ

אף שהאתוס נשאר דומה, ההטבות כבר התחילו להתרחב. מי ששירת במילואים זמן ממושך זכה, בין היתר, לעדיפות בתור ללשכת העבודה, פטור מתחרות במשרות שדורשות מכרז, מימון לימודים להשלמת בגרויות, פטור משכר לימוד לשנה עבור סטודנטים, עדיפות בהשכלה גבוהה היכן שיש מגבלת מקום (כמו ברפואה), עדיפות למי שזכאים לסיוע בדיור ומענקים והלוואות לעצמאים שפרנסתם נפגעה. בנוסף, הממשלה העלתה באותה הזדמנות את תקרת התגמולים שניתן לתת למשפחות אנשי מילואים, אך לא היה מדובר במענק מיוחד.

וזה לא נגמר בזה. ב־1974, לאחר פניית חיילים רבים, הוחלט על עוד שתי הטבות: ראשית, חופשה בתשלום בת שבעה ימים לכל מי ששירתו במצטבר 75 יום (ובתנאי שתקופת השירות הרציפה האחרונה הייתה לפחות 30 יום). שנית, מענק מיוחד לעצמאים ששירתו במשך 180 יום רצופים, בגובה התשלום המשפחתי החודשי.

מלחמת לבנון הראשונה (1982)

תגמול, ולא רק פיצוי

אבל אם עד כה האתוס סביב שירות המילואים נשמר, את האתגר הבא הוא התקשה הרבה יותר לצלוח. מאז מלחמת לבנון הראשונה (1982), מדינת ישראל חוותה טלטלות ביטחוניות, חברתיות וכלכליות. אלה השפיעו ישירות על מערך המילואים: ב־1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית, הועבר נטל התקצוב של ימי המילואים מהביטוח הלאומי לצבא. המשמעות: הצבא כבר לא יכול היה לקרוא למילואים בלי להתחשב בשיקולים כלכליים. התוצאה הייתה קיצוץ משמעותי בימי המילואים.

הדבר הביא לכך שהתגבר הנטל על מי שכן נשאר לשרת במילואים - ועלתה תביעה לתגמול חומרי של המשרתים ושל מעסיקים מחד, ולחצים לחלוקת הנטל מאידך. בשנות ה־90 החלו לצמוח התארגנויות חברתיות שמטרתן הייתה לקדם את הטיפול באנשי המילואים, וגם בכנסת עלו יוזמות שונות להגדלת ההטבות לאנשי מילואים ששירתו תקופה ארוכה.

לוחמי חטיבת הצנחנים בלבנון / צילום: דובר צה''ל

ב־1998 תוקן חוק שירות ביטחון - ולראשונה הוגדר "תגמול מיוחד": תגמול כספי נוסף לפיצוי השכרי, שנועד לפצות אנשי מילואים על עצם שירותם, ולא רק על אובדן שכר. השינוי הזה, מציינת ספיר, ביטא את ההכרה ששירות המילואים לא יוכל להיות שוויוני, ובמקום הפיצוי והתגמול צריכים להיות מבוססים על "הגינות חברתית" - אם הוטלו משימות לאומיות על מספר מצומצם של אנשים, יש לפצות אותם ולהכיר בתרומתם המיוחדת.

לבנון השנייה (2006)

השירות במלחמה נותן יותר

המלחמה השנייה בלבנון (2006) הביאה עוד חידוש: תגמול מיוחד בגין שירות מילואים במלחמה, בנוסף לתגמולים ה"רגילים" שניתנים עבור שירות מילואים. במלחמות העבר, שבהן גויסו אנשי מילואים לתקופות ממושכות יותר ולשירות קשה יותר, לא הוענק תגמול כזה. פרופ' יגיל לוי סבור שזה לא מקרי. לדעתו, "אחד ההסברים לנדיבות זו היה ניסיון להרגיע את הרוחות: התגמול אושר לאחר שמחאת אנשי המילואים על המלחמה, ובעיקר על אי כשירות היחידות, החלה לבוא לידי ביטוי".

כך, ב־2008 נחקק חוק מילואים חדש שהתייחס לסוגיית התגמול בכמה דרכים: שינוי שיטת החישוב של פיצוי אובדן הכנסה; תגמול מיוחד בהתאם לתקופת השירות; תגמול נוסף מרשות המסים בשווי של עד שתי נקודות זיכוי שנתיות (כתלות במשך השירות); היתר לגופים ציבוריים לתת "העדפה מתקנת" והוקרה מיוחדת למשרתי מילואים; השתתפות בהוצאות הכרוכות בשירות המילואים.

חיילי חטיבת הנח''ל עוזבים את לבנון / צילום: דובר צה''ל

במרוצת השנים התווספו תגמולים אשר התבססו על החלטות פנימיות של צה"ל, ובהם תגמול מפקדים במילואים מעל 60 יום בשנה, תגמול חיילי מילואים אשר נקראו לשירות מילואים בשל המקצוע שלהם במסגרת צו מוחרגי גיל ולימודים אקדמיים למפקדים במילואים.

הרחבת התגמולים התבססה על קידום החלטות ממשלה, ובשנים 2008־2024 התקבלו 12 החלטות העוסקות בקידום הטבות ומעטפת תומכת למשרתי המילואים. לפי קבילו, רוב ההחלטות עסקו בתחומים הנוגעים לתגמול הפרט, כמו פיצוי שכרי ומעטפת לחיילי מילואים, ופחות בעיסוק בהיבטים של בניין הכוח. לדבריו, נראה שזה הצורך המרכזי של חיילי המילואים שנותר טעון טיפול לאחר חקיקת החוק.

מלחמת חרבות ברזל (2023)

מגוון הטבות, אך מחכים לשינוי

ואז הגיע 7 באוקטובר. שנתיים של מלחמה אינטנסיבית דרשו היקף מילואים אדיר (כ־300 אלף משרתי מילואים) לזמן ממושך. מערך המילואים, אם כן, נדרש להתמודד עם אתגרים חסרי תקדים. איך הוא עשה את זה?

ד"ר טלי לוי, סוציולוגית יישומית ומומחית ליחסי צבא־חברה שעיסוקה מתמקד בשירות המילואים, מסבירה שככל שהמערכה נמשכה, נוצרו גם דפוסי שירות חדשים: "אחד הדפוסים החדשים הוא גיוס במשמרות או כיתות כוננות. במקביל לשירות המילואים, משרת המילואים יכול להמשיך לעבוד ולקבל שכר. כך, המענקים שהוא מקבל הם לא פיצוי על אובדן שכר אלא סוג של משרה נוספת". כדי למנוע מהמצב לצאת מכלל שליטה, במאי האחרון המדינה החליטה להגביל את התגמול הכולל למשרת ל־220% משכרו.

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

אבל חוץ מהפיצוי על השכר, אנשי המילואים זכאים להטבות מסוגים שונים לגמרי: הנחות על רכישת קרקעות, קדימות בהגרלות "דירה בהנחה", הנחה באגרת רישוי רכב שנתית (טסט), נופשים, כניסה חינם למוזיאונים, מימון קייטנות - ועוד כהנה וכהנה הטבות.

"אלה תגמולים שלא הגיעו מעקרון הפיצוי על אובדן הכנסה", אומרת לוי. ביחד עם כריכת גובה התגמול ברמת הסיכון בשירות, היא טוענת שיש כאן שינוי עקרוני בתפיסה. אם בעבר התגמולים במערך המילואים התבסס על מודל של פיצוי על אובדן הכנסה, הרי שכיום מרכזיות עיקרון זה מתערערת: "במלחמה הנוכחית אימצו בתגמולי המילואים את העיקרון של רמת ההקרבה והסיכון, שקיים כבר שנים בשירות הסדיר", היא אומרת. "משרתים ביחידות לוחמה מקבלים תגמול גבוה יותר, מה שמייצר היררכיה בתפיסת תרומת השירות בתוך המילואים של מי תורם יותר".

"אנו נמצאים בתקופת עיצוב מחדש של מודל השירות במילואים", לוי מסכמת. "המהלכים שהמדינה עשתה וההתארגנות של משרתי המילואים משפיעים על המודל והחוזה בינם למדינה. כרגע עוד לא ידוע לאן זה יתפתח, אבל כבר מסתמנת מדיניות המתאפיינת בהאמרה משמעותית של התגמולים בתמורה לשירות המילואים והרחבת היקף המשרתים בדרכים שונות, ביניהן העלאת גיל הפטור משירות מילואים, פנייה לקהילות שלא התגייסו לפני כן והרחבת ההתנדבות למילואים".

עוד כתבות

רמי אונגר / צילום: שלומי יוסף

התוכנית של רמי אונגר לחברת הנדל"ן שהפסידה לו בינתיים 40 מיליון שקל

המייסדים, מודי כידון ומשה תאומים, חיסלו את ההחזקות בחברת הנדל"ן המניב ויתניה ומכרו אותן לאיש העסקים רמי אונגר ● למה הוא מוכן לשלם פרמייה של 20% על חברה שהפסידה לו הון?

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

"מידע חסר ושגוי": מבקר המדינה מצא - לא ניתן לסמוך על עסקאות הנדל"ן שמציגה רשות המסים

מבקר המדינה מצא פערים עצומים בין הדיווח הרשמי על עסקאות הנדל"ן במאגרי רשות המסים לבין נתוני האמת ● מדובר במידע מוטעה שמשפיע בין היתר על הצגת מחירי הדירות ע"י הלמ"ס ומביא לפגיעה בגביית מסים ● רשות המסים: "הנתונים מבוססים על הצהרת הנישום, ולא ניתן למנוע ממנו לדווח כפי שהוא מעוניין לדווח"

ראש המל''ל היוצא צחי הנגבי / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

צחי הנגבי הודח: רה"מ הודיע על כוונתו למנות ראש מל"ל חדש

ראש המל"ל עדכן בהודעה לתקשורת כי יסיים את תפקידו • "יש לחקור באופן יסודי את הכישלון הנורא ב-7 באוקטובר, שאני שותף לו", כתב באותה הודעה • הוא הבהיר: "האתגרים נותרו תובעניים, יש להבטיח שארגוני הטרור ברצועת עזה יורחקו מהשלטון ויפורקו מנשקם"

סנאה טאקאיצ'י, ראשת ממשלת יפן / צילום: ap, Eugene Hoshiko

אופנוענית, מתופפת וכעת גם ראש ממשלה: האישה שעשתה היסטוריה ביפן

לאישה הראשונה בתפקיד ראש הממשלה ביפן יש עבר לא שגרתי לפוליטיקאית ● "אשת הברזל" סנאה טקאיצ'י מובילה קו ביטחוני תקיף, וצפויים לה לא מעט אתגרים ● האם סגנונה הייחודי יסייע להתמודד עם פוליטיקה פנימית, קשיים דמוגרפיים וכלכליים ויריבות גוברת מול סין?

מימין: אורנית רז,יעל מבורך, אלי כהן, רמי גראור / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה, באדיבות קופ''ח כללית, שלומי יוסף, EBRD

בורסת השמות מתייצבת: אלו המועמדים לתפקיד מנכ"ל בנק ישראל

בכירים ובכירות במשק ובמגזר הציבורי, בהם רמי גראור, ד"ר אורנית רז, אלי כהן ויעל מבורך, הגיעו לשלב הסופי בראיונות לתפקיד ● אילו אתגרים מחכים למנכ"ל הבא של הבנק המרכזי?

מייסדי נאבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

לפי שווי מוערך של יותר מ־7 מיליארד דולר: זה תאריך ההנפקה של נאבן

נאבן מתכוונת להשלים את ההנפקה עד המחצית השנייה של השבוע הבא לפי שווי גבוה מהטווח הרשמי שנקבע בתשקיף ● החברה הוקמה ע"י היזמים הישראלים אריאל כהן ואילן טוויג, ופועלת כיום מקליפורניה, לצד מרכז פיתוח גדול בישראל ● החברה מציעה פלטפורמה לניהול נסיעות, תשלומים והוצאות לעובדים ולארגונים

קניות בכרטיס אשראי / צילום: Shutterstock

שנת הלימודים האקדמית מגדילה את מכירות הסלולר ומוצרי החשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות דו-ספרתיות ברוב הענפים בהשוואה לשבוע המקביל אשתקד

סם אלטמן, מייסד Open AI / צילום: ap, Markus Schreiber

גם ChatGPT, גם דפדפן: המוצר החדש שמשיקה OpenAI ומספק לגוגל סיבה לדאגה

OpenAI שחררה את ChatGPT Atlas, דפדפן ייעודי מבוסס בינה מלאכותית שכולל שילוב עם ChatGPT ● בשלב הראשוני הדפדפן יושק במחשבי Mac, ושאר הגרסאות, משמע לווינדוס ולמכשירי מובייל, יהיו רק בהמשך ● כך הוא יעבוד

יוסי זינגר, יו''ר ג'נריישן קפיטל, וארז בלשה, המנכ''ל / צילום: אייל טואג

בהובלת מור: קרן ג'נריישן קפיטל גייסה מהמוסדיים 280 מיליון שקל

קרן התשתיות שבניהולם של יוסי זינגר וארז בלשה גייסה כ-280 מיליון שקל מהמוסדיים באמצעות הנפקה של מניות ואופציות, בהובלת בית ההשקעות מור ● תמורת ההנפקה צפויה להשקעות ולפיתוח הפעילויות של חברות הבת פאוורג'ן ובלוג'ן

שחקן הטניס יאניק סינר בקמפיין של מקאן פריז באמצעות LTX של לייטריקס / צילום: צילום מסך

האם אתם יודעים לזהות קמפיינים שנעשו באמצעות בינה מלאכותית?

ענף הפרסום הגלובלי נמצא בעיצומה של הטמעת פלטפורמות AI מתקדמות, המאפשרות יצירת סרטונים מדויקים במהירות ובזול ● על רקע זה בולט המהלך של לייטריקס הישראלית, שחתמה על הסכם עם משרד הפרסום מקאן פריז, ובדרך עקפה את המתחרות גוגל ו-OpenAI

הצלב האדום מוביל חללים חטופים לישראל / צילום: Reuters

ישראל קיבלה לידיה ארונות של שני חטופים חללים

סגן הנשיא ואנס מאיים: "כמו שטראמפ אמר, אם חמאס לא ישתף פעולה - הוא יימחק" ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": מדינות שהביעו הסכמה לשלוח כוחות לעזה, מביעות חשש לשלוח חיילים לפי שעה ● שני לוחמי צה"ל נפצעו באורח קל כתוצאה מפיצוץ מטען בדרום הרצועה ● בלשכת רה"מ אישרו: ראש המודיעין המצרי חסן רשאד נפגש עם נתניהו בירושלים ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בתל אביב, בהובלת מניות הבנייה והנפט; מדד הביטוח יורד

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● אלקטריאון מזנקת בכ-12%, לאחר שהחברה דיווחה על הצלחה בפרויקט שלה בצרפת ● וול סטריט ננעלה אתמול בסמוך לשיאים של כל הזמנים, כאשר עונת הדוחות ממשיכה להיות חיובית עד כה ● מחירי הזהב הציגו אתמול את הירידה החדה מזה 12 שנים ● והאזהרה של בנק אוף אמריקה מפני חזרתו של השוק הדובי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

נתניהו נאם בכנסת וחלק שבחים לכלכלת ישראל. על מה הוא דיבר, ועל מה לא?

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג בפתח המושב הרביעי של הכנסת שורת הישגים שרשמה כלכלת ישראל במהלך המלחמה ● השווקים הפיננסיים מגיעים לנתונים חסרי תקדים, אבל הם מספקים תמונה חלקית בלבד ● המשרוקית של גלובס

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות / צילום: אבשלום שושני

הסעיף שסיכל את המינוי למנכ״ל ישראכרט

שמו של מנכ"ל מזרחי טפחות היה מהראשונים שעלו במרוץ למציאת מנהל לחברת כרטיסי האשראי, אבל לגלובס נודע כי מועמדותו הוסרה לאחרונה ● לארי מחויב באי־תחרות עם הבנק, ובהודעה מוקדמת של חצי שנה לפחות לפני עזיבה, מה שלא הסתדר עם לוחות הזמנים של תשובה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ת"א ננעלה בירידות; מדד הבנייה נפל ב-2%, מדד הביטוח זינק ב-1.8%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● מניית כלל ביטוח זינקה בכ-4%, בעקבות דיווח על כך שקרן אמריקאית במגעים לרכוש החזקות בחברה ● בוול סטריט, הפתיחה החיובית לעונת הדוחות ואמירה מפויסת של טראמפ לגבי סין דחפו כלפי מעלה את המדדים ● היום בעונת הדוחות: נטפליקס, לוקהיד מרטין וקוקה־קולה

סניף אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

המשבר באוטומקס מחריף: תיכנס להליך חדלות פירעון

בית המשפט קיבל את בקשת הבנקים, להם חייבת אוטומקס 168 מיליון שקל, לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד החברה ולמנות את רו"ח יזהר קנה ואת עו"ד רונן מטרי לנאמנים ● עורכי הדין של אוטומקס: "יום עצוב לתחרות ויום חג למונופולים"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט, דאו ג'ונס בשיא; מחיר הזהב רשם ירידה חדה

בורסות אירופה עלו, פריז בשיא כל הזמנים ● טראמפ ציין כי למרות שהוא מצפה להגיע להסכם טוב עם נשיא סין שי ג'ינפינג, יתכן שהפגישה לא תתרחש ● אמזון עלתה לאחר שהשיקה שרות משלוחים באיחוד האמירויות ● גוגל ירדה בעקבות השקת דפדפן של OpenAI ● הזהב יורד בשיעור החד ביותר מזה 12 שנה ● אד ירדני: ירידת מחירי הנפט עלולה להוריד את תשואות האג"ח ל-10 שנים לשפל של למעלה משנה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: ניב קנטור

דוח המבקר: גם רפורמת יבוא שלישית תוך ארבע שנים לא סייעה להורדת יוקר המחיה

לפי דוח מבקר המדינה, כל שלושת היסודות של ביטחון המזון בישראל לוקים בחוסרים חמורים: הייצור המקומי, היבוא ומחסני החירום ● זאת ועוד, רפורמות כמו "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", בעיקר בתחום המזון, לא הצליחו להביא יבואנים קטנים שיגבירו את התחרות ויורידו מחירים לצרכן הישראלי

תוכנית תמרוץ מצומצמת יותר / צילום: Shutterstock

אחרי חודשים של עיכובים: הממשלה תאשר את תוכנית תמרוץ ענף הבנייה למגורים

הממשלה צפויה לאשר בתחילת השבוע הבא את תוכנית הדיור המחודשת בעלות כוללת של כ-1.4 מיליארד שקל שייפרסו עד לשנת 2029 ● מדובר בתוכנית עם מסגרת תקציבית מצומצמת יותר מתוכנית שאושרה אשתקד, והיא צפויה לכלול התאמות ותיקונים מחודשים לקודמתה

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס פספסה את תחזית הרווח; המניה נופלת ב-5.5% במסחר המאוחר

הכנסות נטפליקס ברבעון השלישי עמדו על 11.5 מיליארד דולר - בהתאם לצפי ● הרווח עמד על 5.87 דולר למניה - הרבה מתחת לצפי של 6.96 דולר למניה ● החברה תולה את האשמה במחלוקת מתמשכת עם רשויות המס בברזיל