גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנגיד רומז על הפחתת ריבית? מדד ספטמבר היה "התפתחות בכיוון הנכון"

בכנס "בנקאות המחר" שעורך אגף הפיקוח על הבנקים, הביע פרופ' אמיר ירון עידוד מנתוני מדד המחירים בחודש ספטמבר: "הפתיע את השוק כלפי מטה" ● הנגיד אף שיבח את הכלכלה הישראלית וקרא להקדים את המאמצים "לגיבוש תקציב אחראי, אמין ותומך צמיחה שיבטיח את המשך חוסנו של המשק"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מעודד מנתוני מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר ומכנה אותם בתור "התפתחות בכיוון הנכון". הנגיד נאם היום (ג') בכנס "בנקאות המחר" שעורך אגף הפיקוח על הבנקים, לקראת החלטת הריבית שתפורסם בהמשך החודש (24 בנובמבר).

כולם מציעים עכשיו ריבית על העו"ש, אבל האם זה באמת משתלם?
הנגיד מבהיר: סיום הלחימה לא יביא בהכרח להורדת ריבית
מה הוביל להפתעה באינפלציה, והאזהרה של הכלכלנים: מוקדם מדי לחגוג

הציפיות בשוק כי בנק ישראל יפחית את הריבית גבוהות, ולכן הנגיד בוחר את המילים שלו בקפידה. "באשר לתוואי המדיניות קדימה, כפי שציינתי בעבר, אנו מעוניינים לראות תהליך עקבי של התכנסות האינפלציה אל תוך היעד", אמר. ולכן מדד המחירים לצרכן האחרון, שפורסם לחודש ספטמבר והיה נמוך מהצפי (0.6%- מול תחזית ל-0.3%-), הוא צעד בכיוון הנכון לדבריו. "המדד הפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון".

הנגיד דיבר גם על גיבוש תקציב המדינה, שכאמור נמצא בימים אלה על הפרק. אמנם שנת 2026 תהיה שנת בחירות, אבל לנוכח הזעזועים של המלחמה שהצריכו גידול בתקציב, הוא הדגיש את הצורך לרדת כבר משנת 2026 ליעד גירעון של 3% מהתוצר. זאת משום שדווקא מדיניות תקציבית אחראית שהובילה הממשלה במהלך המלחמה, לדבריו, שמרה על אמון השווקים בכלכלת ישראל.

את דבריו, הוא פתח בשבחים לכלכלת ישראל בעת המלחמה. "אם מסתכלים על הדברים בפרספקטיבה רחבה, ולוקחים בחשבון את האירוע הטראומטי שחוותה האומה ב־7 באוקטובר, ולאחר שנתיים רצופות של לחימה עצימה במספר חזיתות שונות, המשק הישראלי, ולמעשה החברה הישראלית, הראו ומראים חוסן ועמידות מרשימים. זה לא מובן מאליו".

לדבריו, הוא קיבל גם פידבק דומה משיחות שערך עם גורמים בינלאומיים. באותן שיחות עם "כלכלנים ומנהלי מוסדות פיננסיים ובתי השקעות, אני נתקל שוב ושוב בהפתעה ובהשתאות נוכח היכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות. ההערכה הזו מהקהילה הבינלאומית משקפת את החוסן הכלכלי שבנינו לאורך זמן ואת המדיניות האחראית שנשמרה גם בתקופות מאתגרות במיוחד. זה מתבטא, בין היתר, גם בשווקים הפיננסיים - בירידת פרמיית הסיכון ובעליות הניכרות בבורסה".

פרופ' ירון הוסיף כי למרות שנתוני הרבעון השני השנה היו חלשים יחסית, "ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש - האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המציאות הביטחונית עדיין שברירית, וגם אם מגמת השיפור תימשך, המשק ניצב מול אתגרים - בהם המשך שירות מילואים בהיקפים גבוהים, והתמשכות מגבלות ההיצע בשוק העבודה. בהתאם לכך, תחזיות הצמיחה לשנה הבאה נעות בטווח רחב, מה שמשקף את חוסר הוודאות שבו אנו פועלים".

שני כיווני השפעה על האינפלציה

כאמור, לבנק ישראל יש יעד אינפלציה שנתי, כך שעליה לנוע בין 1% ל-3%. המדד האחרון כינס אותה לתוך היעד לקצב שנתי של כ-2.5%. ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 4.5%, ולא השתנתה מזה כמעט שנתיים, בזמן שבארה"ב כבר החלו הפחתות ריבית בחודשים האחרונים, וכך גם באירופה.

הנגיד מציין כי במבט קדימה, "בהערכת הכוחות הכלכליים שיפעלו בחודשים הקרובים, ניתן לזהות שני כיווני השפעה מרכזיים על האינפלציה. מצד אחד, התיסוף בשקל, והירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, ואיתה הקלה במגבלות על פעילות המשק - שניהם פועלים למתן לחצים אינפלציוניים. מנגד, השיפור במצב הגיאופוליטי עשוי להוביל לגידול בביקושים, אשר עלול להפעיל לחצים לעליית מחירים. תוואי האינפלציה בתקופה הקרובה יהיה תוצאה של האיזון בין כוחות אלו".

עד להחלטת הריבית יתפרסם עוד מדד מחירים חשוב, של חודש אוקטובר, יחד עם נתוני החשבונאות הלאומית (צמיחת המשק) לרבעון השלישי. נתונים אלה "יספקו לנו תמונה בהירה יותר של האיזון בין הביקוש להיצע, ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים . אנו בבנק ישראל ובוועדה המוניטרית שמרנו, ואנו שומרים, על גישה עניינית ומקצועית, ואנו מקבלים את ההחלטות אך ורק בהתאם לנתונים הכלכליים ולניתוח מצב המשק", אמר הנגיד.

לחזור לתוואי גרעון יורד

הנגיד גם דיבר על תקציב המדינה שנמצא בשבועות האחרונים בהליכי גיבוש במשרד האוצר. הוא ציין כי אמון השווקים בשנתיים האחרונות נבע גם "מהאחריות התקציבית שהפגינה הממשלה בהתאמות שבוצעו במסגרות התקציב בשנת 2024, ובפרט בשנת 2025 - בהתאם להמלצות בנק ישראל". לדבריו, כעת "עם הירידה בעצימות הלחימה נעבור לתוואי יורד ביחס זה - תהליך שכיניתי "Inverted U-shape". בהתאם לכך, ולאור ההתפתחויות הביטחוניות והשיפור בתמונת המצב הכלכלית זה הזמן לממש את היעד".

ירון קרא להקדים את המאמצים "לגיבוש תקציב אחראי, אמין ותומך צמיחה שיבטיח את המשך חוסנו של המשק, ישמר את אמון השווקים, ויתמוך בהתאוששות הכלכלית בטווח הבינוני והארוך". הוא דיבר על שלוש נקודות מרכזיות: "צורך מובהק בהפחתת יחס החוב לתוצר, השקעת חסר במנועי צמיחה ארוכי טווח ותקציב הביטחון המהווה אילוץ משמעותי על יתר רכיבי התקציב, במיוחד בשנתיים האחרונות".

לדבריו, "החל משנת 2026, ובמהלך השנים שלאחריה, על תקציב המדינה ליישם תוואי יורד באופן ניכר ביחס החוב לתוצר. בהתאם לתחזיות הצמיחה, יעד זה מחייב קביעת גירעון לשנת 2026 שלא יעלה על רמה הגבוהה במעט מ-3% תוצר. חשוב להבין כי הורדת החוב אינה התעקשות טרחנית של כלכלנים. היא מונעת מהצורך של המשק הישראלי לשמור על רזרבות תקציביות להתמודדות עם מצבי קיצון, אשר פוקדים אותנו, לצערי, חדשות לבקרים. ההיסטוריה מלמדת שאחת לכמה שנים המשק הישראלי פוגש זעזוע שמחייב הגדלה מהירה של ההוצאות".

לכן כדי להגדיל את ההוצאות, מבלי לפגוע באמון השווקים ולהעלות בחדות את עלות גיוס החוב, אומר הנגיד "אנו חייבים להשיב את מה שאנו מכנים 'מרווח פיסקאלי', ובמילים פשוטות יותר, כריות תקציביות לשעת חירום. הכריות הללו, שנבנו בעשורים האחרונים, הן שאפשרו למשק לצלוח את משבר הקורונה תוך פגיעה מזערית באופן יחסי, והן שסייעו לבסס את העמידות הכלכלית שהפגין המשק לאורך המלחמה, ולשמר את אמון השווקים". הוא קרא גם להשקיע במנועי צמיחה כמו חינוך, תשתיות תחבורה ועוד. לדבריו, "דווקא בתקופה שבה המשק מצוי בתהליכי יציאה ממשבר, השקעות כאלה יכולות לתמוך בהתאוששות הכלכלית באופן שייצר צמיחה בת קיימא בשנים הבאות".

עוד כתבות

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: בישראל בטוחים - חמינאי חוסל

גורם בכיר בישראל ואחריו גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיעו כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום