גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנגיד רומז על הפחתת ריבית? מדד ספטמבר היה "התפתחות בכיוון הנכון"

בכנס "בנקאות המחר" שעורך אגף הפיקוח על הבנקים, הביע פרופ' אמיר ירון עידוד מנתוני מדד המחירים בחודש ספטמבר: "הפתיע את השוק כלפי מטה" ● הנגיד אף שיבח את הכלכלה הישראלית וקרא להקדים את המאמצים "לגיבוש תקציב אחראי, אמין ותומך צמיחה שיבטיח את המשך חוסנו של המשק"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מעודד מנתוני מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר ומכנה אותם בתור "התפתחות בכיוון הנכון". הנגיד נאם היום (ג') בכנס "בנקאות המחר" שעורך אגף הפיקוח על הבנקים, לקראת החלטת הריבית שתפורסם בהמשך החודש (24 בנובמבר).

כולם מציעים עכשיו ריבית על העו"ש, אבל האם זה באמת משתלם?
הנגיד מבהיר: סיום הלחימה לא יביא בהכרח להורדת ריבית
מה הוביל להפתעה באינפלציה, והאזהרה של הכלכלנים: מוקדם מדי לחגוג

הציפיות בשוק כי בנק ישראל יפחית את הריבית גבוהות, ולכן הנגיד בוחר את המילים שלו בקפידה. "באשר לתוואי המדיניות קדימה, כפי שציינתי בעבר, אנו מעוניינים לראות תהליך עקבי של התכנסות האינפלציה אל תוך היעד", אמר. ולכן מדד המחירים לצרכן האחרון, שפורסם לחודש ספטמבר והיה נמוך מהצפי (0.6%- מול תחזית ל-0.3%-), הוא צעד בכיוון הנכון לדבריו. "המדד הפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון".

הנגיד דיבר גם על גיבוש תקציב המדינה, שכאמור נמצא בימים אלה על הפרק. אמנם שנת 2026 תהיה שנת בחירות, אבל לנוכח הזעזועים של המלחמה שהצריכו גידול בתקציב, הוא הדגיש את הצורך לרדת כבר משנת 2026 ליעד גירעון של 3% מהתוצר. זאת משום שדווקא מדיניות תקציבית אחראית שהובילה הממשלה במהלך המלחמה, לדבריו, שמרה על אמון השווקים בכלכלת ישראל.

את דבריו, הוא פתח בשבחים לכלכלת ישראל בעת המלחמה. "אם מסתכלים על הדברים בפרספקטיבה רחבה, ולוקחים בחשבון את האירוע הטראומטי שחוותה האומה ב־7 באוקטובר, ולאחר שנתיים רצופות של לחימה עצימה במספר חזיתות שונות, המשק הישראלי, ולמעשה החברה הישראלית, הראו ומראים חוסן ועמידות מרשימים. זה לא מובן מאליו".

לדבריו, הוא קיבל גם פידבק דומה משיחות שערך עם גורמים בינלאומיים. באותן שיחות עם "כלכלנים ומנהלי מוסדות פיננסיים ובתי השקעות, אני נתקל שוב ושוב בהפתעה ובהשתאות נוכח היכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות. ההערכה הזו מהקהילה הבינלאומית משקפת את החוסן הכלכלי שבנינו לאורך זמן ואת המדיניות האחראית שנשמרה גם בתקופות מאתגרות במיוחד. זה מתבטא, בין היתר, גם בשווקים הפיננסיים - בירידת פרמיית הסיכון ובעליות הניכרות בבורסה".

פרופ' ירון הוסיף כי למרות שנתוני הרבעון השני השנה היו חלשים יחסית, "ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש - האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המציאות הביטחונית עדיין שברירית, וגם אם מגמת השיפור תימשך, המשק ניצב מול אתגרים - בהם המשך שירות מילואים בהיקפים גבוהים, והתמשכות מגבלות ההיצע בשוק העבודה. בהתאם לכך, תחזיות הצמיחה לשנה הבאה נעות בטווח רחב, מה שמשקף את חוסר הוודאות שבו אנו פועלים".

שני כיווני השפעה על האינפלציה

כאמור, לבנק ישראל יש יעד אינפלציה שנתי, כך שעליה לנוע בין 1% ל-3%. המדד האחרון כינס אותה לתוך היעד לקצב שנתי של כ-2.5%. ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 4.5%, ולא השתנתה מזה כמעט שנתיים, בזמן שבארה"ב כבר החלו הפחתות ריבית בחודשים האחרונים, וכך גם באירופה.

הנגיד מציין כי במבט קדימה, "בהערכת הכוחות הכלכליים שיפעלו בחודשים הקרובים, ניתן לזהות שני כיווני השפעה מרכזיים על האינפלציה. מצד אחד, התיסוף בשקל, והירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, ואיתה הקלה במגבלות על פעילות המשק - שניהם פועלים למתן לחצים אינפלציוניים. מנגד, השיפור במצב הגיאופוליטי עשוי להוביל לגידול בביקושים, אשר עלול להפעיל לחצים לעליית מחירים. תוואי האינפלציה בתקופה הקרובה יהיה תוצאה של האיזון בין כוחות אלו".

עד להחלטת הריבית יתפרסם עוד מדד מחירים חשוב, של חודש אוקטובר, יחד עם נתוני החשבונאות הלאומית (צמיחת המשק) לרבעון השלישי. נתונים אלה "יספקו לנו תמונה בהירה יותר של האיזון בין הביקוש להיצע, ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים . אנו בבנק ישראל ובוועדה המוניטרית שמרנו, ואנו שומרים, על גישה עניינית ומקצועית, ואנו מקבלים את ההחלטות אך ורק בהתאם לנתונים הכלכליים ולניתוח מצב המשק", אמר הנגיד.

לחזור לתוואי גרעון יורד

הנגיד גם דיבר על תקציב המדינה שנמצא בשבועות האחרונים בהליכי גיבוש במשרד האוצר. הוא ציין כי אמון השווקים בשנתיים האחרונות נבע גם "מהאחריות התקציבית שהפגינה הממשלה בהתאמות שבוצעו במסגרות התקציב בשנת 2024, ובפרט בשנת 2025 - בהתאם להמלצות בנק ישראל". לדבריו, כעת "עם הירידה בעצימות הלחימה נעבור לתוואי יורד ביחס זה - תהליך שכיניתי "Inverted U-shape". בהתאם לכך, ולאור ההתפתחויות הביטחוניות והשיפור בתמונת המצב הכלכלית זה הזמן לממש את היעד".

ירון קרא להקדים את המאמצים "לגיבוש תקציב אחראי, אמין ותומך צמיחה שיבטיח את המשך חוסנו של המשק, ישמר את אמון השווקים, ויתמוך בהתאוששות הכלכלית בטווח הבינוני והארוך". הוא דיבר על שלוש נקודות מרכזיות: "צורך מובהק בהפחתת יחס החוב לתוצר, השקעת חסר במנועי צמיחה ארוכי טווח ותקציב הביטחון המהווה אילוץ משמעותי על יתר רכיבי התקציב, במיוחד בשנתיים האחרונות".

לדבריו, "החל משנת 2026, ובמהלך השנים שלאחריה, על תקציב המדינה ליישם תוואי יורד באופן ניכר ביחס החוב לתוצר. בהתאם לתחזיות הצמיחה, יעד זה מחייב קביעת גירעון לשנת 2026 שלא יעלה על רמה הגבוהה במעט מ-3% תוצר. חשוב להבין כי הורדת החוב אינה התעקשות טרחנית של כלכלנים. היא מונעת מהצורך של המשק הישראלי לשמור על רזרבות תקציביות להתמודדות עם מצבי קיצון, אשר פוקדים אותנו, לצערי, חדשות לבקרים. ההיסטוריה מלמדת שאחת לכמה שנים המשק הישראלי פוגש זעזוע שמחייב הגדלה מהירה של ההוצאות".

לכן כדי להגדיל את ההוצאות, מבלי לפגוע באמון השווקים ולהעלות בחדות את עלות גיוס החוב, אומר הנגיד "אנו חייבים להשיב את מה שאנו מכנים 'מרווח פיסקאלי', ובמילים פשוטות יותר, כריות תקציביות לשעת חירום. הכריות הללו, שנבנו בעשורים האחרונים, הן שאפשרו למשק לצלוח את משבר הקורונה תוך פגיעה מזערית באופן יחסי, והן שסייעו לבסס את העמידות הכלכלית שהפגין המשק לאורך המלחמה, ולשמר את אמון השווקים". הוא קרא גם להשקיע במנועי צמיחה כמו חינוך, תשתיות תחבורה ועוד. לדבריו, "דווקא בתקופה שבה המשק מצוי בתהליכי יציאה ממשבר, השקעות כאלה יכולות לתמוך בהתאוששות הכלכלית באופן שייצר צמיחה בת קיימא בשנים הבאות".

עוד כתבות

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51