הנגיד מבהיר: סיום הלחימה לא יביא בהכרח להורדת ריבית

אחרי שהחליט להותיר את הריבית על כנה בפעם ה-14 ברציפות, בהתאם לתחזיות המוקדמות וחרף הורדת הריבית בארה"ב, נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון מסביר בראיון לגלובס מדוע ההחלטה לא הושפעה מהשיחות שמתקיימות בוושינגטון, כיצד הפסקה אפשרית של המלחמה תשפיע על ההחלטות העתידיות של הבנק וגם מגיב לאיומים מצדו של שר האוצר.

● אהרן פרנקל רכש מניות תמר בכחצי מיליארד שקל. המטרה: לייצא יותר גז לחו"ל
● מנהל ותיק ומנוסה עם קבלות וזיקה טכנולוגית: הכירו את מנכ"ל אל על החדש

החלטת הבנק המרכזי להותיר את הריבית ללא שינוי מגיעה בעת שהציבור הישראלי בכלל והשווקים בפרט ממתינים לחדשות מכיוון פגישת טראמפ-נתניהו בוושינגטון. עם זאת, הנגיד ממשיך לשמור על הקלפים בסמוך לחזה ומבהיר כי תוצאות הפגישה בוושינגטון הן רק חלק ממכלול השיקולים של הבנק. "אני לא יודע איפה נהיה בעוד שבועיים מבחינת הידע שלנו. כל עוד יש התעצמות לחימה, אנחנו יודעים שזה משפיע על גיוסי המילואים ועל מגבלות ההיצע, וזה כמובן איזשהו זרז או איזשהו וקטור שפועל להעלאת האינפלציה. ככל שנראה בצורה יותר ברורה את הירידה באי-הוודאות, אנחנו נוכל לפעול", הוא אומר בשיחה עם גלובס.

"בסופו של דבר, אנחנו מחפשים לראות תהליך עקבי של התכנסות האינפלציה ליעד, וזה אומר לא להסתכל רק על הנתון האחרון. אנחנו יודעים שאנחנו ממש על הגבול העליון, אבל אנחנו רואים כמה קשה לחזות את המדדים בחצי שנה האחרונה. אם אני שם כרגע את אי-הוודאות בצד יכול להיות שנקבל מדדים טובים שיתנו לנו יותר כריות ביטחון להמשך השנה אבל גם יכול להיות להיות שלא. לכן, זו ההחלטה שקיבלנו היום".

כלומר, גם במקרה של סיום המלחמה לא בטוח שנראה הורדת ריבית?
"התחזית של חטיבת המחקר גובשה לאורך זמן. לכן, בתחזית הכנסנו כל מיני ניתוחים של אפקטים אם הלחימה מתארכת לעוד איזה רבעון וכיוצא בזה. אם יש הסכם שמביא לביטחון בר קיימא, לצד שיפור הסנטימנט אנחנו נראה כנראה את מגבלות ההיצע מתמתנות, וזה יסייע גם לפעילות וגם כנראה להורדת האינפלציה.

"עם זאת, שאר הדברים לא בהכרח יהיו קבועים, ולכן הבהרנו שזה גם תלוי בהתפתחויות של צד הביקושים. כרגע אנחנו רואים ביקושים ערים לצד מגבלת היצע, ולכן אנחנו נצטרך גם לבחון איך התהליכים האלה מתקדמים. חשוב לי להדגיש שאנחנו מנסים תחת כל תרחיש לזהות מגמה כלכלית בהירה יותר וזה כולל את כל המנעד".

רואים באופן מובהק את השינוי בשיפוע של שוק המניות

בעבר הבעתם חשש מפני עליית מדרגה באינפלציה מצד הביקושים ברגע שמצב הלחימה בעזה יירגע. האם אתם עדיין חוששים מכך?
"אנחנו כבר ראינו איזשהו תיסוף מצד אחד וזה מסייע להורדת האינפלציה. מצד שני, יכול להיות שיתגברו הביקושים. מצד שלישי, יכול להיות שגם אם יהיה הסכם ייקח תקופה עד שנראה את מגבלות ההיצע משתחררות. לכן, כל התהליכים האלה ישפיעו באיזשהו טווח על האינפלציה, וזה בדיוק רמת אי-הוודאות שאנחנו נמצאים בה כרגע, כשאנחנו לא יודעים איך בדיוק ההסכם הזה מתגבש".

פאוול הזהיר בשבוע שעבר מהערכת יתר בשוק המניות. זה משהו שאתה שותף לו?
"ברור שהשוק עלה בצורה מאוד חדה, יחד עם ירידה חדה של פרמיית הסיכון שביטאה בראש ובראשונה ירידה כנראה בהשתקפות של הסיכונים הביטחוניים. אני מדבר בעיקר אחרי הביפרים ואחרי 'עם כלביא'. אנחנו רואים את זה באופן מאוד מובהק בניתוחים שלנו, את השינוי בשיפוע של שוק המניות הישראלי. להגיד האם השוק מתומחר ביתר או בחסר, זה בטח לא התפקיד שלי".

לשדר לשווקים אחריות

לסיכום, שאלנו את הנגיד גם על האיום ששלח שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לעבר הבנק, לפיו במידה והריבית לא תרד הוא יגיב בהורדת מסים. איום עליו אמר ירון במסיבת העיתונאים לאחר הריבית, כי "להוריד מסים בלי הורדת ריבית, זה כמו לקחת אספרסו אחרי כדור שינה". הנגיד אמנם סירב להגיד כיצד ינהג במקרה שבו הממשלה תממש את האיום, אך אמר- "אנחנו רוצים כרגע לשדר לשווקים, בטח בתחום הפיסקלי, שכל עוד האי-ודאות הגיאופוליטית כה גבוהה, אחריות".

"עניינית, הורדת מסים כרגע לא מסייעת בכיוון הזה. בנוסף, ככל שיש תחושה שיחס החוב תוצר לא נשלט, זה משפיע על הציפיות לאינפלציה ועל התשואות על האג״ח ועל עלויות החוב. אז בשני הכיוונים זה לא מסייע לתהליך הורדת ריבית".

בנוגע לנאום סופר ספרטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הנגיד: "אנחנו משק קטן ופתוח. קטר ההייטק הוא חלק גדול מהמימון שלו, וחלק גדול מהאקזיטים מהמכירות נעשים בשווקים העולמיים. בנוסף, הרבה מהדברים שאנחנו מייצרים ומייצאים מבוססים על יבוא של רכיבים, ולכן אנחנו משק קטן ופתוח ובוודאי לא יכולים ולא רוצים להרשות לעצמנו להיות משק סגור", סיכם ירון.