ראש הממשלה בנימין נתניהו ודוד זיני / צילום: מעיין טואף / לע״מ
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה הערב (ד') את עמדתה לבג"ץ ב-7 העתירות שביקשו לפסול את מינויו של דוד זיני לראש השב"כ, וקראה לדחייתן. מטעמה של היועמ"שית נכתב כי בניגוד להליך פיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר, הליך מינויו של זיני "התנהל באופן סדור ובהתאם למתווה ההסכמה שגובש בהמלצת בית המשפט".
● היועמ"שית לבג"ץ: לבטל את מינוי קולה לממונה על חקירת הפצ"רית
● האולטימטום של בג"ץ ללוין ולפרקליטות: הסכמות על זהות המפקח לחקירת הפצ"רית עד חמישי - או פסק דין
ביולי האחרון אישרו שופטי בג"ץ את מתווה ההסכמות בין היועמ"שית לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לגבי מינוי מחליף לבר, שהודח על ידי רה"מ. לפי המתווה, נתניהו רשאי היה להציע מועמד מטעמו לתפקיד תוך 60 ימים, וזאת בהנחה כי עד אז תסתיים מעורבות השב"כ בחקירת הקשרים שבין סביבת נתניהו לבין קטאר בפרשת קטאר-גייט, ורה"מ לא יהיה עוד בניגוד עניינים לגבי המינוי.
ואמנם, בחלוף התקופה הגיש נתניהו את מועמדותו של האלוף זיני לאישורה של הוועדה למינוי בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס. הוועדה אישרה את המועמדות, ובהתאם לכך קיבלה הממשלה החלטה רשמית על מינוי זיני והוא נכנס לתפקידו בתחילת אוקטובר. נגד המינוי הוגשו שורה של עתירות, כאשר בין העותרים ניתן למנות את התנועה לאיכות השלטון, מובילי המחאה פרופ' שקמה ברסלר, משה רדמן אבוטבול ונאווה רוזיליו, וראשי השב"כ לשעבר נדב ארגמן, עמי איילון וכרמי גילון.
היועמ"שית כתבה הערב (ד') לבג"ץ, כי אין להתערב בהחלטתה של ועדת גרוניס לאשר את המינוי אחרי שהוועדה קיבלה יותר מ-20 אלף פניות בעניינו של זיני. זאת, "בשים לב לכך שעסקינן בוועדה בכירה ובלתי תלויה, שבראשה עומד שופט בדימוס של בית המשפט העליון, וחבר בה נציב שירות המדינה, ולשיקול הדעת הרחב הנתון לה".
ועדת גרוניס קבעה בחוות הדעת שאישרה את המינוי, כי לא נמצא פגם בטוהר המידות של זיני - הנושא שאותו היא מוסמכת לבחון. לדברי הוועדה, זיני הכחיש את האמירה שיוחסה לו, ולפיה הוא כפוף קודם כל לרה"מ - ורק אז לחוק. בוועדה ציינו, כי זיני הבהיר ש"ראש השירות אכן כפוף לראש הממשלה אך ראש הממשלה כפוף לחוק". לפי חוות הדעת של הוועדה, זיני "חזר והדגיש אף את כפיפותו שלו לחוק". עוד התייחסה ועדת גרוניס לאמירות קיצוניות שיוחסו לאביו של זיני נגד מערכת המשפט, וקבעה כי אין בהן כדי להצביע על פגם בטוהר המידות של המועמד. לפי הוועדה, "האלוף זיני שב וחזר על חובתו לקיים את החוק ועל כך שזו דרכו ".
עמדת היועמ"שית הוגשה אחרי שמוקדם יותר היום מסר זיני את עמדתו לבג"ץ, ובה כתב כי העתירות נגדו הן "נסיון למשטור דעות" וכי טענות העותרים "מבוססות על פרסומי כזב בתקשורת ועל שמועות ורכילויות בלבד".