על רקע רווחי השיא שמציגים הבנקים בשנים האחרונות וקופת המזומנים התופחת שלהם, מאפשר להם בנק ישראל להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנדים לבעלי המניות. כך התברר בעקבות פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של הבנק הבינלאומי ביום ב', שחילק 75% מהרווחיו.
● נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה והאינפלציה מתמתנת, אז למה דילמת הריבית מסתבכת?
● בנק ישראל מגיב בחריפות על ההצעה לסבסוד משכנתאות: "הנזק לתדמיתנו ומעמדנו - עצום"
מבנק ישראל נמסר כי "כבר ברבעון הקודם, הסיר הפיקוח על הבנקים את המגבלות על חלוקת דיבידנדים שוטפת. מהרבעון הנוכחי, בנק עם עודפי הון גבוהים יכול לחלק דיבידנד נוסף, בכפוף לדרישות ההון ולשמירה על יחסי הון הולמים התואמים את סביבת הסיכונים, שלמרות השיפור עדיין משקפת אי ודאות מסוימת".
בבנק הבינלאומי, בשליטת צדיק בינו, שהוא בעל עודפי ההון הגדולים במערכת (ביחס להיקף פעילותו), ניצלו את שחרור המגבלה והודיעו על חלוקת 436 מיליון שקל כדיבידנד (שווה ל־75% מהרווח הנקי שהציג הבנק ברבעון - 581 מיליון שקל). 50% מהדיבידנד ימומן מהרווח השוטף (על פי מדיניות החלוקה של הבנק) כאשר שאר הסכום יגיע מתוך יתרת הרווחים הראויים לחלוקה שלו.
בנק דיסקונט, בניהולו של אבי לוי, שגם הוא פרסם היום את תוצאותיו הכספיות לרבעון השלישי, ממשיך לחלק 50% מהרווח הנקי, בדומה לרבעון הקודם. מדובר בחלוקה של 565 מיליון שקל מרווח של 1.13 מיליארד שקל.
מניותיהן של שני הבנקים נסחרו ביום שני במגמה שלילית, הגם שמתחילת השנה הן סיפקו עליות חזקות של כ־43% כ"א. שווי השוק של דיסקונט והבינלאומי עומד על 42 ו־25 מיליארד שקל בהתאמה, והוא ממקם אותם במקום הרביעי והחמישי במונחי שווי בין חמשת הבנקים הגדולים (שלושת האחרים יפרסמו דוחות בהמשך השבוע).
המגבלה הוסרה בהדרגה
נזכיר שבראשית מלחמת חרבות ברזל, ברבעון הרביעי של 2023, אותת הפיקוח לבנקים כי עליהם לאמץ מדיניות שמרנית בחלוקת הרווחים לנוכח הסיכונים שהתגברו. המסר היה הגבלתת הלוקת דיבידהד ל־20% מהרווח הנקי.
בהמשך, לאחר שהתברר כי הבנקים ממשיכים לייצר רווחי שיא, תודות לריבית הגבוהה והמדד, והפרשותיהם להפסדי אשראי נמוכות, החל הפיקוח להקל על החלוקה, עד שזו הגיעה ל־40% מהרווח הנקי. המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי הסביר במאי הקודם כי "כשאנחנו בוחנים בנק, אנו רוצים לראות איך הוא מסתכל על תכנון ההון. הוא צריך לראות שיש לו מספיק הון כדי להתמודד עם סיכונים ולוודא שיש לו מספיק הון לאשראי".
לבנקים עצמם, ובוודאי שלבעלי המניות שלהם (רובם מהציבור הרחב) יש אינטרס להגדיל את חלוקת הדיבידנדים. זאת גם בשל הגדלת התשואה שלהם על ההון. ככל שהבנקים מחלקים יותר רווחים, כך ההון העצמי שלהם יורד, ושיעור התשואה עליו משתפר. באוגוסט האחרון התיר להם בנק ישראל לחלק עד 50% מהרווח הנקי, כאשר אז הודגש שמדובר בהוראה חד־פעמית. חמשת הבנקים הגדולים, שרשמו ברבעון השני רווח נקי מצרפי של 8.5 מיליארד שקל, חילקו אז כולם מחצית מהרווח כדיבידנד.
הגאות בבורסה סייעה
מדוח הבינלאומי לרבעון השלישי עולה כי הבנק, בניהולו של אלי כהן, רשם ברבעון השלישי רווח נקי של 521 מיליון שקל המהווה שחיקה של 6% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. השחיקה ברווח הנקי נזקפת לתוצאות חברת כרטיסי האשראי כאל (ראו מסגרת), שרשמה הפסד בשל הפרשות שונות שביצעה. התשואה על ההון של הבנק עמדה ברבעון על 16.9%. בנטרול הפסדים חד פעמיים רשם הבינלאומי רווח נקי של 624 מיליון שקל, ותשואה על ההון של 17.4%.
מה שתמך בפעילות הבינלאומי ברבעון השלישי היה המשך הגאות בשוק ההון. הבינלאומי הוא אחד השחקנים הגדולים בבורסה המקומית. בתום הרבעון שחלף עמד סך נכסי הלקוחות של הבנק על 1.1 טריליון שקל, מתוכם 841 מיליון שקל בניירות ערך והיתר פקדונות.
הגאות בבורסה סייעה לבנק לרשום צמיחה של 16% בהכנסות מעמלות שהסתכמו בכ־461 מיליון שקל (מכל הפעילויות) ברבעון שחלף. אם מסתכלים ספציפית מתחילת השנה, הרי שהבנק גבה בתוך תשעה חודשים עמלות בסך של 760 מיליון שקל רק בגין הפעילות בשוק ההון, עלייה 27% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ועדות לגאות הגדולה בבורסה בתל אביב. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הציג הבינלאומי רווח של 1.7 מיליארד שקל.
מיסוי והפרשות הכבידו
בנק דיסקונט רשם רווח נקי של 1.13 מיליארד שקל ברבעון השלישי, נתון דומה (ירידה קלה של 0.4%) ביחס לרבעון המקביל אשתקד (תשואה על ההון של 13.7%). בבנק מציינים כי בנטרול רכיבים מסוימים, בעיקר המס המיוחד על רווחי הבנקים שהוטל ע"י האוצר וכן ההפרשות שנבעו בשל השינוי בכאל, הרווח הנקי (המתואם) עלה ב־4.2% ביחס לשנה שעברה והסתכם ב־1.24 מיליארד שקל.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשם דיסקונט רווח נקי של 3.28 מיליארד שקל, עלייה של 1.6% ביחס לתקופה המקבילה. בנטרול ההשפעות שהוזכרו הוא עלה ב־6.6% ל־3.6 מיליארד שקל. האשראי לציבור נטו שהעמיד הבנק, גדל ביחס לסוף השנה שעברה בשיעור של 7.2% והסתכם ב־287 מיליארד שקל. האשראי לדיור (משכנתאות) עלה ב־6.3%, והאשראי למשקי בית ללא הלוואות לדיור עלה ב־4.6%.
לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי, טוען כי דיסקונט פירסם "דוח פושר על אף תרומה גבוהה של המדד וצמיחה משמעותית בתיק האשראי. גם בניקוי הוצאות חד פעמיות התשואה להון ברבעון נמוכה מ־14% מהקונצנזוס של האנליסטים". לדבריו, "מכירת כאל תנקה הרבה רעש ותפנה לבנק הון שישמש לצמיחה וניצול הזדמנויות".
