מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין
לאחר ימים שבהם האפשרות ריחפה באוויר, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ סוף סוף אישר בקולו: ארה"ב תמכור מטוסי 35־F לסעודיה. "הם בעלי ברית נהדרים", טראמפ הסביר.
אלא שקולות רבים בישראל הביעו חשש שעסקה כזאת תביא לפגיעה בעליונות הישראלית במזרח התיכון - ושלפו את המושג QME, יתרון צבאי איכותי (Qualitative Military Edge). מה הוא בעצם אומר, ועד כמה הוא מחייב?
עיקרון משנות ה־60
מאז שנות ה־60, בבסיס היחס האמריקאי לישראל ניצב עיקרון פשוט: ישראל היא מעוז ליברלי במזרח התיכון, ולכן הישרדותה הוא אינטרס חיוני של ארה"ב. כדי להבטיח את קיומו של בעל ברית זה מול אומות הקוראות להשמדתה, עליו להיות מסוגל להגן על עצמו ולהרתיע.
● ישראל מאבדת את היתרון במזרח התיכון. רק דבר אחד יכול להציל אותה
● זן חדש של ועדות חקירה? החלטת ממשלה לא תספיק
לדברי פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ישראל־ארה"ב בבר אילן ורייכמן, "מה שהביא לגיבוש העיקרון הזה הוא התפיסה של ארה"ב שמוטב לה לדאוג שלישראל יהיו הכלים להבטיח את שרידותה בעצמה, במקום שארה"ב תיאלץ להיחלץ לעזרתה".
במקרה או שלא, הייתה זו עסקת נשק גדולה עם סעודיה שערערה את העיקרון הזה, כשב־1981 ארה"ב מכרה לה את מערכות הרדאר המוטסות AWACS. מגמת שחיקת היתרון הטכנולוגי של ישראל נמשכה אל שנות ה־80 וה־90, אך גורמים אמריקאים טענו שצה"ל שומר על היתרון האיכותי ברמת תת־המערכת, עם תוכנות משופרות ומערכות מיקוד טובות יותר, ושהיתרון של ישראל בטקטיקות, אימונים ולוגיסטיקה מפצה על מכירת הטכנולוגיות למדינות ערב.
לפי גלבוע, "זה מה שקרה עם מטוסי ה־15־F. כשארה"ב סיפקה את המטוסים הללו לארצות ערב, היא סיפקה לישראל דגם משודרג שכלל מערכות אלקטרוניות ישראליות ייחודיות. הדגם כונה, 15I־F כאשר האות 'I' מסמלת את ישראל".
אם כן, האופן שבו ארה"ב שומרת על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל מתבטא בעיקר דרך שדרוג מערכות הנשק שהיא מוכרת לישראל, או "שנמוך" הגרסאות שנמכרו למדינות ערב. בכמה הזדמנויות היא מכרה לישראל חבילות נשק "מאזנות" בכל פעם שנחתמה עסקה גדולה עם סעודיה או מדינות אחרות במזרח התיכון.
ידי הנשיא כבולות
ה־QME עוגן בחוק האמריקאי ב־2008, כשהוא הוגדר כ"יכולת להדוף ולהביס כל איום צבאי קונבנציונלי מכל מדינה בודדת, קואליציית מדינות אפשרית או שחקן לא מדינתי… באמצעות שימוש בעליונות האמצעים הצבאיים, המוחזקים באיכות מספקת, כולל כלי נשק ויכולות פיקוד, שליטה, תקשורת, מודיעין, פיקוח וסיור".
החוק קבע שעל הנשיא לספק הערכה אמפירית של מצבה הצבאי של ישראל ביחס לאיומים הצבאיים עליה. באותה הזדמנות תוקן חוק היצוא הביטחוני, כך שיבטיח שמכירת נשק במזה"ת תיעשה תוך התחשבות בצורך להבטיח את היתרון האיכותי של ישראל.
ב־2012, הועבר בקונגרס חוק נוסף שמטרתו הבטחת הסיוע לישראל. החוק קבע שהמדיניות האמריקאית היא שימור היתרון האיכותי של ישראל במזרח התיכון, והתמקד בסיוע הישיר שארה"ב התחייבה להעביר לישראל בצורות שונות, החל ממכירת נשק, דרך הדרכות צבאיות וכלה בסיוע בפיתוח טכנולוגי. ב־2014 תוקן החוק, כך שלכל מכירת נשק למדינות במזרח התיכון תהיה חובה לצרף הערכה כיצד הדבר ישפיע על מאזן הכוחות האזורי ועל יכולותיה של ישראל להגיב לכך. כמו כן, על הממשל לזהות לאילו אמצעים חדשים תזדקק ישראל כתוצאה ממכירת הנשק למדינה אחרת.
עד כמה ידי הנשיא כבולות ל־QME בבואו לחתום על עסקאות במזרח התיכון? גלבוע מסביר ש"יצוא נשק אמריקאי מחייב אישור של הקונגרס. בדיונים בוועדות חברי הקונגרס מבצעים ביקורת יסודית על פרטי העסקה ודורשים הסברים מפורטים על האופן שבו העסקה עומדת בעיקרון ה־QME. אחרת, העסקה לא תאושר".
לראיה, הוא מזכיר את עסקת הנשק של ארה"ב עם איחוד האמירויות ב־2020, בסמוך להסכמי אברהם. "אז דובר על עסקת נשק בגובה של 23 מיליארד דולר שכללה מכירת 50 מטוסי 35־F לאמירתים. היה דיון בקונגרס בשאלת ה־QME, והתקבלו ארבע החלטות שדרשו מהנשיא טראמפ לעמוד בכללים של QME. זאת למרות השותפות שלהם בהסכמי אברהם".
בחירות האמצע יכריעו?
גלבוע סבור ש"טראמפ לא יוכל להתחמק מהשמירה של הקונגרס על ה־QME", והוא מסמן את בחירות האמצע לקונגרס בארה"ב בנובמבר 2026 כגורם שעשוי להכתיב את לוחות הזמנים. "היסטורית, המפלגה שנמצאת בבית הלבן מפסידה הקולות בקונגרס וכרגע יש אינדיקציות שטראמפ יפסיד לפחות אחד משני הבתים. לכן, לדעתי הוא ינסה לקדם את העסקה יותר מהר".
"ההחלטה למכור 35־F לסעודיה מפירה את העיקרון של היתרון האיכותי הצבאי", גלבוע אומר, "ועסקאות הנשק שטראמפ חותם עליהן מציבות סימן שאלה סביב היכולת לשמור על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל באמצעות אספקת נשק. הכרסום ב־QME מחייב הערכה מחדש של האופן שבו ארה"ב ערבה לביטחונה ולקיומה של מדינת ישראל, וישראל צריכה לחשוב מחוץ לקופסה על הדרכים לקבל פיצוי".