ראובן (רובי) ריבלין / איור: גיל ג'יבלי
ארבע שנים אחרי שמונה לנשיא חברת הטכנולוגיה אלקטריאון , נשיא המדינה לשעבר, ראובן (רובי) ריבלין, עוזב את החברה. זאת, לאחר שלפני כחודש וחצי הוא מונה לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביקטור (BitCore Capital), המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית.
● כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים
● לפני 5 שנים היא הייתה חברה קיבוצית קטנה. היום קוראים לה בשוק "חברת חשמל 2"
באוגוסט 2021, הודיעה חברת אלקטריאון, שמפתחת טכנולוגיה לטעינת רכב חשמלי תוך כדי נסיעה, על מינויו של ריבלין, נשיאה העשירי של מדינת ישראל, כנשיא החברה. לפי ההודעה אז, תפקידו של ריבלין יהיה בין היתר "לקדם שיתופי־פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות וכן לחשוף את פעילותה למקבלי ההחלטות ברחבי העולם".
אלא שהחלום של אלקטריאון, שהלהיב את המשקיעים בתקופת הקורונה, לא התגשם. שווי החברה התכווץ בכ־66% מאז שריבלין מונה, ל־744 מיליון שקל. ברקע, החברה עדיין רחוקה מרווחיות ושורפת מזומנים, והמניה סובלת ממומנטום שלילי גם על רקע השקת טכנולוגיית טעינה מהירה במיוחד של יצרנית הרכב החשמלי BYD מוקדם יותר השנה (אלקטריאון מסרה אז שהפתרון של BYD אינו מהווה תחרות ישירה עליה).
ההצלחה תגיע מהביטקוין?
את מקומה של אלקטריאון צפויה לתפוס בקרוב חברת המטבעות הדיגיטליים ביקטור שהודיעה לפני כחודשיים על מינוי של ריבלין לנשיא ויועץ לחברה, אשר מקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית לפי שווי של 120 מיליון שקל (אחרי הכסף). זאת, באמצעות מיזוג עם השלד הבורסאי פליינג ספארק שבבעלות איש העסקים יריב לרנר.
אלא שריבלין ממש לא לבד. כחלק מהמהלך הצטיידה החברה בשורה של אישים בכירים, כולל מפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו, שישמש כיו"ר הדירקטוריון, שר המדע לשעבר יזהר שי, שיפעל כדירקטור ואחראי חדשנות ראשי ויהודה שפר, לשעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שיהיה גם דירקטור בחברה.
על פי דיווח שהחברה מסרה בשעתו לבורסה, היא פועלת "בתחומים הנוגעים לביטקוין ומטבעות דיגיטליים יציבים". בין היתר היא מציינת כי הדבר כולל רכישה והשקעה בנכסי ביטקוין, כמו גם הנפקה וניהול של מטבע שקל דיגיטלי הצמוד למטבע המקומי. בנוסף, היא פועלת "לפיתוח ויצירת מערך כלים אוטומטי ובפיקוח המאפשר העמדת הלוואות מגובות ביטקוין ומטבעות דיגיטליים". לבסוף, היא גם מציינת "שיתופי פעולה עסקיים", הכוללים "מודל ציבורי ורגולטורי מלא להשקעה מוסדית בביטקוין ובמטבעות דיגיטליים".
סוף ידוע מראש?
ריבלין הוא חלק משורה ארוכה של אנשי ציבור שנכנסו לשוק ההון בקול תרועה רמה, וסיימו אותה בקול ענות חלושה. אחד המקרים הבולטים קשור לשר האוצר לשעבר, משה כחלון. לאחר שפרש מהפוליטיקה מונה ליו"ר דירקטוריון חברת המימון החוץ־בנקאי יונט קרדיט וכיהן בתפקיד במשך שנה.
במקרה של יונט קרדיט לא היה מדובר באכזבה עסקית או רק בנפילה במחיר המניה. בתקופה שבה כיהן כחלון, התגלו בחברה אי־סדרים פיננסיים, חוסרים משמעותיים וכאוס ניהולי. גם רשות ניירות ערך נכנסה לעובי הקורה ולאחר חקירה, הפרקליטות הודיעה לפני שנה לכחלון ולבכירים נוספים, על הגשת כתב אישום נגדם בכפוף לשימוע. החשדות שמיוחסים לו הם מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח.
מקרה אחר שבו בכיר לשעבר סיים כהונה בכירה עם משקיעים מאוכזבים היה זה של גבי אשכנזי. הרמטכ"ל לשעבר כיהן כיו"ר שותפות חיפושי הנפט שמן. בתקופת כהונתו (כשנתיים), המניה צנחה ב־96% לאחר שהקידוח שקידמה מול חופי אשדוד לא הביא לתוצאות המקוות. לאחר הכהונה בשמן, אשכנזי הצטרף לפוליטיקה ואף כיהן תקופה מסוימת כשר בממשלה.
עוד גנרל לשעבר שהשתלב בתעשיית חיפושי הנפט היה אלוף במיל' גיורא איילנד, שהיה יועץ אסטרטגי ובהמשך מנכ"ל זמני של השותפות גבעות בעשור הקודם. סדרת תקלות קידוח הגדילה את העלויות והכניסה את השותפות למצוקה פיננסית. גם היום החברה עדיין נסחרת בבורסה אך שוויה זניח יחסית, פחות מ־100 מיליון שקל .
במקרה אחר, מפקד חיל האוויר לשעבר, איתן בן אליהו, שימש כיו"ר החברה הביטחונית אירונאוטיקס, שהונפקה בבורסה ב־2017. הוא פרש מהתפקיד פחות משנה לאחר ההנפקה (אחרי 6 שנים כיו"ר), כשהמניה הציגה תשואה שלילית בשיעור דו־ספרתי, על רקע אכזבה מהתוצאות. בהמשך, החברה נמכרה ונמחקה מהבורסה.
גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כיהן תקופה דומה כיו"ר חברת הקנאביס הרפואי אינטרקיור, שבתקופתו הגיעה לשווי שיא על רקע ההייפ בתעשייה, אך בהמשך נפלה עם הסקטור. אינטרקיור צמחה מהכנסות של כמה מיליוני שקלים בשנה למאות מיליונים והייתה חריגה בנוף של חברות שפשטו רגל, אך בסיכום כהונת ברק, המניה נחלשה ב־33%.