הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ אישרה היום (ב') את הקמתה של ועדה מיוחדת לעניין חוק התקשורת (חוק השידורים) שהגיש שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי ממפלגת הליכוד. ההצעה עברה ברוב של שמונה חברים, מול התנגדות של חמישה.
● למרות התנגדות הייעוץ המשפטי: חוק השידורים בדרך לוועדה מיוחדת
● היועצת המשפטית לכנסת מתנגדת להקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים
נקודת הרתיחה הנוכחית מגיעה אחרי כמה נקודות שפל קודמות במערכת היחסים בין הרשות המחוקקת למערכת המשפטית, בהן הצעת החקיקה הממשלתית של קרעי שלא עברה את אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, ותהליך רשות האסדרה שלא עבר כיאות. למרות התנגדויות נוספות, החקיקה הוגשה ואף עברה בקריאה ראשונה, והשלב הנוכחי הוא הקמת ועדה מיוחדת שמטרתה לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, שמתנגד לסעיפים רבים בחוק.
העניין הרב שעורר המהלך קשור לכך שמדובר בשלב קריטי: הוועדה שמעצבת את החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית היא זו שקובעת הלכה ומעשה אילו סעיפים ייכנסו לחוק, ואילו יישארו בחוץ.
לוועדה הגיע מזכיר הכנסת דן מרזוק. על-פי ההצעה, הרכב הוועדה יכלול 13 חברים, ובראשה תעמוד ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן. לליכוד יהיו 4 חברים בוועדה, ליש עתיד שני חברים, לכחול לבן, לציונות הדתית, לעבודה, לישראל ביתנו ולרע"מ - כל מפלגה חבר אחד, מעוצמה יהודית יגיע ח"כ צביקה פוגל, והימין הממלכתי ישלח את ח"כ מישל בוסקילה.
ביטן: "הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת"
כבר בתחילת הדיון ציין ביטן כי הוא מתנגד "באופן נחרץ" לוועדה מיוחדת. לדבריו, "אני נמצא בצומת הדרכים להגן על הכנסת מפני הממשלה. מה שאני רואה פה, אלה רוחות רעות שמנשבות לכיוון פגיעה בכנסת.
"הממשלה טוענת הרבה מאוד נגד בית המשפט העליון - לפעמים בצדק - על כך שלוקחים סמכויות של הממשלה והכנסת. ומה עושה הממשלה? לוקחת סמכויות מהכנסת. לא הגיוני שהממשלה תביא חוק, ושהחוק יעבור מהר ובלי דיון ענייני, והיא רוצה יו"ר נוח כדי להעביר את מה שרוצים. יש כרסום בסמכויות הכנסת מול הממשלה".
ביטן תקף את יו"ר ועדת הכנסת כץ ואמר לו כי "התפקיד שלך כיו"ר הקואליציה הוא להגן על חברי הכנסת, ולא רק על הממשלה. העובדה שאתה תומך בדבר הזה, כקול שופר של הממשלה, ונשמע רק להוראות הממשלה, זה חסר תקדים, ואתה צריך לתקן את זה".
לדברי ביטן, לוועדת הכנסת לא הייתה סמכות לדון בהצעה הזו, שכן כאשר חוק השידורים עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, כבר נכתב בדברי ההסבר שהחוק יגיע לוועדת הכלכלה. ביטן אף תקף את השר קרעי: "לקח לשר שנתיים וחצי להביא את החוק. הוא דורש שנעביר את תוך חודש. איך יכולה להיות דרישה כזו - הצעת חוק של 110 עמודים - להעביר בחודש?
"למרות זאת, כינסתי את מנהלת הוועדה ואת הייעוץ המשפטי, וביקשתי לוחות זמנים מהירים. הקואליציה דאגה שיהיה לנו זמן, אין דיונים בכנסת, אין הצעות חוק שעוברות אלינו, התפנה לנו הזמן לטפל בזה".
עוד ציין ביטן כי הגופים המומחים שיילקחו לוועדה המיוחדת הם גופים שעובדים עם ועדת הכלכלה, כך שלמעשה זה יעקר את עבודת הוועדה, שכן אותם גופים ייאלצו לשבת שעות רבות בוועדה אחרת.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, תמך בביטן, אך לא עד כדי פגם בהליך החקיקה. "אני חושב שיש בעיה מאוד גדולה בכך שהיועמ"שית של הכנסת צודקת בעמדתה ובטיעוניה לגבי דרך המלך ומה ראוי, מלבד דבר אחד", אמר רוטמן.
לדבריו, "אין קשר בין זה לבין פגם בהליכי החקיקה, כי אני, כיו"ר ועדה קבועה, מברך על כך שוועדה קבועה דנה בנושאים ומחבק את ביטן. אני מחבק גם את ח"כ כ"ץ שייקח את שיקוליו, וגם שיקול פוליטי זה שיקול פוליטי. האם צריך משבר כמו בוועדת חוץ וביטחון שבו היו"ר מנצל את כוחו יותר מה שהקואליציה מוכנה לסבול?".
יועמ"שית הכנסת: "הסמכות היא של ועדת הכלכלה"
ח"כ טלי גוטליב מהליכוד התייחסה לחוות-הדעת של עו"ד שגית אפיק, יועמ"שית הכנסת. בתחילת דבריה הקריאה גוטליב את סעיף 100 לתיקון הכנסת, כדי להמחיש שוועדת הכלכלה לא מוסמכת לעסוק בענייני תקשורת מתוקף התקנון, ושמדובר בנוהג בלבד. עם זאת, צריך לציין כי גם גוטליב עצמה הגישה הצעות חקיקה בתחום התקשורת שהגיעו לוועדת הכלכלה.
בנוסף, גוטליב פנתה לח"כ ביטן ואמרה: "הגעתי לוועדה שלך עם הצעת חוק פרטית להפרטת התאגיד. אתה ניהלת שם ועדה, שבמסגרתה הודעה לי שאתה מוריד את החוק מסדר היום. אין בכלל שאלה שזה נעשה בסמכותך, (אבל) זה לא נעשה בהגינותך".
ביטן השיב כי "לצערי הרב, היא לא מתמצאת בתהליכי הכנסת. יש נוהג בכנסת - על-פי החלטה של ועדת הכנסת, אנחנו אחראים על התקשורת". עוד הוסיף ביטן כי הוא התנגד להצעתה של גוטליב, שכן הייתה זו הצעה פרטית ולא ממשלתית.
היועמ"שית אפיק התייחסה לטענות שעלו בעניינה ואמרה: "העולם התפתח, ותקנון הכנסת הותקן בשנות ה-50. התקשורת לא מנויה בסעיף, אבל גם לא קניין רוחני ונושאים שונים, שמאז ומעולם נדונו רק בוועדת הכלכלה.
"יכול להיות שראוי לעשות שינויים בתקנון הכנסת, ברור שהסמכות היא של ועדת הכלכלה. בכנסת הזו עברו מספר חוקי תקשורת בוועדת הכלכלה, ואף אחד לא ערער על כך".
לדברי אפיק, אם הוועדה תוקם, היא תוכל לעסוק רק בחקיקה של החוק, ואילו ועדת הכלכלה תהיה זו שתפקח על ביצוע הדברים. "הבקשה המקורית של שר התקשורת כפי שהוא כותב היא הקמת ועדת תקשורת. לקיחה של תחום שלם מוועדת הכלכלה, זה בעיניי פגם שיורש לשורשו של הליך. לא מדובר בתחילת כהונת הכנסת, אלא לקראת סיומה".
האופוזיציה: "לא תהיה חותמת גומי"
ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד תקפה את יו"ר ועדת הכנסת כץ והזכירה אמירת עבר שלו, ולפיה החקיקה הזו תגיע לוועדת הכלכלה. "כמו שבזבזתם את משאבי וכספי הציבור בוועדת חוץ וביטחון ואז החלטתם להדיח את יו"ר הוועדה כי הוא לא ציית לכם - אותו דבר אתם עושים פה.
"לא תהיה חותמת גומי בוועדת הכלכלה. גם אם תקימו את הוועדה המיוחדת, מה שראיתם בוועדת חוקה, זה כלום מה שנעשה. פיליבסטרים, דיונים ארוכים, הסתייגויות, אתם לא תעבירו את זה בחודש. אתם מבזים את הבית הזה. זה חלק מהותי בהפיכה המשטרית, מדובר בהשתלטות עוינת".
ח"כ נאור שירי מהאופוזיציה האשים את הקואליציה בדריסת הכנסת, ואף הציג חוות-דעת משפטיות בנושא. "הפכתם את הכנסת הזו לביב. כל מה שנגיד, זה לא משנה. תהיה הצבעה, וברוך בואך ביטן לזרועות השמאל! בגלל שאתה עומד על היכולת של הכנסת לחוקק חוק ולעמוד מול ממשלה דורסנית".
החשש: ועדה "עוקפת" לוועדת הכלכלה
אתמול (א') שלחה עו"ד אפיק מכתב לחברי ועדת הכנסת, ובו הביעה התנגדות להקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים. במכתבה צוין כי מדובר בהצעת חוק ממשלתית שעוסקת ברפורמה משמעותית ומקיפה בחוק השידורים, וכי לעמדתה, ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת והמתאימה לדון בהצעת החוק.
עוד נכתב כי הקמת ועדה מיוחדת נעשתה בעבר במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים. במקרה זה, שני התנאים שנדרשים להקמת ועדה - הסכמת יו"ר ועדת הכלכלה והסכמת הייעוץ המשפטי - למעשה לא מתקיימים. "יו"ר ועדת הכלכלה הביע את התנגדותו, והוא מבקש לדון בהצעת החוק בוועדת הכלכלה, ואף לעמדתי, הוועדה המוסמכת היא ועדת הכלכלה, ואין בנמצא נסיבות חריגות לקביעה אחרת", כתבה.
אפיק נימקה כי הקמת ועדה לעניין מסוים מחלישה את הוועדה הקבועה, מפרקת את מומחיות הכנסת ועומדת בניגוד לפסיקה של בג"ץ. בנוסף, מדובר בתקדים מסוכן לשימוש פוליטי ובפגיעה בעיקרון העצמאות הפרלמנטרית. החשש של הייעוץ המשפטי לכנסת הוא שזו תהיה ועדה "עוקפת" לוועדת הכלכלה, כדי ששר התקשורת יוכל להעביר את הרפורמה כמו שהיא.
לקראת הדיון בוועדת הכנסת, שר התקשורת קרעי ענה למכתבה של יועמ"שית הכנסת וחידד כי הסיבה שהוא מעוניין בוועדה אחרת היא העומס המוטל על ועדת הכלכלה - וזאת מבלי להזכיר את חילוקי הדעות שלו עם ח"כ ביטן. "לוועדת הכלכלה, שדנה במגוון רחב של עניינים כלכליים נוספים, אין יכולת למקד את פעילותה ברפורמת ענק כזו ולהשלים את העבודה לגביה במהלך הכנס הנוכחי", כתב.
"ישנו צורך דחוף בהעברת הצעת החוק בכנס הנוכחי לאור האצת המעבר של השוק כולו ל-OTT, עד כדי היעלמות השימוש בכבלים ולוויין, מצב שיהפוך את החוק הקיים לאות מתה, או חמור מכך - יגרור אסדרה מכבידה שתבוסס על תילי-תילים של פרשנויות משפטיות התלויות בשערה", כתב קרעי.
עוד לדבריו, "חוות-הדעת שהוגשה משנה סדרי עולם של שנים ארוכות בכנסת. מכיוון שמדובר בתקדים בעל השלכות רוחב, אם הכנסת תחליט לאמץ כללים חדשים אלה, ראוי שהדבר יחול רק מהכנסת הבאה".
קרעי אף ציין כי הטענה לדרישת הסכמה של יו"ר ועדת הכלכלה ושל יועמ"שית הכנסת לא נכתבה בתקנון הכנסת, ולא ברור לו מהיכן הגיעה דרישה זו.
מה בעצם על הפרק?
הרפורמה שמתכנן השר קרעי מורכבת ומרובת סעיפים, ומטרתה לאסדר מחדש שוק שלם. אחד המהלכים המרכזיים הוא סגירת הרגולטורים - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ומועצת הכבלים והלוויין - וזאת במטרה להקים רגולטור חדש, שייקרא "הרשות לתקשורת משודרת".
לצד זאת יבוטלו חבילות הבסיס בטלוויזיה, תבוטל הבלעדיות בשידורי הספורט, תחול חובת הצגת נתוני צפייה בזמן אמת, ויוסרו חסמים שמונעים הקמת ערוצים חדשים.
הוועדה החדשה נועדה כאמור לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ ביטן, אחרי שהשר קרעי טען כי הוא בולם את הצעות החקיקה שלו ולא מאפשר לו לממש את מדיניותו. במוצ"ש האחרון התראיין ביטן ל"פגוש את העיתונות" בקשת 12 ואמר כי השר קרעי "מחפש יס מן".
נזכיר כי בייעוץ המשפטי לממשלה טענו כי החקיקה לא הבשילה, וכי היא מסכנת את הדמוקרטיה ופוגעת בחופש העיתונות והביטוי.