מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל, בהיקף של 35 מיליארד דולר - שנחתמה באוגוסט האחרון - צפויה לצאת לדרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן, ללא מגבלה מיוחדת. בתמורה, לוויתן התחייבו לאספקת גז נרחבת למשק המקומי במחירים קבועים הצמודים לתעריף צריכת החשמל הביתית. עם זאת, משנת 2032 הם כבר לא יהיו מחויבים למחיר להסכמי "ספוט" רגעיים, ובהמשך משרד האנרגיה יוכל להגביל את יצוא הגז לצורכי תחרות.
מה זה יעשה למחירי הגז והחשמל, מי ירוויח ומי יפסיד, מה יקרה לחיפושי הגז החדשים בישראל, ומה תהיה ההשפעה על מצרים? גלובס עושה סדר.
● לראשונה בישראל: יוקם מתקן שמייצר חשמל מפסולת
● מחירי הנפט בשפל של 4 שנים. אלה הסיבות
למה היה צריך הסכם עם המדינה?
עסקת הגז העצומה עם מצרים נחתמה כבר באוגוסט 2025 והיא כוללת יצוא עד 2040 של 130BCM של גז (להשוואה: כל מאגרי הגז של ישראל יחד מגיעים ל-850-1,000 BCM, על פי הערכות שונות). שוויה עומד על כ-35 מיליארד דולר, שהם יותר מ-100 מיליארד שקל. זאת בהתבסס על אישור עקרוני שכבר ניתן ללוויתן לייצא את כמות כזאת.
עם זאת, היא עדיין נדרשה להיתר יצוא סופי כדי לממש את העסקה בפועל. בסוף אוקטובר 2025, נפלה ההחלטה ברגע האחרון לעכב את היתר היצוא בתמורה לוויתורים עבור המשק המקומי. כעת, לאחר חודש וחצי של משא־ומתן אינטנסיבי, ניתן היתר היצוא על מלוא הכמות - בתמורה לוויתורים והתחייבות לאספקה למשק המקומי.
מה לוויתן מתחייבת לספק למשק המקומי, ומי ירוויח מכך?
כחלק מההתניה של היתר היצוא, לוויתן מתחייבת לספק למשק המקומי את כל הכמות שהיא לא תייצא - לרבות אחרי הרחבת ההפקה מהמאגר. לוויתן תהיה מחויבת לספק עד 2040 גז למשק המקומי בחוזי "Firm", כלומר חוזה ארוך טווח עם התחייבות קשיחה לכמות גז מסוימת. זאת, על פי פיקוח המחירים שנקבע במתווה הגז, בנוסף למסלול שצמוד למחירי החשמל לצרכן הביתי. מדד זה נחשב יציב במיוחד, שכן הוא נקבע על ידי רשות החשמל על פי נוסחה ידועה מראש שכוללת בעיקר את מדד המחירים לצרכן.
בנוסף, עד 2032 לוויתן גם תהיה מחויבת לספק גז במחיר הזה גם בחוזי "Spot", כלומר חוזה רגעי בהתאם לביקושים נקודתיים. כמו כן, משרד האנרגיה יקבל במהלך העשור הבא יכולת להגביל גם ברמה היומית את יצוא הגז בהתאם לשיקולי תחרות ולביקושים המקומיים, אך טרם ברור מה יהיו התנאים לשימוש ביכולת הזאת.
לוויתן אף מחויבת לספק גז למשק המקומי בכל נקודה שהיא תידרש, ולא רק ללקוחותיה הישירים. דבר זה שם את המשק המקומי במקום הראשון בכל נקודה, כאשר הההשלמות למצרים יעברו רק בהמשך.
המרוויחים הגדולים ביותר מהעסקה הם יצרניות החשמל הפרטיות החדשות שיקומו עד 2030, ועוד לא חתמו על הסכם גז: ריינדיר, OPC חדרה ודוראד. הם יקבלו עסקאות גז מובטחות במחירים יציבים מאוד (מוצמדים לתעריף החשמל הביתי), וכנראה נמוכים ממה שהם היו יכולים להיות בלי זה. על פי הערכות בשוק, זה צפוי להביא לרצף מהיר של עסקאות עם תחנות הכוח הפרטיות שיקדמו משמעותית את הקמתן. עם זאת, הדבר גם ייצור סביבה מפוקחת ולא תחרותית בשוק, בה אין צורך להתמקח על המחיר כלל.
איך זה ישפיע על מחירי החשמל?
מכיוון שמחירי החשמל קשורים בקשר הדוק למחיר הגז הטבעי, גם מחיר החשמל הצרכני צפוי להיות מושפע. מחירי הגז בישראל נחשבים נמוכים מאוד ביחס לאירופה, וזה גורם שממתן מאוד את מחירי החשמל בישראל. דבר זה משפיע לא רק על מחירי החשמל הביתיים, אלא גם על הייצור התעשייתי בישראל.
חוזי הגז הנוכחיים נקבעו לפי פיקוח המחירים שקבע מתווה הגז שפקע ב-2022, כך שבטווח הקצר לא צפוי להיות שינוי גדול. אך את ההשפעה על מחירי החשמל צריך לבחון מול האלטרנטיבה בה היה מתנהל משא־ומתן חופשי בין חברות הגז לבין היצרניות הפרטיות: מאגרי אנרג'יאן חתומים כמעט במלואם, והם גם מעוניינים ביצוא לקפריסין; לוויתן אומנם תגדיל את האספקה, אבל רוב הקיבולת שלה מחויב לחו"ל.
דבר זה משאיר את תמר בתור המתחרה העיקרית בשוק המקומי, מה שמתבטא בצורה הבולטת ביותר בעסקת חברת החשמל שנפלה לפני מספר חודשים. חלק ניכר מהשותפות מאמינות שתמר מחזיקה בכוח תחרותי משמעותי, והיא יכולה לדרוש מחיר גבוה במיוחד מחברת החשמל. טענות אלו יגיעו בקרוב לבית הדין לבוררות בלונדון על פי החוזה, אך דבר זה מצביע גם על המצב התחרותי בשוק. כך שההסכם הזה, כנראה, מונע התייקרות של מחירי הגז בשנים הקרובות - ובעקבותם מחיר החשמל שכל אחד ואחת מאיתנו משלמים.
איך ישפיע על חיפושי הגז בישראל?
הסכם היצוא שמייצר ודאות רגולטורית לשנים הקרובות מחיה מחדש את האפשרות לחיפושי גז בישראל, אך עדיין לא ברור באיזו מידה. בהליך התחרותי הרביעי שהתרחש רגע לפני המלחמה, ותוצאותיו התפרסמו בסוף אוקטובר 2023, זכו שתי קבוצות עיקריות: ניו־מד יחד עם סוקאר האזרית ובריטיש פטרוליום (BP), ורציו יחד עם ENI מאיטליה. במרץ 2025, הקבוצה הראשונה בהובלה ישראלית של ניו־מד (השותפה הגדולה ביותר בלוויתן) אספה את הזכייה והתחייבה לחפש גז במי ישראל. עם זאת, בעקבות עיכוב היתר היצוא והמשא־ומתן על ההסכם מול המדינה, החיפוש בפועל הלך והתעכב.
כעת, משניתן היתר היצוא, ניתן להעריך שחיפוש הגז יתחיל במהלך המחצית הראשונה של 2026. השלב הראשון הוא סקירה סייסמית בעזרת ספינה ייחודית שתגיע לישראל ותסרוק את כל שטח הבלוק במשך כשנה. לאחר מכן יהיה ניתן לבצע קידוחי אקספלורציה שיקבעו האם יש מאגרי גז נוספים שהפקתם משתלמת כלכלית. מציאה שלהם תהיה בעלת השפעה אדירה על שוק הגז: היא תגדיל את הביטחון האנרגטי, תקל על התחרות במשק המקומי ותאפשר עוד יצוא. עם זאת, לא ברור כמה גדול פוטנציאל הגז שנשאר במי ישראל מעבר למאגרים הנוכחיים.
רציו ו-ENI, שזכו כאמור בהליך התחרותי האחרון עוד לא מימשו את זכייתם, וטרם ברור מתי יעשו כן. בכל מקרה, במשרד האנרגיה כבר מתכננים הליך תחרותי חדש על בלוקי חיפוש נוספים בחלק הראשון של 2026. במכרז זה יוכלו כנראה לשתתף גם שחקנים מקומיים כמו אנרג'יאן, שלהוטים מאוד לחפש גז נוסף במי ישראל.
מה החשיבות של העסקה למצרים?
מצרים תלויה מאוד באספקת גז שוטפת למפעלים המסובסדים שלה, וכפי שפורסם בגלובס - היא אף איימה לקנות גז טבעי מונזל (LNG) מקטר, יריבתה הגאו־פוליטית, אם לא ייחתם ההסכם בקרוב. אך מצרים מעדיפה את הגז הישראלי, משום שהוא קרוב יותר וניתן להעביר אותו בצורה זולה ויעילה יחסית בצינורות גז, בלי צורך בהנזלה יקרה ושינוע ימי.
בשל גידול אוכלוסיה, דרישה תעשייתית ואכזבה מהיקפי ההפקה ממאגר "זוהר" הגדול של מצרים, מצרים הפכה בשנים האחרונות מיצואנית גז בנטו ליבואנית בנטו, והדבר חשוב כדי להבטיח אפקת חשמל רציפה לתושביה. לכך, יש גם חשיבות ליציבות של משטר א־סיסי.