כוחות צבא מדנמרק בתרגיל בגרינלנד / צילום: ap, Ebrahim Noroozi
בימים הספורים שעברו מאז שכוחות אמריקאים חטפו את נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו ואשתו מארמון הנשיאות בקראקס, עסקו כלי התקשורת בדנמרק ובאירופה בשאלה עד כמה הצעד משקף סיכון ממשי שטראמפ ינקוט אמצעים כוחניים כדי להשתלט על גרינלנד - האי הארקטי הממוקם בצפון הים האטלנטי, השייך לממלכה.
● מדורו בבית המשפט בניו יורק: "אני חף מפשע"
● איך ההכרה בסומלילנד משפיעה על המעמד הדיפלומטי של ישראל?
● בשווי 150 מיליון דולר: אלביט תמכור מערכות הגנה למדינה באירופה
ביום ב', אחרי שיחה בין הנשיא האמריקאי לעיתונאים על המטוס הנשיאותי, החשש הזה רק התגבר. טראמפ חזר ארבע פעמים על ההצהרה לפיה "אנחנו צריכים את גרינלנד משיקולי ביטחון אסטרטגיים", בשיחה שהוקדשה בעיקר לחילופי השלטון שכפתה ארה"ב על ונצואלה; לאיומים נוספים על קולומביה ("שולט שם מנהיג רע מאוד, אבל לא לזמן רב") וקובה ("חכו ותראו מה יקרה, המדינה בשלה לקרוס"); ולהצגתה של "דוקטרינת דונרו", על שם דונלד טראמפ.
מדובר בשיבוש מכוון של "דוקטרינת מונרו" מהמאה ה־19, שלפיה ארה"ב לא תאפשר מעורבות זרה במרחב הגיאוגרפי שלה. גרינלנד קרובה לאזורים מסוימים בארה"ב אפילו יותר מאשר ונצואלה ו"שיקולי ביטחון" הם הסיבה הרשמית של טראמפ למגוון של צעדים: מהטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מהאיחוד האירופי, דרך ההעמדה לדין הצפויה של מדורו בהאשמות כי פגע בביטחון הלאומי של ארה"ב כראש קרטל סמים ועד לאיומים הטריים של הנשיא האמריקאי לפעול כדי לספח או לשלוט בפועל בטריטוריה הארקטית.
אווירה טעונה ותגובות סוערות
"אני אגיד את הדברים הבאים לגבי גרינלנד" אמר טראמפ במהלך התדרוך, "אנחנו צריכים את גרינלנד מהיבטים של ביטחון לאומי. היא מאוד אסטרטגית. נכון לעכשיו גרינלנד מוקפת בספינות רוסיות וסיניות... ודנמרק לא תצליח להגן עליה". בראיון נפרד שהעניק למגזין "אטלנטיק" השבוע אמר כי "אנחנו צריכים את גרינלנד למטרות הגנה". בראיון עבר אמר כי אינו פוסל שימוש באמצעים צבאיים כדי להשתלט על האי. בתדרוך הוסיף: "גם האיחוד האירופי צריך שנקבל את גרינלנד, והם יודעים את זה".
לאווירה הטעונה הוסיף ציוץ של קייטי מילר, אשתו של סגן ראשת סגל הבית הלבן סטיב מילר. היא פרסמה ברשת החברתית X תמונה של גרינלנד צבועה בצבעי הדגל האמריקאי וכתבה מתחתיה "בקרוב". הפרסום זכה ל־28 מיליון צפיות עד כה. הוא עורר גם תגובות סוערות בגרינלנד עצמה, שבה המפלגות הפוליטיות השונות חתמו בשנה החולפת על מכתב שבו הן דוחות את האפשרות להיות חלק מארה"ב כמדינת חסות או כחברה.
לפי סקרים, רוב גדול בציבור מתנגד למהלך, ושואף לעצמאות יחסית מדנמרק, אך לא לחיבור כלשהו עם ארה"ב. נכון להיום גרינלנד היא אוטונומיה השולטת בעצמה, מלבד נושאי חוץ וביטחון, אך תלויה במענק שנתי מקופנהגן בשווי מיליארדי דולרים.
תחושה של איום מתוך ברית נאט"ו
למעשה, מבחינה מבצעית, אם יש טריטוריה שניתן להשתלט עליה בקלות יחסית הרי שזו גרינלנד. מדובר באי עצום שעליו ניצבת כיפת הקרח הגדולה בעולם, שני מיליון קמ"ר של קרח המגיע לעומק של שלושה ק"מ בחלקים מסוימים. רק 56 אלף תושבים חיים באי, בכמה ריכוזי אוכלוסייה לאורך רצועות החוף המזרחית והמערבית שלו.
היא מוגנת בדלילות בידי ארבע ספינות משמר דניות בלבד, בפטרולים זמניים. למעשה, הערובה הביטחונית לגרינלנד עד כה הייתה בעיקר הבסיס האמריקאי הגדול תולה שמופעל בה, והיותן של ארה"ב ודנמרק חברות בברית נאט"ו.
כעת, בדנמרק חשים כי הם ניצבים בפני איום מתוך הברית. מול הרטוריקה המסלימה וההוכחות בשטח למדיניות אמריקאית חדשה, דנמרק משנה גם היא את טון ההצהרות שלה, ומשילה לאט־לאט את הנימוס והפייסנות שבהם נקטה עד כה. האסטרטגיה הקודמת של דנמרק: להפגין השקעות ביטחוניות, להגביר מחויבות לנאט"ו ולקנות נשק אמריקאי - מסתמנת ככזו שלא הצליחה להניח את דעתו של הנשיא האמריקאי.
הממשלה הדנית הציגה השנה תוכנית חירום בשווי לפחות שבעה מיליארד אירו להצטיידות בספינות סיור חדשות, במטוסי 35־F אמריקאיים ולהקמת מפקדה בגרינלנד. מדובר בסכום שיקפיץ את ההוצאה הצבאית הדנית מעל רף של 3% מהתמ"ג, בין הגבוהות בנאט"ו, ושהיה צורך בביטול ימי חופש לאומיים כדי לממן אותו. אבל את הלגלוג של טראמפ לצעדים הללו היה ניתן לשמוע בתדרוך אמש. "אתם יודעים מה דנמרק עשתה באחרונה כדי להגביר את ההגנה על גרינלנד? היא הוסיפה עוד מזחלה אחת של כלבים", אמר הנשיא האמריקאי בחיוך.
קריאה "לכבד את הריבונות הדנית"
ראשת הממשלה הדנית מדה פרדריקסן אמרה בתגובה להתפתחויות האחרונות כי "אין כל היגיון לדבר על הצורך בכך שארה"ב תיקח את השליטה על גרינלנד... לארה"ב אין כל זכות לספח את אחת משלוש המדינות בממלכה הדנית (דנמרק, איי פארו וגרינלנד)". היא אמרה כי "אני ממליצה בתוקף כי ארה"ב תפסיק את האיומים נגד בעלת ברית היסטורית ונאמנה ונגד כל מדינה אחרת שתושביה אמרו באופן ברור ונחרץ כי הם אינם למכירה".
אירופה גם היא התגייסה ביממה האחרונה כדי לעשות את מה שהיא יכולה בנושא - להביע תמיכה בדנמרק באמצעות הצהרות ברשת X. המדינות הבלטיות, ביחד עם המדינות הנורדיות, פרסמו קריאה אחידה "לכבד את הריבונות הדנית" ולהפסיק את הדיונים על סיפוח גרינלנד. עוד הצהירו כי הן "ניצבות בסולידריות מלאה עם דנמרק". את אותה התמיכה ההצהרתית שאירופה מושיטה לאוקראינה תחת הלחץ האמריקאי להתקפל ולחתום על הסכם שלום בתנאים רעים היא מושיטה כעת לקופנהגן, אך היא חסרת ערך.
למרות ההכרזה האמריקאית על מנהיגי האיחוד האירופי כ"חלשים" ולמרות התחזיות ל"ניוון פוליטי וחברתי" של האיחוד, ומחויבות לעידוד האופוזיציה מהימין כחלק מתפיסת העולם האסטרטגית של ארה"ב - התרחקו מנהיגי אירופה בימים האחרונים מכל דבר שנשמע כמו גינוי של הפעולה האמריקאית בוונצואלה. הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ פשוט שתק על רקע האירועים, וראש ממשלת בריטניה הבהיר כי "בריטניה לא הייתה מעורבת".