גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסלול עוקף: העברת הכספים לחינוך החרדי חשפה בעיה מבנית עמוקה באוצר

דיון על העברת מיליארדי שקלים חולל סערה, שהובילה לתגובה חריגה מצד החשב הכללי באוצר ● לדברי יהלי רוטנברג, "מדובר בבחירה מקצועית בין נזק ודאי לאזרחי מדינת ישראל ובין סיכון מנוהל" ● אבל מתברר שזו רק דוגמה אחת: כך עוקפים את הכנסת פעם אחר פעם

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: שלומי יוסף
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: שלומי יוסף

בסוף השבוע שעבר נפתחה תיבת פנדורה, שמחוללת היסטריה במסדרונות משרד האוצר, חילופי מהלומות מילוליות וקשיים משפטיים. זאת, כתוצאה מהדיון בבג"ץ על העברת מיליארד שקלים לבתי ספר חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה. בדיון התברר שהכסף הועבר לפני אישור ועדת הכספים, ונוסף על כך המדינה הצהירה כי מדובר בנוהג.

הכנסות "קרן העושר" ממיסוי רווחי יתר: 8.8 מיליארד שקל
לא רק נשק וסייבר: מודל עסקי חדש למעצמה האזורית ישראל

הסוגיה הלוהטת הזו תגולגל לפתחם של הממונה על התקציבים הנכנס, מהרן פרוזנפר, ושל החשכ"לית הבאה, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שמינוים אושר השבוע בממשלה.

רקע: מה נחשף בדיון בבית המשפט

ביום חמישי שעבר דן הרכב בית המשפט העליון בעתירתה של סיעת יש עתיד ושל חברת הכנסת נעמה לזימי. בעתירה נטען כי כספים הועברו בצורה לא חוקית למוסדות שאינם נמצאים תחת פיקוח. בתגובה שהגישה המדינה עלה שנוהג "מקובל" הוא לבצע העברות כספיות לפני אישור ועדת הכספים, וכך נעשה גם הפעם.

במהלך הדיון, הסוגיה הנקודתית של מימון מוסדות לימוד שאינם מלמדים לימודי ליבה פינתה את מקומה לשאלה העקרונית - כיצד משרד האוצר מעביר כסף לצרכים שונים מבלי לקבל את אישור הכנסת?

"יש פה דיון דמה", הטיחה שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, בנציגי המדינה במהלך הדיון. "יש פה דיון לגבי העברות תקציביות שכבר בוצעו. איך אומרים הילדים? זו עבודה בעיניים".

מאז החלה מהומה. יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, הטיח במכתב לחשכ"ל כי "90 אחוז מהכספים הועברו בפועל באישון לילה בלי החלטה כדין של ועדת הכספים של הכנסת, בלי אישור של הרשות המחוקקת ותוך רמיסתה.

"מדובר בגניבה שיטתית, מפעל עברייני פורע חוק בחסות ממשלת ישראל ושר האוצר". הוא כינה את המעשה "פרקטיקה שיטתית ועבריינית".

לאחר שהותקפה אף היא, שיגרה גם יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפק, מכתב ליועץ המשפטי של משרד האוצר: "אני מוכרחה לציין, כמי ששימשה בעבר במשך כ-15 שנים כיועצת המשפטית של ועדת הכספים - וכמוני גם עו"ד שלומית ארליך, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, המכהנת בתפקיד כבר כחמש שנים - כי לאורך השנים פרקטיקה נפסדת זו לא שוקפה לכנסת, וכך גם לא נמסר מידע בנוגע להעברות תקציביות שבוצעו מראש, עוד בטרם שניתן אישור ועדת הכספים לכך". אפק דרשה פירוט של מקרים אלו.

ח''כ יאיר לפיד, יו''ר יש עתיד / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תגובת החשכ"ל: "פועלים למניעת נזק מיידי"

ואולם, גרסתם של בכירי משרד האוצר שונה. החשכ"ל, יהלי רוטנברג, השיב ביום ב' במכתב לח"כ לפיד על הטענות, וציין כי המקרים העיקריים שבהם מבוצעות העברות כאלו הם מקרים שבהם נוצרה חבות למדינה, כמו תשלומי שכר ומסים ותפעול, שעלולים להביא שיתוק של פעילות הממשלה.

כך, מנה רוטנברג את הוצאות מערכת הביטחון במלחמה, אבל גם את שכר המורים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, שמתוקצב בחוסר דרך קבע, ושעבר בעלות של 1.4 מיליארד שקל בדצמבר, תקציב לרכש חיסונים בסך 140 מיליון שקל, תגמולים לנפגעי פעולות איבה במיליארד וחצי שקל ועוד.

"בנסיבות אלה, השאלה אינה צריכה להיות מופנית לגורמי החשב הכללי, הפועלים לצמצום נזק ודאי -מניעת הלנת שכר, צמצום חשיפת המדינה לתביעות בגין הפרת התחייבויות משפטיות מחייבות ומניעת פגיעה חמורה באזרחים - אלא לגורמים היוצרים מציאות זו, לרבות ועדת הכספים. מדובר בבחירה מקצועית בין נזק מיידי ודאי ובין סיכון מנוהל, בחירה המוכרת וידועה לגורמים המשפטיים, הכלכליים והפרלמנטריים", ציין רוטנברג.

רוטנברג היה הראשון להגיב בפומבי, אבל הסוגיה חונה גם אצל האגף השכן - אגף תקציבים, שבו דווקא התגאו לאורך השנים ביכולת לעקוף עיכובים פוליטיים בוועדה ולהוביל להעברת כספים. הדבר נעוץ במידה מסוימת במתח שבין הפוליטיקאים ובין גורמי המקצוע - כשיושבי הראש של הוועדה או קבוצת חברי כנסת מטילים וטו כנגד העברת כספים על פי חוק, עד להעברת תקציבים אחרים, פוליטיים, כרצונם. אבל הבעיה נעוצה גם באופן עבודת המשרד והתכנון התקציבי. היא נעוצה בפער שבין התקציב שנכתב בחוק ובין "התקציב על שינויו", פער שכלכלנים מעריכים בכ-20%.

הסיבות לכך מגוונות. חלקן ענייניות, כמו תשלומי שכר שמעדיפים בממשלה לשלם למשרד הרלוונטי לפי הביצוע בפועל, ולא את הסכום כולו מראש. ואולם, אם מגיעים, כמו במקרה שנדון בבג"ץ, לפער של מיליארד שקלים - עולות שאלות לא רק לגבי הנכונות לשלם בדיעבד בלי לחכות לאישור הכנסת, אלא גם לגבי אופן התכנון.

סיבות אחרות נוגעות בשמירת כוחו של משרד האוצר ובפרט אגף תקציבים, מול משרדי הממשלה שנאלצים לבקש מפעם לפעם מהאגף את הסכומים שהובטחו ומכרסם בעצמאותם, כשחלק גדול מסכומי התקציב לא מופיע בספר התקציב אלא ב"סיכומים תקציביים".

הבעיה המבנית: שיטת הסיכומים התקציביים

בשנים האחרונות התבסס נוהג שלפיו נוסף על ספר התקציב בין משרדי הממשלה המקצועיים ובין אגף תקציבים נחתם סיכום תקציבי - מסמך של כמה עמודים שבו מותנים סכומים מסוימים בביצוע רפורמות מסוימות. לא מדובר בהתחייבויות כספיות רשמיות, ובמשרד האוצר סירבו בעבר לחשוף אותן לציבור, משום שמדובר בנייר עבודה פנימי. אלא שמדובר במעין תקציב צל לספר התקציב, המהווה גם את המקור שלפיו נעשות העברות תקציביות שונות במהלך השנה.

הסיכומים התקציביים הם כלי יעיל - אפשר לנקוב בסכומים גבוהים בהרבה מאלו שנכתבים בספר התקציב, מתוך ניהול סיכונים ביחס ליכולת המשרד המקצועי לבצע בפועל את התקציבים שהובטחו. הדבר מורגש בתחום התשתיות למשל, כשמשרד התחבורה מקבל לכאורה עשרות מיליארדי שקלים בסיכומים תקציביים, אבל אינו מצליח לבצע את כלל הפרויקטים.

המקורות התקציביים לגישור בין התקציב המתוכנן לזה שמבוצע רבים, וכוללים עודפים משנה קודמת, תקציבי רזרבות במשרדים ו"משחק" בין סעיפי תוכניות, שלא תמיד מחייב את אישור ועדת הכספים.

כל אלו נתונים בידי האגף, עד שבסוף השנה הפערים יכולים להצטמצם, ומדי שנה בדצמבר חלה קפיצה של עשרות אחוזים בביצוע המזומן של משרדי הממשלה. לכן, כשאלו הפרקטיקות הנהוגות, העברת תקציבי עתק לשכר בלי לחכות לאישור ועדת הכספים של הכנסת היא רק עוד אחת כזו, ותפוח האדמה הלוהט הזה מונח לפתחם של הבכירים החדשים שמונו במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר ומיכל עבאדי בויאנג'ו.

עוד כתבות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה