שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס ועמית גל, הממונה על שוק ההון / איור: גיל ג'יבלי
ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה היום (ה') את עתירתו של שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס, נגד החלטתו של עמית גל, הממונה על שוק ההון, מנובמבר 2024 לחייב את גולדברג להזרים 71 מיליון שקל לכיסוי הגרעון התקציבי בחברת הגמל הקורסת ולהשלמת ההון העצמי שלה.
● בג"ץ למשרד האוצר: גבשו פתרון זמני לחוסכי סלייס שכספם אבד
● תביעה נוספת בסלייס: המנהל המורשה תובע 100 מיליון שקל ממארגני קרנות אדומות
השופטת עינת אבמן-מולר דחתה את טענת גולדברג כי גל מצוי בניגוד עניינים לנוכח הביקורת הציבורית שהוטחה בו לגבי מחדליה, כביכול, של רשות שוק ההון במניעת הפרשה של סלייס. "גם אם נשמעה ביקורת ציבורית כלפי הממונה, אין הדבר מקים חשש במידת ההסתברות הנדרשת שהחלטתו למימוש ההתחייבות תושפע משיקולים זרים, ואין בכך כדי לשלול ממנו את האפשרות לבצע את תפקידו ולפעול על פי הסמכויות המוקנות לו", כתבה.
ביהמ"ש קבע גם כי לגל הייתה סמכות לחייב את גולדברג להבטיח את יציבותה הכלכלית של סלייס, וזאת כחלק מהיתר השליטה שקיבל. בהתייחסה לטענת גולדברג, כי גל דרש ממנו בפועל להעמיד ערבות בלתי מוגבלת לחובות החברה, קבעה השופטת, כי "אין המדובר בערבות לחובות החברה, כפי שנטען (גם אם בפועל ישנה חפיפה), אלא בהתחייבות שנועדה להבטיח, במישור המנהלי, שההון העצמי של החברה המנהלת לא יפחת מהשיעור המזערי הנדרש על פי הוראות הדין המפורשות".
"יש לדחות את הטענה 'בשתי ידיים'"
ביהמ"ש עמד על כך שפרשנות גולדברג לכתב ההתחייבות שעליו חתם כחלק מקבלת היתר השליטה ב-2013 אינה עולה בקנה אחד עם לשונו וכי לאורך שנים נהנה גולדברג מההיתר ולא העלה טענות נגדו. בהקשר זה, ביהמ"ש התייחס לטענת גולדברג, כי לא העלה בעבר טענות נגד כתב ההתחייבות כי הפרשנות שהעניקה לו רשות שוק ההון לא התבררה עד לדרישת גל כי יזרים הון. השופטת אבמן-מולר ציינה כי יש לדחות את הטענה "בשתי ידיים".
עוד נדחו טענות גולדברג, ולפיהן מימוש כתב ההתחייבות יכול להיעשות רק באופן חד-פעמי ומוגבל למיליוני שקלים בודדים. "כל מטרתה של ההתחייבות היא לוודא שהחברה עומדת בתקנות הון עצמי ושומרת על יציבות פיננסית, ופרשנותו של העותר (גולדברג - ע"ג) לכתב ההתחייבות חוטאת למטרה זו".
פסק הדין אף מקבל את עמדת גל, ולפיה הוא היה רשאי להסתמך בדרישתו מגולדברג על טיוטת דו"ח כספי לגבי מצבה של סלייס. ביהמ"ש קבע, כי אמנם הדרישה אמורה להתבסס על דו"ח מבוקר, אך במקרה זה לא ניתן היה להשלים דו"ח כזה לנוכח הליקויים שהתגלו בסלייס, והחלטת הממונה התבססה על נתונים מספקים ואמינים. השופטת אף ציינה, כי סלייס וגולדברג שהכווין את פעילותה הם שיצרו את התנאים שלא איפשרו ואינם מאפשרים את השלמת הדו"ח המבוקר.
נדחתה גם טענת גולדברג, כי השליטה אינה מצויה בידו לאחר מינוי המנהל המורשה של סלייס, רו"ח אפי סנדרוב. ביהמ"ש קבע, כי דרישת ההזרמה של ההון מתייחסת לתקופה ב-2023, בה שלט גולדברג בסלייס לפי כל הגדרה. גולדברג חוייב בתשלום הוצאות בהיקף כולל של 90 אלף שקל.
"דרישה קיצונית וחריגה"
בדרישה שהעביר לגולדברג בנובמבר 2024 כתב גל, כי "בבדיקות התגלו פגמים משמעותיים בניהול החברה בשליטתו של מר גולדברג, ובכללם ליקויים חמורים בניהול כספי העמיתים. עיקר הכשלים אשר הובילו לגירעון בהון העצמי של החברה נבעו מהתממשותם של סיכונים תפעוליים, כתוצאה מהתנהלות לא נאותה בלשון המעטה, שאינה בהתאם להוראות הרגולציה וסטנדרטים מקובלים, של מנכל החברה מר אסף גולדברג ושל נושאי משרה נוספים, והכל תחת אחריותו של בעל השליטה".
גולדברג עתר לביהמ"ש נגד הדרישה וטען כי ההתחייבות שעליה חתם להשלמת ההון העצמי נועדה להיות מוגבלת למיליוני שקלים בודדים ולצרכים תפעוליים בלבד. "העותר (גולדברג - ע'ג') חתם על 'זבוב' והממונה הפך אותו ל'פיל'", נכתב בעתירה.
בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בביהמ"ש, כינתה עו"ד הלה פלג ממשרד אגמון, המייצגת את גולדברג, את דרישת גל להזרמת הכספים "קיצונית" ו"חריגה". עוד הסבירה, כי "אין לרשות סמכות להטיל חיוב כספי ללא הסמכה בדין, פשוט כך, אין כאן דין שמסמיך".
עו"ד ליאב וינבאום מהפרקליטות, המייצג את רשות שוק ההון, השיב כי "אפשר לחייב בעל שליטה מהסיבה כי ברגע שאתה רוצה לנהל כסף של אחרים אתה לוקח אותם איתך לאיזשהו מסע שהם ששמים אצלך את הכסף, אתה מנהל את הכסף הזה, לא בשביל להבטיח את החובות האלה, אלא להבטיח את רציפות מתן השירותים".
עו"ד ברק טל ממשרד ארנון, תדמור-לוי, המייצג את המנהל המורשה של סלייס, אמר בדיון כי "העותר בחר לחתום על כתב התחייבות. כתב ההתחייבות הוא גם מסמך חוזי שבין העותר לבין הממונה הבחירה של העותר לחתום על כתב התחייבות קמה כמניעות לטענה כנגד כתב ההתחייבות כעת".
"הונאה חסרת תקדים בשוק ההון הישראלי"
בפרשת סלייס איבדו כ-7,000 חוסכים לפנסיה סכומים בהיקף מצטבר של כ-850 מיליון שקל אחרי שהשקיעו אותם בקופות גמל בניהול אישי (IRA) של סלייס. מאות המיליונים הועברו על ידי סוכני ביטוח ומארגני "קרנות אדומות" לחו"ל - ונעלמו. כ-144 מיליון שקל הושבו לחוסכים כהלוואות שניתנו להם כנגד השקעתם.
בדצמבר 2025 הגיש סנדרוב תביעה בסך 950 מיליון שקל נגד גולדברג ונושאי המשרה שכיהנו בחברה בגין אחריותם לפרשה שאותה הגדיר סנדרוב כ"הונאה חסרת תקדים בשוק ההון הישראלי". על הנתבעים נמנים גם שני בניו של גולדברג ושותפיו לאחזקות בסלייס - אסף, שכיהן כמנכ"ל, ושי, ששימש כדירקטור.
באי כוחו של שמעון גולדברג מסרו: "על פניו פסק הדין כולל קביעות שגויות. אנו למדים אותו ונשקול את צעדנו בהתאם".
מלובי 99, שהצטרף ביחד עם עשרות עמיתי סלייס להליך, נמסר: "אנו מברכים על פסק הדין. גולדברג יאלץ להזרים לחברה את הסכום הנדרש לצורך המשך תפקוד החברה ואיתור הכספים האבודים של הלקוחות שאיבדו את חסכונותיהם. אין סיבה שבעל השליטה יתחמק מאחריות".