בג"ץ למשרד האוצר: גבשו פתרון זמני לחוסכי סלייס

בג"ץ הורה הערב (ד') לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ולממונה על שוק ההון, עמית גל, להגיש לו עדכון לגבי מתן מענה זמני לעמיתי סלייס שכספם אבד. זאת, עד להשלמת הפעולות להשבת מלוא הכספים, "שלבטח יארכו עוד זמן רב"

השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז וגילה כנפי-שטייניץ קבעו כי המדינה תעדכן בנושא בתוך 45 יום לאחר שביהמ"ש הכלכלי בת"א יאשר את תוכנית ההסדר בסלייס - אישור שהתקבל עד כה באופן ראשוני בלבד כשהצדדים עדיין ממתינים לאישור הסופי. החלטת בג"ץ ניתנה בעתירה הדורשת מסמוטריץ' להעמיד ערבות מדינה לטובת עמיתי סלייס, אשר כספם נעלם.

● תביעה נוספת בסלייס: המנהל המורשה תובע 100 מיליון שקל ממארגני קרנות אדומות
● חברה שכנעה חוסכים למשוך את הפנסיה מוקדם - ותשלם קנס של 2.3 מיליון שקל

בדיון שנערך בבג"ץ הבוקר העלתה השופטת ברק-ארז את האפשרות כי שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, סיגל יעקבי, המפקחת על ההליך בסלייס, תחליט לגבי פתרון זמני שיאפשר להקצות חלק מהכספים שאותרו עד כה לחוסכים הזקוקים לכך "בתקופת הביניים", עד להשבת יתרת הכספים. "נדמה לי שאת זה אפשר לפתור על כמה מסמכים מתאימים, שהם יודעים שהכספים זה חלק מהחשבון ולאו דווקא שהתשלומים ישקפו את סכום הפנסיה, הוא סכום יותר נמוך שהוא מינימום ראשוני, אפשר לחשוב על הרבה מאוד דברים", אמרה .

ברק-ארז הוסיפה, כי הסוגיה אמנם מורכבת אבל "זה שלאנשים אין מה לאכול בתקופות הביניים זה גם מורכב". לצד זאת, השופטת הדגישה לגבי הדרישה לערבות מדינה כי "בסוף זה מגיע לתקציב הציבורי".

איך פעלה המדינה לאחר קריסת הבנק למסחר?

השופטת גילה כנפי-שטייניץ עימתה את נציג המדינה, עו"ד יונתן ברמן, עם טענת העותרים כי המדינה העניקה בעבר ערבות סביב קריסת הבנק למסחר. ברמן השיב כי יש הבדל בין המקרים, וכי המכשיר שעליו מדובר בסלייס (קופת הגמל בניהול אישי - ע'ג') "הוא בסיכון גבוה". השופטת העירה בהקשר זה, כי "חלק מהאנשים לא ידעו שהכספים שלהם הועברו".

עו"ד ברק טל ממשרד ארנון, תדמור-לוי, המייצג את המנהל המורשה של סלייס, רו"ח אפי סנדרוב, אמר בדיון כי תוך "חודשיים שלושה" ניתן יהיה לעדכן את העמיתים אילו סכומים צפוי כל אחד מהם לקבל בחזרה בעקבות המהלכים להשבת הכספים שאבדו. עם זאת, במענה לשאלתה של השופטת ברק-ארז סירב טל להתחייב כי באותו מועד ניתן יהיה לעדכן את כל אחד מהעמיתים כמה יקבל "בתקופת הביניים", עד להחזר המלא של הכספים.

העתירה הוגשה ע"י עמותת לובי 99 ויותר מ-60 עמיתים בסלייס באמצעות עורכות הדין ד"ר עינת סולניק וליהי יעקובי מלובי 99 וליעד סטרולוב מהקליניקה לזכויות ניצולי שואה באוניברסיטת ת"א. בעתירה נכתב, כי העמיתים "חסכו כל חייהם, כפי שהמדינה עודדה ואף חייבה אותם, וכל חטאם שנפלו קורבן לפרשת ההונאה חסרת התקדים, שלא באשמתם, מרצונם או בידיעתם". עוד נכתב, כי "זמנם של עמיתים אלה אוזל. הם לא יכולים להמתין עד שהמנהל המורשה שמונה לחברת סלייס ישלים את מלאכתו - מלאכה, שכלל לא ברור אם תושלם עם השבה מלאה של הכספים שנעלמו וממילא תימשך שנים ארוכות. עבורם, ערבות מדינה היא החלופה היחידה שיש בכוחה לסייע".

סמוטריץ' הבהיר בתגובתו לעתירה כי הוא מתנגד "בעת הזו" להעמדת ערבות מדינה וכי ההתנגדות היא על דעתם של גורמי המקצוע במשרד האוצר וברשות שוק ההון. לדברי השר, הפעילות שמוביל סנדרוב להשבת הכספים צפויה "להתגבר בעתיד", וכי בהמשך ניתן יהיה לבחון את השימוש ב"כלים נוספים ככל שיידרש, בהתאם לנסיבות המשתנות".

שר האוצר הפנה בתגובתו להלוואה בסך 20 מיליון שקל שהעמידה המדינה במאי 2025 לצורך מימון הפעולות שמוביל המנהל המורשה לאיתור והשבת הכספים. עוד ציין סמוטריץ' את דרישתו של הממונה על שוק ההון, עמית גל, מבעל השליטה בסלייס, שמעון גולדברג, להפקיד 71 מיליון שקל לצורך השלמת ההון העצמי בחברה. גולדברג הגיש עתירה מנהלית נגד הדרישה, ודיון בה צפוי להתקיים ביום ראשון הקרוב בביהמ"ש המחוזי בירושלים.

בדיון שנערך בכנסת לפני כשנה אמר סמוטריץ': "אי אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו - לרצות לנהל את הכספים בעצמך ולקחת סיכונים, ואז כשהסיכון מתממש, לבוא למדינה בטענות, ולהגיד, רגע שהמדינה תערוב לי. בעיניי לא חינוכי, לא נכון וגם לא צודק. בסוף מה זה המדינה? המדינה זה הכסף של כולנו".

סמוטריץ' הוסיף: "מי שלקח על עצמו את הסיכון, גם יישא בתוצאות שלו. לא מקובל עליי שאנשים לוקחים סיכון ובאים למדינה שתישא בתוצאות הסיכון שכשהוא מתממש. ליבי באמת יוצא אליהם וזו טרגדיה. המדינה לא אמורה לפצות. אני צריך לקחת כסף מהכיס של אזרחי ישראל, ולתת אותו לאנשים שהחליטו מראש - בידיעה, הם חתמו על זה. מי שלוקח את הכסף שלו לקרן בניהול עצמי, להשקעה במכשירים חלופיים, להשקעות אלטרנטיביות, ידע שהוא עושה את זה, הוא לקח סיכון. מה פתאום שאני אקבל עכשיו את הסיכון שלו"?