אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים
הרכישה של חברת צים בידי ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד ב-4.2 מיליארד דולר, עוררה עניין רב גם בגרמניה ביממה האחרונה, לצד מסחר תנודתי במניית החברה. זאת בצל דיווחים על "עסקה רגישה" בשל ההחזקות הקטאריות והסעודיות בהפג-לויד ותהיות אם העסקה תצא לפועל, לאור האישורים המורכבים הנדרשים לכך.
● ניתוח | מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה
● הרוכשת של צים הרחיקה עצמה בעבר מ"כל קשר עם התנחלויות ישראליות"
● עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים
התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית. "מדוע המשקיעים לא אוהבים את הרכישה של צים?", תהו כלי התקשורת בגרמניה, אחרי שמניית הפג-לויד ירדה ביותר מ-8% ביום המסחר הראשון שאחרי ההודעה (יום ב'). ביום ג' התאוששה המניה חלקית, אך המסחר בה עדיין תנודתי.
אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה. מנכ"ל הפג-לויד, רולף האבן יאנסן, התייצב ביום שני בערב למסיבת עיתונאים בה הבהיר כי הוא צופה סינרגיות של 300-500 מיליון דולר מהעסקה, בעיקר בהקשר של network (קווי התובלה השונים) ורכש, ואמר כי ישנה השלמה בין החברות שלרוב לא היו ממוקדות באותם שווקים.
הפג-לויד, חברת הספנות החמישית בגודלה בעולם, נסחרת בבורסת פרנקפורט בשווי של כ-20 מיליארד אירו, ומחזיקה לפי הערכות בכ-7.4% מנתח שוק התובלה הימית העולמי, כאשר לאחר רכישת צים יגדל חלקה לכ-9% מהשוק. כתב ה"בילד" דיווח על הרכישה כ"מגה-עסקה בים הפתוח".
הפג-לויד עצמה נוסדה ב-1970, כמיזוג של שתי חברות גרמניות ותיקות ששורשיהן במאה ה-19. נכון להיום, שני המשקיעים הגדולים ביותר בה הם קרן השקעות לוגיסטית שוויצרית (30%) וחברת ספנות צ'יליאנית (30%). בשנים 2016-2017, דרך שורת מיזוגים עם חברות ספנות מקטאר וסעודיה עלו קרנות ההשקעה של מדינות אלה להחזקות של 12.3% ו-10.2% מהמניות בהתאמה. מדינת המבורג מחזיקה ב-13.9% מההון, ובידי הציבור פחות מ-4%.
המנכ"ל יאנסן הבהיר במסיבת העתונאים כי תוקם חברת "צים חדשה", בבעלות קרן פימי הישראלית, שתהיה אחראית על הנתיבים לישראל וממנה, ובשאיפה "מניית הזהב" של הממשלה הישראלית תועבר רק אליה, ולא לכלל הפעילות הגלובלית.
אישורי תחרות וממשלות
"מדובר בעסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים", כתב ערוץ השידור הציבורי ARD אחרי ההכרזה על העסקה. "לממשלה הישראלית יש 'מניית זהב', מה שאומר שלא רק הגופים הרגילים כמו רשות התחרות צריכים לאשר את המהלך, אלא גם הממשלה עצמה", הסביר העיתון FAZ.
בנוסף, העסקה צריכה לקבל את אישור רשות התחרות האירופית, שתבדוק אם החברה הגרמנית לא תהיה בעלת כוח עודף בשוק התובלה הימית.
כמו חברות ספנות אחרות, ו-MAERSK בראשן, גם הפג-לויד התנערה בקיץ האחרון מהתנחלויות ומעסקים ישראלים הפעילים מעבר לקו הירוק. היא הודיעה כי היא מחויבת שלא לפעול מול רשימה שנויה במחלוקת של 138 עסקים ישראלים, כולל כל הבנקים וחברות תשתיות ישראליות. פיצולה המתוכנן של צים והשארת החלק הישראלי בידי פימי, נועדה לטפל גם בכאב הראש הזה עבור הגרמנים.
לפי הדיווחים, העסקה (3.4 מיליארד אירו בסך הכול) תמומן ב-1.3 מיליארד אירו מקופת הפג-לויד, ועוד 2.1 מיליארד אירו בהלוואות. החברה המאוחדת תפעיל כ-400 ספינות.