תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס
מחיר הפחם העולמי עלה ל-137 דולר לטון - עלייה של 17% בהשוואה לערב המלחמה וב-28% מתחילת השנה, על רקע העלייה הכללית במחירי מקורות האנרגיה בעקבות המלחמה עם איראן וסגירת מיצרי הורמוז. זאת דווקא כאשר השימוש בפחם כנראה מזנק על רקע כיבוי יזום של מאגרי "לוויתן" ו"כריש" כדי למנוע פגיעה בהם. גם מחיר הסולר, דלק החירום של ישראל, בעלייה משמעותית. כל אלה ילחצו את חשבון החשמל כלפי מעלה, אך השקל החזק ביחס לדולר ימתן אותו.
● ההערכות: היכונו לעלייה חדה במחיר הבנזין בישראל באפריל
● האנליסט שמגלה: זה תסריט האימה שחוששים ממנו בשווקים
● כשהנפט בדרך ל-100 דולר, כל העולם מרגיש את גלי ההדף מהמתקפה באיראן
המלחמה באיראן הביאה ל"גלי הדף" ניכרים ברחבי העולם, כולל עלייה דרמטית במחירי הנפט לסביבות ה-100 דולר לחבית נפט ברנט. גם מחיר הגז מזנק בעשרות אחוזים - זאת בשל סגירת מיצרי הורמוז, דרכם עוברים 20% מתפוקת הנפט והגז בעולם, ופגיעה בתשתיות הפקת נפט וגז במפרץ הפרסי, לרבות הפסקה מלאה של יצוא הגז על-ידי קטר, אחת הספקיות הגדולות בעולם של גז טבעי נוזלי (LNG). עקב כך, הביקוש למקורות אנרגיה נוספים עולה, וכך גם הפחם המסורתי מזנק: ב-17% מתחילת המלחמה, וב-28% מתחילת השנה.
במהלך מלחמת 12 הימים ("עם כלביא") ביוני 2025, שיעור השימוש בפחם זינק דרמטית: מ-6% עד 7% בלבד מכלל צריכת החשמל בימים שלפני המלחמה, ל-14% עד 31% במהלך המלחמה, כשרוב הימים בה היו קרובים יותר לקצה העליון של טווח זה, עם לפחות רבע מייצור החשמל שמגיע מפחם. זאת משום שעם השבתת חלק ממאגרי הגז כדי להימנע מפגיעה בהם בידי איראן, רשת החשמל של ישראל עברה לשימוש נרחב בפחם, ובשעות השיא כשזה לא הספיק - גם בסולר.
מערכת "נגה", המתעדת את ייצור החשמל לפי מקורות, הושבתה במהלך יום שבת, עם פתיחת המערכה והשבתת מאגרי הגז שנית. כך שנכון להיום לא ניתן לדעת בכמה פחם משתמשים בייצור החשמל. עם זאת, לאור הנתונים מהמערכה הקודמת, ניתן להניח כי מדובר בשיעורים דומים, וכעת - בניגוד למערכה ההיא - המחירים מזנקים משמעותית.
גם הזמן שבו נשתמש בצורה אינטנסיבית בתחנות הכוח הפחמיות כנראה יהיה גבוה יותר, שכן ארה"ב כבר הצהירה כי פניה למערכה של ארבעה שבועות לפחות, לעומת פחות משבועיים ביוני 2025. מהצד השני, מאז קיבולת האנרגיה הסולארית של ישראל עלתה במעט, ומרץ נחשב לחודש נוח יחסית לאנרגיות מתחדשות, שכן השמש זורחת, אך אין חום כבד בקיץ שדורש צריכת חשמל ניכרת.
"ישראל הולכת לשלם ביוקר"
על-פי אופיר פאר, לוביסט משאבי טבע ואנרגיה בארגון לובי 99, "המלחמה מקפיצה בעשרות אחוזים את מחירי הגז הנוזלי, הפחם והסולר, וישראל - שבשגרה מפיקה את כל הגז שהיא צורכת בעצמה, ושיש בה שפע של שמש - הולכת לשלם ביוקר. שתיים משלוש האסדות מושבתות בשל הסיכון הביטחוני, באופן טבעי, ואפילו באירופה המעוננת מפיקים יותר חשמל סולארי מבישראל".
לדבריו, "זו תזכורת לעובדה שהתלות של משק החשמל בגז טבעי תעלה לנו הון - בייחוד כאשר לאחרונה משרד האנרגיה נתן היתר יצוא לכמות עצומה של גז למצרים, מה שיוביל לאיבוד העצמאות האנרגטית כבר באמצע העשור הבא. המציאות עליה התרענו בשנים האחרונות מתרחשת מול עינינו, בפעם השנייה בתוך שמונה חודשים. חייבים להבטיח את העצמאות האנרגטית של מדינת ישראל על-ידי שמירת עתודות גז מספקות ופיתוח מואץ של אנרגיות מתחדשות".
בנוסף לכך שמדובר במקור חשמל מזהם, הוא גם יקר יותר מהגז הטבעי הזול יחסית שאנחנו נהנים ממנו בשגרה. אך כמה זה ישפיע על חשבון החשמל? ברשות החשמל פרסמו עם החלטת תעריף החשמל האחרונה מדריך שמאפשר לחזות בקירוב את השינוי הצפוי במחיר החשמל. העלייה במחיר הפחם לבדו צפויה להעלות את תעריף החשמל בפחות מאחוז, אך התחזקות השקל ביחס לדולר בהשוואה לתעריף הקודם צפויה להוריד את התעריף אפילו יותר.
אולם יש לכך מספר הסתייגויות: קודם כול, המחיר שיתעדכן ביולי יחושב כממוצע של החודשים מרץ אפריל ומאי, וקשה לדעת מה יתפתח עד אז. מעבר לכך, ההשפעה המתונה של מחיר הפחם נשענת על השיעור הנמוך של השימוש בו בימים כתיקונם. אך כשהכמות גדלה פי כמה, ברשות החשמל הכינו "רצועה" שרק אם עוברים אותה - חברת החשמל תפוצה על חשבון תעריף החשמל. נכון להיום, היא עומדת על פער של 750 מיליון שקל בחצי שנה. אם המערכה תימשך, והפחם היקר יצטבר לכדי עלות שתעלה על רף זה - מחיר החשמל עלול לעלות בכל זאת.