מלחמת האנרגיה בין איראן, ישראל ומדינות המפרץ כבר משפיעה על השווקים הגלובליים. מחיר חבית נפט מסוג ברנט זינק ל־93 דולר, בעוד מחירי הגז באירופה רושמים עליות של עשרות אחוזים. כעת, גלי ההדף מתחילים להכות בצרכנים: בארה"ב נרשם זינוק של כ־15% במחירי הדלק, ובישראל צפויות התייקרויות דומות כבר בחודש הבא, כנגזרת באיחור של ההתפתחויות בשטח.
● תשואה של מעל 400% בחמש שנים: בימים של קפיצה בנפט כדאי להכיר את המדד הזה
● נתון בשבוע | "בן ערובה של האיראנים": לאן הולכים מחירי הנפט ואיך זה ישפיע לנו על הכיס
זאת ועוד - עלויות השינוע הימי, וביתר שאת השינוע האווירי, צפויות לעלות משמעותית עקב נסיקת מחירי הדלק הסילוני והמזוט. במקביל, תשומות חקלאיות קריטיות כמו דשן חנקתי כבר רושמות עליות מחירים חדות. ברקע, המערכה הצבאית עולה מדרגה: התקיפה הישראלית בלילה שבין שבת לראשון נגד מתקני נפט ואחסון דלק באיראן הובילה לשיבושים קשים באספקה בטהרן, אך המחיר הכלכלי העולמי נגזר מחסימת מצרי הורמוז - עורק חיים שדרכו עוברים כ־20% מאספקת הנפט והגז העולמית.
מבט על הגרפים חושף את עוצמת הטלטלה: בתחילת השנה נסחר הברנט סביב רמת ה־60 דולר לחבית. עם התגברות המתיחות האזורית טיפס המחיר לאזור ה־70 דולר, אולם מאז פרוץ המלחמה נרשמה ריצה אל הנכס, וכעת, עם פתיחת שבוע המסחר, הוא ניצב על 92.7 דולר. גם ה־WTI האמריקאי, הנחשב בדרך כלל לזול יותר, כבר חצה את רף ה־90 דולר.
נפט מזנק, התובלה מתייקרת
הזינוק במחירי הנפט אינו נותר בזירה הפיננסית בלבד, והוא מתגלגל במהירות אל משאבות הדלק. בארה"ב, מחיר הגלון לצרכן כבר נסק מרמה של כ־3 דולרים לכ־3.45 דולרים - זינוק של כ־15%. מעבר לנטל הכלכלי, מדובר באירוע בעל רגישות פוליטית: מחיר הדלק, לצד מחירי המזון, הוא המרכיב המשמעותי ביותר בעיצוב תפיסת האינפלציה של האזרח האמריקאי. גם בישראל צפוי עדכון מחירים כלפי מעלה, אולם הוא יורגש רק בתחילת החודש הבא.
אולם הנהגים אינם היחידים בקו האש. הסחר העולמי, הרגיש במיוחד לעלויות האנרגיה, כבר מגיב לטלטלה. לפי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, "על כל עלייה של 10% במחירי הנפט, נרשמת התייקרות של כ-1% עד 4% בעלויות התובלה הימית". בהתחשב בכך שמחיר הנפט השלים זינוק של 32% מאז פרוץ המערכה, ההשפעה על מחירי השינוע הימי צפויה להיות דרמטית ולהתגלגל בסוף למחירי המוצרים על המדפים.
הפגיעה הקשה ביותר נרשמת בגזרת השינוע האווירי. נתוני סוכנות האנרגיה ארגוס מדיה מצביעים על כך שמחיר דלק המטוסים זינק מרמה של כ־2.5 דולרים לגלון ערב המלחמה לכ־3.9 דולרים כעת - עליה של כ־55%. עבור חברות התעופה, שעלויות הדלק מהוות בין רבע לשליש מהוצאותיהן התפעוליות, מדובר במכה אנושה לרווחיות. מנכ"ל יונייטד איירליינס, סקוט קירבי, כבר הבהיר בראיון ל־CNBC כי ההשפעה על מחירי כרטיסי הטיסה תהיה "מהירה ומשמעותית", וכי התוצאות הכספיות של החברות לרבעונים הראשון והשני של השנה צפויות לספוג פגיעה קשה.
בישראל צפויים להרגיש את העלייה באיחור
מחירי הדלק בישראל אמנם מפוקחים, אך הם צמודים למחירי הדלק באזור הים התיכון. אלו רשמו זינוק בשבוע האחרון בעקבות המלחמה והנסיקה במחירי הנפט, אך השפעתם על הכיס הישראלי טרם התגבשה סופית. הסיבה לכך היא מנגנון העדכון החודשי: המחיר בתחנות נקבע על פי ממוצע המחירים ושער החליפין בחמשת ימי המסחר האחרונים של כל חודש.
המשמעות היא "פיגור" מובנה: המחירים הנוכחיים משקפים את המצב בסוף פברואר, ערב פרוץ המלחמה. רק בסוף חודש מרץ ייקבע המחיר לחודש אפריל, כך שגם אם הלחימה תסתיים בקרוב והמחירים בעולם יירדו, הצרכן הישראלי ימשיך לשלם מחיר גבוה לאורך כל החודש הבא.
מה שעשוי למתן את הבשורה הוא חוזקו של השקל. עם זאת, מכיוון שבסוף פברואר שער החליפין כבר עמד על רמה נמוכה של כ-3.1 שקלים לדולר (בדומה למצב הנוכחי), הרי שאלא אם נראה התחזקות דרמטית ונוספת של המטבע המקומי עד סוף החודש, השקל לא צפוי לספק "הגנה" מפני התייקרות הדלק בתחנות.
ממיצרי הורמוז ועד למדפי הסופר
הדרמה בשווקים אינה מסתכמת רק במחיר החבית, אלא בשיבוש של שרשראות האספקה. מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מסביר כי "הסיפור המרכזי הוא שיבושי האספקה בנפט ובגז; מיצרי הורמוז סגורים ויכולות האחסון של מדינות המפרץ קרובות למיצוי. קטאר כבר עצרה את ההפקה, ועצירות נוספות יפגעו בהיצע גם בטווח הארוך יותר. זה מוביל לזינוק במחירי השילוח האווירי, שבתורו מעלה בחדות את ציפיות האינפלציה בעולם, בדגש על אירופה. כרגע, השאלה העיקרית היא כמה זמן זה ייקח, וכמה ייפגעו שרשראות האספקה".
גלי ההדף מגיעים גם למקומות פחות צפויים, כמו תעשיית הדשנים. מוצרים המופקים מגז, דוגמת אוראה לדשנים חנקתיים - תחום בו קטאר היא שחקנית מפתח - רושמים התייקרויות. פרופ' יהושע קרסנה, לשעבר בכיר באחד מארגוני המודיעין ומנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין, מדגיש את תזמון המשבר: "עונת הזריעה בהמיספרה הצפונית נמצאת בעיצומה. בעוד חודשיים היא תחל בהודו. זה עלול להזניק את מחירי המזון העולמיים ולפגוע אנושות במדינות עניות התלויות ביבוא דשנים". עם זאת, בישראל, המייצרת ומייצאת דשנים באופן מקומי, ההשפעה צפויה להיות מתונה יותר.
במקביל, המערכה הצבאית הישירה נמשכת. צה"ל אישר כי תקף מספר מאגרי דלק בטהרן ששימשו את כוחות הביטחון של המשטר האיראני. על פי הודעת הצבא, מתקנים אלו מהווים תשתית קריטית להפעלת המערכים הצבאיים והעברת דלק לגופים מבצעיים. התקיפה, המוגדרת כ"נדבך נוסף בפגיעה בתשתיות המשטר", חלחלה גם למרחב האזרחי: דיווחים מאיראן מצביעים על עצירה זמנית בחלוקת הדלק בתחנות באזור הבירה. מנגד, גם תשתיות האנרגיה של ישראל על הכוונת. האיראנים והמיליציות שבחסותם הגבירו בימים האחרונים את ניסיונות הפגיעה בבתי הזיקוק בחיפה (בז"ן), אולם נכון לעכשיו, לא ידוע על פגיעות בבזן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
