אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס
רגע היסטורי: גוגל הודיעה כעת (ד') על ההשלמה הסופית של הרכישה הגדולה ביותר בישראל, והרכישה הגדולה ביותר של חברת סטארט-אפ אי-פעם, בסכום של 32 מיליארד דולר (99 מיליארד שקל).
שנה של המתנה שכללה חוסר ודאות לגבי האפשרות שעסקת הענק לא תאושר על-ידי רשויות ההגבלים בארה"ב ובאירופה הסתיימה היום, כאשר הוסרו כל המכשולים ליציאתה לפועל - כשנה לאחר שהוכרזה עקרונית על-ידי החברות ב-18 במרץ בשנה שעברה.
אמש (ג') חגגה וויז את העסקה באירוע מיוחד לעובדיה שנערך בלאס וגאס, ואף הקרינה במשך הלילה על גבי אולם הכנסים The Sphere הכדורי אנימציה ממותגת החוגגת את יומה האחרון כחברה עצמאית.
● "אסף רפפורט איחר לפגישה הראשונה ב-45 דקות": המשקיע הראשון בוויז נזכר ברגע שבו הכול התחיל
● 13 קומות: Wiz עוברת למשרדים חדשים בשרונה. כמה הם יעלו?
● כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל
● הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז
● מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק
הישג יוצא דופן
גוגל קנתה את ענקית הסייבר הישראלית-אמריקאית וויז (Wiz) ב-32 מיליארד דולר במזומן, שיעברו לחשבונות הבנק של 29 קרנות הון סיכון, לארבעת המייסדים, ל-500 העובדים בישראל ול-2,200 העובדים מחוץ לישראל.
מדובר בהישג יוצא דופן למייסדי וויז - אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק - שעזבו את החיק החמים של מיקרוסופט ב-2020, ובשיא ימי הקורונה הקימו חברה חדשה בתחום הענן הצעיר.
הניסיון הקודם שהיה להם מניהול מרכז הסייבר של מיקרוסופט בישראל, בהקמת ומכירת חברת הסייבר אדאלום קודם לכן, וההימור על תחום הענן הציבורי שקיבל תנופה בימים שלאחר הקורונה, הפך את הארבעה ואת החברה שהקימו לצוות בלתי מנוצח, כשהוא הופך למוביל קטגוריה ומושך אחריו לקוחות ענק ואת המשקיעים הגדולים ביותר שניתן להעלות על הדעת: קרנות ענק כמו אנדריסן הורוביץ, לייטספיד, סקויה ואינדקס שהימרו על החברה שוב ושוב הגם כששווייה היה גבוה למדי.
כמה משקיעים ישראלים נוספים ישלשלו מיליוני דולרים רבים לכיסם בעקבות העסקה: משקיעים מוקדמים בחברה כמו מייסדי ארמיס, יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל; משקיע הסייבר ושחקן ה-NBA לשעבר עומרי כספי; ומרב בהט, ידידתו של אסף רפפורט ומייסדת חברת דאזז שנרכשה על-ידי וויז בסופו של דבר; זאת בנוסף למשקיעים ישראלים שצפויים להרוויח דרך השקעותיהם בקרנות הון סיכון - המרכזיים שבהם הם המשקיעים בקרן סייברסטארטס (Cyberstarts), מהמשקיעות הראשונות בוויז - בהם ניר צוק, שלמה קרמר, מריוס נכט, עמיחי שולמן ומיקי בודאי.
הדרך להצלחה
עוד לפני המכירה הייתה וויז פנומן: היא הייתה לחברה הישראלית בעלת הצמיחה הגבוהה ביותר בשנים 2021-2022, שנות השגשוג של ההייטק הישראלי, ולאחר מכן הפכה לחברה הישראלית הראשונה שגייסה כמיליארד דולר בבת-אחת.
בדרך להצלחה, וויז גברה לא רק על עשרות סטארט-אפים בתחום אבטחת הענן - בהן אורקה ואקווה הישראליות שנותרו קטנות בהרבה ממנה, או לייסוורק האמריקאית שכמעט ופשטה רגל.
היא הכריעה ענקיות כמו פאלו אלטו נטוורקס - שאומנם מציעה מוצר מתחרה במסגרת המותג "פריזמה", אך לא הצליחה להכות את וויז ברכישת נתחי שוק חדשים. גם קראוד סטרייק הצעירה יותר והצומחת התקשתה להכות את וויז במגרש הבית שלה.
המרוויחים הגדולים
כאמור, מדובר באקזיט היסטורי במסגרתו צפויים ארבעת המייסדים - אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק - לשלשל לכיסם כל אחד 2.2 מיליארד דולר אחרי מס.
מאות ישראלים מתוך 500 עובדי החברה בישראל צפויים להפוך למיליונרים, כאשר כמה עשרות מהם - הבכירים והוותיקים שבהם - עשויים להכניס כל אחד מעל ל-100 מיליון דולר. הדבר עשוי להפעיל לחץ נוסף על מחירי הדיור בתל אביב, ובאזורי הביקוש בישראל, בדומה למה שאירע בישראל בשנות בועת הקורונה בין השנים 2021-2022 ולאחר הנפקת מאנדיי.
תקופת ההמתנה שהסתיימה היום הביאה להפחתה של 15% בתגמולים מהעסקה עבור העובדים והמשקיעים הישראליים בשל ירידת שער הדולר מ-3.67 שקלים ל-3.09 שקלים כיום. זו תהיה רלוונטית בעיקר לארבעת המייסדים, כ-500 העובדים הישראלים ומשקיעים ישראלים כגון קרן סייברטסארס של גילי רענן וקרן סרקה של עופר כץ והללי ברט. למשל, כל אחד מהמייסדים "יסתפק" ב-6.8 מיליארד שקל, במקום בכ-8 מיליארד שקל אחרי מס.
גם המדינה תרוויח מהעסקה למרות הירידה בשער הדולר. על-פי ההערכה, בהתחשב במס רווח הון ומס יסף שישלם כל אחד מארבעת המייסדים (30% מס סך-הכול), המדינה צפויה להרוויח 9-9.5 מיליארד שקל, אולם, מיסוי משקיעים נוספים במס מינימלי עשוי להוסיף עוד כמה מאות מיליוני שקלים, כך שההכנסה למדינה עשויה להגיע לכ-10-11 מיליארד שקל.
לפי ההערכה, כספי המייסדים והעובדים הישראלים יקנו למדינה כ-10-11 מיליארד שקל שיועברו דרך ESOP של הפניקס בית השקעות, שמטפלת בבעלי המניות הישראלים ומ- IBI שמטפלת במניות העובדים הישראלים.
המיליארדים צפויים להופיע בחשבון הבנק של רשות המסים לא יאוחר מ-30 יום מיום סגירת העסקה, כלומר במהלך השבוע השני של חודש אפריל. ככל שנודע, הממשלה לא ציינה את הצפי מההכנסות ממסים בשל עסקת וויז.
מודל עצמאי יחסית
החל ממחר (ה') תהפוך וויז לחטיבה עצמאית בתוך פעילות הענן של גוגל (Google Cloud Platform) ותשמור על עצמאות יחסית, כאשר ארבעת המייסדים צפויים להמשיך ולנהל אותו בצורה זו או אחרת.
לא ברור גורלם של כל עובדי החברה - האם כולם ימשיכו לעבוד בגוגל, אך לפי ההערכה החברה ממשיכה לגייס עובדים נוספים גם בימים אלה.
בכירים שמכירים את העסקה סבורים כי החברה תתנהל במודל עצמאי יחסית שמזכיר את פעילות לינקדאין בתוך מיקרוסופט. כפי שהבטיחה החברה, היא תמשיך ותשרת את לקוחות פלטפורמות הענן המתחרות בגוגל, דהיינו ב-AWS של אמזון ובאז'ור של מיקרוסופט, שלקוחותיהן מהווים את רוב לקוחות וויז.
קשה להעריך כיצד ימשיך שיווי-המשקל הזה כאשר וויז הופכת מזוהה עם גוגל, ולפי הערכות של בכירים בענף הסייבר, אמזון ומיקרוסופט לא ימתינו בשקט, אלא יבצעו מהלכים משלהן על-מנת לתמוך בחברות מתחרות לוויז.