נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן
בנק ישראל יוצא נגד הרפורמות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וקורא לצמצום הכספים הקואליציוניים.
● אפקט הריבאונד והחשבון שיגיע: האם כלכלת ישראל תזנק גם אחרי המלחמה הזו?
● לילה לבן באוצר: הגירעון נפרץ, הצמיחה שונמכה, והרפורמות נפלו מחוק ההסדרים
● פרשנות | המלחמה עם איראן היא הסולם של סמוטריץ' לרדת מהעץ עליו טיפס
● למרות אזהרות האוצר: הממשלה תאשר כ-5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים
בהמשך לאישור התקציב בממשלה אתמול והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר. בבנק ישראל אמרו היום (ד') כי "להערכתנו הפגיעה בפעילות אף עלולה להיות חמורה יותר. המבצע עודנו בעיצומו, ורמת אי-הוודאות בשווקי העולם נסקה, בין היתר בשל תנודתיות מחירי האנרגיה וההתפתחויות בזירה הבינלאומית".
הלילה החליטה הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון לשנה זו ב-32 מיליארד שקל ולהקצות רזרבה נוספת בסך של כ-13 מיליארד שקל לצרכים ביטחוניים ואזרחיים למקרה של התארכות המלחמה. יעד הגירעון יעלה ל-5.1 אחוזי תוצר. יעד הגירעון המתוקן שאושר לשנת 2026 צפוי להביא לעלייה נוספת ביחס החוב, בהמשך לעלייתו בשנים 2025-2023, והוא עשוי להגיע לכ-70 אחוזי תוצר ב-2026. כך לפי בנק ישראל.
"ערב המלחמה עמד יחס החוב של ישראל על כ-60 אחוזי תוצר - רמה הדומה לזו של קבוצת מדינות קטנות, פתוחות ומתקדמות. מדינות אלה חשופות יחסית לזעזועים גלובליים, ולכן נוטות לשמור על רמת חוב מתונה שתאפשר להן מרווח פיסקלי בעת משבר. בשנים האחרונות אף נרשמה במרבית מדינות אלה ירידה נוספת ביחס החוב, בעוד שבישראל הוא עלה לנוכח האירועים הביטחוניים החריגים".
"למתן ככל הניתן את הגידול בגירעון"
עוד הדגישו בבנק כי "חשוב למתן ככל הניתן את הגידול בגירעון, כך שיתאפשר לחזור למסלול שמתכנס ליחס חוב נמוך יותר מהנוכחי, שיפחית את נטל תשלומי הריבית ויאפשר גמישות פיסקלית בהתמודדות עם זעזועים עתידיים".
ואולם לפי בנק ישראל, יעד הגירעון שנקבע בתקציב המקורי לשנת 2026 - שנבנה על בסיס ההנחה ששנת 2026 תהיה שנת "החזרה לשגרה" - היה מלכתחילה גבוה מהגירעון הדרוש להפחתת יחס החוב לתוצר, וטיפס מאז בעקבות המלחמה.
בין ההתאמות הנדרשות מציינים בבנק ישראל כי "בכלל זה רצוי, בין היתר, להפחית חלק מהתקציבים הקואליציוניים והתוספות התקציביות שאושרו השנה ולהימנע מריווח מדרגות המס והרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי. ניתן יהיה לשוב ולבחון יוזמות תקציביות חדשות במסגרת הדיון על תקציב 2027, לאחר שתתבהר התמונה המאקרו-כלכלית והגאו-פוליטית.
"העובדה שהגדלת יעד הגירעון אושרה לצד הותרת הכוונה לרווח את מדרגות המס - שלה השפעה מתמשכת על יחס החוב לתוצר - אינה עולה בקנה אחד עם צורך זה.
"בנוסף, על-מנת לחזק את האמינות הפיסקלית, חשוב לוודא כי הרזרבה שאושרה לצרכים ביטחוניים ואזרחיים אכן תישמר רק לצרכים שעבורם הוגדרה ולא תוסט למטרות אחרות", נכתב בהודעת הבנק.