גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתונים חדשים: איראן שיגרה 700 טילים לישראל. רק מחציתם הגיעו

קצב ירי הטילים מאיראן ירד בימים הראשונים של המלחמה מ־80 ביום ל־10 ● ד"ר יהושע קליסקי מסביר כי אפילו בקצב של שני שיגורים ליום, הטילים ייגמרו רק עוד חצי שנה

שבר יירוט של טיל איראני / צילום: כבאות והצלה
שבר יירוט של טיל איראני / צילום: כבאות והצלה

הערכות חדשות המתבססות על נתוני צה"ל מראות כי קצב הטילים שנורים על ישראל נעצר בשבועיים האחרונים על קצב שיגור קבוע של 10־20 טילים בכל יום, ירידה חדה לעומת קצב הירי בשלושת הימים הראשונים של המלחמה שעמד בשיאו על 80 טילים. בנוסף, נתונים חדשים מראים: פחות מחצי מהטילים שיורים באיראן מגיעים לשטח ישראל.

בצה"ל מתחקרים: למה ההתרעות לא מגיעות?
כפי שנחשף בגלובס: מעכשיו תקבלו פחות התרעות על טילים
מתפוצצים באוויר וגורמים נזק גדול: כך פועלים טילי המצרר
למה לא כדאי להתחבא מטילים מתחת לגשר או בתוך מנהרה?

ההערכות שפורסמו אמש (א') על בסיס נתוני צה"ל מראות שביום הראשון של המלחמה, זמן קצר לאחר המתקפה הישראלית-אמריקאית הראשונית, נורו לעבר ישראל 80 טילים מאיראן. ביום שלאחר מכן נורו 60 טילים, ואז 30 טילים, ולאחר מכן הקצב נשאר פחות או יותר קבוע ונע בין 10 ל־20 טילים מדי יום.

בדובר צה"ל טוענים כי מדובר בהדלפה ולא בפרסום רשמי שלהם, וכי הנתונים אינם מדויקים - אך ב־INSS (המכון למחקרי ביטחון לאומי) דווקא מאשרים כי הנתונים קרובים לנתונים שהם אוספים באופן עצמאי, ומציינים כי חוסר דיוק - אם יש כזה - נובע בעיקר מ"עיגול" המספרים.

בימים האחרונים, חלק ניכר מהטילים שאיראן יורה הם בעלי ראשי מצרר: כלומר, מתוך הטיל משתחרות עשרות "פצצונות" שמתפזרות על פני שטח עצום, מה שמגדיל משמעותית את מספר ההתרעות והאזעקות שנשמעות. דוד ליסובצב, חוקר אוסינט ביטחוני (מודיעין ממקורות גלויים), אומר ש"פצצות מצרר הן כלי נשק בעייתי מאוד. מצד אחד, הפיזור שלהן גדול מאוד. מצד שני, כל 'פצצונת' בפני עצמה גורמת נזק בסדר גודל קטן יותר. ככה שבסופו של דבר, מספר הנפגעים מהן בהינתן התגוננות מספקת הוא נמוך בהרבה".

חימושי מצרר נחשבים שנויים במחלוקת בעולם, וקיימת אמנה בינלאומית שנועדה לאסור את השימוש בהם, מכיוון שרבות מהפצצונות נשארות בשטח זמן רב לאחר הפגיעה ועלולות לסכן אזרחים. אך בפועל, כל מדינה שמחזיקה כמות משמעותית של חימוש מצרר לא חתומה על האמנה, ולאחרונה ליטא אף פרשה ממנה במטרה להצטייד בחימוש מצרר להתגוננות מפלישה רוסית פוטנציאלית.

רק מחצית מהטילים הגיעו לארץ

ב-INSS מוסיפים נתון נוסף, שמתפרסם כאן לראשונה: איראן שיגרה כ-700 טילים מתחילת המלחמה, מתוכם כ-300 על-פי ה-INSS הגיעו לשטח ישראל בפועל. ניסיונות יירוט בוצעו כמובן רק מול הטילים שגם הגיעו לשטח הארץ וגם איימו על שטח מיושב; זאת מתוך "מחסנית" מוערכת של בין 2,000 ל־3,000 טילים שאיראן התחילה איתם את המלחמה, אך רבים מהם הושמדו על-ידי צה"ל וחיל האוויר האמריקאי מתחילת המלחמה.

למעשה, בהינתן הציד הזה, איך ייתכן שאיראן ממשיכה לשמור על קצב אש פחות או יותר קבוע בשבועיים האחרונים? ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר ב־INSS, מעיד כי "איראן היא מדינה ענקית, פי שלושה מצרפת, עם טופוגרפיה מאוד הררית. אין בעיה להסתיר משגרים במקומות כאלה - אפילו אם תסרוק את כל המדינה הלוך וחזור, תמיד תפספס משהו. גם אם השמידו 1,800 מתוך 3,000 טילים. הם יכולים לירות שני טילים ביום במשך חצי שנה".

עם זאת, שני טילים הם כמובן פחות מהקצב כיום, ולדברי ד"ר קליסקי, "הם יירדו מ-10 הטילים שמגיעים אלינו עכשיו מדי יום", שמיתרגמים כנראה ל־20 הטילים היומיים שמשוגרים מאיראן.

ובכל זאת, "גם עם טילים בודדים אפשר להטריד אותנו. זה מספיק כדי להוציא מאיפוס. זה כמובן אילוץ, הם היו רוצים לעשות נזק ולהשמיד את ישראל, אבל הם נאלצים לעבור לאסטרטגיה חות'ית של הטרדה וטיל 'פעם ב-'. זה יכול להימשך הרבה זמן, אבל הם כבר לא יורים מאות טילים כמו ב־2024".

לא נעים - אבל לא איום קיומי

עניין נוסף הוא שמה שצדים באיראן הוא לא בהכרח הטילים עצמם, אלא המשגרים שלהם. "המשגרים הם 'צוואר הבקבוק' האמיתי, בלעדיהם אפשר לעשות מטיל אנדרטה. חיל האוויר עושה ציד כמיטב יכולתו, וברגע שמשתגר טיל, אפשר לזהות חתימה ולתקוף. אבל אפילו עם מעט משגרים אפשר להמשיך להטריד למשך זמן. זה לא איום קיומי, אבל זה לא נעים. אני חושב שלוש פעמים האם לצאת לעיר רחוקה ואיפה אפשר להסתתר בדרך", אומר קלינסקי ומדגיש כי לאיראן יהיה קשה לשמור על הקצב הנוכחי לאורך זמן, אך הטרדות ספוראדיות עלולות להימשך זמן רב.

עוד כתבות

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, בכנס GTC / צילום: Reuters

שרתים, שבבים חדשים ומחשוב בחלל: אנבידיה חושפת את הדור הבא של תשתיות ה-AI

מנכ״ל אנבידיה ג׳נסן הואנג חשף בכנס GTC דור חדש של תשתיות AI - מארונות שרתים ענקיים ושבבים ייעודיים לסוכני בינה מלאכותית, דרך שיתוף הפעולה עם גרוק ומודלים בקוד פתוח, ועד מחשוב לחלל ● חלק מרכזי מהטכנולוגיות פותח במרכזי הפיתוח של החברה בישראל

הישראלים מתקשים לישון / צילום: Shutterstock, Sergey Mironov

הישראלים מתקשים לישון בלילה - וצריכת תרופות השינה עלתה

בשבועיים האחרונים חלה עלייה בביקוש לכדורי שינה, תרופות להרגעה ותוספי תזונה המיועדים להתמודד עם חרדה ● כך משפיעה המלחמה המתמשכת על הישראלים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שנת רווחיות ראשונה לסופווייב, חילן מקווה שהדוח ישנה את מגמת המניה

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● סופוויב מציגה שנת רווחיות ראשונה ושיפור בכל המדדים ● חילן דיווחה על צמיחה של 6.1% בהכנסות,ורשמה גידול של 11.1% ברווח התפעולי ● מכירת מערכת סולארית לפריים אנרג'י סידרה לסאנפלאואר רווח נקי שנתי, אך החברה רשמה ירידה ברוב המדדים הפיננסיים

גם קרנות KKR נפגעות מהמגמה / צילום: ap, Richard Drew

המשבר בקרנות החוב בארה"ב מחריף: מה הסיכוי שיגיע לת"א?

בעוד שבארה"ב שורה של ענקי השקעות הודיעו על הגבלת פדיונות בקרנות חוב פרטיות וספגו ירידה חדה במניותיהם, גורמים בארץ טוענים כי חשיפת המשקיעים המקומיים לקרנות אלה נמוכה, וכך גם החזקות המוסדיים: "התחום לא מפותח בארץ, וככלל רמות הסיכון כאן יותר נמוכות" ● ומה הסיכון לשוק האג"ח?

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: ap, John Locher

התחזית של אנבידיה: איך שוק שבבי ה-AI עשוי להגיע לטריליון דולר

מאחורי המספר הדרמטי שהציג אתמול מנכ"ל אנבידיה בכנס GTC, מסתתר שינוי עמוק בתעשיית ה־AI ● אנבידיה הציגה כיצד היא מנסה לשנות את הדרך שבה מאמנים רובוטים ומערכות אוטונומיות, ולהעביר את צוואר הבקבוק מפערי נתונים מהעולם האמיתי אל כוח מחשוב

רכבים מיובאים בנמל / צילום: Shutterstock

הנחות של 30 אלף שקל ויותר: יבואני הרכב יצאו במבצעים אגרסיביים בחסות המלחמה

בצל הלחימה, ענף הרכב הישראלי מציג מבצעים אגרסיביים ותנאי מימון משמעותיים ● החל מהנחות של עד 15% לכלי רכב חדשים ועד הטבות אבזור, עמדות טעינה וטיפולים חינם לכמה שנים ● מה כדאי לדעת לפני שמגיעים לאולמות התצוגה?

ראלי מתקרב? / אילוסטרציה: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: ייתכן שהשווקים בדרך לראלי. זו הסיבה

עם פרוץ המלחמה באיראן מדד הפחד קפץ בחדות, ובשבוע שעבר אף חצה את רף ה־35 נקודות ● אבל ההיסטוריה מלמדת שזינוק במדד הפחד הוא לא בהכרח בשורה רעה ● למעשה, בממוצע, שנה אחרי שמדד הפחד חוצה את רף 30 הנקודות, מדד S&P 500 מזנק ב־20%

סניף סופרמרקט בתל אביב / צילום: בר לביא

משבר אנרגיה, גיוס מילואים וזינוק בהיצע הכסף: איום האינפלציה של אחרי המלחמה

האינפלציה בחודש פברואר טיפסה לקצב שנתי של 2%, אבל המומחים מזהירים מפני התפרצות גבוהה יותר בהמשך נוכח המלחמה, הגירעון התופח והזינוק במחירי האנרגיה ● וגם: למה המצב עשוי להחמיר בעוד כשנה?

חנות רנואר בביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתלבשים למקלט: זינוק של יותר מ-400% ברכישת אופנה בקניונים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של עד מאות אחוזים ברוב הענפים, אחרי הירידות בתחילת המלחמה

חבילות מועמסות על מטוס מטען / צילום: Shutterstock

מחירי השינוע האווירי מזנקים, עם עלייה של עד 82%

​המשבר במצר הורמוז מכה גלים ומגיע למחירי השינוע האוויר, שרושמים זינוק חד שמגיע עד ל־82% בנתיבים מסוימים ● העלייה מיוחסת לנסיקה במחירי דלק המטוסים ולהשבתה חלקית של נמלי התעופה המרכזיים בדובאי ובדוחה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

החל מהיום: 120 נוסעים על כל טיסה יוצאת

משרד התחבורה אישר הבוקר תוספת של 20 נוספים בכל טיסה שיוצאת מנתב"ג ● במשרד בוחנים לאפשר במהשך הגדלה נוספת במספר הנוסעים

בצלאל מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: שלומי יוסף

"המעורבות של אלביט בלחימה באיראן מהותית": מניית החברה קפצה ב-11%

אלביט הציגה את דוחותיה הכספיים לסיכום 2025 שכללו בין היתר קפיצה משמעותית בצבר ההזמנות ● המנכ"ל בצלאל מיכליס: "השוק עובר שינויים מאוד גדולים. במזרח התיכון יש מלחמה מתמשכת, והאירוע באיראן משליך מאוד על הפעילות של החברה" ● מניית החברה עלתה בחדות

כטב''ם של חברת אירודרום / צילום: מצגת החברה

כמעט פי 10 ב-3 חודשים: הזינוק המפתיע של מניית הכטב"מים בת"א

סדרה של עסקאות השקעה באירודרום, שידעה תלאות אשתקד, הפיחו רוח חיים במניה החבוטה ● אי.בי.אי: "בחברה יש פוטנציאל צמיחה גדול. האתגר של הביטחוניות יהיה לעמוד בביקושים"

פגיעת כטב''מ ליד נמל התעופה של דובאי / צילום: ap

המזרח התיכון גילה את המחיר הגבוה של יירוט כטב"מים. לאוקראינה יש פתרון

ארה"ב, מדינות המפרץ וישראל מחפשות פתרונות יעילים יותר ויקרים פחות ליירוט כטב"מים ● אוקראינה למודת הקרבות שלחה עשרות מומחים למזרח התיכון כדי להדגים כיצד להתגונן מכלי הטיס, ואולי גם לחתום על עסקאות

קניון רמת אביב / צילום: כדיה לוי

שנת שיא למליסרון וביג: "הדלקנו את השאלטר בכל המרכזים המסחריים"

ענקיות הנדל"ן המניב שנסחרות בשווי כ–20 מיליארד שקל כל אחת, מדווחות על התרחבות בעסקיהן ● מנכ"ל ביג על המלחמה: "מתחילת השבוע אנחנו עם מעל ל־90% מהפדיונות בשגרה"

אוניית ZIM DIAMOND. בעיגול: אלוף במיל' גיורא איילנד / צילום: אריאל ורהפטיג, איל יצהר

גיורא איילנד חיבר חוות דעת נגד עסקת צים, ומשך חלק ממנה ברגע האחרון

בחוות דעת שהוזמנה ע"י ועד העובדים, קבע האלוף (במיל') גיורא איילנד כי מכירת צים תותיר את המדינה עם חברה שתהפוך לנטל • בין היתר, טען שהיכולת להתמודד עם מצבי חירום תיפגע • אלא שלאחר שהמסמך נשלח למשרדי הממשלה החליט להקפיא חלק מחוות הדעת ● ועד העובדים של צים: גיורא איילנד עומד 100% מאחורי הדוח

ערן פסטרנק, מנכ''ל ומייסד  שותף של פסטרנק שהם / צילום: יובל חי

"תשכחו מהורדות ריבית": תרחיש האימים של יו"ר בית ההשקעות

ערן פסטרנק, יו"ר בית ההשקעות פסטרנק שהם שמנהל 8 מיליארד שקל, מזהיר מהתמחורים הגבוהים בבורסה המקומית ● הוא מציג שני תרחישים הפוכים להשפעות המלחמה, ומציע להכניס כסף חדש להשקעות בזהירות: "יכול להיות שהשוק בת"א ימשיך לעלות, אבל רוב הטוב מאחורינו"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט למרות שמחיר הנפט ממשיך לטפס; שתי הישראליות שזינקו

נאסד"ק עולה ב-0.6% ● נביוס מגייסת 3.75 מיליארד דולר באג"ח להמרה, המניה נופלת ● מניית חברת הרחפנים שזינקה ב-450% ביומה הראשון ● למונייד זינקה בעקבות המלצה ממורגן סטנלי ● אלביט זינקה לאחר הדוחות ומשליחה קפיצה של 70% מתחילת השנה ● הפדרל ריזרב יפרסם מחר את החלטת הריבית בארה"ב לחודש מרץ

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שיכון ובינוי מדווחת: הקרקע בבעלות החברה בשדה דב נקייה מזיהום

בהודעת שיכון ובינוי נמסר כי בבדיקה שנעשתה לא נמצאו ממצאים לזיהום הקרקע בחומרי PFAS ● המשרד להגנת הסביבה הודיע לחברה "כי הוא מקבל את המלצות הסקר במלואן", וכי "אין לו דרישות נוספות"

מכליות במצרי הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

קריסת המשטר באיראן עשויה להיות האירוע הכלכלי הגדול של העשור

השווקים מתמחרים כעת את חסימת מצרי הורמוז עם זינוק במחירי הנפט והאינפלציה ● אבל נפילה או שינוי המשטר באיראן עשויים לפתוח את אחת הכלכלות הגדולות והמבודדות בעולם להשקעות עתק ● מי עוד במעגל המושפעים בחדות משינוי כזה במאזן האנרגיה והצמיחה הגלובלי?