נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע
נתב"ג ממשיך לפעול במתכונת חירום: חברות התעופה הזרות אינן מורשות לנחות, הטיסות הסדירות מבוטלות, והפעילות מצטמצמת לטיסות חילוץ בלבד. עבור ישראלים שמבקשים לצאת מהארץ או לשוב אליה, המציאות הפכה מורכבת ובלתי צפויה: עם מגבלות קיבולת, ביטולים תכופים וחיפוש אחר פתרונות חלופיים דרך היבשה והים.
● בוטלה לכם טיסה לקיץ? הסיבה היא לא בהכרח המלחמה
● בעקבות הפגיעה בנתב"ג: זה המתווה החדש של הטיסות היוצאות
● חברות התעופה האמריקאיות שלא יחזרו בקרוב, והביטולים של אל על
● מה עומד מאחורי "הקנס הסמוי" על ביטול טיסות?
אילו חברות תעופה פועלות בנתב"ג כיום?
חברות התעופה הישראליות בלבד - אל על, ישראייר, ארקיע ואייר חיפה. נכון לשלב זה, חברות זרות אינן מורשות לנחות בישראל. כלל הטיסות הסדירות מבוטלות בשלב זה, והפעילות היחידה בשדה היא של טיסות חילוץ שנקבעו מחדש. נוסעים שרכשו כרטיסים לפני המלחמה מקבלים הודעות ביטול של הטיסות שתוכננו לפני. הסיבה לכך היא שמכסת ההמראות והנחיתות קטנה מאוד, ואין אפשרות לאפשר לנוסעים לטוס לפי התוכניות המקוריות של החברות.
אל על: הטיסות שתוכננו לצאת בין התאריכים 21-27 במרץ ליעדים המצורפים מבוטלות. רשימת היעדים שיבוטלו: טביליסי, בודפשט, ציריך, ברצלונה, בלגרד, ברלין, בוסטון, בטומי, פורט לודרדייל, פרנקפורט, הרקליון, קרקוב, לרנקה, לונדון לוטון, ליון, מרסיי, בוקרשט, פאפוס, פראג, קישינב, סלוניקי, סופיה, זלצבורג, פודגוריצה, טירנה, טיווט, ונציה ווינה. לגבי יתר היעדים שאינם מצוינים בהודעה זו, יימסרו עדכונים נוספים בהתאם להתפתחויות ולהנחיות הגורמים הרשמיים.
ישראייר: מבטלת את לוח הטיסות המקורי שתוכנן טרם המלחמה עד לתאריך 31.3.26 (כולל). בנוסף, תיסגר המכירה ללוח הטיסות המקורי שתוכנן טרם המלחמה עד ליום 30 באפריל 2026 (כולל).
ארקיע: 5.4 סגור למכירה ביטול לוח הטיסות עד 28.3.
אייר חיפה: פועלת מנתב"ג עד הודעה חדשה, ביטלה את הטיסות הסדירות עד לתאריך 26.3.
לאיזה יעדים טסה כל חברה נכון לעכשיו?
אל על: ארה״ב - ניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס
אסיה - בנגקוק, פוקט, טוקיו
אירופה - פריז, לונדון, מילאנו, מדריד, מינכן, אתונה
ישראייר: ניו יורק דרך בוקרשט, מילאנו, פרנקפורט, בודפשט, פראג, רומא, טביליסי, אתונה, לרנקה, סופיה, לונדון, ברלין, בוקרשט, אדיס אבבה, מדריד.
במהלך חג הפסח ישראייר תפעיל טיסות ליעדים הבאים: זנזיבר, קלימנגארו, אדיס אבבה, רומא, אתונה, לרנקה, בוקרשט, כרתים ופרנקפורט
ארקיע: ניו יורק דרך אתונה, בנגקוק דרך לרנקה, האנוי דרך לרנקה, פריז, רומא, לונדון, אמסטרדם, ברצלונה, אתונה וללרנקה
אייר חיפה: לרנקה, אתונה
איך חברות התעופה הישראליות קובעות מי יעלה על טיסת חילוץ, ולאילו יעדים היא תצא?
ברוב המקרים, אופן רכישת הכרטיסים דומה לשגרה: מי שמקדים להזמין - עולה לטיסה. עם זאת, בשל מספר הטיסות המצומצם, קשה מאוד להשיג כרטיסים. במקרים חריגים, שבהם יש צורך הומניטרי דחוף, ניתן לפנות לוועדת חריגים שהוקמה בראשות נציג מזכיר הממשלה, וכוללת נציגים מהמשרדים והגופים הרלוונטיים. ניתן להגיש בקשה לקבלת קדימות בהטסה ארצה, בכפוף לקריטריונים המפורטים בטופס הייעודי. הבקשות נבדקות על ידי הוועדה, והחלטות נמסרות לפונים בהקדם האפשרי.
באשר ליעדים, חברות התעופה מתעדפות את הטיסות בהתאם להיצע ולביקוש. ככל שהביקוש ליעד גבוה יותר, כך גדל הסיכוי שיופעלו אליו טיסות. עם זאת, ההחלטות אינן תלויות רק בחברות עצמן: קיימות מגבלות של סלוטים בשדות התעופה הבינלאומיים, ובנוסף התעופה העולמית כולה נמצאת בתקופה של שיבושים. בתוך כך, חברות התעופה הישראליות נאלצות לנווט בין כלל האילוצים.
איך אפשר לצאת מישראל כיום?
חברות התעופה הישראליות מאפשרות לרכוש כרטיסים בטיסות יוצאות, אך חלה מגבלה משמעותית על כמות הנוסעים. בטיסות לאירופה ולתאילנד יכולים לצאת עד 120 נוסעים, ובטיסות לארה"ב עד 150 נוסעים. בשבוע האחרון בחנו במשרד התחבורה הגדלה נוספת של המכסה ל־170 נוסעים, מתוך שאיפה להרחיב את היצע המושבים לקראת חג הפסח המתקרב, אולם בשלב זה המהלך ירד מהפרק.
עם זאת, לא קל כלל למצוא כרטיסים. בחברות התעופה הישראליות מעידים כי עקב צוואר הבקבוק שנוצר והביקוש האדיר לצאת מישראל, המושבים נמכרים במהירות.
כמו כן, ניתן לצאת מישראל דרך הים או באמצעות המעברים היבשתיים בגין, רבין, אלנבי ונהר הירדן, ומשם להמשיך עצמאית לשדות התעופה הקרובים. משדה התעופה בטאבה ניתן להמריא עם בלו בירד וטוס לאתונה וללרנקה. מדובר בחברות זרות בבעלות ישראלית. נדגיש כי חלה אזהרת מסע של המל"ל על מצרים, וכי ההמלצה היא לצמצם את זמן השהייה שם ככל שניתן.
שעות פעילות מעברי הגבול היבשתיים לנוסעים:
● מעבר בגין (טאבה) - פתוח 24 שעות ביממה
● מעבר רבין (ערבה) - ימים א'-ה' 06:30-20:00 | שישי-שבת 08:00-20:00
● מעבר אלנבי - ימים א'-ה' 08:00-17:00 | יום ו' 08:00-15:30 (בשבת סגור)
● מעבר נהר הירדן - ימים א'-ה' 08:30-17:00 (נדרש להגיע עד 15:30) | יום ו' 08:30-16:00 (נדרש להגיע עד 14:30, בשבת סגור)
איך אפשר להגיע לישראל?
בדומה לדרכי היציאה, גם דרכי הכניסה האוויריות מתאפשרות עם חברות תעופה ישראליות בלבד. בטיסות הנכנסות לישראל אין מגבלה על כמות הנוסעים. הסיבה לכך היא משך הזמן שבו המטוס שוהה על הקרקע - שלב הנחשב לפגיע יותר מבחינה ביטחונית. תהליך הבידוק של נוסעים יוצאים ארוך ומורכב יותר, ולכן הארכת זמן השהות של המטוסים על הקרקע נתפסת כסיכון גבוה יותר. מנגד, בטיסות נכנסות ניתן להשלים את התהליך במהירות יחסית, ולכן ההגבלות התמקדו בעיקר ביציאות מישראל.
כמו כן, ניתן להגיע דרך מעברי הגבול היבשתיים ודרך הים, באופן דומה ליציאה.
מה קורה בפסח?
בשלב זה חברות התעופה הישראליות עדיין לא ביטלו את טיסותיהן לחג הפסח, אך הן נמצאות בסכנת ביטול אם לא יוקלו ההנחיות. ישראייר, למשל, סגרה את מכירת הכרטיסים עד סוף אפריל, וארקיע עד סוף השבוע הראשון של החג. עם זאת, ניתן להמריא ולנחות משדות תעופה במדינות שכנות. מי שירצה להמריא או לנחות מטאבה עם בלו בירד וטוס בתקופת הפסח יוכל ליהנות מהרחבת היעדים לכרתים, לרנקה, רומא, בודפשט ואתונה. כמו כן, החל מ־26.3 ניתן יהיה להמריא או לנחות משדה התעופה בעקבה עם ארקיע ליעדים וינה, טיווט ובוקרשט.
מה מגיע לי אם בוטלה הטיסה?
במקרה של ביטול טיסה עם חברה ישראלית או זרה, מגיע החזר כספי (בקרדיט או בהחזרה לאמצעי התשלום) וכן טיסה חלופית, כך לפי חוק שירותי תעופה המכונה "חוק טיבי". אולם כעת, בעקבות המגבלות על המרחב האווירי ועל הקיבולת בנתב"ג, חברות התעופה מתקשות לאפשר טיסה חלופית ולעתים אינן מאפשרות זאת כלל.
גם מבחינת שירותי הסיוע כמו מזון, לינה ונסיעות, החוק קובע כי חברת התעופה צריכה לשאת בנטל. אלא שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" בוצע תיקון לחוק שמיועד לעתות חירום, לפיו אם שרת התחבורה תחתום על צו מיוחד שירותי הסיוע יוגבלו ליומיים בלבד, מתווה ביניים שמאפשר לחברות התעופה מצד אחד לסייע לנוסעים, ומצד שני לא לשאת בנטל הכבד של ימים ארוכים שבהם אין אפשרות לספק טיסה חלופית.
עו"ד חניטל בלינסון־נבון, שותפה מובילה ומומחית לדיני תעופה ממשרד ארנון, תדמור-לוי מסבירה כי "ככל שמדובר בחברות ישראליות, כי אז הטיסה החלופית תסופק במועד הקרוב ביותר שהחברה שבה לטוס, גם בתוך ימי המלחמה כפי שאנחנו רואים כעת, ויכולה לשבץ את הנוסע לטיסה. לחילופין יוכל הנוסע לבחור בביטול העסקה ולקבל את השבת תמורת הכרטיס. ככל שמדובר בחברות זרות - סוגיית הטיסה החלופית הופכת מורכבת יותר. מרבית החברות הזרות אינן שבות לטוס בזמן המלחמה ולכן נוסע שאינו מוכן להמתין ומעוניין לשוב לארץ, צפוי לבחור בהשבת תמורת הכרטיס וירכוש לעצמו כרטיס טיסה מחברה ישראלית. על פי פסיקת בתי המשפט בארץ, בהחלט יכולה להישמע מפי החברות הזרות הטענה כי כל עוד הן אינן טסות לישראל, אין להן החובה לדאוג לטיסות חלופיות לישראל באמצעות חברות תעופה ישראליות. נוסע שבכל זאת מעוניין בטיסה חלופית יכול לנסות ולבקש מהחברה הזרה כי תטיס אותו ליעד קרוב ככל הניתן לישראל (למשל, אתונה או עקבה או טאבה) ומשם ירכוש לעצמו כרטיס טיסה בחברה ישראלית או הסעה לישראל".
שימו לב: ברגע שאתם מקבלים החזר כספי, החברה אינה חייבת לכם דבר נוסף ומתנתקת משפטית מההתקשרות. אם שרת התחבורה תחתום על הצו, הסיוע יוגבל ליומיים, אם לא, על פניו חברת התעופה אמורה לממן את כל תקופת השהות. עם זאת, לא מדובר במנגנון אוטומטי, וברוב המקרים תידרשו לתבוע את חברות התעופה כדי לקבל את המגיע לכם לפי החוק.
עו"ד בלינסון־נבון מסבירה כי "צריך לזכור שהתיקון הזה והוראת השעה נחקקו לפני מבצע 'עם כלביא' וברור מפרוטוקולי ישיבות ועדת הכלכלה שהתקיימו לאחר 'עם כלביא' שהוראת השעה והתיקון לא צפו מצב קיצון של סגירה הרמטית של השמים. יוצא שגם לאחר חקיקת התיקון הנ"ל, המצב המשפטי עדיין אינו בהיר דיו וישנן שאלות משפטיות שמונחות לפתחם של בתי משפט, לרבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ בקשר עם זכויות הנוסעים שטיסותיהם בוטלו במבצע 'עם כלביא'".
האם כבר היו מקרים שבהם נוסעים שלא קיבלו חלופה לטיסה אלא רק החזר כספי, הצליחו בבתי משפט לקבל פיצוי, למשל על הפער בין הכרטיס המקורי לכרטיס חדש?
"נכון להיום מרבית ההליכים המשפטיים בערכאות הגבוהות (בתי המשפט המחוזיים ובג"צ) בקשר עם מבצע 'עם כלביא' עדיין תלויים ועומדים וטרם הוכרעו" מסבירה עו"ד בלינסון־נבון. "לעומת זאת, בבתי המשפט לתביעות קטנות ישנן הכרעות בחלק מההליכים אך לא מדובר במגמה קוהרנטית וישנן פסיקות שונות. מכל מקום, על פי הוראת השעה שרלוונטית למבצע 'עם כלביא' חברות התעופה יכולות היו לספק טיסה חלופית גם מנקודת מוצא שונה מהמקור וליעד שונה מישראל, ולכן סביר להניח שנוסעים שנאלצו לרכוש טיסת המשך על חשבונם יתקשו להשתפות על רכיב זה".
"המצב המלחמתי יוצר נסיבות חריגות ביותר אשר יחייבו את בתי המשפט לפרש את חוק שירותי תעופה באופן שמגשים את מחד את תכליתו הצרכנית אך מבלי להתעלם מהעובדה שחברות התעופה נקלעו בעל כורחן לסיטואציה חריגה פרי שנכפה עליהן לאור החלטת ממשלה - שלא ראוי ולא הוגן להטיל את מלוא השלכותיה על כתפיהן. אגב, כך בדיוק החליטה והבהירה ועדת הכלכלה - פה־אחד - בסוף מבצע 'עם כלביא'. בסוף, זה האינטרס של כולנו שהשמיים יישארו פתוחים ושחברות תעופה זרות ימשיכו לטוס מישראל ולישראל ולא יירתעו מלשוב להפעיל כאן טיסות. לכן, בין אם יעשו עוד שינויי חקיקה בחוק הקיים ובין אם תעשה פרשנות של החוק הקיים ע"י בתי המשפט, תצטרך להיעשות מלאכת איזונים הוגנת בדרך להכרעה בדבר זכויות הנוסעים במבצע 'עם כלביא' וכעת במבצע 'שאגת הארי'".