בעקבות הפסקת האש שהוכרזה בין ארה"ב וישראל לאיראן, גם אסדת "כריש" חוזרת לפעול. זאת למרות מיקומה הקרוב ללבנון וחוסר החלת הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה.
אסדת "כריש" הייתה מושבתת במשך 40 יום, והיא האחרונה שהוחזרה לפעולה, לאחר שאסדת "לוויתן" הוחזרה לפני כשבוע, ואסדת "תמר" פעלה כל המלחמה.
● מקביל בגודלו ל"כריש" בישראל: מאגר גז חדש התגלה במצרים
● נתיב נפט שיעקוף את הורמוז - דרך ישראל: החזון של יוסי אבו ליום שאחרי המלחמה
● הלחצים שמאחורי החזרת הפעילות של מאגר "לוויתן"
אנרג'יאן , המפעילה את אסדת "כריש", מסרה כי היא "פועלת לחידוש ההפקה באופן בטוח ולחזרת הפעילות לשגרה בהתאם לנהלים". זאת לאחר מחלוקת בין משרד האנרגיה שהיה מעוניין להחזיר את משק האנרגיה לשגרה, לבין משרד הביטחון שהיה מעוניין להפחית ככל הניתן את הסיכונים.
על-פי הודעת משרד האנרגיה, "בעקבות הערכות מצב ובחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים, הוחלט במשרד להנחות את חברת אנרג'יאן להתחיל בהשבת אסדת 'כריש' לפעילות. המשרד ממשיך לפעול להבטיח את רציפות אספקת האנרגיה לכלל הצרכנים במשק הישראלי, נמצא במעקב אחר ההתפתחויות ופועל יחד עם כלל הגורמים במשק האנרגיה ומול גורמי הביטחון לשם כך".
השימוש בפחם עלה למקסימום
עם פתיחת המלחמה ביום שבת 28.2.26, הושבתו אסדות "לוויתן" ו"כריש", בעוד שהאסדה המספקת את מרב הגז למשק המקומי, "תמר", המשיכה לפעול ברצף לכל אורך המלחמה. בימים כתיקונם, משק החשמל של ישראל מבוסס בעיקר על מאגרי הגז המקומיים: "לוויתן", "תמר" (כולל "תמר דרום-מערב") ו"כריש" (כולל "תנין", "קטלן" ו"דרקון"). מעבר לכך, יש ייצור באמצעות אנרגיות מתחדשות ומעט בפחם. אך מרגע שפרצה המערכה הנוכחית, "לוויתן" ו"כריש" הושבתו כאמור, במטרה להגן עליהם ממתקפה איראנית (ובהמשך, של חיזבאללה).
במקום זאת, על-פי נתוני המערכה הקודמת נגד איראן, השימוש בפחם עלה למקסימום. ובזמני שיא הצריכה, כשגם זה לא מספיק, עברנו אף לשימוש בסולר, שהוא דלק החירום של ישראל. הדבר הוביל, למשל, להחלטה של האוצר להפחית דרמטית את הבלו על השימוש בסולר, כך שיהיה זהה למס הנוסף המוטל על גז טבעי לייצור חשמל. זאת, במטרה למנוע התייקרות עודפת של החשמל.
ב-2 באפריל, לאחר 32 ימי לחימה, מאגר "לוויתן" הוחזר לפעולה. זאת בשל שילוב של הסיכון המופחת שהיה עליו, שכן האסדה נמצאת קרוב יחסית לחוף, ולחץ מצד מצרים וירדן דרך ארה"ב, שכן הן תלויות במיוחד בגז מ"לוויתן". מצרים כמעט נכנסה למשבר אנרגיה ואף נאלצה להחשיך זמנית חנויות ותאורת רחוב כדי להתמודד עם הזעזוע באספקת הגז לחשמל.
בניגוד למאגר "לוויתן", שנמצא קרוב יחסית לחופי ישראל, מאגר "כריש" נמצא במרחק של עשרות קילומטרים בים, והוא צפוני מאוד ובעל קרבה דומה לחופי לבנון, שם הוא חשוף למתקפות מצד חיזבאללה. אך למרות שהפסקת האש לא חלה על לבנון, הוחלט לפתוח את מאגר "כריש". זאת, כנראה, לאור הפסקת האש מול איראן שמפנה את מערך ההגנה האווירית לזירה הזאת.
סך הנזק מהשבתת מאגרי הגז: כ-1.7 מיליארד שקל
בשל העלויות הגבוהות של הפחם והסולר, ביחס לגז הטבעי שנחשב זול בישראל, השבתת האסדות לוותה בנזק לכלכלה הישראלית: על-פי חישוב של חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, המייעצים לאיגוד הגז הטבעי, השבתת "לוויתן" למשך חודש גבתה מהתוצר הישראלי כמיליארד שקל בשל התייקרות החשמל, הפסד הכנסות למדינה והפסדים לחברות הגז. השבתת אסדת "כריש" עלתה כ-500 מיליון שקל בחודש, כלומר השבתה של 40 יום עלתה 660 מיליון שקל נוספים. כלומר, סך הנזק מהשבתת אסדות הגז עמד על 1.7 מיליארד שקל.
