ד''ר נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף
"מדינה מערבית שיש בה גידול באוכלוסייה היא אירוע חריג בעולם, וזה יוצר לחץ על תשתיות - תחשבו כמה יחידות דיור צריך כל שנה, כמה עומס בכבישים, בביוב ובצריכת חשמל" - כך אמר היום (א') ד"ר נבות בר, מנכ"ל ומייסד קרן קיסטון, בהתייחסו למעמדה הייחודי של ישראל בתחום התשתיות. בר אמר את הדברים בכנס ההשקעות של גלובס, "עושים לונג על ישראל", שנערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
● כנס "עושים לונג על ישראל" | הממונה על שוק ההון: "יש חברות בודדות שלא התיישרו עם הדרישה להוזיל את ביטוחי הרכב"
● כנס "עושים לונג על ישראל" | מנכ"ל וואן זירו: "הפער בריביות בין הבנקים זה פירורים. זה מביך מאוד"
● כנס "עושים לונג על ישראל" | מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"
בשיחה עם בר לביא, ראש מערכת החדשות של גלובס, תיאר בר את ההחלטה לשנות סטטוס מקרן ריט לחברה - מהלך שהתקבל בהתלהבות על-ידי המשקיעים. "אנחנו בתוך שינוי, בסוף מאי תהיה הצבעה של בעלי המניות על המהלך. אנחנו מקווים ומעריכים שיאשרו אותה. המניה שלנו כבר שלוש שנים עושה 400 ומשהו אחוז, זו אחת מפעולות ההשבחה שהשוק לא ידע להעריך קודם או שרצה לראות שהדברים קורים - לדוגמה באגד ובתחנות הכוח, ובכך שאנחנו בטבור של התעשיות ה'חמות'".
לדברי בר, "השינוי עצמו הוא לא במובן העסקי - אנחנו ממשיכים לעשות הרבה פעולות השבחה ואיזון, לוקחים נכסים קיימים ומשפרים אותם עם שכבות של ערך. השינוי הוא בתגמול - במקום קרן ריט, החברה תתנהל כמו חברה ציבורית רגילה. באמצעות האסיפה של בעלי המניות יבוטל המנגנון של חברת ניהול חיצונית, ונעבור לעבוד רגיל. חוץ מחיסכון של למעלה מרבע מיליארד שקל על דמי ניהול, זה יאפשר בעיקר רציפות ניהולית - במקום להגיע אחת לשלוש שנים לצמתים, הגענו עם בעלי המניות הגדולים להסכמות שיאפשרו לנו להיות זריזים ופעילים".
בר עמד על האסטרטגיה המרכזית של קרן קיסטון סביב פעילות בשווקים במחסור. "זה לא ייחודי לישראל, אבל מצב התשתיות במדינה מפגר מספיק כדי שאפשר יהיה לומר את זה על ענפי התשתית כאן. אנחנו מזהים מחסור - לדוגמה בחשמל או בתחבורה ציבורית, שבה כולנו עומדים בפקקים ומבינים את המחסור.
"בהמשך אנחנו מחפשים נכס שהפתרון למחסור יעבור דרכו - נכס גדול ומשמעותי, שהוא חיוני לפתרון. ואז אנחנו מחפשים פלטפורמה שתשביח את הנכס הזה מעבר לתשואה הראשונית שאפשר יהיה לקבל ותהפוך אותו לנכס חזק עוד יותר. זה נכון לגבי ענפים כמו תחבורה ותקשורת - המהלך הוא לטווח ארוך, כך שהתשואה מהנכס לא תהיה רק לשנה מסוימת".
שיגעון הדאטה סנטרס
תחום פעילות נוסף שבו פועלת קיסטון נוגע לענף ה"לוהט" של דאטה סנטרס. לפי בר, מדובר ב"בון-טון": "כמו שפעם היו אומרים קנאביס, היום כל אחד מכניס למצגת דאטה סנטרס. וזה נכון - גם לגבי התשתית הביטחונית וההייטק, אי-אפשר יהיה להתקדם בעולם החדש שבו מעבירים את התהליכים לקרבת הלקוח ולהיות מדינה שנמצאת ב-cutting edge הטכנולוגי בלי דאטה סנטרס".
בר הוסיף כי "צריך להיות בקודקודים של התעשייה הזו, עם כמה שיותר חשמל. אנחנו לא רחוקים מהיום שבו השאלה לא תהיה עוד כמה אתה מוכן לשלם על חשמל, אלא אם יש לך חשמל.
"יש שחקנים בענף שהם שחקני נדל"ן, אבל גם אנחנו פעילים. עלינו על הקרקע בבאר טוביה עם תחנה שמותר לה למכור לפרטיים, ויש לה הבטחה של חשמל זמין. זה ייבנה בשנתיים, וזו אבולוציה טבעית".
המחסור בחשמל, הדגיש בר, איננו תופעה ייחודית לישראל אלא מאפיין את העולם כולו. "כל מי שמנסה להזמין שנאי מיוחד, נכנס לתור. רואים מה קורה בארה"ב עם תחנות כוח בנות 40 שנה. זה מייצר לחץ על כל השרשרת".
בנוסף ללחץ הכבד על התשתיות, שנוצר כתוצאה מהגידול באוכלוסייה, בר הזכיר את הצרכים החדשים שמגיעים מצרכנים בתחומי מתקני ההפעלה, הרכבים החשמליים - וכעת הדאטה סנטרס.
"הצרכנים בעולם של הדאטה סנטרס הם הלקוחות שאנחנו הכי אוהבים, כי הם צורכים 24/7. לכן 'הפיצוץ' הבא בביקוש יהיה עדיין בחשמל, אבל לא כתשתית אלא כחומר הגלם הכי נדרש לתעשייה. לשבת על התחום - זה הדבר להיות בו. אנחנו ממשיכים לפתח תחנות כוח ולהשביח את הקיימות. לפני כמה רבעונים לקחנו תחנה קיימת והצלחנו לייצר לה עליית ערך של 50%. ויש עוד מה לעשות. ניהול החברות-הבנות, לראות את הסינרגיה ולאן השווקים הולכים - זה המפתח".
לדברי בר, "מי שישלוט באנרגיה, בקרקע ובדאטה יעצב את עתיד הכלכלה".
"אגד מספקת שירות איכותי"
אחת העסקאות המרכזיות שביצעה קרן קיסטון בשנים האחרונות היא רכישת השליטה באגד. בהקשר זה, בר עמד על משבר התחבורה הציבורית בישראל ועל התפקיד של אגד בפתרונו.
לדבריו, "אנחנו יודעים לספק שירות איכותי, אגד משקיעה בזה הרבה כסף ונמצאת בראש מדדי השירות. אדם לא יחכה לאוטובוס אם לא יידע שהוא יגיע בזמן. כמו שבניו יורק אתה הולך לתחנה ויודע שאפשר לסמוך על כך שהאוטובוס יגיע עוד שתי דקות. צריך בשביל זה הרבה מאוד אוטובוסים, לפי מודל שאנחנו מכנים 'כל חמש דקות', כך שכל אחד יידע שהוא לא יעמוד בתחנה 20 דקות".
בר הזכיר את אפליקציית egg שהשיקה אגד, שנועדה להקל עוד יותר על הלקוחות. "אגד יכולה להמשיך להתפרנס גם אם האוטובוסים יהיו פחות מלאים, אבל אנחנו רוצים להוביל את השינוי. גם הרגולטור יעבור מתישהו לתמרץ את האוטובוסים לפי כמות נוסעים". נכון להיום, ציין בר, "הרגולטור בכיוון - אבל לא מספיק חזק".
הסיבה שהפקקים חזרו
יעד נוסף לשיפור התחבורה הציבורית בישראל עובר, לפי בר, בכך שרשת התחבורה הציבורית "תזין את עצמה: למשל, שהרכבת הקלה תדבר עם האוטובוסים". לדבריו, "המדינה משקיעה בזה כסף, וזה יקרה כשכל הדברים יתחברו - אבל זה ייקח לא מעט זמן".
להערכת בר, הסיבה לכך שהפקקים חזרו להיות משמעותיים מאז הפסקת האש עם איראן נובעת מכך ש"אנשים שהיו כבר בתחבורה הציבורית איבדו בה אמון וחזרו לרכב הפרטי. המחסור בתחום מורגש כל בוקר וכל לילה. הבעיה לא תיפתר אלא דרך אגד, שמפעילה גם את הקו האדום, והיא מפעיל התחבורה הגדול בישראל".
בר אופטימי - אבל קורא גם לסבלנות. "החדשות הטובות הן שרק לסגור את הפער של 50 שנות הזנחה בתשתיות יהווה שיפור. מעבר לזה - גם לגבי מערכות שהכול עובד בהן, זה לא יהיה חלק. המספרים נהיים יותר ויותר גדולים, זה לוקח זמן. לדוגמה, לוקח 10 שנים לתחנת כוח או לקו רק"ל. לוקח זמן עד שהרגלטור מחליט, מתקצב ומיישם את ההחלטה".
בר הדגיש כי "ישראל היא מדינה מיוחדת דווקא בגלל הגידול באוכלוסייה והלחץ על התשתיות. יש כאן קטר חזק מאוד של תעשיות ביטחוניות והייטק שצורך אנרגיה, חשמל ודטא סנטרים. הלחצים לא הולכים להיגמר עוד שנה-שנתיים, זה ייקח שנים ארוכות. עוד לא התקרבנו למצות את הפוטנציאל של הנכסים הקיימים - ובטח ובטח של הנכסים הבאים".
*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף-פעולה עם כלל ביטוח. בחסות: בנק ONE ZERO, קיסטון ודנאל.