זמן קצר לאחר שנודע כי חברת המשלוחים וולט תיאלץ למכור את פעילות המרקט שלה, נרשם עניין רב בשוק עם שורה של שחקניות המתמודדות על הרכישה. אחרי הכול, מדובר בשירות שמייצר הכנסות משמעותיות לצד שחקניות הסופרים המובילות באונליין (שופרסל, רמי לוי ועוד).
אלא שנתונים שחשפנו בגלובס מגלים שורת רווח בעייתית, עם הפסדים של כ-60 מיליון שקל בשנה - כעשירית מהמחזור השנתי שלה.
איך ניתן להסביר את הפער במספרים, מה עשוי לעלות בעתיד העסקה, מדוע היא כה בעייתית ומורכבת, ומה תקבל החברה שתחליט לרכוש בסופו של דבר? גלובס עונה על השאלות הפתוחות.
● בלעדי | לא מצליחה להרוויח: האם עסקת וולט מרקט צפויה לעלות על שרטון?
● בלעדי | המעורבות של גולדמן זאקס, ההכנסות והמתעניינים: המספרים של וולט מרקט נחשפים
● בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?
מה מלמדים המספרים של וולט מרקט?
עם ההחלטה על מכירת וולט מרקט, בעקבות ביטול ההסדר הכובל שניתן לחברת המשלוחים על-ידי רשות התחרות בפברואר האחרון, פורסמה מצגת משקיעים מטעם בנק גולדמן זאקס, ממנה עלה כי וולט מרקט מגלגלת מעל 650 מיליון שקל בשנה.
לשם השוואה, שירות האונליין של שופרסל מגלגל כ-2.5 מיליארד שקל בשנה, ומיד אחריו רמי לוי עם כ-650 מיליון שקל בשנה.
למעשה, וולט מרקט הוא שירות משלוחי הסופרמרקט השלישי בגודלו במדינה. במאי 2025 אף נכנסה החברה לרשימת הקמעונאים הגדולים של רשות התחרות, מה שממחיש את היקף הפעילות ואת קצב הצמיחה שלה משנה לשנה. אחד היתרונות של השירות הוא הצעת ערך שלא קיימת אצל רוב שחקניות האונליין - משלוחים מעכשיו לעכשיו.
לדברי גורמים בשוק, תהליך המכירה מעורר עניין רב מצד שחקנים משמעותיים, שרואים בנכס הזדמנות אסטרטגית ולא נטל. "מי שקונה את וולט מרקט הופך מיד לשחקן שמתמודד באונליין מול שופרסל ורמי לוי", אומר גורם בשוק. לדבריו, מדובר בעסק שנבנה בהשקעות עתק, עם מאות עובדים, עשרות חוזים מסחריים, תשתית טכנולוגית מתקדמת, מלאי, ספקים ומותג חזק.
"הרוכש יצטרך להחליט אם הוא מתחיל לממש את ההשקעה האדירה שנעשתה ולעבור לרווחיות באמצעות התמקדות בסחר - או ממשיך להתרחב לאזורים נוספים ולהגדיל עוד יותר את נתח השוק. אם זה היה נכס בעייתי, וולט לא הייתה נלחמת עליו במשך שנה מול רשות התחרות, ולכן ברור שמדובר בפלטפורמה חזקה מאוד עם פוטנציאל משמעותי קדימה".
למרות זאת, עם פתיחת חדר המצב לקונים האפשריים הוצגה תמונה קצת פחות אופטימית. כאמור, התשקיפים של החברה מראים שהיא הפסדית, וצפויה להישאר כזו בשנתיים הקרובות.
חשוב להדגיש כי מדובר בחברה צעירה, שאומנם חדרה לשוק באופן אגרסיבי בעזרת האפליקציה הפופולרית, אך הכנסות בגובה כזה תוך ארבע שנות פעילות בלבד נחשבות לנתון משמעותי.
"הגישה של וולט היא יותר טכנולוגית", מסביר בכיר לשעבר בענף הקמעונאות המקוונת. "היא פועלת וחושבת כמו חברת הייטק - מתרכזת בגדילה, ופחות בייצור שורת רווח בטווח המיידי. עבור שחקנים בשוק הקמעונאות המסורתית זה דבר מרתיע".
למה וולט מרקט מפסידה כל-כך הרבה כסף?
השאלה המעניינת ביותר היא כיצד הכנסות של יותר מ-650 מיליון שקל בשנה הופכות לשורת רווח שלילית. התשובה טמונה במספר גורמים. על-פי גורם בכיר בענף קמעונאות האונליין, "צריך לקחת בחשבון שאין המון שחקניות שמצליחות לשמור על מערכי האונליין שלהן רווחיים ברמה מספקת. זה אתגר ניהולי ותפעולי, שרבות מתמודדות איתו".
העלויות התפעוליות של מערך אונליין בשוק הקמעונאות אכן נחשבות גבוהות ביותר. גורם בכיר בשוק אומר כי "קשה לגייס עובדים לתחום ולשמור אותם. מה גם שאתה צריך הוצאות על החזקה של צי רכבים, שאומנם נחסך לוולט כי הם עובדים עם שליחים עצמאיים, אבל לסופרים שמספקים סלים של 1,000 שקל ויותר - זו חובה.
"ומה לגבי המלקטים בסניפים? גם אלה הוצאות. הסניפים עצמם, הקמת מרלו"גים וכל היוצא בזה מתכנסים להשקעה אדירה, שצריך המון ניסיון וידע כדי לנהל אותה כמו שצריך".
גורם אחר מסביר כי העלויות של וולט מרקט אפילו גבוהות יותר מיתר השחקניות בענף. "הכול ארוז אצלם בשקיות מאוד עמידות, המלקטים שלהם איכותיים, המלאי שלהם יקר ומורכב מתמהיל מוצרים שאין במרבית הסופרים - וזה עולה המון כסף.
"חוץ מזה, חשוב לזכור שמדובר בחנויות 'שחורות' (חנויות שמתפקדות כמחסני ליקוט, ללא תנועת לקוחות, נ"ש), שלא מייצרות לחברה ערך נוסף חוץ מהמרקט. כלומר, לא נכנסים לשם אנשים וממלאים את הסל. אתה צריך להשקיע עבור כל אחד מהסניפים בהוצאות בסיסיות כמו חשמל, מים, ארנונה, וגם זה עולה הרבה".
לצד ההוצאות, נתון נוסף שפורסם במצגת המשקיעים מדבר דווקא על פוטנציאל צמיחה משמעותי, שאם ינוהל נכון, עשוי להניב לקונה החדש רווחים משמעותיים.
מי יוכל לקנות את וולט מרקט?
המתחרות שנכנסו לחדר המצב של גולדמן זאקס הן מגוונות - החל מהקמעונאיות הקלאסיות (על-פי הערכות, ויקטורי, גוד פארם ורשתות סופר נוספות), דרך חברות הפצה ולוגיסטיקה ועד קרנות השקעה ובנקים.
"צריך להבין שבשביל להשתלט על עסק כזה צריך המון כסף", מסביר בכיר אחר בענף. "לא מדובר בהפסדים שכל שחקן יכול למזג לתוך הדוחות שלו". לכן, על-פי גורמים בשוק, ייתכן שגוף השקעות מבוסס שמגלגל מיליארדי שקלים בשנה יכול להרשות לעצמו "לקחת את הסיכון".
מה תקבל החברה הרוכשת?
על-פי הערכות בשוק, מועד המכירה שהוסכם בין רשות התחרות לוולט הוא סוף שנת 2026 או תחילת 2027. כשהעסקה תצא לפועל, החברה הרוכשת תקבל את כל 29 המחסנים הלוגיסטיים של וולט מרקט.
על-פי מידע שהגיע לגלובס, ההסכם עם רשות התחרות כולל התייחסות גם לסוגיית השם, שיישמר "וולט מרקט" בשנה הראשונה אחרי הרכישה, ולאחר זמן מה יהיה צורך להחליפו לשם אחר.
סוגיית השליחים מורכבת יותר. "אין לוולט מרקט ערך בלי השליחים של וולט", מסביר גורם בכיר בענף הסופרים. "למה אני צריך 29 חנויות 'שחורות' בלי השליחים? הרי רוב ההכנסות מגיעות מהעמלות שוולט גובה על המשלוחים. אני גם ככה מאפשר לוולט לעבוד עם הסופרים השכונתיים שלי, אז למה לי לרכוש ממנה עוד חנויות שלא מכניסות מתנועת לקוחות?".
לכאורה, הקונה החדש יוכל להשאיר את מודל השליחים על כנו, והכול תלוי בהסכמות בין החברה הרוכשת, וולט ורשות התחרות. עם זאת, הרשות פועלת בימים אלה כדי לאתר חברות מתאימות להחזיק את החברה בנאמנות, אם העסקה לא תבשיל.
מוולט נמסר בתגובה כי הם לא מתייחסים לנושא מכירת וולט מרקט.
