חודש עמוס הנפקות בת''א / צילום: Shutterstock
לאחר מספר שנים של יובש יחסי, גל הנפקות גדול מתדפק על שערי הבורסה בת"א. ככל שהמומנטום החיובי בשוק המניות יימשך, יגיעו לשוק בחודש מאי מעל 20 הנפקות ראשוניות של מניות (IPO), על בסיס הדוחות הכספיים לשנת 2025, לצד עשרות תשקיפים לגיוס חוב (אג"ח). החברות המנפיקות צפויות להגיע בעיקר מתחום הנדל"ן, לצד חברות מבוססות ותזרימיות מתחומי התעשייה הביטחונית, המזון, התרופות ועוד.
ככל הידוע לרשות ני"ע הוגשו מעל 30 טיוטות תשקיף, כאשר הגדולה מבין ההנפקות העומדות על הפרק היא זו של חברת ייזום הנדל"ן תדהר שמובילים היו"ר גיל גבע והמנכ"ל אורי לוין (לשעבר מנכ"ל בנק דיסקונט). מדובר בהנפקה של חברת הנדל"ן הפרטית הגדולה בישראל, שמתוכננת לצאת לפי שווי מוערך של 7.5 מיליארד שקל לפני הכסף.
● קורצת לג'פניקה ונערכת להנפקות: הבורסה בת"א משיקה מדדים חדשים
● אקזיט ענק: פורטיסימו מוכרת מניות סוגת ב-430 מיליון שקל
● האינדיקטור שמלמד: אלה המניות היקרות בבורסה. ואיפה ההזדמנויות?
בשווי גבוה יחסית צפויות להנפיק גם חברת בגירה, שמייצרת סימולטורים צבאיים, של משפחת מזרחי, וחברת הבנייה בסט של משפחת טנוס (2.5 מיליארד שקל כל אחת) וכן שתי חברות תעשייה שבשליטת קרן פימי: חברת התרופות רפא (2.2 מיליארד שקל) וחברת תוספי המזון גלעם (1.5 מיליארד שקל).
חברת חומרי הבנייה והצבע טמבור מבקשת לחזור לבורסה, בהנפקה לפי שווי מוערך של כ־2 מיליארד שקל, וחברת הנדל"ן למגורים אביסרור שואפת להנפיק לפי שווי דומה. ברשימה הארוכה ניתן לציין גם את חברת האנרגיה רפק אנרג'י (1.5 מיליארד שקל), מאפיית רוסטיק בייקרי של משפחת נגל שמחזיקה במותגים פילסבורי ונייצ'ר וואלי (שווי של מיליארד שקל), חברת התשתיות אולציקי - שגם עבורה זהו סיבוב שני בבורסה (800 מיליון שקל), ורשת המסעדות האסייתיות קיסו (פחות מחצי מיליארד שקל).
מזון, תעשייה וביטחון
כמה חברות יתווספו לבורסה בעקבות חודש מאי הנוכחי? עדיין קשה לדעת והרבה תלוי גם בהמשך הרגיעה הביטחונית באזור. לחתמים ולמשקיעים ברור שאם תתחדש הלחימה מול איראן, יהיה קשה להוציא את ההנפקות לפועל.
בינתיים, אחד החתמים מספר בשיחה עם גלובס, כי "בשבוע שעבר הגענו עם שלוש חברות למשרדי הרשות ני"ע. במעלית פגשתי עוד חבר חתם, ואז במשרדים ראינו עוד ארבעה יושבים ומחכים לתורם. מכאן הבנו כולנו שחודש מאי יהיה מטורף. המוסדיים גם נערכו מראש להבנתי, ואנחנו לפני גל משמעותי של הנפקות".

חשוב לציין שהערכות השווי הללו הן נזילות ותלויות בתנאי השוק. כך, למשל, בהנפקת רמי לוי נדל"ן בחודש ינואר האחרון, שיצאה לפועל לאחר חודשים של כיפופי ידיים בין הבעלים, טייקון הקמעונאות רמי לוי, לגופים המוסדיים (רוכשי המניות בהנפקה), הושלם הגיוס לפי שווי חברה של 2.75 מיליארד שקל (לפני הכסף), שהיה נמוך ב־25% מזה שאליו כיוונה החברה בתחילת התהליך.
"אנחנו רואים שיש רעב בשוק לאקוויטי (מניות), והוא התחזק בשבועות האחרונים בשל הסטות כספים מחו"ל לארץ ולמסלולים המנייתיים", אומר נדב רבן, מנכ"ל רוסאריו חיתום. "הגופים המוסדיים מחפשים בעיקר חברות בתחומי המזון, התעשייה והביטחון, שמקבלות הערכת שווי הוגנת. הסיבה היא שלמוסדיים קל יותר לנתח אותן, להבין את הסיכונים". לדבריו, "אני לא רואה בועה בסקטורים האלה. נכון שהחברות הביטחוניות קיבלו מכפילי רווח גבוהים, אבל זה משום שיש להן תחזיות מאוד מוצקות במבט קדימה".
אורי מור, מנכ"ל משותף בחברת החיתום החדשה, מור לנגרמן, מוסיף כי תנאי המאקרו ומצב השוק מאפשרים את ריבוי ההנפקות הצפוי: "שוק ההון הישראלי חזק יותר משוקי הון אחרים בעולם", ובאשר למוסדיים - אלה אינם קונים לדבריו בכל מחיר: "הם יודעים לקבל דיסקאונט בחברות המונפקות ביחס לחברות מקבילות הנסחרות בשוק, בעוד שהחברות עצמן פוגשות את התיאבון של המוסדיים להשקיע באקוויטי. זה יוצר מפגש כדאי לכל הצדדים".
פחות מסוכן, יותר יקר
מתחילת 2026 כבר הנפיקו 9 חברות חדשות בבורסה בת"א, ביניהן חברת חומרי הגלם לענף המזון פרודלים של משפחת ברזובסקי ועידן עופר, חברת הנדל"ן מנרב, החברות הביטחוניות סמארט שוטר ודי.אס.איי.טי, וכאמור רמי לוי נדל"ן. זאת לאחר שבשנה הקודמת בוצעו 21 הנפקות ראשוניות (IPO) שהפכו את 2025 לשנת שיא של הנפקות מאז הגל, המאכזב ברובו, של 2021. באותה שנה בוצעו בבורסה 94 הנפקות IPO, רובן של חברות בוסריות מתחומי הטכנולוגיה, שחלקן קרסו מאז.

כיצד השתנו העדפות הגופים המוסדיים מאז גל הנפקות הטכנולוגיה שהכזיב בתחילת העשור? פלג פאר, מנכ"ל משותף בלידר שוקי הון, אומר כי "ב־2021 הריבית היתה אפסית ולא יכולת לקבל תשואה בשום מקום. אז היה מספיק שתראה ש'יש לך חלום' ויצאת להנפיק. המוסדיים כיום מעדיפים לקנות משהו פחות מסוכן גם אם הוא יותר יקר. הם יעדיפו לקנות חברה גדולה ומבוססת, גם אם במכפיל רווח יותר גבוה, מאשר חברה קטנה במכפיל יותר נמוך".
ביקוש לתחום החשמל
מורן נחשוני, מנכ"ל משותף בווליו בייס חיתום, מציין כי הביקושים להנפקות חדשות מגיעים גם דרך החסכונות ארוכי הטווח של הציבור: "אנחנו עדים להזזה מסיבית של כספי גמל ופנסיות ממסלולים שנצמדו ל־S&P 500 למסלולי מניות בשוק המקומי. יחד עם כניסה של כסף ממשקיעי ריטייל, נוצרים ביקושים טבעיים להנפקות חדשות".
בווליו בייס חיתום מציינים כי בשוק יש ביקוש להנפקות של חברות ריאליות, ובין היתר תחום ייצור החשמל צפוי לייצר הנפקות ב־2026. "ישנם ביקושים גדולים מאוד לחשמל במשק בעקבות הייפ ה־AI, מה שצפוי להוביל לגל הנפקות בתחום", אומרים שם. מעבר להנפקה המתוכננת של רפק אנרג'י, מוסיף נחשוני כי "ישנן חברות גדולות וקטנות מתחום האנרגיה - קונבנציונלית ומתחדשת - שיבואו לגייס. לא מדובר רק על הקמת חוות השרתים (דאטה סנטרים), אלא גם על השפעות של רכבים חשמליים וגידול באוכלוסייה".
בבווליו בייס חיתום מציינים עוד כי חברות פרטיות גדולות מבקשות להנפיק. לדברי אמיר נחום, מנכ"ל משותף בחברה, "הן גדולות מדי מכדי להישאר פרטיות. יש להן המון צרכים ושוק ההון הופך להיות מאוד יעיל עבורן". לצידן, לדבריו,"יש גם חברות קטנות יותר שככל הנראה יגייסו אג"ח בשלב הראשון, ולאחר מכן צפויות לבחון גיוס מניות. כך חברות הייזום למגורים שחוות האטה במכירות יצטרכו לגייס מקורות דרך שוק ההון, לנצל את מהירות התגובה ורמות התמחור ולפתוח נתיב מימוני חדש".