לוי הלוי, מנכ"ל אל על / צילום: ענבל מרמרי
חברת התעופה אל על מפרסמת הבוקר (ד') את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2026. תוצאות החברה נפגעו במיוחד בעקבות מבצע "שאגת הארי" לצד עליית מחירי הדלק. כך, אל על מסכמת את הרבעון הראשון של 2026 עם הפסד נקי לבעלי המניות של 68.9 מיליון דולר - הפסד ראשון מאז הרבעון הראשון של 2023; זאת לעומת רווח של 92.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
● מחירי הקפה והקקאו נפלו, אך לא בסופר - והרווח הנקי של שטראוס טס ב-126%
● המלחמה לא פגעה: מליסרון ועזריאלי עם דוחות טובים ברבעון הראשון
לדברי אל על, הנזק ממבצע "שאגת הארי", שנמשך כמעט חודש וחצי והוביל לסגירה של השמיים, נאמד ב-145 מיליון דולר, מתוכו 90 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. במילים אחרות, גם ברבעון השני החברה תמשיך להיפגע בסכום נוסף של 55 מיליון דולר. עלות הפגיעה המוערכת ליום עמדה על 4 מיליון דולר. היצע המושבים של החברה (ASK) ברבעון הצטמק ב-20% ביחס לרבעון המקביל, ושיעור התפוסה ירד ל-83%. גם ההכנסה הממוצעת למושב ירדה ב-14%.
הפגיעה החלה כבר בשורה העליונה, כאשר אל על נפגעה גם מ"עליית מחירי הדלק והתחזקות השקל מול הדולר". החברה רשמה הכנסות של 562.4 מיליון דולר, ירידה חדה של 27% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. ההשפעה הייתה דרמטית עד כדי כך שה-EBITDAR של החברה (הרווח התפעולי התזרימי) כמעט ונמחק לגמרי, כשצלל ל-16 מיליון דולר, לעומת 213 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה - נפילה של 92%.
בצד החיובי, אל על מדווחת כי נכון לסוף אפריל צבר ההזמנות (הזמנת כרטיסים עתידית) עומד על 1.2 מיליארד דולר, וכי לקראת חודשי הקיץ היא תגדיל את היצע המושבים ב-6% עד 10%, ואף מציינת כי היא "שברה את שיא כל הזמנים" במכירות לחודש אחד. בחודש אפריל היא מכרה כרטיסים בסכום של 560 מיליון דולר.
ההון העצמי של החברה בסוף הרבעון הראשון עמד על כ-1 מיליארד דולר.
אילולא מבצע "שאגת הארי", באל על צופים כי החברה הייתה מרוויחה 23 מיליון דולר ברבעון. גם כאן היה מדובר כמובן בנפילה קשה של יותר מ-75% ברווח ביחס ברבעון המקביל אשתקד. ברבעונים השני והשלישי החברה צופה גידול של 1%-4% בהכנסה הממוצעת למושב (RASK) ביחס לרבעונים המקבילים בשנה שעברה.
עלייה במספר חברי הנוסע המתמיד
נתח השוק של אל על ממשיך להצטמצם בנתב"ג (38% ברבעון הראשון של השנה), אך במקביל עוד ועוד חברות תעופה זרות מעכבות את חזרתן לטוס לישראל (כמו אמריקן איירליינס, איבריה ובריטיש איירווייז), על רקע המתיחות ההביטחונית והאפשרות לחידוש המלחמה מול איראן.
במקביל, אל על מדווחת כי היא ממשיכה לפעול להורדת הגיל של צי המטוסים שלה. החברה רכשה 6 מטוסי דרימליינר ו-4 מטוסים יעברו שידרוג לדגם מתקדם יותר. החברה גם הרחיבה את ההסכם שלה מול יצרנית המטוסים בואינג עם אופציה לרכישת 6 מטוסים נוספים.
במהלך הרבעון, החברה גם חתמה על הסכם להעברת פעילות מועדון הנוסע המתמיד FLY CARD לחברת כרטיסי האשראי ישראכרט (מחברת כאל), וצופה בכך תוספת של כמיליארד שקל לחברה במצטבר בעשור הקרוב. החברה גם מציינת כי מספר חברי מועדון הנוסע המתמיד הסתכם בסוף הרבעון ב-3.6 מיליון איש, עלייה של 270 אלף אנשים בשנה. מספר מחזיקי כרטיס האשראי FLY CARD עמד על 528 אלף, עלייה של 60 אלף כרטיסים בשנה.
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אל על הציגה רווחים עצומים שהצטברו עד כה לכמיליארד דולר. בשנתיים הראשונות למלחמה הדומיננטיות של אל על בשמיים אפשרה לה לשמור על שיעורי תפוסה גבוהים מאוד ועל רמת מחירים גבוהה.
עם זאת, המשקיעים כבר מתחילים לתמחר את "היום שאחרי" המלחמה. ברבעון האחרון איבדה מניית אל על כמעט 30% משוויה, והיא נסחרת לפי שווי של 7.16 מיליארד שקל. התשואה בשנה האחרונה עומדת על 4% בלבד. בעל השליטה קני רוזנברג מחזיק ב-42.4% ממניות החברה בשווי של יותר מ-3 מיליארד שקל.