עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי
כשנה חלפה מאז הזעזוע שספגה חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י , שבשליטת עופר ינאי. בשלהי חודש יוני 2025 דיווחה החברה כי שני המנכ"לים המשותפים, נדב טנא ושחר גרשון, שליוו את ינאי מתחילת דרכה של נופר, הודיעו על עזיבתם. מיד לאחר מכן, מכרו השניים את מניותיהם בחברה (קרוב ל־7% בסך־הכול) לידי גופים מוסדיים תמורת כ־225 מיליון שקל ובדיסקאונט על מחיר השוק, לפי שווי חברה של כ־3.3 מיליארד שקל (לאחר שמאז ההנפקה ב־2020 הניבה תשואה חד־ספרתית).
● מקבע את מעמדו כבית ההשקעות המוביל: קפיצה בהכנסות ורווחי מיטב
● בעלי מניות לאומי אישרו ברוב של 98% את תוכנית האופציות של חנן פרידמן
● עופר ינאי נגד המנכ"לים שלו לשעבר: הקמת החברה החדשה - "הפרת חוזה
העזיבה המפתיעה, שהוסברה בשוק בתחושת מיצוי וחילוקי דעות בין ינאי, היו"ר הדומיננטי, לצמד מנהליו הבכירים, הובילה לירידה חדה של כ־10% במניית נופר ביומיים שלאחר מכן. אולם למרות האקזיט המרשים של צמד המנהלים השכירים, מי שצוחק אחרון לפי שעה הוא דווקא ינאי: בתוך שנה אחת בלבד זינקה מניית נופר בכ-160% והיא נסחרת היום בשווי של 8.8 מיליארד שקל.
יתרה מכך, לאחר שניסיון של ינאי למנות למנכ"ל נופר את עמי לנדא, מנהל בכיר בקבוצת אלייד דאז, סוכל בידי הגופים המוסדיים (שהתנגדו לתנאי העסקתו) - בסוף ספטמבר האחרון נכנס ינאי עצמו לתפקיד המנכ"ל, מה שעשוי להניב לו תגמול יוצא דופן.
בסוף נובמבר אושרו לינאי תנאי התגמול שכוללים קבלת כ־4.8% ממניות נופר במקרה שהחברה תגיע לשווי, שנראה אז דמיוני, של 16 מיליארד שקל בשלוש השנים הבאות (עד נובמבר 2028). מדובר בהטבה ששווייה מגיע ל־770 מיליון שקל, שנראתה לא מזמן מופרכת, אך היום רחוקה בכ־100% עלייה של מניית נופר מהיעד, פחות מביצועיה בשנה החולפת.
הביקוש לחשמל מזנק
אז מה הוביל לעלייה הנחשונית בשווייה של נופר בשנה האחרונה? ראשית, טיימינג - מניות האנרגיה המתחדשת, שנחשבו בעבר לסקטור חבוט, הפכו לטרנד לוהט בבורסה בת"א. בשנה האחרונה מציג מדד ת"א תשתיות אנרגיה עלייה של 160%, שני רק למדד הביטוח ויותר מכפול מעליית מדד הדגל ת"א 35. המצטיינות בו, אף יותר מנופר, הן מניות האנרגיה המתחדשת דוראל (מעל 500% עלייה בשנה האחרונה), פריים אנרג'י ומשק אנרגיה (460% כל אחת), אנלייט (350%) ואו.פי.סי (233%).
סיבה מרכזית לתפנית החדה בהתייחסות המשקיעים לאותן מניות היא הביקוש המזנק לחשמל, נוכח הקמתן האינטנסיבית של חוות שרתים (דאטה סנטרס) שנועדו לתמוך במהפכת הבינה המלאכותית, AI. גם המלחמה במפרץ בין ארה"ב לאיראן שטלטלה את מחיר הנפט, העצימה את הצורך במקור יציב של אנרגיה, כאשר אנרגיה מתחדשת אינה נוטה להיות מושפעת מאירועים גיאופוליטיים.
צבר הפרויקטים "הבשל" של נופר צמח ב־133% במהלך השנה שעברה, ובסוף 2025 היו בידיה פרויקטים מחוברים ומוכנים לחיבור (בהספק ובאגירה) של 1 ג'יגוואט, ועוד 3.1 ג'יגוואט בהקמה ולקראת הקמה. במקביל היא פועלת בתקופה האחרונה לכניסה לתחומים נוספים, ובראשם הקמת חוות שרתים לצד בניית תשתית לסחר בחשמל.
בבד בבד עם הסנטימנט החיובי בשווקים והרחבת הפעילות, נקט ינאי מספר צעדים להשבחת והגדלת עסקי החברה, שבינתיים זוכים לאמון השוק. פחות מחודשיים לאחר שהתיישב על כס המנכ"ל, ביסס ינאי את שליטתו בנופר ואף יצר לעצמו תזרים נאה כשהכניס את לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של בנק לאומי, כשותפה בהחזקותיו. הוא מכר ללאומי 20% מחברה פרטית (ינאי גרופ) המחזיקה בשליטה בנופר, תמורת 150 מיליון שקל במזומן, וקו אשראי של 450 מיליון שקל נוספים - שבהם השתמש בהמשך לרכישות נוספות (באופן פרטי).
סכסוך מתוקשר עם לוזון
נכון להיום, מחזיקה ינאי גרופ 26% ממניות נופר בשווי שוק של 2.2 מיליארד שקל (משקף רווח "על הנייר" של מעל 250 מיליון שקל ללאומי פרטנרס). עופר ינאי מחזיק ב-80% מהחברה הפרטית ובנוסף, עוד 4.4% ממניות נופר, בשווי של קרוב ל־400 מיליון שקל.
נזכיר כי לצד נופר, השקיע ינאי בשנים האחרונות סכומי עתק במועדון הכדורסל של הפועל ת"א, שבבעלותו.
לאחר שביצר את שליטתו בנופר, הכניס ינאי את כלל ביטוח כשותפה בחברה הבת נופר ישראל, המרכזת את פעילות הקבוצה בארץ. כלל רכשה כ־19% ממניות החברה הבת תמורת 300 מיליון שקל (ולפי שווי של 1.3 מיליארד שקל לפני הכסף), כאשר הכוונה היא להנפיק בהמשך את נופר ישראל בבורסה בת"א לפי שווי גבוה יותר.
במקביל הוביל ינאי את נופר למהלך השתלטות על חברת האנרגיה אלומיי קפיטל תמורת 460 מיליון שקל (לפי שווי חברה של מיליארד שקל) שהושלם בחודש מרץ. בהמשך נקלע ינאי למאבק מול עמוס לוזון, בעל השליטה בקבוצת לוזון, שהייתה שותפה עם אלומיי להחזקה של כ־34% בתחנת הכוח דוראד שסמוכה לאשקלון.
השניים ביקשו לרכוש זה את החזקותיו של זה בתחנה, המספקת 860 מגוואט, ולאחר הליך התמחרות מהיר היה זה לוזון שרכש את חלקה של אלומיי בדוראד תמורת כ־740 מיליון שקל, ולפי שווי של 4.4 מיליארד שקל לתחנה. ינאי אולי "הפסיד" ללוזון בהתמחרות, אך למעשה קיבל בעסקה סכום המצדיק את רוב השווי שלפיו רכש את השליטה באלומיי - כאשר בידיה נותרו פעילויות אנרגיה מתחדשת באירופה ובארה"ב, וכן פרויקט אגירה שאובה בהקמה בצוק מנרה.
השבוע דיווחה נופר על עוד שני מהלכים משמעותיים: הראשון, התקשרות עם קבוצת הביטוח הפניקס בהסכם השקעה של 450 מיליון שקל כנגד זכויות בכורה פרטיות המקנות דיבידנד מוגדל. מדובר במכשיר הון היברידי, שנועד לאפשר את המשך הפיתוח של נופר, בלי להגדיל את המינוף או לדלל את בעלי מניותיה.
בהמשך הודיעה נופר (יום ג') על רכישה של קרקע בשוהם, בשטח של 32 דונם, תמורת 361 מיליון שקל, שנועדה לצורך הקמת חוות שרתים בהספק של 45 מגוואט. מוכרת הקרקע, חברת הנדל"ן בסר, תמשיך להחזיק 10% במיזם. נופר מנהלת מגעים ראשוניים עם שוכר פוטנציאלי לחווה, ובמקביל בוחנת אפשרות להגדלת היקף החיבור לרשת החשמל.
לצד כל אלה, מקדמת נופר רישום של מניותיה למסחר כפול בנאסד"ק, מהלך שעליו הכריזה בחודש שעבר.
הפספוס של טנא וגרשון
ומה לגבי שני המנכ"לים המשותפים שפרשו מנופר - טנא וגרשון? הללו פספסו "על הנייר" תמורה נוספת של מעל ל־300 מיליון שקל שהיו מקבלים לו חיכו עוד שנה, אך יש לציין כי השניים תוגמלו היטב לאורך השנים ורצו לפתוח דף עסקי חדש. זמן לא רב לאחר פרישתם חברו השניים לצפריר יואלי (ממייסדי אנלייט) כדי להקים את סטארק פאוור, שנכנסה לתוך שלד בורסאי ומתכוונת לפעול בתחום של ייזום ופיתוח פרויקטי אנרגיה ותשתיות דאטה סנטרס בארה"ב.
נכון להיום נסחרת סטארק פאוור בשווי שוק של כ-400 מיליון שקל, לאחר שגייסה לאחרונה 430 מיליון שקל בהזרמת הון כנגד מניות וכתבי אופציות (הסכום המלא תלוי במימוש שתי סדרות אופציות) מגלריה של משקיעים מוסדיים וקרנות גידור. טנא וגרשון מחזיקים ב־17% ממניותיה כל אחד ומשמשים בה כיו"ר וכסגן יו"ר בהתאמה.