עידו סוסן, מנכ''ל דרייבנטס / צילום: איל יצהר
חברת שרתי התקשורת הישראלית דרייבנטס (Drivenets) של עידו סוסן והלל קוברינסקי מגייסת 410 מיליון דולר לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, בסיבוב ענק שהופך אותה לחברה הפרטית השנייה בגודלה בישראל במונחי שווי שוק - כך נודע לגלובס. ראשונה לה רק ואסט דאטה, שקיבלה לאחרונה שווי שוק של 30 מיליארד דולר.
● לייטריקס מפטרת 75 עובדים ומתפצלת לשתי חברות נפרדות
● בלעדי | החברה מרעננה שמחזיקה בהזמנות של מיליארד דולר ומכוונת לשוק של אנבידיה
את השווי הגבוה השיגה דרייבנטס לאחר שהוכיחה כי נכנסה לשוק הבינה המלאכותית הצומח, לאחר שבשנים הראשונות לפעילותה שירתה בעיקר חברות תקשורת. דרייבנטס הפכה את שרתי התקשורת שפיתחה - שנועדו להפעיל מתגי תקשורת גדולים בקרב ענקיות טלקום - לתשתית תקשורת בחוות שרתים המיועדות לעיבוד AI וממלאת תפקיד הדומה לזה שממלאת מלאנוקס בתוך אנבידיה.
לפי ההערכה, דרייבנטס משרתת כיום ענקיות בתחום הניאו-ענן, שוק חדש יחסית של חברות שמתמחות בבניית חוות שרתים לעיבוד AI ובהשכרת שירותים אלה לחברות ענן או לשוק.
את הסיבוב מובילים המשקיעים הקיימים: קרן בסמר האמריקאית, שאת ההשקעה מטעמה מוביל השותף הישראלי בה אדם פישר, וקרן אטריידס (Atreides), המיוצגת בדירקטוריון על-ידי גאווין בייקר - משקיע סדרתי בחברות ישראליות בתחום הבינה המלאכותית ואחד המשקיעים המוקדמים בספייס אקס.
לסיבוב הצטרפו משקיעים חדשים ומפתיעים - כמו ענקית השבבים AMD שהחלה לשתף פעולה עם הסטארט-אפ הישראלי, רד דוט הישראלית וכן משקיעים קיימים כמו פיטנגו ו-D1.
בשנה וחצי האחרונות, מאז שנכנסה לעסקי ה-AI, נחשבת החברה לרווחית ובעלת תזרים מזומנים חיובי, עם סך עסקאות חתומות בהיקף של מעל למיליארד דולר ועתיד של צמיחה - כאשר בשוק מעריכים כי שוק התקשורת לחוות שרתי AI (נטוורקינג) יגיע ל-200 מיליארד דולר עד סוף שנת 2030. אנבידיה לבדה מכניסה מהתחום כ-40 מיליארד דולר בשנה, באמצעות פעילות מלאנוקס לשעבר.
דרייבנטס פיתחה נתבי תקשורת המבוססים על שבבים מוזלים ביחס לשבבי אנבידיה, המאפשרים להעביר מידע ולבצע עיבוד בינה מלאכותית באמינות גבוהה המתחרה בזו של סיסקו ומלאנוקס, שנרכשה על-ידי אנבידיה.
צבר הזמנות של מיליארד דולר
לפני כשנה נחשף בגלובס כי דרייבנטס החלה לשרת גם את שוק הניאו-עננים, חברות שעוסקות בהשכרת שירותי עיבוד AI ושטחי חוות שרתים, נוסף על לקוחות מסורתיים מתחום התקשורת כמו AT&T, קומקסט, NTT ו-KDDI, שמשתמשים בשירותיה עבור עיבוד תקשורת.
בעקבות ההתרחבות לתחום הבינה המלאכותית הצומח, החברה מצפה לצבר הזמנות של מיליארד דולר לפחות במשך חמש השנים הקרובות. מדרייבנטס לא התקבלה תגובה לידיעה.
בשנה שעברה ביצעה החברה עסקת סקנדרי (מכירת מניות שניונית) במסגרתה נמכרו 15% ממניות המשקיעים - בהם פיטנגו, בסמר וגופים מוסדיים כמו הראל ופועלים אקוויטי - בהיקף של 750-800 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 5 מיליארד דולר.
עד היום גייסה דרייבנטס, שמעסיקה מעל ל-500 עובדים, קרוב ל-600 מיליון דולר (לא כולל סיבוב הסקנדרי) בהובלת בסמר, פיטנגו וקרנות אמריקאיות כגון D1 ו-D2. סבב סקנדרי הוא סיבוב השקעה שבו מניות עוברות מיד ליד ללא השקעה בקופת החברה, דבר שמעיד ככל הנראה על רצון של AT&T להצטרף כשותפה אסטרטגית לחברה - ומצד שני על רצונן של המשקיעות באקזיט, ולו חלקי, בחברה.
שני יזמים מנוסים
דרייבנטס מרעננה הוקמה לפני עשור והספיקה לזכות בשנת 2019 בתואר חברת הסטארט-אפ המבטיחה של גלובס. היא נוסדה על-ידי שני יזמים מנוסים: עידו סוסן, שמכר כבר לפני יותר מעשור את הסטארט-אפ אינטוסל לסיסקו תמורת 475 מיליון דולר לאחר שגייס לו 6 מיליון דולר בלבד, וכבר בגיל 27 הפך למולטי-מיליונר. אחיו של עידו הוא ליאור סוסן, מייסד קרן ההון סיכון האמריקאית אקליפס קפיטל, המשקיעה הראשונה בחברת השבבים סרבראס שיצאה להנפקה בנאסד"ק בחודש שעבר.
המייסד השני בחברה הוא הלל קוברינסקי, לשעבר תא"ל בחיל השריון, שהקים ומכר את הסטארט-אפ אינטרווייז ל-AT&T ואף פזל לזירה הפוליטית, כאשר היה ממקימי מפלגת יש עתיד ושימש כראש המטה שלו בשנותיה הראשונות.
סוסן עשה את הונו הראשון בחייו מאקזיט לסיסקו ואפילו עבד במרכז הפיתוח הישראלי שלה במשך שנתיים, אך עם הקמתה של דרייבנטס ב-2015 בחר להתחרות עמה במטרה להביא ענקיות תקשורת כמו AT&T או ורייזון להחליף את נתבי התקשורת (ראוטרים) הגדולים שלהן מסיסקו וג'וניפר, לאלה של דרייבנטס.
באופן אירוני, את ההשראה הוא שאב מעולמות הענן: סוסן שאף לפרק את רשתות התקשורת המסובכות והמיושנות שמהן הורכבו נתבי התקשורת הגדולים, שהוגבלו בדרך-כלל לגודל ארונות התקשורת באותם המבנים. במקום זאת, הרעיון שעמד מאחורי הקמתה של דרייבנטס הגיע מעולם חוות השרתים או מרכזי הנתונים: העמדה של קופסאות מחשוב מהירות שבכל אחת מהן משובץ שבב תקשורת רב-עוצמה - וכמו אבני לגו ניתן יהיה להקים מהם נתבים וירטואליים עוצמתיים לפי דרישה. את אבני הלגו הללו, המכונים בחברה "קופסאות לבנות", ניתן יהיה לאחסן יחד תחת קורת-גג אחת או אפילו לפצל ביניהן בין מתקנים שונים שהמרחק ביניהן יכול להגיע עד ל-80 ק"מ, כך שהן עדיין יפעלו יחד בסנכרון מדויק כדי להפעיל נתב תקשורת, כזה המנהל עבור ספקיות התקשורת את כלל תעבורת הנתונים.
ראש בראש מול אנבידיה
בחודש מאי בשנה שעברה פרסמה דרייבנטס כי היא מתחילה לעבוד עם סוג חדש של לקוחות - חברות ניאו-ענן, ומאז החלה לעבוד גם עם חברת השבבים AMD שבונה חוות שרתים, בין השאר בהתבסס על הטכנולוגיה של דרייבנטס כפתרון לתקשורת בין שרתים.
כך, נוסף על התקנות במאות מיליוני דולרים עבור לקוחות כמו AT&T קומקסט, NTT ו-KDDI, מתכננת החברה להגדיל את טביעת-האצבע שלה בקרב ניאו-עננים וכן ספקיות ענן ובינה מלאכותית גדולות ובינוניות - כיום הכנסותיה מתחלקות כמעט שווה בשווה בין ספקיות תקשורת לחברות AI.
את המחסום הגדול לתחרות עם אנבידיה עברה דרייבנטס באמצעות קידום פרוטוקול תקשורת בין מעבדים "אתרנט", המתחרה בפרוטוקול שבו נודעה מלאנוקס שנמכרה לאנבידיה - "אינפיניבנד". אומנם לאנבידיה קיים גם פתרון לאת'רנט, אך דרייבנטס טוענים בשיחות עם לקוחות כי ניתן להוזיל משמעותית את תשתית ה-AI באמצעות דילוג על שבבי אנבידיה, ולקבל תוצאה דומה במחיר נמוך של עשרות אחוזים גם עם מעבדים מתוצרת נוקיה, סיסקו וברודקום. ברירת המחדל הם שבבי ברודקום שפותחו במקור בחברה הישראלית דיון (Dune) שנקנתה על-ידיה, ונושאים שמות ישראליים: יריחו, רמון וקומראן.
הוכחת ההיתכנות שזוכה ברודקום להפעלת מרכזי AI באמצעות חברות כמו דרייבנטס הישראלית מגדילה גם את אחיזתה בשוק ה-AI על חשבון הצמיחה של אנבידיה, ובפרט לאחר שברודקום התגלתה כספקית ליבת שבב הבינה המלאכותית עבור ענקיות כמו גוגל, סמסונג ואפל.
אנבידיה לא נותרה חייבת: בשנתיים האחרונות היא הפכה את סיסקו - המתחרה הגדולה של דרייבנטס - לשותפת השבבים היחידה שלה בתחום התקשורת - ושכללה את התמיכה שלה בפרוטוקול הפתוח את'רנט.
דרייבנטס נחשבת לשחקנית קטנה בשוק שבו אנבידיה היא הראשונה, והחברה האמריקאית אריסטה, הנסחרת בניו יורק לפי שווי של 200 מיליארד דולר, היא השנייה לאחריה, עם לקוחות ענק כמו מיקרוסופט ומטא.
"עידן חדש של מערכות פתוחות"
עידו סוסן, מנכ"ל ומייסד שותף ב-DriveNets, מסר: "סבב הגיוס הנוכחי מהווה צעד משמעותי בהמשך הצמיחה של החברה, על רקע הביקוש הגובר לתשתיות AI גדולות. המשאב היקר ביותר בעולם כיום הוא GPU שעומד ללא ניצול וממתין לרשת התקשורת. זה מה ש-DriveNets פותרת. אנחנו מביאים איתנו עשור של ניסיון בעולמות של תקשורת בקצבים גבוהים ו-scale ענקי, ומסייעים ללקוחותינו הבונים תשתיות AI לנצל טוב יותר את כוח העיבוד שלהם, להפחית את עלויות התפעול ולהרחיב את פעילות ה-AI שלהם בצורה יעילה - ועל גבי כל סוג של מעבד AI שבו יבחרו להשתמש".
אדם פישר, שותף ב-Bessemer Venture Partners, מסר: "בכל מהפכה בעולם המחשוב קמה גם ענקית תקשורת חדשה. סיסקו חיברה את האינטרנט, Arista חיברה את עולם הענן, ואנבידיה חיברה את עולמות ה-AI המבוססים על ספק יחיד. DriveNets בונה את תשתיות התקשורת לדור הבא של עולם ה-AI - תשתיות AI הטרוגניות. זו הסיבה שהובלנו את סבב הגיוס הנוכחי של החברה, שבה אנחנו משקיעים כבר משלב ה-Series A".
ואמסי בופנה, סגן נשיא בכיר לתחום ה-AI ב-AMD, מסר: "תשתיות הבינה המלאכותית נכנסות לעידן חדש של מערכות פתוחות, שבו מעבדי ה-AI ופתרונות תקשורת ותוכנה מספקים שונים משתלבים ועובדים הייטב יחד. ההשתתפות של AMD בסבב הגיוס הנוכחי של DriveNets משקפת את המחויבות החזקה של שתי החברות לייעול מכסימלי של תשתיות AI המבוססות על מאיצי AMD Instinct ופתרונות התקשורת עתירי הביצועים של DriveNets, כדי לחזק את הביצועים של AI Data Centers המבוססים על תשתית ממספר ספקים לעומת אלה המבוססים על תשתית מספק אחד".
אהרון מנקובסקי, שותף מנהל ב-Pitango, מסר: "במשך שלושה עשורים השקעתי בחברות תקשורת ישראליות, וההשקעה ב-DriveNets היא השאפתנית ביותר מביניהן. החברה בנתה פעילות משמעותית בנקודת המפגש שבין עולמות התקשורת והבינה המלאכותית. הטכנולוגיה שלה משקפת מומחיות עמוקה בניהול ותפעול של כמה מרשתות התקשורת הגדולות בעולם, וממצבת אותה כשחקנית מרכזית ככל שתשתיות ה-AI ממשיכות להתרחב בקנה-מידה עולמי".