החברה מרעננה שמחזיקה בהזמנות של מיליארד דולר, ומכוונת לשוק של אנבידיה

חברת דרייבנטס הוקמה כדי להחליף את סיסקו בקרב ספקיות התקשורת, אך מצאה את עצמה מתחרה בשחקנית גדולה יותר: אנבידיה. החברה ממרכז רעננה הוקמה אומנם כבר לפני עשור, אך רוב השנים פעלה בפרופיל נמוך, עמוק מתחת לרדאר התקשורתי. שני מייסדי דרייבנטס, היזם הסדרתי עידו סוסן ושותפו הלל קוברינסקי, סולדים מראיונות לתקשורת.

● חברות הסייבר הישראליות שלא ממתינות לנורמליזציה ופועלות בערב הסעודית מתחת לרדאר
● שנה אחרי אקזיט הענק: הסטארט-אפ הישראלי שמאיץ את הצמיחה של אנבידיה

סוסן מכר כבר לפני יותר מעשור את הסטארט-אפ אינטוסל לסיסקו תמורת 475 מיליון דולר, לאחר שגייס לו 6 מיליון דולר בלבד, וכבר בגיל 27 הפך למולטי-מיליונר, ולבעל מניות במספר מיזמי נדל"ן במרכז הארץ.

קוברינסקי, לשעבר תא"ל בחיל השריון, הקים ומכר את הסטארט-אפ אינטרווייז ל-AT&T, ואף פזל לזירה הפוליטית, כאשר היה ממקימי מפלגת יש עתיד ושימש כראש המטה שלה בשנותיה הראשונות.

לאחר שעשה את הונו הראשון מהאקזיט לסיסקו, ואפילו עבד במרכז הפיתוח הישראלי שלה במשך שנתיים, בחר סוסן ב-2015, עם הקמתה של דרייבנטס, להתחרות בסיסקו, במטרה להביא ענקיות תקשורת כמו AT&T או ורייזון להחליף את נתבי התקשורת (ראוטרים) הגדולים שלהן מסיסקו וג'וניפר, לאלה של דרייבנטס.

 הלל קוברינסקי / צילום: תמוז רחמן

השראה מעולמות הענן

באופן אירוני, את ההשראה הוא שאב מעולמות הענן: סוסן שאף לפרק את רשתות התקשורת המסובכות והמיושנות שמהן הורכבו נתבי התקשורת הגדולים, שהוגבלו בדרך כלל לגודל ארונות התקשורת באותם המבנים. במקום זאת, הרעיון שעמד מאחורי הקמתה של דרייבנטס הגיע מעולם חוות השרתים, או מרכזי הנתונים: להעמיד קופסאות מחשוב מהירות, שבכל אחת מהן משובץ שבב תקשורת רב-עוצמה - וכמו אבני לגו ניתן יהיה להקים מהן נתבים וירטואליים עוצמתיים לפי דרישה. את אבני הלגו הללו, המכונות בחברה "קופסאות לבנות", ניתן יהיה לאחסן יחד תחת קורת גג אחת, או אפילו לפצל ביניהן בין מתקנים שונים, שהמרחק ביניהם יכול להגיע עד ל-80 ק"מ, כך שהן עדיין יפעלו יחד בסנכרון מדויק כדי להפעיל נתב תקשורת, כזה המנהל עבור ספקיות התקשורת את כלל תעבורת הנתונים.

אלא שלפני כשבוע פרסמה דרייבנטס הודעה צנועה שלא זכתה לפרסום רב - אך עלולה לגרום רעידת אדמה בתעשייה אחרת לחלוטין, ענף הבינה המלאכותית, כזו שיש לה גם משמעות הנוגעת לספקית שבבי תקשורת ו-AI כמו אנבידיה, או לספקיות הענן הגדולות כמו גוגל, אמזון או מיקרוסופט.

דרייבנטס הודיעה, כי היא משרתת לקוח חדש בשם ווייט פייבר (WhiteFiber), חברה כמעט אלמונית מארה"ב, שהחלה את פעילותה בהקמת חוות שרתים לכריית ביטקוין, ולאחרונה הקימה חוות AI באיסלנד. ווייט פייבר היא הלקוחה הראשונה של דרייבנטס מתוך ענף חדש שהפך פופולרי בשנה האחרונה, "ניאו-עננים" (neoclouds), חברות שמתמחות באספקת שירותי עיבוד בינה מלאכותית, שמחליפות במידה רבה את ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל, מיקרוסופט או אמזון, שמתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגדול לשירותי AI.

חברות ניאו-עננים שכאלה מצטיידות באלפי מעבדים גרפיים להשכרה, וכוללות שמות מוכרים יותר כמו קורוויב, שיצאה להנפקה מוצלחת בחודש אפריל, וששווייה כבר מתקרב ל-50 מיליארד דולר, ונביוס, חברת הבינה המלאכותית הצומחת של מייסד מנוע החיפוש יאנדקס, הישראלי ארקדי וולוז'.

השותפות החדשה והצנועה, לכאורה, מעידה על ביקוש הולך וגובר לרשתות התקשורת של דרייבנטס מצד חוות שרתים לעיבוד בינה מלאכותית, שהגדולות שבהן מכונות "מפעלי AI". לגלובס נודע כי החברה כבר משרתת את אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות המציעות שירותי ענן ובינה מלאכותית, וכי לדרייבנטס עוד מספר לקוחות והזמנות בתחום ה-AI והתקשורת, שנאמדות בצבר הזמנות של מיליארד דולר למשך חמש השנים הקרובות. בחברה לא הגיבו לפניית גלובס.

הגיעה לשוק במקרה

לפי מקורות בתעשייה, דרייבנטס הגיעה לשוק ה-AI לגמרי במקרה, לאחר שלקוח ביקש לבחון את היכולת של טכנולוגיית העיבוד שלה לתקשורת בין מעבדים גרפיים. הניסוי הוכתר בהצלחה, אך בחברה בחרו להתמקד בספקיות תקשורת ולוותר על השוק. רק לאור הביקוש הגבוה לעיבוד AI הביאו את החברה לוותר על אחד ממוצרי התקשורת הראשונים בה, ולהתמקד במפעלי AI - חוות שרתים גדולות שמתמקדות בעיבוד בינה מלאכותית - כשוק צומח. כך, נוסף על התקנות במאות מיליוני דולרים עבור לקוחות כמו AT&T, קומקסט, NTT ו-KDDI, מתכננת החברה להגדיל את טביעת האצבע שלה בקרב ניאו-עננים וכן בקרב ספקיות ענן ובינה מלאכותית גדולות ובינוניות.

כדי להתחרות באנבידיה - ששלטה עד כה בשוק עיבוד ה-AI - הובילו דרייבנטס ומתחרותיה, כמו סיסקו או אריסטה (Arista) האמריקאיות, פיתוח של טכנולוגיות שנועדו לספק רמת אמינות דומה. אנבידיה משלה בכיפת ה-AI בזכות כמה גורמים: שליטה במעבדים הגרפיים בעלי הביצועים הטובים ביותר - מעבדי ההופר או הבלאקוול; פרוטוקול התקשורת האמין ביותר לעיבוד AI, ה"אינפיניבנד" ושבבי העיבוד שלו, שירשה עם רכישת מלאנוקס הישראלית ב-6.9 מיליארד דולר; וסביבת פיתוח ה-AI, קודה.

דילגה על שבבי אנבידיה

את המחסום הגדול לתחרות עם אנבידיה עברה דרייבנטס באמצעות קידום אתרנט, פרוטוקול תקשורת מתחרה לזה של אנבידיה, שנחשב לפתוח וזול, אך נחשב בעבר כנחות לעומת "אינפיניבנד" של אנבידיה, ובשנים האחרונות מקודם ביתר שאת גם על ידי סיסקו ואריסטה. בתגובה, השיקה גם אנבידיה עצמה את הפרוטוקול הפתוח לעיבוד AI לפני כשנתיים, באמצעות שבבים שפיתחה בישראל. נוסף על כך, דרייבנטס הוכיחה שניתן להוזיל משמעותית את תשתית ה-AI באמצעות דילוג על שבבי אנבידיה, ולקבל תוצאה דומה במחיר נמוך של עשרות אחוזים גם עם מעבדים מתוצרת נוקיה, סיסקו וברודקום. ברירת המחדל הם שבבי ברודקום שפותחו במקור בחברה הישראלית דיון (Dune) שנקנתה על ידיה, ונושאים שמות ישראליים: יריחו, רמון וקומראן.

הוכחת ההיתכנות של ברודקום להפעלת מרכזי AI, באמצעות חברות כמו דרייבנטס הישראלית, מגדילה גם את אחיזתה בשוק ה-AI על חשבון הצמיחה של אנבידיה, ובפרט לאחר שברודקום התגלתה כספקית ליבת שבב הבינה המלאכותית עבור ענקיות כמו גוגל, סמסונג ואפל.

אנבידיה לא נותרה חייבת: בשנתיים האחרונות הפכה את סיסקו, המתחרה הגדולה של דרייבנטס, לשותפת השבבים היחידה שלה בתחום התקשורת, ושכללה את התמיכה שלה בפרוטוקול אתרנט. הקמת מחשב-העל ישראל-1 ביוקנעם מהווה למעשה את הפרויקט הראשון שלה בתחום, במה שהועתק לאחר מכן על ידי אילון מאסק למחשב-העל שלו, xAI, המבוסס על מבנה דומה.

דרייבנטס נחשבת שחקנית קטנה בשוק שבו אנבידיה ראשונה, ואריסטה האמריקאית, הנסחרת בניו יורק לפי שווי של 114 מיליארד דולר, שנייה, עם לקוחות ענק כמו מיקרוסופט ומטא. דרייבנטס, שמעסיקה 500 עובדים, ובגיוס האחרון ב-2022 קיבלה לפי PitchBook שווי של 3.1 מיליארד דולר, מתכוונת לתפוס את המקום השלישי בשוק.