בג"ץ דחה את העתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראשות המוסד. גופמן ייכנס מחר (ג') לתפקידו.
● היועמ"שית: "לא ירחק היום שבו פסק דין ייתפס בעיני הציבור כבלתי מחייב"
● השופט שטיין: אם גופמן התרשל, למה אני צריך להתערב בהחלטת ראש הממשלה?
בעתירה שהגישו התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות נטען כי נפל פגם בטוהר המידות של גופמן בכל הקשור לפרשת מעצרו של הקטין אורי אלמקייס, המצדיק את פסילת מינויו. השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף דחו את הטענות והחליטו כי אין מקום להתערב בהחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אלמקייס הופעל כשהיה בן 17 על-ידי אוגדה 210 בפיקודו של גופמן. בהיותו נער, קיבל נתונים מצה"ל בשנת 2022 לשם הצגתם דרך הטלגרם לאנשים שונים, כולל גורמי אויב. בעקבות זאת הוא נעצר ושהה תקופה ארוכה במעצר, עד שנודע כי הוא הופעל על-ידי הצבא.
דעת הרוב: אין דופי ערכי
החלטת בג"ץ ניתנה ברוב דעת של השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין. השופטת דפנה ברק-ארז סברה בדעת מיעוט כי יש להמשיך בתהליך הבדיקה של שאלות שנותרו פתוחות.
פסק הדין העיקרי, שנכתב על-ידי השופט גרוסקופף, קבע כי התנהלותו של האלוף גופמן בקשר לפרשת אלמקייס אינה כזו המטילה בו דופי ערכי, בוודאי לא כזה העשוי לפסול אותו מלשמש כראש המוסד.
נקבע כי "הטענות כי האלוף גופמן הפעיל במודע קטין או כי הטעה במכוון את גורמי צה"ל ביחס לחלקה של אוגדה 210 בפרשת אלמקייס, לא בוססו בראיות שהוצגו לפני הוועדה למינוי בכירים; הטענה כי האלוף גופמן 'הפקיר' במסגרת פרשת אלמקייס גורמים שפעלו בשליחותו היא טענה שגויה, הנובעת מהצגה שגויה של מהות הפרשה והתעלמות מחלקה הזניח של אוגדה 210 בחקירה הביטחונית והפלילית שהתנהלה לגביה".
גרוסקופף הוסיף כי "אין חולק שנפלו כשלים בהתנהלותו של האלוף גופמן בקשר לפרשת אלמקייס, ובשל כך אף ננקט נגדו בשעתו צעד משמעתי על-ידי מפקד פיקוד הצפון דאז, ואולם כשלים אלה אינם נוגעים לעניינים של טוהר המידות", ומסקנתו היא שאין בפרשה "כדי להכתים את הקריירה המרשימה של האלוף גופמן בכתם ערכי. משכך אין היא מצדיקה את פסילתו מלשמש בתפקיד ראש המוסד".
השופט שטיין הצטרף למסקנה בדבר דחיית העתירה. לעמדתו, איסוף הראיות על-ידי ועדת הבכירים לא היה במיטבו, אך "אין מדובר בפגם שיורד לשורש העניין אשר מביא לבטלות ההחלטה שקיבלה הוועדה בעניין מינויו של האלוף גופמן".
שטיין מתח ביקורת חריפה על "ההאשמות חסרות הבסיס" שהוטחו באלוף גופמן על-ידי התנועה לאיכות השלטון בכובעה כ"עותרת ציבורית".
דעת המיעוט: שני סימני שאלה
השופטת ברק-ארז סברה כי הפגמים בעבודת הוועדה למינוי בכירים, ובפרט בדעת הרוב בה, אינם מאפשרים לסיים את הבירור בשלב זה. לשיטתה, נותרו שני סימני שאלה משמעותיים שהבדיקה בעניינם לא הושלמה עד תום: שאלת אמירת האמת במסגרת הבירור שערך רח"ט הפעלה, אשר במסגרתו האלוף גופמן מסר שלא ידוע לו על קשר כלשהו של אוגדה 210 עם ערוצי טלגרם בכלל ועם ערוצו של אלמקייס בפרט. שנית, שאלת "העמידה מנגד" (שכונתה גם "שאלת ההפקרה"), הנוגעת להתנהלותו של האלוף גופמן לאחר שנודע לו על מעצרו של אלמקייס.
השופטת ברק-ארז עמדה על כך שהוועדה נמנעה מלהשלים את עבודתה על דרך זימונם של עדים נדרשים שטרם הופיעו בפניה, וכן זימון חוזר של עדים שלהם היה צריך להוסיף ולהציג שאלות שלא הועלו עד כה. השופטת ברק-ארז הסבירה כי עדים אלה היו יכולים לשפוך אור על תשובותיו של האלוף גופמן, להשלים את התמונה העובדתית ולסייע ביישובן של גרסאות סותרות.
השופטת ברק-ארז הדגישה כי אין בסיס להטלת דופי באלוף גופמן, אך סברה כי זהו מקרה שמחייב התרת ספקות - בשם האינטרס הציבורי, כמו גם מנקודת מבטו של האלוף גופמן עצמו.
הוועדה למינוי בכירים תמכה במינוי
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ביקשה מבג"ץ לפסול את מינויו של גופמן לראש המוסד, למרות החלטת הוועדה למינוי בכירים שתמכה במינויו בדעת רוב.
בג"ץ החזיר לאחרונה לוועדה את עניינו של גופמן, שקבעה שוב ברוב דעות - מול דעתו החולקת של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס - כי לא נפל דופי בטוהר המידות של גופמן.
בחוות-דעתו המשלימה הבהיר גרוניס כי הוא לא משנה מעמדתו המקורית לפיה אין מקום למינויו של גופמן לראש המוסד, וכי הוא סבור שמן הראוי שתיערך בחינה נוספת על-ידי הוועדה בשאלה האם הועבר מידע סודי. לדבריו, הוועדה לא מוסמכת לקבוע מהו מידע מסווג, ויש צורך בגורם צבאי שיבחן תחת פיקוחה של הוועדה.
עמדתו של גרוניס נדחתה כאמור על-ידי יתר חברי הוועדה: פרופ' טליה איינהורן, משה טרי ופרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה.
