מאז יצא לדרך מהלך "הסל של ישראל", שיזם שר הכלכלה ניר ברקת, הוא עורר ביקורת בקרב שחקנים שונים בשוק המזון. בשבוע שעבר הציג ברקת שורה של נתונים שנועדו להוכיח כי היוזמה דווקא חוללה שינוי חיובי הן ברשת קרפור, שבה נמכר הסל בכ-50 סניפים, והן בשוק כולו. אלא שמבדיקת גלובס, המבוססת על מספר מקורות נתונים, עולה כי הדברים אינם מדויקים.
ראשית, ברקת דיבר על עליות משמעותיות במכירות של מספר מוצרים, ובמשרדו הציגו נתונים כמו זינוק של כ-1,550% בספגטי מחיטה מלאה, כ-1,490% בגרגרי חומוס 500 גרם, וכ-1,160% באורז בסמטי.
● "בכלכלה אין קסמים": חוקרי אוניברסיטת תל אביב מבקרים את "הסל של המדינה"
● ברקת הכריז על הצלחת תוכנית "הסל של ישראל". הצרכנים פחות מרוצים
● העתירה נגד "הסל של ישראל" חושפת מידע חדש על הקמפיין
עוד צוין כי נתח השוק של הרשת במוצרי הסל הזול זינק מ-2.2% ל-7.2%, וכי כ-100 אלף לקוחות חדשים הצטרפו למעגל הלקוחות של קרפור, מתוך 800 אלף הלקוחות שקנו במסגרת המבצע. נתוני משרד הכלכלה מראים גם כי מאז השקת התוכנית ירד מחיר הסל הממוצע בשוק כולו מ-1,707 שקל ל-1,623 שקל - ירידה של 4.75%.
"נתח השוק של קרפור במוצרי הסל גדל בכ-330%, ומכירות האונליין שלהם באתר צמחו בכ-50%", ציין ברקת והוסיף הסבר: "הצרכן הישראלי לא פראייר". עם זאת, נתונים שונים מעלים כאמור תמונה קצת אחרת.
כך, באתר CHP, שאוסף ומנתח מחירים של קמעונאיות המזון והפארם בארץ (על-פי שקיפות דיווח המחירים של חוק המזון), בנו מדד שבודק היכן נמצאות הרשתות השונות ביחס לקרפור. לפי המדד הזה, 100 מוצרי "הסל של ישראל" עולים 1,080 שקל בסניפי קרפור הרלוונטיים. הסל הבא בתור הוא של יוחננוף, עם 1,440 שקל - הפרש של כ-33%; ואחריו רמי לוי, עם 1,448 שקל.
מדובר בפער מחירים משמעותי, הדומה למצב שהתקיים עם יציאת הסל לדרך. במילים אחרות, למרות שברקת טען במסיבת העיתונאים שערך כי המהלך כבר משנה את השוק וגורם לשחקנים השונים להוריד מחירים - בשטח פני הדברים הם כנראה אחרים.
הירידה במכירות
כבר עם ההכרזה על "הסל של ישראל" בינואר האחרון, המהלך גרר ביקורת רחבה. הטענה הבולטת הייתה שלא מדובר ביוזמה שתועיל להורדת המחירים, ושזוהי פרקטיקה שאינה נהוגה בשוק חופשי.
בתגובה טען ברקת - גם במסיבת העיתונאים האחרונה - שהמהלך גרם ל"רעידת אדמה" בשוק. אך גם מנתוני חברת סטורנקסט, המודדת ומנטרת את היקפי המכירות ברשתות הסופרים ברחבי הארץ, שהגיעו לידי גלובס, עולה מציאות שונה. לפי הנתונים, כמחצית מהמוצרים שמופיעים ברשימת "הסל של ישראל" נמכרו משמעותית פחות ברבעון הראשון של 2026, בהשוואה לרבעון הראשון של 2025.
כך, למשל, אחד מהמוצרים שמופיעים ברשימת הסל של ישראל ונטען כי נמכר בכ-1,000% יותר, הוא גרגרי חומוס 500 גרם של סוגת. על-פי נתוני סטורנקסט, בהיבטי מכר כספי (כמה שילמו על המוצר) נרשמה ירידה של יותר מ-18% בהשוואה לשנה שעברה בכל רשתות הסופרמרקטים שנסקרו. כלומר, לא רק שאין "התנפלות" על המוצר, הוא יורד במכירות הכלליות.
דוגמאות נוספות הן גבינת נועם, שהמכר הכספי שלה בהשוואה לשנה שעברה ירד בכ-25%; ורביעיית טונה סטארקיסט, שירדה במכר כספי בשיעור של יותר מ-15%.
גורם בשוק מסביר את הנתונים כך: "קרפור היא רק 5% מנתח השוק הכללי של קמעונאות המזון בישראל, והיא מגלגלת 3 מיליארד שקל מתוך 60 בסך-הכול בשנה. אם בסטורנקסט רואים ירידה בכלל השוק של קרוב ל-20% במוצר מסוים, זה יכול להצביע על כך שקמעונאים אחרים 'נטשו' אותו בגלל שהוא ברשימת הסל, ועברו למוצר הבא".
נציין כי לגבי חלק ממוצרי הסל גדל הביקוש בעשרות אחוזים, כמו ויטמינצ'יק פטל (30% יותר במכר כספי), כרובית מוקפאת של סנפרוסט (20% יותר במכר כספי) ויוגורט פרו של דנונה 1.5% שומן בכ-23% יותר במכר כספי. עם זאת, מתוך רשימה של כ-100 מוצרים, שיעור הירידות בביקושים הוא משמעותי.
"בכלכלה אין קסמים"
היום (א') התפרסם גם מחקר של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שעסק בנושא, והגיע למסקנה כי העובדה שקרפור נאלצה לקבע מחירים על מוצרי הסל, גרמה לעליות מחירים נרחבות במוצרים אחרים בקרפור.
לפי המחקר, שנערך על-ידי פרופ' איתי אטר וד"ר אור אבישי ריז'י, המחירים של מוצרי הסל בסניפי קרפור המשתתפים בתוכנית ירדו בכ-35%, ובאתר האונליין של הרשת בכ-37%, אך אצל המתחרים ההשפעה הייתה מוגבלת בהרבה. בכלל רשתות המזון לא נמצאה ירידת מחירים מובהקת במוצרים אלה, וברשתות הדיסקאונט הגדולות נרשמה ירידה ממוצעת של כ-3% בלבד.
החוקרים בחנו 76 קטגוריות שאליהן משתייכים מוצרי הסל, וכוללות גם מאות מוצרים שאינם חלק מהיוזמה. בסניפי קרפור המשתתפים בסל נרשמו התייקרויות ב-46 מהקטגוריות, וב-23 מהן העלייה הייתה מובהקת סטטיסטית. באתר האונליין של הרשת התופעה הייתה רחבה אף יותר, עם התייקרויות ב-55 מתוך 76 קטגוריות.
"בכלכלה אין קסמים, ואין מתנות חינם", אומר פרופ' אטר. "כשמסתכלים מעבר ל-100 המוצרים שבמרכז הקמפיין, רואים שצרכנים שחסכו בקנייה של מוצרי הסל, שילמו יותר על מוצרים אחרים. המבחן האמיתי הוא לא מחירו של מוצר בודד, אלא החשבון הכולל בסוף הקנייה".
בשיחה עם גלובס מסביר פרופ' אטר כי "אם היו מבצעים את היוזמה של השר לצד רפורמות עומק מבניות, למשל בענף החלב, בביצים ובנושא הכשרות, זה היה יכול לתרום להורדת מחירים על המדפים".
בנוסף, הוא מסתייג גם מהרעיון של תגמול הקמעונאים בקמפיין פרסומי בשווי עשרות מיליוני שקלים. "אם היינו מוצאים במחקר תוצאות אחרות, כלומר שהמחירים בשוק ירדו באופן נרחב, אולי זה היה יכול להצדיק כזו התערבות. בפועל, כיוון שהמחירים ירדו באופן מינורי, ונרשמו גם עליות מחירים של מוצרים אחרים - המהלך של לתת לשחקן פרטי תמריץ כזה אינו דרך ראויה להוזלת הסל לצרכן".
לפני כחודש אמר מנכ"ל יוחננוף, איתן יוחננוף, בפודקאסט "הצוללת" של גלובס כי "קיבוע מחירים אינו התנהגות של שוק חופשי, ולכן לא יביא את התוצאה. מנגד, לגיטימי שפוליטיקאי משתמש בכלים שלו וירצה לפעול למען יוקר המחיה. היה נכון יותר אם היו מתייעצים איתנו, כאנשי מקצוע, כדי להביא תועלת".
תגובות
מרשת קרפור נמסר בתגובה: "הרשת עמדה במלואה בהתחייבותה לציבור והוזילה את מוצרי הסל בכ-35%. הנתונים מראים בבירור שבחנויות הגדולות שבהן קונה הצרכן את עיקר הסל, המחירים נשמרו יציבים.
"מי שמדבר על התייקרות, מתבלבל בין מחיר מבצע שהסתיים לבין העלאת מחיר יזומה, שלא הייתה ולא תהיה. אנו מובילים את ההוזלה הגדולה בשוק, ונמשיך לתת לצרכן הישראלי מענה זול והוגן".
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה: "800 אלף ישראלים קונים במאות שקלים פחות בכל קנייה במסגרת הסל הזול של ישראל. בנוסף, שאר הצרכנים נהנים מירידת מחירים של 4.75% במוצרים הפופולריים הכלולים בסל הזול של ישראל, כך על-פי נתוני CHP".
