גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● במקומן מאיצה הממשלה חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

השבוע האחרון לפעילות הכנסת לפני פיזורה מציג תמונת מצב הפוכה מזו שייחלו לה גורמי המקצוע בממשלה ובבנק ישראל. שורה של חוקים כלכליים מרכזיים, שחלקם כבר זכו להסכמות רחבות בין הקואליציה לאופוזיציה ואושרו בוועדות, נדחקו מסדר היום או נפלו ברגע האחרון.

לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה
יש תאריך: הבחירות יתקיימו ב־27 באוקטובר

במקומם מקדמת הממשלה במרץ שורה של הצעות חוק והוראות שעה שמקורן בדילים פוליטיים פנים־קואליציוניים - החל מחוקי דת וגיוס בעלי השלכות מאקרו־כלכליות ארוכות־טווח, דרך שינויים מבניים במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ועד להסדרים חדשים בשוקי הכשרות, התקשורת והרדיו.

הסכמות? רק על הנייר

חוק מאגר נתוני אשראי הוגדר בעבר על‏־ידי בנק ישראל כחקיקה הפיננסית החשובה ביותר שעל הממשלה להעביר, והמלצתו הייתה לדון בה לקריאה שנייה ושלישית ולהעבירה עוד לפני פיזור הכנסת. הצעת החוק נועדה להתמודד עם כשל מבני בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, המתבטא בתלות גבוהה של העסקים בבנקים, שלעמדת משרד האוצר "מבטאת תופעת 'לקוח שבוי' ומובילה לעלויות מימון גבוהות יותר".

החוק, שלפי הערכות האוצר יביא לחיסכון של לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה לעסקים קטנים ובינוניים, הופיע במקור בחוק ההסדרים שהוגש עם התקציב, אך נשר ממנו במהלך הליך החקיקה. לנוכח הסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה הוא קודם במהירות בוועדת הכלכלה, וכל שנותר הוא להצביע עליו בקריאה שנייה ושלישית. ואולם למרות הקונצנזוס הנדיר, החוק נפל מסדר היום של הכנסת בשבוע שעבר. גם השבוע הוא מתוכנן להופיע על סדר יומה, אבל ספק אם יגיע לידי הצבעה.

חוק כלכלי משמעותי נוסף שגורמי המקצוע מעוניינים להעביר הוא הקמת רשויות מטרופוליניות, שיהווה שינוי מבני עמוק בתחום התחבורה והתשתיות. ושוב, למרות הסכמות ואישורה בוועדת הכלכלה - הצעת החוק לא מופיעה בסדר יומה של הכנסת השבוע.

בנוסף, ועדת הכספים אישרה את הרחבת החוק להסדרת פעילות קרנות הגידור, ובשבוע שעבר כבר ציפו בממשלה שיעלה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, אך זה לא נעשה. חוקים כלכליים נוספים שישארו בחוץ הם החוק להסדרת איגוח, החוק לחברות ללא גרעין שליטה וחוק הברוקר־דילר.

דיל עם הסיעות החרדיות

בינתיים, בכנסת עסוקים בהעברת חוקים שבינם ובין כלכלה אין כלום במקרה הטוב, ובמקרה הרע - ההשלכות שלהם עשויות לפגוע כלכלית במדינה.

כך למשל, הממשלה מקדמת במרץ את חוק יסוד: לימוד תורה, שכבר הועבר בקריאה ראשונה בכנסת. החוק מעגן את ערך לימוד התורה כערך יסוד במדינה, כדי לאפשר משקל נגד מול ערך השוויון שנגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ביסודו הכוונה ליצור קונסטרוקציה חוקתית שתוכל לפטור מגיוס.

באוצר התנגדו בטענה כי החוק עלול לגרור להרחבת אי־הגיוס ולאי־שילוב בשוק העבודה, כאשר כבר היום רק כ־50% מהגברים החרדים משולבים בשוק. כפועל יוצא מהיעדר הגדלת שיעור תעסוקתם, וכדי לפצות על החסר בעשרות מיליארדי שקלים, באוצר מזהירים כי "בשנת 2065 יהיה צורך בהעלאת המסים הישירים על אזרחי המדינה ב־16%, כדי לשמור על אותה רמת שירותים שהמדינה מספקת כיום ללא הגדלת שיעור הגירעון המותר".

לפי דיווחים בתקשורת, מקור החוק הוא בדיל שכרת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הסיעות החרדיות, שלפיו יקודמו חוקים רבים בתמורה לשמירה על הגוש עד לאחר הבחירות.

כך צפוי לעבור גם חוק הקפאת מעצר לעריקים חרדים, שמוצע כהוראת שעה עד 30 בנובמבר. היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון שבה נדונה הצעת החוק הביעה התנגדות לקידומו: "מנגנון זה מעניק פטור מגזרי מחובותיו של חוק שירות ביטחון, מבלי להציב משקולת מאזנת בצדה השני של המשוואה", נכתב. ואולם בקואליציה שואפים לאשר את החוק בוועדה כבר בתחילת השבוע כדי להספיק להעבירו בקריאה שנייה ושלישית.

במקביל, ועדת החוץ והביטחון מקדמת הוראת שעה שבמסגרתה שירות החובה יוארך ל-32 חודשים כדי להביא לחיסכון בצורך לגייס משרתי מילואים (שעלותם המשקית לפי האוצר היא 50 אלף שקל בחודש).

סערת הייעוץ המשפטי

הדיל נועד גם לאפשר חוקים שהליכוד חפץ בהם. אחד מהם הוא פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה שאושר בקריאה ראשונה, וועדת החוקה דנה בו ומקדמת פיצול של סעיפיו, כך שניתן יהיה להעבירו לפני סיום הקדנציה.

מדובר בחלק הכולל את מעמד חוות־הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, האפשרות לייצוג פרטי בבג"ץ ופיקוח על היועץ. ועדת החוקה כבר דנה בסעיפים אלה, ולכן ניתן יהיה להאיץ את האישור בוועדה לקריאה שנייה ושלישית.

לפי ההצעה, חוות־הדעת של הייעוץ המשפטי תהפוך להמלצה בלבד ולא תחייב את משרדי הממשלה; היועמ"ש ימונה על‏־ידי הממשלה ושר המשפטים ללא ועדת איתור; הכהונה תפקע אוטומטית בתום כהונת הממשלה; והממשלה תוכל להביא לסיום כהונת היועץ המשפטי. ההצעה גם כוללת סעיף שיקשה על פתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד משרתי ציבור, בהם ראש ממשלה ושרים.

חוק נוסף הוא להקמת ועדה חקירה לאירועי ה־7 באוקטובר שתמונה על‏־ידי פוליטיקאים, שאושר בקריאה ראשונה בכנסת בשבוע שעבר. החוק לא צפוי לעבור בכנסת הנוכחית, אך לממשלה הבאה תהיה האפשרות להחיל עליו "דין רציפות" וכך להמשיך לדון בו מבלי להתחיל את הליכי החקיקה מחדש.

כשרות תמורת תקשורת

לפי דיווח של חדשות 12, דיל נוסף נכרת בין ש"ס ובין שר התקשורת שלמה קרעי, ובמסגרתו יועבר חוק הכשרות שיבטל רפורמה שנעשתה בתקופת הממשלה הקודמת, בתמורה להסרת התנגדות הסיעה לחוק התקשורת. הרפורמה המקורית ביקשה להכניס תחרות לתחום הכשרות, כך שלא רק הרבנות הראשית תוכל לספק אותה. לפי החקיקה החדשה, הכשרות תוחזר לשליטת הרבנות, כאשר עלות ההצעה מוערכת בכ־750 מיליון שקל בשנה.

חוק התקשורת שמקדם השר קרעי אושר בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית, כאשר מטרתו לאפשר הקמת ערוצי חדשות חדשים, לבטל הפרדה מבנית בין הערוצים לחברות החדשות ולהקים יישומון ממשלתי לצפייה בערוצי החדשות בחינם. ביהדות התורה הודיעו כי יתנגדו לחוקף משום שהיישומון צפוי לשדר בשבת וכן מחשש ל"תכנים לא צנועים", ואילו בש"ס ביקשו לפצל את החוק "ולהביא להצבעה רק את הסעיפים הנוגעים להקלות רגולטוריות לערוצים החדשים, ובהם ערוץ 14".

בסוף החודש שעבר הכנסת אישרה בקריאה ראשונה חוק שכולל הסדר חדש לתחנות רדיו אזוריות. לפי ההצעה, שוק הרדיו יעבור למודל רשיונות ל־15 שנה עם פריסה גאוגרפית נרחבת, ובינתיים יוארכו הזכיונות הקיימים עד לשנת 2033 - זאת בניגוד לעמדה המקצועית במשרד התקשורת שמדובר בפגיעה בתחרות.

עוד כתבות

מערכת המיקוש SKORPION2 של DND / צילום: DND

שלוש מדינות באירופה כבר רכשו את מערכת הנשק הזו

מדרום אמריקה ועד צפון אירופה, החברות הביטחוניות הישראליות ממשיכות להרחיב את פעילותן: IWI תספק כ־1,000 רובים לצבא ארגנטינה, בעוד חברה־בת של רפאל זכתה בהסכם בהיקף של יותר מ־400 מיליון דולר בשבדיה ● במקביל, בטורקיה מקדמים פרויקט חלל שאפתני בסומליה, שעשוי לחזק את יכולותיה האסטרטגיות והמודיעיניות בשנים הקרובות ● השבוע בתעשיות ביטחוניות

ספינה של גורדון על נהר הריין / צילום: יחצ

3,500 אירו לשבוע: הצצה לצד הפחות מוכר של עולם הקרוזים

הפלגה בספינת נהר שונה לחלוטין מספינת יוקרה בים - לא רק בגלל המסלול אלא גם בשל מספר הנוסעים המצומצם ● האחים שירי וגיא גורדון, שהפכו השנה לישראלים הראשונים שחוכרים ספינות כאלה, חושפים את העלויות מאחורי ההנאות, ומסבירים למה חשובים הקשרים עם קרנות פרייבט אקוויטי

איתמר פורמן, מעיין אדם וליאור רביב / צילום: אבשלום ששוני

מעיין אדם ומועדון Mami משיקים כרטיס חדש עם ישראכרט

הכרטיס החדש מציע שורה של הטבות, ובראשן פטור קבוע מדמי כרטיס ללא תנאי סף ● כנהוג בלא מעט חברות גדולות, הכרטיס מציע גם תוכנית נאמנות שבמסגרתה ניתן לצבור מטבעות שייקראו Mami Money, ולממש אותם ברשתות ובבתי עסק שונים

לנדמרק מגדל B / הדמיה: ישר אדריכלים

בכמה נמכרה דירה בקומה ה-33 בתל אביב?

שתי עסקאות בוצעו לאחרונה בפרויקט לנדמרק בשרונה: הבניין שבו בוצעו העסקאות נמצא עדיין בבנייה ויכלול שתי קומות מסחר, מעליהן 27 קומות משרדים, ומקומה 31 ואילך - מגורים ● הדירה בקומה ה־33 נמכרה ב־3.85 מיליון שקל, מחיר מהגבוהים באזור

להשקיע בנדל''ן כשהריבית יורדת - המדריך למשקיע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איפה כדאי להשקיע כשהריבית יורדת: טיפ הזהב שעדיין עומד במבחן הזמן

מניות הנדל"ן אולי מנצחות לאורך זמן את העלייה במחירי הדיור בישראל, אך לאחרונה הן הציגו תשואות חסר משמעותית בת"א ● האם ירידת הריבית, שנחשבת לגורם העיקרי שמזיז את הענף, מבשרת על שינוי במגמה? "אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס לכל מניות הנדל"ן כמקשה אחת" ● אנליסטים מסמנים: החברות שצפויות ליהנות מהריבית היורדת, ומאילו עדיף בינתיים לשמור מרחק

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

בצבא ארה"ב מבהירים: איראן לא שולטת במצר הורמוז, הוא פתוח לכלי שיט

צבא ארה"ב: "מצר הורמוז פתוח, כוחות צבא ארה"ב פרוסים ומוכנים להבטיח שחופש הניווט יישאר" ● אחרי התקיפה האמריקאית: אזעקות נשמעו במדינות המפרץ • בכיר אמריקאי: משמרות המהפכה שיגרו טיל לעבר אוניית סוחר שעברה במצר הורמוז. האונייה נפגעה • שר ההגנה של ארה"ב: "איראן עשתה בחירה גרועה, עכשיו היא משלמת" ● עדכונים שוטפים

ניל, כלב הים העצום ששיגע את אוסטרליה / צילום: ap

כלב הים העצום שהפך לסנסציה עולמית עזב את אוסטרליה

ניל, כלב ים פילי בן 5 שהפך לסנסציה בינלאומית בזכות נטייתו לחסום כבישים, למעוך גדרות ולמשוך המוני מעריצים לחופי טסמניה, שב בימים האחרונים לים ● הרשויות המקומיות מקוות שהפופולריות העצומה שלו לא תסכן אותו כשישוב לביקור הבא

יריב גרינברג / צילום: שלומי יוסף

שנים הוא לא משך משכורת. עכשיו הוא מוביל את אחד הקיבוצים העשירים בישראל

מעברות החל את דרכו העסקית עם הקמת מפעל מטרנה המיתולוגי, שנמכר בהמשך לאסם ● מאז יצא לסדרת רכישות, שהפכו אותו לבעלי שבע חברות - ומיצבו אותו בעשיריית הקיבוצים העשירים בישראל ● המנכ"ל יריב גרינברג מספר איך מקבלים החלטות כשבעלי המניות הם גם החברים במשק, ומה עומד מאחורי היציאה מהבורסה

נתניהו מתרכז באיזנקוט, אבל מתברר שיש עוד מישהו שנושף בעורפו

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: במבט ראשון לא ניכר שינוי, אבל המהפך מתגלה כשיורדים לפרטים

קלפי / צילום: איל יצהר

יש תאריך: הבחירות יתקיימו ב-27 באוקטובר

הכנסת הנוכחית תמלא את ימיה - אירוע שלא קרה מזה 38 שנים • אבל עד כמה באמת קשיח התאריך הזה, והאם הקואליציה תוכל לדחות אותו בהמשך? • המשרוקית עושה סדר

ההמצאות שהתגלו בטעות ושינו את העולם / אילוסטרציה: Shutterstock

10 המצאות ששינו את העולם והתגלו בטעות

מהקורנפלקס ועד קוצב הלב, כמה מהמוצרים האהובים והשימושיים ביותר בעולם נולדו דווקא משגיאות, תקלות וגילויים מקריים

תוכנית The Gateway של שובל / הדמיה: משרד אדריכלים לברס טבועני לונדון וגיל חלמיש

בדרך למגדל הגבוה בצפון: בחיפה מקדמים מיזם פינוי־בינוי עם 65 קומות

התוכנית של קבוצת שובל מאפשרת פינוי־בינוי של מתחם עם מבנים ישנים בני 4 קומות ו־128 דירות והפיכתו ל"שער הדרומי" של המע"ר בחיפה, עם מגדלים בן 65 ו־51 קומות ● הדרך לאישור עוד רחוקה, שכן התוכנית ממתינה בין היתר להכרזתה כמתחם פינוי-בינוי ע"י הרשות להתחדשות עירונית

הסנאטור לינדזי גרהאם / צילום: ap, Meg Kinnard

תומך נלהב של ישראל, מתנגד חריף לאיראן: הסנאטור לינדזי גרהאם הלך לעולמו במפתיע

הסנאטור הוותיק, שהלך לעולמו בסוף השבוע בגיל 71, היה במשך יותר מ-30 שנה מן הדמויות שעיצבו את מדיניות החוץ של המפלגה הרפובליקאית ● עבור ישראל הוא ייזכר לא רק כפוליטיקאי אמריקאי בכיר, אלא כאחד הקולות הבולטים והנאמנים ביותר שפעלו למען חיזוק הברית בין ירושלים לוושינגטון

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

חזרה למלחמה עם איראן? המלכוד של טראמפ והתאריך המסתמן

טראמפ מוצא כל סיבה למסיבה, מהמונדיאל דרך חגיגות 250 שנה לעצמאות ארה"ב ועד יום הולדתו ה-80 - וכך הוא הגיע לטעות האסטרטגית של הסכם המסגרת עם איראן ● עם סיום המונדיאל ייאלץ טראמפ להחליט כיצד לנהוג, כי במקרה שמלחמת ההתשה במרחב הורמוז תימשך עד בחירות האמצע – הוא לא רק יפסיד את הרוב בבית הנבחרים

תעמולה אנטי־ישראלית בטהרן. אבל בלי תקיפה (כרגע) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

איראן מכוונת לבטן הרכה של האמריקאים, וזאת לא ישראל

סבב התקיפות האחרון של איראן לא כולל את ישראל ● הסיבות לכך רבות, בהן הפגיעה ביכולות התקיפה של הרפובליקה האיסלמית והיקף הנזק מהמלחמה, שמוערך בכ־270 מיליארד דולר ● אבירם בלאיש: החישוב של האיראנים הוא "מה זול לנו ומה יקר לאמריקאים"

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק בהיקף המשכנתאות בחודש יוני; גידול בביקושים למסלולי הפריים

לפי בנק ישראל, ביוני 2026 נלקחו משכנתאות בהיקף של 11.1 מיליארד שקל, החודש הרביעי בגובהו בארבע השנים האחרונות ● הורדות הריבית האחרונות תורמות לחיזוק מסלולי הפריים במשכנתאות

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

הפיזיקאים שמערערים על כל מה שידוע לנו על היקום

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

אמיר קטאר לשעבר חמד בן חליפה אל ת'אני / צילום: ap, Hatem Moussa

האיש שהביא את חמאס לדוחא הלך לעולמו

חמד בן חליפה אל-ת'אני, האמיר לשעבר שהפך את קטאר לשחקנית מפתח בעולם הערבי והבינלאומי, מת בגיל 74 ● הוא היה בעל מערכת יחסים עמוקה עם גורמים אסלאמיסטיים וסלל את הדרך של בכירי חמאס לקבל מחסה בדוחא בירת קטאר

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה

מאבקי כוח בקואליציה, לחץ חרדי ושינויים של הרגע האחרון מאיימים לטרוף את הקלפים בשוק השידורים ● מה הרפורמה מבקשת לעשות, ומי צפוי להרוויח ממנה? ● המשרוקית עושה סדר