השבוע האחרון לפעילות הכנסת לפני פיזורה מציג תמונת מצב הפוכה מזו שייחלו לה גורמי המקצוע בממשלה ובבנק ישראל. שורה של חוקים כלכליים מרכזיים, שחלקם כבר זכו להסכמות רחבות בין הקואליציה לאופוזיציה ואושרו בוועדות, נדחקו מסדר היום או נפלו ברגע האחרון.
● לחוק השידורים מצאו זמן: בדרך להצבעה, ההטבה לציבור ולחיילים התפוגגה
● יש תאריך: הבחירות יתקיימו ב־27 באוקטובר
במקומם מקדמת הממשלה במרץ שורה של הצעות חוק והוראות שעה שמקורן בדילים פוליטיים פנים־קואליציוניים - החל מחוקי דת וגיוס בעלי השלכות מאקרו־כלכליות ארוכות־טווח, דרך שינויים מבניים במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ועד להסדרים חדשים בשוקי הכשרות, התקשורת והרדיו.
הסכמות? רק על הנייר
חוק מאגר נתוני אשראי הוגדר בעבר על־ידי בנק ישראל כחקיקה הפיננסית החשובה ביותר שעל הממשלה להעביר, והמלצתו הייתה לדון בה לקריאה שנייה ושלישית ולהעבירה עוד לפני פיזור הכנסת. הצעת החוק נועדה להתמודד עם כשל מבני בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, המתבטא בתלות גבוהה של העסקים בבנקים, שלעמדת משרד האוצר "מבטאת תופעת 'לקוח שבוי' ומובילה לעלויות מימון גבוהות יותר".
החוק, שלפי הערכות האוצר יביא לחיסכון של לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה לעסקים קטנים ובינוניים, הופיע במקור בחוק ההסדרים שהוגש עם התקציב, אך נשר ממנו במהלך הליך החקיקה. לנוכח הסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה הוא קודם במהירות בוועדת הכלכלה, וכל שנותר הוא להצביע עליו בקריאה שנייה ושלישית. ואולם למרות הקונצנזוס הנדיר, החוק נפל מסדר היום של הכנסת בשבוע שעבר. גם השבוע הוא מתוכנן להופיע על סדר יומה, אבל ספק אם יגיע לידי הצבעה.
חוק כלכלי משמעותי נוסף שגורמי המקצוע מעוניינים להעביר הוא הקמת רשויות מטרופוליניות, שיהווה שינוי מבני עמוק בתחום התחבורה והתשתיות. ושוב, למרות הסכמות ואישורה בוועדת הכלכלה - הצעת החוק לא מופיעה בסדר יומה של הכנסת השבוע.
בנוסף, ועדת הכספים אישרה את הרחבת החוק להסדרת פעילות קרנות הגידור, ובשבוע שעבר כבר ציפו בממשלה שיעלה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, אך זה לא נעשה. חוקים כלכליים נוספים שישארו בחוץ הם החוק להסדרת איגוח, החוק לחברות ללא גרעין שליטה וחוק הברוקר־דילר.
דיל עם הסיעות החרדיות
בינתיים, בכנסת עסוקים בהעברת חוקים שבינם ובין כלכלה אין כלום במקרה הטוב, ובמקרה הרע - ההשלכות שלהם עשויות לפגוע כלכלית במדינה.
כך למשל, הממשלה מקדמת במרץ את חוק יסוד: לימוד תורה, שכבר הועבר בקריאה ראשונה בכנסת. החוק מעגן את ערך לימוד התורה כערך יסוד במדינה, כדי לאפשר משקל נגד מול ערך השוויון שנגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ביסודו הכוונה ליצור קונסטרוקציה חוקתית שתוכל לפטור מגיוס.
באוצר התנגדו בטענה כי החוק עלול לגרור להרחבת אי־הגיוס ולאי־שילוב בשוק העבודה, כאשר כבר היום רק כ־50% מהגברים החרדים משולבים בשוק. כפועל יוצא מהיעדר הגדלת שיעור תעסוקתם, וכדי לפצות על החסר בעשרות מיליארדי שקלים, באוצר מזהירים כי "בשנת 2065 יהיה צורך בהעלאת המסים הישירים על אזרחי המדינה ב־16%, כדי לשמור על אותה רמת שירותים שהמדינה מספקת כיום ללא הגדלת שיעור הגירעון המותר".
לפי דיווחים בתקשורת, מקור החוק הוא בדיל שכרת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הסיעות החרדיות, שלפיו יקודמו חוקים רבים בתמורה לשמירה על הגוש עד לאחר הבחירות.
כך צפוי לעבור גם חוק הקפאת מעצר לעריקים חרדים, שמוצע כהוראת שעה עד 30 בנובמבר. היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון שבה נדונה הצעת החוק הביעה התנגדות לקידומו: "מנגנון זה מעניק פטור מגזרי מחובותיו של חוק שירות ביטחון, מבלי להציב משקולת מאזנת בצדה השני של המשוואה", נכתב. ואולם בקואליציה שואפים לאשר את החוק בוועדה כבר בתחילת השבוע כדי להספיק להעבירו בקריאה שנייה ושלישית.
במקביל, ועדת החוץ והביטחון מקדמת הוראת שעה שבמסגרתה שירות החובה יוארך ל-32 חודשים כדי להביא לחיסכון בצורך לגייס משרתי מילואים (שעלותם המשקית לפי האוצר היא 50 אלף שקל בחודש).
סערת הייעוץ המשפטי
הדיל נועד גם לאפשר חוקים שהליכוד חפץ בהם. אחד מהם הוא פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה שאושר בקריאה ראשונה, וועדת החוקה דנה בו ומקדמת פיצול של סעיפיו, כך שניתן יהיה להעבירו לפני סיום הקדנציה.
מדובר בחלק הכולל את מעמד חוות־הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, האפשרות לייצוג פרטי בבג"ץ ופיקוח על היועץ. ועדת החוקה כבר דנה בסעיפים אלה, ולכן ניתן יהיה להאיץ את האישור בוועדה לקריאה שנייה ושלישית.
לפי ההצעה, חוות־הדעת של הייעוץ המשפטי תהפוך להמלצה בלבד ולא תחייב את משרדי הממשלה; היועמ"ש ימונה על־ידי הממשלה ושר המשפטים ללא ועדת איתור; הכהונה תפקע אוטומטית בתום כהונת הממשלה; והממשלה תוכל להביא לסיום כהונת היועץ המשפטי. ההצעה גם כוללת סעיף שיקשה על פתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד משרתי ציבור, בהם ראש ממשלה ושרים.
חוק נוסף הוא להקמת ועדה חקירה לאירועי ה־7 באוקטובר שתמונה על־ידי פוליטיקאים, שאושר בקריאה ראשונה בכנסת בשבוע שעבר. החוק לא צפוי לעבור בכנסת הנוכחית, אך לממשלה הבאה תהיה האפשרות להחיל עליו "דין רציפות" וכך להמשיך לדון בו מבלי להתחיל את הליכי החקיקה מחדש.
כשרות תמורת תקשורת
לפי דיווח של חדשות 12, דיל נוסף נכרת בין ש"ס ובין שר התקשורת שלמה קרעי, ובמסגרתו יועבר חוק הכשרות שיבטל רפורמה שנעשתה בתקופת הממשלה הקודמת, בתמורה להסרת התנגדות הסיעה לחוק התקשורת. הרפורמה המקורית ביקשה להכניס תחרות לתחום הכשרות, כך שלא רק הרבנות הראשית תוכל לספק אותה. לפי החקיקה החדשה, הכשרות תוחזר לשליטת הרבנות, כאשר עלות ההצעה מוערכת בכ־750 מיליון שקל בשנה.
חוק התקשורת שמקדם השר קרעי אושר בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית, כאשר מטרתו לאפשר הקמת ערוצי חדשות חדשים, לבטל הפרדה מבנית בין הערוצים לחברות החדשות ולהקים יישומון ממשלתי לצפייה בערוצי החדשות בחינם. ביהדות התורה הודיעו כי יתנגדו לחוקף משום שהיישומון צפוי לשדר בשבת וכן מחשש ל"תכנים לא צנועים", ואילו בש"ס ביקשו לפצל את החוק "ולהביא להצבעה רק את הסעיפים הנוגעים להקלות רגולטוריות לערוצים החדשים, ובהם ערוץ 14".
בסוף החודש שעבר הכנסת אישרה בקריאה ראשונה חוק שכולל הסדר חדש לתחנות רדיו אזוריות. לפי ההצעה, שוק הרדיו יעבור למודל רשיונות ל־15 שנה עם פריסה גאוגרפית נרחבת, ובינתיים יוארכו הזכיונות הקיימים עד לשנת 2033 - זאת בניגוד לעמדה המקצועית במשרד התקשורת שמדובר בפגיעה בתחרות.
