קפריסין סירבה להצעה יוונית לספק לה 90-75 יחידות של טנקי ליאופרד מדגם 1A5, בשל הרצון של ניקוסיה להתקדם מול ישראל ברכישת טנקי מרכבה סימן 3 וסימן 4, שיחליפו את הטנקים הרוסים המיושנים מדגם T-80, כך מדווח בתקשורת הקפריסאית והיוונית.
● אירלנד ויתרה על מערכת ישראלית, המטוס של ראש הממשלה נתקע
● "בדרך לאלביט": מלזיה החרימה מכולה לישראל
בקפריסין חוששים מטורקיה, שמעבר לכיבוש צפון האי במשך כ־50 שנה, מחריפה את פעולותיה ואת השפה האגרסיבית נגד ניקוסיה. רק לאחרונה הכריזה אנקרה על NAXTEX, אזור ימי סגור, צפונית לקפריסין, בשל ההחלטה לפרוס צינור גז טבעי מטורקיה אל ישות הבובה שלה, הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין. הצעד הזה התבצע לאחר שקודם לכן, הטורקים פעלו למנוע מיוון, מקפריסין ומישראל את מימוש תוכנית האינטרקונקטור לחיבור חשמלי בין המדינות.
על אף הרצון בחיזוק מהיר של כוחות היבשה, לפי דיווח של אתר "פילניוז" הקפריסאים החליטו שלא לקבל את הטנקים הגרמניים המיושנים שבידי יוון. לתפיסת בכירי ניקוסיה שבחנו את הכלים, הם אינם עומדים בצרכים המבצעיים - אפילו כפתרון ביניים. מאידך, זה משאיר את הקפריסאים בבעיה, כי טנקי T-80 כה מיושנים, עד שקשה למצוא בשוק חלקי חילוף, תחמושת, או ידע טכני ראוי.
לפי הדיווחים בקפריסין, מה שמגביל את מימוש את מכירת טנקי המרכבה, הוא הצרכים המבצעיים של צה"ל, שמשתמש במרכבה סימן 3 וסימן 4 בהיקף נרחב, הן בדרום לבנון והן ברצועת עזה. הפנייה של ניקוסיה לטנקים הישראליים אינה מפתיעה שלעצמה, בזכות ההוכחה המבצעית חסרת התקדים שלהם ומערכת היחסים הביטחונית הקרובה שכוללת, למשל, את הפעלת מערכת ההגנה האווירית ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית.
מחלוקת בישראל
ב"פילניוז" דווח כי בממשלת ישראל שוררת אי הסכמה בנוגע לאספקת טנקי המרכבה לקפריסין, בין בכירים שחושבים כי הצעד נכון לישראל, ואילו אחרים שגורסים כי נכון לדאוג בראש ובראשונה לצה"ל. העמדה שמעדיפה להשאיר את הטנקים המשומשים בארץ, נובעת מהרצון להותיר כמה שיותר כלים זמינים לרשות כוחות המילואים, במידת הצורך. אולם, בניקוסיה מתעקשים שזהו המוצר שהם מעוניינים בו, מעצם ההבנה כי מאפייני תוואי השטח באי דומים לאלו הישראליים.
בסיכומו של דבר, הטנקים הם רק נדבך אחד מבין כמה במסגרת הפעילות הקפריסאית לחיזוק הצבא המקומי. בניקוסיה מעוניינים, בין השאר, לרכוש רכבים משוריינים מדגם EBRC יגואר. בניגוד למרכבה הישראלית, כאן תוכל קפריסין להשתמש במימון מטעם תוכנית SAFE של האיחוד האירופי, המאפשרת מימון עסקאות ביטחוניות בעד 150 מיליארד אירו, בכפוף לכך ש־65% מערך העסקה יירכש ממדינות האיחוד או מאוקראינה.
