כשלושה חודשים לאחר שהוכרזו כקבוצת ריכוז, חמשת הבנקים הגדולים בישראל - בנק לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות דיסקונט והבינלאומי - הגישו השבוע ערר לבית הדין לתחרות על החלטת רשות התחרות. גם בנק יהב (ש־50% ממנו בבעלות מזרחי טפחות) צפוי להגיש ערר.
במסגרת הערר התנגדו הבנקים גם להוראות שנקבעו בתחום הפיקדונות, וביקשו מבית הדין לבטלן. מה יקרה בתקופת הביניים, כמה זמן יימשך ההליך, ומה הסיכוי שההחלטה תבוטל? גלובס עושה סדר.
● מכונת הרווחים של הבנקים: 8.5 מיליארד שקל ברבעון, למרות המס וירידת הריבית
● "מה פתאום יו"ר בנק מסמס ליו"ר אחר 'בוא ניפגש'? זה מטריד מאוד"
על מה הבנקים מערערים?
הערר מופנה להחלטת הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן ממאי האחרון, לאחר בדיקה שנערכה מספר שנים. בדיקת רשות התחרות נגד הבנקים נפתחה בעקבות פערי הריביות בעו"ש ובפיקדונות מול האשראי.
יחד עם ההכרזה, הממונה הטילה ארבע הוראות בתחום הפיקדונות שנועדו להיכנס לתוקף במאי 2027 ולמנוע הפליה במחירים, להגביר את השקיפות ולהנגיש מידע על פיקדונות.
מבחינת רשות התחרות, מדובר באמירה הצהרתית תחרותית על המצב בשוק הבנקאי. בראיון לגלובס אמרה לאחרונה עו"ד יעל שיינין, היועצת המשפטית של רשות התחרות שפרשה החודש, כי "הטלנו הוראות שהמטרה שלהן היא להגדיל את התחרות בין הבנקים, כי הבנקים חייבים להציע פיקדונות בלי אפליה גם למי שיש לו עו"ש וגם למי שאין לו".
מהן טענות הבנקים בערר?
בין הנימוקים של הבנקים בערר: פעולה בחוסר סמכות של הרשות, נקיטת צעד בניגוד לעמדת בנק ישראל, שהוא הרגולטור הישיר של המערכת הבנקאית, וטענה כי התערבות הרשות לא רק שלא תועיל אלא דווקא תפגע בתחרות הקיימת ובסופו של דבר תזיק ללקוחות המערכת.
כמה זמן יימשך הערעור?
הערר צפוי להימשך זמן רב. בית הדין לתחרות הוא חלק מבית המשפט המחוזי בירושלים ונחשב לאחד מבתי המשפט העמוסים בארץ. בית המשפט נמצא במקום הראשון בעלייה במספר התיקים האזרחיים שנפתחו בשנים האחרונות מבין בתי המשפט בארץ.
השופטים המתמחים בתחום התחרות הם חלק מפול השופטים הכללי בבית המשפט, ולכן העומס ישפיע גם על ניהול ההליך בו נקטו הבנקים. השופטים הדנים בדיני תחרות הם דוד גדעוני ודנה כהן־לקח.
בית הדין לתחרות הוא גוף שיפוט מיוחד שדן בתחום דיני התחרות, כאשר אין לבית הדין לוחות זמנים רשמיים. לאחר הגשת העררים, הרשות תגיש את עמדתה ככל הנראה בדצמבר, בהתאם לפרק הזמן שניתן לבנקים לגבש את טענותיהם. לאחר מכן הבנקים עשויים לבקש להגיש תשובה לתגובת הרשות. בהמשך ייחקרו המצהירים מטעם הבנקים בבית הדין, ולבסוף ייערכו סיכומים.
כל זאת בהנחה שההליך יתנהל עד תום. פעמים רבות בית הדין מביא את הצדדים להסכמות. עורכי דין בתחום התחרות מעריכים כי הערעור עשוי להימשך אף שנתיים אם יבוצעו חקירות.
מה יקרה עד ההכרעה?
עד שהעררים יתבררו, ההכרזה כי הבנקים הם קבוצת ריכוז עומדת בעינה. קיימת אפשרות תאורטית שהרשות תטיל מגבלות נוספות גם בתקופת הערעור.
ההוראות שהוטלו בתחום הפיקדונות אמורות להיכנס לתוקף רק במאי 2027, והבנקים יכולים לבקש לדחות את כניסתן לתוקף אם ההליך יימשך עד אז.
מהי עמדת בנק ישראל?
הערר גם יכריע במחלוקת המקצועית בין שני הגופים הרגולטוריים לרשות התחרות. בבנק ישראל התנגדו למהלך. הם טענו כי ההכרזה היא צעד קיצוני ולא מידתי שעלול להרתיע משקיעים מלפעול בישראל ולא צפוי להוביל להגברת הרווחה של לקוחות הבנקים - זאת כי מרבית ההוראות הנלוות להכרזה כבר יושמו על־ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
לטובת הבנקים עומדת עמדת בנק ישראל כאמור, ויהיה לכך משקל בהליך. יחד עם זאת, רשות התחרות מגיעה להליך לאחר בדיקה שנערכה שנים עם תשתית עובדתית מגובשת.
מהם הסיכויים שהעררים יתקבלו?
יש תקדימים לקבלת עררים על החלטות הממונה. כך למשל ב־2019 קיבל השופט עודד שחם (היום חלק מהרכב משפטו הפלילי של ראש הממשלה, נ"ש) ערר של בנק מזרחי טפחות על החלטת הרשות להתנגד למיזוג עם בנק אגוד.
הפעם האחרונה שהרשות הכריזה על קבוצת ריכוז הייתה בשנת 2013, אז נקבע כי נמל חיפה ואשדוד הם קבוצת ריכוז במתן שירותי פריקה וטעינה של מכולות מקומיות בקווי הובלה ימיים סדירים. הנמלים הגישו ערר, וההליך הסתיים בשנת 2015 כאשר הגיעו להסכמות עם הנמלים לריכוך מסוים של התנאים שנקבעו לקבוצה.
