במהלך הרבעון השני השנה, בד־בבד עם סיומו של מבצע "שאגת הארי", הסתער הציבור הישראלי על הקניונים, הטיסות והחופשות. התוצאה ניכרת בדוחות הכספיים שפרסמו בימים האחרונות שלוש חברות כרטיסי האשראי הגדולות, המציגות עלייה מצרפית נאה של 5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי והלוואות. לכך מצטרף שיפור ברווחיהן, גם על רקע מחיקות חד־פעמיות משמעותיות שביצעו אשתקד.
עוד עולה מדוחות החברות ישראכרט, מקס וכאל כי מספר הכרטיסים הפעילים שלהן צמח ב־6% במצטבר לסך של 12.5 מיליון - יותר ממספר התושבים בישראל.
● דוחות ישראכרט מגלים: זה היקף המצטרפים למועדון פליי קארד
● דוחות כאל חושפים: זה הפיצוי שקיבלה על הנוסע המתמיד
● מקס חתמה את הרבעון ברווח נקי של 80 מיליון שקל. וכמה חברים בכרטיס התעופה שלה?
1 הציבור "מגהץ" יותר
מדוחות החברות עולה כי הציבור "מגהץ" הרבה יותר בכרטיסי האשראי, ומחזור העסקאות של השלוש הסתכם ברבעון ב־162 מיליארד שקל, עלייה של 10% מהרבעון המקביל אשתקד.
בחברות האשראי מספרים כי מדובר בשילוב שלושה גורמים: אינפלציה, כלומר התייקרות המוצרים והשירותים, שמובילה לעסקאות בסכום גבוה יותר, לצד גידול בפעילות המשק ושימוש מוגבר בכרטיסי אשראי על פני מזומן - מגמה שמתעצמת בשנים האחרונות.
מבחינת מספר הכרטיסים, ישראכרט, בניהולו של איתמר פורמן, מובילה עם 4.8 מיליון כרטיסים פעילים, ואחריה כאל שמנהלת יפית גריאני (4.2 מיליון כרטיסים) ומקס בראשותה של שגית דותן (3.5 מיליון).
בשנה שהסתיימה בחודש יוני הנפיקו החברות מיליון כרטיסי אשראי חדשים, מהם כ־800 אלף פעילים. חלק מהגידול מושפע מהמאבק בין שלושת מועדוני התעופה, המעניקים הטבות לרוכשי כרטיסי האשראי שלהם: פליי קארד (ישראכרט), פלייאול (כאל) ומקס טראוול (מקס).
בעוד שרוב כרטיסי האשראי עדיין מונפקים בידי הבנקים, השיעור של הנפקת כרטיסי אשראי חוץ־בנקאיים דוגמת מועדוני התעופה הולך וגדל, ברקע התחרות הגוברת על נתח השוק.
במקס השיעור הוא הגבוה ביותר - 52% מהכרטיסים שהנפיקה הם חוץ־בנקאיים, בכאל מדובר ב־46%, ובישראכרט ב־33% מהכרטיסים (עלייה מ־30% מהם לפני שנה).
2 מי הרוויחה הכי הרבה
שלוש חברות האשראי רשמו ברבעון רווח נקי מצרפי של 264 מיליון שקל, לאחר שהציגו במצרפי הפסד בתקופה המקבילה בשל הפרשה חשבונאית. הרווחית ביותר הייתה כאל (104 מיליון שקל, מתוכם 18 מיליון שקל פיצוי חד־פעמי מאל על), ואחריה ישראכרט ומקס (80 מיליון שקל כל אחת). בסיכום המחצית הרוויחה כאל 182 מיליון שקל, מקס 160 מיליון שקל, וישראכרט 125 מיליון שקל.
ברבעון המקביל אשתקד הציגו השלוש הפסד מצרפי של 137 מיליון שקל, בעיקר בשל הפרשות גדולות לפסק דין שומות המע"מ (הנוגע להוצאות של ישראלים בכרטיסי אשראי בחו"ל). למול הפסדים של ישראכרט ומקס (כ־210 מיליון שקל), כאל הציגה רווח של 73 מיליון שקל.
3 חלום הבנקאות התרחק
כאמור, הכנסותיהן המצרפיות של חברות האשראי צמחו בשיעור נאה ברבעון החולף. ההכנסות מתחום פעילות כרטיסי האשראי המסורתית עמדו על 1.6 מיליארד שקל, ואילו ההכנסות מריבית (נטו) הסתכמו ב־735 מיליון שקל.
את ההכנסות הגבוהות ביותר ברבעון השני רשמה ישראכרט (954 מיליון שקל, עלייה של 11%), אחריה כאל (843 מיליון שקל, גידול של 7%) ומקס (621 מיליון שקל, תוספת של 3%).
סך האשראי הפרטי והמסחרי שהעמידו החברות צמח ל־38 מיליארד שקל בסיכום המחצית, אך מהווה עדיין כ־2% בלבד מהאשראי לציבור (נטו) של הבנקים, בסך 2 טריליון שקל.
בהקשר זה אפשר לציין כי חלום הכניסה לתחום הבנקאות בקרב חברות האשראי התרחק לפי שעה. זאת לאחר שישראכרט, שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה, ויתרה לאחרונה על רכישת הבנק הדיגיטלי אש.
בכאל, שבשליטת בנק דיסקונט, מחכים לאישור רשות התחרות בשבועות הקרובים למכירתה לקבוצת יוניון של משפחת חורש ולהראל. גם אחרי שתצא העסקה לפועל, לא ברור מתי ואם ירצו הבעלים החדשים להכניס אותה לתחום הבנקאות.
גם מקס, שבשליטת כלל ביטוח, לא מצהירה עד כה על כוונה כזו.
